בתשעת החודשים הראשונים של 2006 נגנבו בישראל 23,571 מכוניות: הפופולרית ביותר - סובארו - רכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בתשעת החודשים הראשונים של 2006 נגנבו בישראל 23,571 מכוניות: הפופולרית ביותר - סובארו

הגנבים אוהבים את המכונית מבוגרת ויפאנית; "גנב מוכר רכב למשחטה ב-10,000 שקל - סכום שגבוה במאות אחוזים ממשכורת ממוצעת בשטחים"

תגובות

ב-28 באוקטובר נגנב בהוד השרון רכב כביש-שטח מסוג טויוטה לנדקרוזר. הגנבים הוציאו את הנהג מהמכונית באיומי נשק ונמלטו לשטחי הרשות הפלשתינית, מרחק כמה דקות נסיעה. זמן לא רב לאחר מכן, הגנבים התקשרו אל בעל הרכב ודרשו כופר של 50 אלף שקל בתמורה להחזרתו. אלא שהגנבים לא גנבו מכונית של אזרח מן השורה. הטויוטה הגנובה משמשת את אלוף פיקוד הצפון גדי אייזנקוט. משסירבו הגנבים להחזיר את הטויוטה, הקיפו כוחות צבא את קלקיליה ונסוגו רק כשהוחזר הרכב הגנוב.

לבעליהן של 23,571 מכוניות שנגנבו בתשעת החודשים הראשונים של 2006, היה הרבה פחות מזל: כוחות צבא לא הוזעקו לעזרתם והם נאלצו להשלים עם העובדה שמכוניתם כנראה לא תשוב אליהם לעולם. "גניבת רכב היא מקצוע מוכר בשטחי הרשות", מספר עמית לוזון, מנהל מוקד השרות המקצועי של חברת איתוראן. "הגנב רואה בעיסוקו משלח יד לגיטימי ועושה כל שביכולתו כדי להתמקצע. כל כנופיית גנבים מתמחה במותג מסוים וכך הם מסוגלים להתעדכן בחידושים שהיצרן הכניס למערכות המיגון".

לדברי לוזון, המצב הכלכלי בשטחים הופך את מקצוע גניבת הרכב לרווחי ביותר: "גנב מוכר מכונית פרטית למשחטה ב-10,000 שקל. מדובר בסכום שגבוה לעתים במאות אחוזים ממשכורת ממוצעת בשטחים. מכונית יוקרה ששווה בישראל 500 אלף שקל נמכרת על ידי הגנב ב-150 אלף שקל למשחטה. גנב שגונב חמש מכוניות בשבוע יכול במהרה להפוך לאדם עשיר".

על פי נתוני משטרת ישראל, גילן של מרבית המכוניות שנגנבות הוא מעל ארבע שנים. הביקוש לחלפים לא מקוריים במכוניות משומשות גדול יותר מאשר במכוניות חדשות ומבוטחות. המכוניות האלה מפורקות בשטחי הרשות הפלשתינית וחלקיהן נמכרים לשימוש בישראל, ברשות ובירדן. המותג הנגנב ביותר הוא סובארו: 3,367 מכוניות מדגמי היצרנית נגנבו בתשעת החודשים הראשונים של השנה. במקום השני נמצאת מאזדה, עם 1,760 מכוניות מתוצרתה שנגנבו בתשעת החודשים הראשונים של השנה.

מוניות זוכות גם הן לפופולריות בקרב גנבי רכב: מאחר שמדובר במכוניות שנוסעות הרבה, הטיפולים בהן תכופים ועלות התחזוקה גבוהה. העלויות הגבוהות יוצרות דרישה לחלפים זולים. כדי לספק את הביקוש, נגנבים דגמים פופולריים. "המכוניות המשפחתיות הנגנבות ביותר בקרב לקוחות איתוראן הן מסוג סקודה אוקטביה דיזל. נגנבות גם פולקסוואגן פאסאט, שמצוידות במנוע זהה לזה של סקודה (סקודה נמצאת בבעלות פולקסווגן, ת"ה)".

מבין לקוחות איתוראן, בעלי משאיות הם הסובלים ביותר מתופעת הגניבות. לוזון: "26% מכלל ניסיונות הגניבה שנרשמים באיתוראן הם של משאיות. לגנבים כדאי לגנוב אותן מכיוון שמשלמים עליהן יותר - גם בשל גודלן וגם מכיוון שהקונים זקוקים להן לצרכי עבודה, מה שמעלה משמעותית את הביקוש. משאית גנובה ששווה בישראל 900 אלף שקל יכולה לשלשל לכיסו של הגנב 100 אלף שקל - סכום לא מבוטל גם במונחים ישראליים".

בדומה לשוק המוניות, גם הביקוש לחלקי משאיות נובע מעלויות הטיפול הגבוהות, שיוצרות ביקוש לחלקי חילוף גנובים. "משחטה בשטחים יכולה למכור משאית מפורקת ב-200 אלף שקל. בגניבת משאית מובטחים רווחים נאים מאוד לכל המשתתפים במלאכה".

המכוניות מוזמנות מראש

מתברר שגנבי הרכב מתמקדים באזורים שונים בישראל כדי להשיג סוגים ספציפיים של מכוניות. "בגוש דן נגנבים 67% מכלל המכוניות המשפחתיות שמצוידות במכשיר איתוראן. הסיבה לכך היא צפיפות האוכלוסין הגבוהה שיוצרת היצע גדול של מכוניות מכל הסוגים. במקום השני ירושלים - גם שם צפיפות האוכלוסין גבוהה והקירבה לשטחים הופכת את משימת העברת המכונית לשטחי הרשות לפשוטה ומהירה".

בצפון ובדרום ממעטים גנבי המכוניות הפרטיות לפעול. הסיבה לוגיסטית: "הנסיעה מהצפון או מהדרום לשטחי הרשות עלולה להיות מסוכנת - המרחק הרב שעל הגנב לעבור חושף אותו ללכידה". גם בגניבת מכוניות יוקרה מוביל גוש דן, כשבמקום השני ניצב אזור השרון. הסיבה, גם במקרה זה, היא היצע. לוזון: "הגנבים יודעים בדיוק לאן להגיע ויודעים היכן חונות המכוניות המבוקשות. מדובר בדגמי מכוניות ספציפיים שהוזמנו מראש. בגוש דן וביישובי השרון יכולים הגנבים לברור את קורבנותיהם ביעילות - אם הם זקוקים לדגם ספציפי של מכונית ולא יכולים לגנוב אותו מכיוון שהוא מוגן היטב, הם מסיירים באותה שכונה עד שהם מוצאים דגם זהה שקל יותר לגנוב".

התפלגות גניבות רכבי כביש-שטח וטנדרים בעלי הנעה כפולה שונה. עיקר נטל הגניבות בפלח זה נופל על יישובי השרון. לדברי לוזון, הסיבה לכך היא קלות ההגעה לשטחי הרשות דרך השטח: "נסיעה בכביש מיישובי השרון לשטחים אורכת 20 דקות. עבור גנב מיומן שנוסע בשטח לא סלול מדובר בכעשר דקות נסיעה".

בניגוד לשאר סוגי הרכב, שנגנבים בעיקר מהמרכז, גניבות רבות של טנדרים ורכבי כביש-שטח מתבצעות בדרום. מרבית הגניבות בדרום מבוצעות על ידי אזרחי ישראל ולא על ידי תושבי הרשות. "שוק גניבות הטנדרים בדרום משגשג. המכוניות נגנבות בדרום ומגיעות לשטחי הרשות", דברי לוזון. תושבי הדרום אינם היחידים שסובלים מהנגע. גם תושבי המרכז שמגיעים לטייל בדרום הופכים לקורבנות. לוזון: "נתקלנו במקרים רבים של משפחות שנסעו לטיול בנגב, עזבו את רכב השטח כדי ללכת ברגל למעיין שלא ניתן להגיע אליו בנסיעה ומצאו עם שובן רק זכוכיות. מהרגע שהם נכנסים למדבר מתחילות לעקוב אחריהם כנופיות גנבים שמכירות היטב את השטח וממתינות להזדמנות".

יותר משוכללים מרוב המוסכים

גנבי הרכב מצוידים כיום בציוד אלקטרוני ייעודי שהופך את הגניבה לעניין של דקות ספורות. לוזון: "טעות חמורה היא לחשוב שהגנבים אינם מתוחכמים. מערכות המחשוב שבידיהם יותר משוכללות מאלה שנמצאות בחלק מהמוסכים בישראל. כיום, בעידן האינטרנט, ניתן לרכוש תוכנות פריצה למחשבי רכב. נתקלנו לא אחת במשחטות רכב שמצוידות במעבדות אלקטרוניקה משוכללות ובמכשור בשווי רב".

לרוב המכוניות משנות ה-90 ואילך יש משבת מנוע (אימובלייזר) מקורי שמונע את התנעתן ללא מפתח הרכב. הגנבים מגיעים אל המכונית כשהם מצוידים בערכה הכוללת מחשב מנוע ייעודי שבו נוטרל האימובלייזר. המחשב המשודרג מחובר למכונית בשניות ספורות.

לוזון: "פעמים רבות אנו נתקלים במכוניות שנגנב מהן מחשב המנוע בלבד. מחשב זה ימצא את דרכו אל מעבדת אלקטרוניקה, שתנטרל את האימובלייזר, וישמש בעתיד בניסיונות גניבה".

שיטה נוספת, המסכנת את חיי הקורבן ומשפחתו, היא שיטת ה"דאבל": אם המכונית מצוידת במערכת הגנה שדורשת זמן רב לפיצוח, יעדיף הגנב לחדור אל ביתו של הקורבן ולקחת את מפתחות המכונית ואת שלט האזעקה. לדברי לוזון, קורבנותיה העיקריים של שיטת פריצה זו הם בעלי מכוניות היוקרה.

בשנים האחרונות גילו גנבי הרכב שיטת גניבה חדשה: חטיפה. בסוף אוקטובר הורשע מוחמד ג'עידי מקלקיליה ברצח ענבל עמרם מפתח תקוה. הסיבה לרצח: עמרם ניסתה להימלט מג'עידי בעת שהוצאה בכוח מהפיז'ו המשפחתית, במהלך ניסיון גניבה. לדברי לוזון, עיקר קורבנותיה של שיטה זו מותקפים באזור ירושלים והשרון. הגנב ממתין לשעת כושר - למשל, כשהמכונית עוצרת ברמזור - ואז נכנס בכוח אל המכונית ומאלץ את הנהג לצאת באיומי נשק. "במקרה חטיפה אסור להתנגד לגנב. הגנב אמנם לא מעוניין ברצח, אך הוא יעשה הכל כדי להימלט במהרה. עדיף לתת לו לגנוב את המכונית מלהסתכן במוות", מדגיש לוזון.

שיטת הגניבה האחרונה היא "שיטת הכספומט": כנופיות גנבים, שמודעות למצוקת החניה במרכזי הערים, ממתינות לקורבנותיהן ליד חנויות וכספומטים. בעל המכונית משאיר את מכוניתו כשמנועה פועל מחשש שיקבל דו"ח אם יחנה אותה שלא כחוק. הגנב, שממתין בסבלנות לשעת הכושר, נכנס אל המכונית ונמלט.

לא כל קורבנות הגניבה חפים מפשע. מתברר שיש מי שמשתפים פעולה עם הגנבים. לטענת לוזון, המקרים הרבים ביותר של מעורבות בעל הרכב בגניבה מתגלים בתחום הונאות ביטוח. תרחיש נפוץ: בעל מכונית לא מצליח למכור את מכוניתו בסכום שהוא דורש. גנב רכב מוזמן על ידי בעל המכוניתומשלםלוכ-5,000-2,000 שקל בתמורה ל"זכות" לגנוב את מכוניתו. לאחר הגניבה, חברת הביטוח מפצה את בעל המכונית במלוא עלות המכונית שנגנבה. מקרים כאלה נפוצים בעיקר בקרב בעלי מכוניות הסובלות מסחירות נמוכה או בעיות אמינות. לוזון: "מפתיע לגלות שחלק גדול מהאנשים שמעורבים בהונאות ביטוח אינם עבריינים מקצועיים. אין להם את הקשרים בעולם הפשע שנדרשים כדי לבצע הונאות ואין להם מעורבות בפלילים. בדרך כלל המוסכניק שלהם מארגן פגישה עם גורמים שקשורים לתחום הפלילי".

אוזלת ידן של הרשויות בישראל מרגיזה את לוזון. "שים לב", הוא מצביע על מסך המחשב. "הנה מכונית גנובה שבה נוסע תושב קלקיליה מדי יום לעבודתו. אין לי יכולת לגעת במכונית. אסור לי להיכנס לקלקיליה ולהשיב אותה. הגנבים כל כך מקצועיים, שכיום - מרגע שמכונית נגנבת מישראל ועד הפיכתה לשלדה שרופה - עוברות פחות משעתיים. ברגע שמכונית עברה לשטחי הרשות, לרוב היא לא תוחזר לישראל. השלטונות בשטחים מעלימים עין מן התופעה מכיוון שמדובר בענף שמכניס לרשות כסף רב. גנבי הרכב אפילו זוכים לכבוד".

"הבעיה אינה גנב הרכב הבודד, אלא ברוני פשע שפועלים באין מפריע בשטחי הרשות", אומר בכיר במשטרת ישראל. "הצבא מונע מאיתנו לגעת באנשים האלה, שגונבים ללא הרף את רכוש תושבי מדינת ישראל".

"אנחנו רחמנים בני רחמנים", מסכם לוזון. "אין אזרח בישראל שלא מכיר מישהו שנגנבה לו מכונית. רוב הגנבים משתחררים ממעצר אחרי ימים ספורים ואין מה לעשות בנדון. זכינו לתפוס גנבים, להעביר אותם למשטרה ולתפוס אותם שוב אחרי שבועיים".

ממשטרת ישראל נמסר: "צה"ל לא מאפשר את השבת כלי הרכב הגנובים משטחי הרשות. העניין מצריך תיאום מול הצבא, שמעניק לעניין עדיפות נמוכה. משטרת ישראל פועלת על פי חוק. האחראית לשחרורם המהיר של העצורים היא מערכת המשפט בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#