אמיר זיו-אב: "הסיבה למשבר בטויוטה: אנשי הניהול דחקו את רגלי המהנדסים"

ד"ר זיו-אב, מומחה לאסטרטגיה טכנולוגית, מתרעם על הטקטיקה של טויוטה, המאשימה את יצרן הדוושות שבהן התגלתה התקלה: "כמו שכנף של מטוס לא נשברת פתאום, התקלה הזאת היא בפירוש בעיית תכנון ■ אם משהו נשבר, אל תאשים את הרתך"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים13

<< "המשבר בטויוטה התרחש כי חידושי הטכנולוגיה והניהול דחקו את רגלי ההנדסה", אומר ד"ר אמיר זיו-אב, נשיא חברת זיו-אב הנדסה, מומחה לאסטרטגיה טכנולוגית ויועץ לתעשיות בישראל ובעולם. לדבריו, "לצד ההתקדמות הטכנולוגית ולצד היכולת ליצור מכונית חדשה לגמרי בתוך פחות משלוש שנים, יש הרבה חורים של תכנון לקוי".

"קח למשל את הקורולה עם תיבת ההילוכים הרובוטית", אומר זיו-אב. "הגיר איכזב אותי. הוא טוב אולי כאבטיפוס, אבל טויוטה היתה צריכה להשקיע עוד שנה-שנתיים כדי לסיים את הפיתוח. וזה בדיוק גם מה שקורה במשבר הנוכחי עם דוושת התאוצה שנתקעת".

זיו-אב מתרעם על הטקטיקה של טויוטה, המטילה אחריות על היצרן הסיני של דוושת התאוצה: "כאילו יש אשם, ואז האחריות פחותה. תאר לך שכאשר יתגלה תכנון לקוי בשל חוסר יכולת של כמה מהנדסים, היצרן יאשים את האוניברסיטה כמי שסיפקה לו את המהנדסים".

"אתה חושב שדוושת הדלק בג'יפ ויליס 42 לא חזרה? ברור שהיא חזרה. כמו שכנף של מטוס לא נשברת פתאום, התקלה הזאת היא בפירוש בעיית תכנון. אני נוטה לחשוב שתקלות נובעות כמעט תמיד מהתכנון. אם משהו נשבר, אל תאשים את הרתך. צריך לחשוב למה הנקודה הזאת היא נקודת תורפה".

זיו-אב סבור כי אפשר להסתכל על המשבר גם בראייה היסטורית. "מה הסיכוי שחברה מובילה עולמית תחזיק במעמדה 100 שנה? כנראה אפס. טויוטה היתה מלכה במשך 30-40 שנה ואולי הגיע זמנם של אחרים לכבוש את מקומה. זה מזכיר לי את התהפכות A קלאס שהראתה לעולם שמרצדס אינה קדושה, ואם כך לא נורא לשקול לרכוש ב.מ.וו, לקסוס וכדומה".

"הירידה במעמד התכנון ההנדסי ניכרת לא רק בטויוטה", אומר זיו-אב. "מתי ירדה רמת האמינות של יצרני הרכב האירופיים? כשגבר המרוץ אחרי שכלולים ואבזור. אתה זוכר את פיז'ו 104? זו היתה המכונית הקטנה המודרנית הראשונה של היצרן הצרפתי. פעולת הגיר הידני היתה שם חלקה כמו סכין בחמאה. כך היה גם בפיז'ו 205. אבל כיום, אם אתה נוהג בסיטרואן ברלינגו החדשה, אתה מרגיש התנגדות וחוסר דיוק.

"בעבר המכוניות היו יצירה של מהנדסים מבריקים. כיום, את הברק ושאר הרוח החליפו צוותים של ניהול פרויקטים עם צ'ק ליסט, כשעל הראש שלהם יושבים אנשי הפיננסים שנלחמים על כל אגורה, מהצד השני לוחצים אנשי שיווק עם אג'נדה משלהם ומלמעלה ההנהלה שרק רוצה להראות לבעלי המניות ביצועים טובים".

זיו-אב עוקב אחר תעשיית הרכב כבר עשרות שנים. ב-2006 פירסם דוקטורט בנושא גיבוש קונצפטים הנדסיים אופטימליים, שם כלל שורת נוסחאות שמפרקת נושא לאבני בניין הנדסיות ובודקת את ההשפעה שלהן על הדרישות מהמוצר. זיו-אב עוקב בתשומת לב אחר ההתפתחויות בתעשיית הרכב העולמית, שואל שאלות פשוטות ומכניס נתונים לנוסחאות. בראיון שערכנו אתו לפני כארבע שנים ("נוסחת הפלא של הכישלון", 30 במאי 2006, "הארץ") טען זיו-אב: "ג'נרל מוטורס צריכה להיפטר מהחברות הבנות הקטנות, סאאב והאמר, הגוזלות משאבים מיותרים. גם פורד צריכה להיפטר מיגואר".

וכך אמנם קרה, אבל רק אחרי שהענקיות האלה מצפון אמריקה הפסידו עוד כמה מיליארדים. כיום טוען זיו-אב שהמיזוג בין פיאט לקרייזלר דינו להיכשל. "פיאט היתה בשפל המדרגה ובשנים האחרונות התחילה להתאושש וללבלב, אז למה להישחק על דבר אינסופי שנקרא קרייזלר. אם הייתי פיאט הייתי מנסה לשפר את מה שכבר התחילו לשפר, ומנסה לחזור למעמד שהיה לה בשנות ה-60-70".

זיו-אב ממשיך לטעון שקונצרן פולקסווגן טועה באחזקה של למבורגיני ("צעצוע למנהלים, שגוזל תשומת לב ניהולית וגורם לחוסר מיקוד. למבורגיני לא תורמת כלום לחברה האם שלה, אאודי") ואילו ב.מ.וו צריכה להיפטר מרולס רויס ("סיפור של אגו. הם הרי לא ימכרו יותר ב.מ.וו סדרה 3 בזכות רולס רויס").

אך יש לו גם דוגמה למיזוג מוצלח - של רנו-ניסאן: "ניסאן ייצרו מכוניות אמינות מאוד אבל משעממות ברובן, ואילו רנו היו חדשניים מאוד - ראה אספאס, סניק וטווינגו, אבל מצד שני, האמינות בעייתית. נראה שבמיזוג הזה, תחת שרביטו של המנכ"ל קרלוס גוהן, הצליח כל צד לקחת את הערכים הנכונים מהצד השני וכיום המכוניות של רנו אמינות יותר מבעבר ואלה של ניסאן מקוריות יותר".

מקרים מפורסמים של תקלות ברכב

בעיות ההתנהגות של שברולט קורבאייר (שנות ה-60)

שברולט קורבאייר היתה המכונית הראשונה של ג'נרל מוטורס עם מנוע אחורי ואחראית, שלא בטובתה, לתחילתו של תכנון בטיחותי. העיתונאי ראלף ניידר (שהיה מאוחר יותר מועמד לנשיאות ארה"ב) ייחד לקורבאייר פרק בספרו "לא בטוחה בכל מהירות", שם כינה אותה "תאונה של מכונית אחת". ניידר טען כי תכנון בעייתי של המתלה האחורי גורם לאיבוד שליטה במכונית אם לחץ האוויר בצמיגים אינו מדויק. GM תיכננה מחדש את המתלה של הקורבאייר, אך הדבר לא סייע להציל את המכירות הצונחות של הדגם.

כשלים בצמיגים של פורד אקספלורר (2000)

בשנת 2000 פתח המינהל לבטיחות בכבישים מהירים (NHTSA) בחקירה בשל נטייה לבעיות צמיגים בפורד אקספלורר עם צמיגי פיירסטון. עד מהרה התברר שהכשל גרם ל-174 הרוגים לכל הפחות. פורד ופיירסטון האשימו זו את זו בבעיה. פורד טענה כי פיירסטון סיפקה צמיגים לא מתאימים ובאיכות לא מספקת ופיירסטון האשימה את פורד בתכנון לקוי ובהוראות לא נכונות שהעבירה אליה. בסופו של דבר הצמיגים הוחלפו במיליוני כלי רכב והקשרים העסקיים בין שתי החברות הסתיימו.

מכל הדלק המתלקח של פורד פינטו (שנות ה-70)

פורד פינטו היתה המכונית הקומפקטית הראשונה של פורד בארה"ב. מעט אחרי ייצורה, הואשמה פורד כי מכל הדלק של המכונית, הנמצא קרוב מאוד לחלקה האחורי, נוח להתלקח גם בתאונות חזית-אחור קלות ביותר. מגזין אמריקאי פירסם אז מסמך שלפיו פורד חישבה כי פיצויים לנפגעים יעלו פחות מאשר תכנון ותיקון של כל המכוניות שנמכרו. אחרי הפסד בתביעת נזיקין, שעלה לחברה 128 מיליון דולר, הודתה פורד כי התכנון של הפינטו היה לקוי ומסוכן וזימנה את המכוניות לטיפול. ככל הנראה, 27 בני אדם נהרגו בשל אותו ליקוי בטיחותי.

האייל שנגח במרצדס A קלאס (1997)

המרצדס A קלאס הראשונה (שהוצגה ב-1997) היתה מכונית מהפכנית, עם תכנון מתקדם ומנוע נטוי קדימה כדי לפנות מרווח גדול יותר לנוסעים. זמן קצר לאחר הצגתה ערך לה מגזין שוודי את "מבחן האייל", המדמה סטייה חדה ופתאומית כדי להימנע ממכשול לא צפוי (כמו אייל על הדרך). המרצדס נכשלה במבחן והתהפכה. מרצדס הכחישה בתחילה את הבעיה, אך מאוחר יותר הוסיפה למכונית מערכת בקרת יציבות שפתרה אותה. היתה זו המכונית הקטנה הראשונה עם מערכת כזאת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker