השירות באוטובוסים מידרדר: זינוק של 150% בנסיעות שבוטלו

הדו"ח החצי שנתי של משרד התחבורה על מפעילות התחבורה הציבורית חושף גידול של 17% בשיעור חריגות השירות מצד חברות האוטובוסים ■ בארגון הנוסעים 15 דקות טוענים כי החריגות בשטח חמורות יותר מכפי שמציג הדו"ח ■ החברה בעלת הניקוד הגרוע ביותר: דן בדרום

אורן דורי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תחבורהצילום: עופר וקנין
אורן דורי

מספר חריגות השירות של מפעילי קווי התחבורה הציבורית באוטובוסים גדל בשיעור של 17% במחצית הראשונה של 2016 ביחס למחצית קודמת — כך עולה מדו"ח הבקרה החצי שנתי שפירסם אתמול משרד התחבורה.

חברת דן בדרום נמצאה כמפעילת התחבורה הציבורית בעלת השירות הירוד ביותר, במדדים משוקללים של עמידה בלוחות הזמנים, מידע לציבור וקיום מסלול הנסיעה. החברה, מקבוצת דן, החלה להפעיל בתחילת השנה את אשכול הקווים בצפון הנגב, לאחר שנערכה לכך באופן לקוי, שהוביל לאיחורים כבדים בהגעת האוטובוסים לתחנות ואף לביטול יציאות של אוטובוסים. דן בדרום רשמה בינואר־יוני חריגות במדדים בכמעט 5% מהבדיקות שבוצעו על ידי הפקחים. במקום השני מהסוף בטבלת השירות נמצאת חברת האם, דן, הפועלת במרכז הארץ, עם מדד חריגות של 2.5%.

בדן טענו באחרונה כי פקקים שנגרמים בגלל עבודות הרכבת הקלה בתל אביב מקשים על הנהגים לעמוד בלוחות הזמנים, ושהפתרון המתבקש הוא הכשרת נתיבים יעודיים לתחבורה ציבורית. כראייה תומכת לדבריהם ניתן להביא דווקא את דן בצפון, שמפעילה את המטרונית בחיפה, וזכתה לציון השני הטוב ביותר (כ–1% חריגות) מבין החברות.

במקום הראשון במדדי השירות דורגה חברת "נסיעות ותיירות" הקטנה שפועלת באזור נצרת, עם 0.7% חריגות — שיפור של 63% לעומת החציון הקודם. אגד, חברת התחבורה הציבורית הגדולה בישראל, השתבצה באמצע הטבלה עם 1.5% חריגות, ששיעורן צמח ב–29% לעומת יולי־דצמבר 2015.

ברמה הארצית, הליקויים הנפוצים ביותר שנמצאו בפעילות הביקורת הם בהצגת מספרי הקווים (2.1%), שילוט בתחנות (1.8%), איחורים של 6 דקות ומעלה (1.3%) והליקוי החמור ביותר — אי־ביצוע נסיעות, בשיעור של 1.3% — פי 2.5 יותר נסיעות שבוטלו לעומת הביקורת הקודמת.

יש לציין את השיפור שחל במידע לציבור בסעיף "מפה, יעד, זיהוי, שם תחנה" — מ–8.4% ממצאים לא תקינים בחציון השני של 2015 ל–1.1% בחציון הראשון של 2016.

.

"הבקרה אינה יעילה"

לאחר תקופה של כשנתיים שבה לא התקיימה פעילות בקרה משמעותית, משרד התחבורה מבצע החל מהחציון השני של 2015 בקרה באמצעות שתי חברות בחלוקה לשני אזורים גיאוגרפיים. לפי המשרד, "במתכונת ההפעלה הנוכחית, פעילות הבקרה מבוצעת באמצעות טכנולוגיה שפותחה באופן ייעודי ומאפשרת תיעוד מלא של מילוי כלי הבקרה וניהול של עשרות הבקרים הפועלים בשטח".

ואולם, בארגון נוסעי התחבורה הציבורית 15 דקות טוענים כי הבקרה אינה יעילה, וכי האחוזים הנמוכים יחסית של החריגות שעלו בדו"ח הביקורת אינם משקפים את המציאות. מנכ"ל 15 דקות, גיל יעקב, אמר בתגובה לפרסום הדו"ח: "מצער שב–2016 משרד התחבורה משתמש בבדיקות בקרה אנושיות אקראיות כביקורת למפעילי התחבורה הציבורית. במאה ה–21 מצופה לעשות בקרה שוטפת באמצעים טכנולוגיים ואלקטרוניים, כמו מערכות ג'י.פי.אס. שמותקנות על האוטובוסים, להוסיף למדדים זמני נסיעה מנקודת מוצא ליעד ולחשוף את נתוני תלונות ציבור הנוסעים בנוגע למפעילים. לצערנו, גם על פי דו"ח הבקרה נרשמה הרעה בשירות באזורים רבים בישראל".

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה לגידול בחריגות השירות: "הפעלת אשכול הנגב על ידי דן בדרום לוותה בקשיים רבים בתחילתה, שבאו לידי ביטוי בממצאים והשפיעו על ממוצע החריגות הארצי. מתחילת השנה הוטלו על חברות התחבורה הציבורית קנסות בגובה של כ–10 מיליון שקל, שהופנו לטובת קידום פרויקטים לשיפור השירות לנוסע".

באשר לטענות נגד שיטת המדידה נמסר: "עבודת הבקרה מאפשרת קבלת מידע מהימן ובלתי־תלוי, שמאפשר למפעילים לשפר ביצועיהם. משרד התחבורה מייחס חשיבות רבה לנושא הבקרה, וימשיך לדרוש הקפדה על רמת שירות גבוהה לנוסעים".

הפתרון להסתרת מחדלי השירות: תנועת האוטובוסים תוצג בזמן אמת

ברקע דו"ח הביקורת של משרד התחבורה יציג היום ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) בכנס של ארגון תחבורה היום ומחר הצעת חוק להקמת מערכת בקרה כלל ארצית על התחבורה הציבורית. הצעת החוק תוגש לכנסת בשבוע הבא. על ההצעה חתם גם ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), ובהמשך צפויים להצטרף ליוזמה ח"כים נוספים.

הצעת החוק, שנוסחה בשיתוף הארגונים אדם טבע ודין, תחבורה היום ומחר ו–15 דקות, מציעה לייסד מאגר מידע מקוון שירכז בזמן אמת את כל האינפורמציה בנושא תחבורה ציבורית. מאגר המידע ירכז עבור הנוסעים, בין היתר, את נתוני ה–ג'י.פי.אס אשר קיימים כבר כיום בכל האוטובוסים, באופן שיוכלו לדעת באיזו שעה יצא האוטובוס מתחנת המוצא שלו, מה מיקומו העדכני והאם אוטובוס שהיה אמור לצאת מהתחנה לא יצא לבסוף.

התקווה היא כי בקרה מהסוג שמציע החוק תקשה על מפעילות התחבורה הציבורית "להסתיר" את התופעה של ביטולי אוטובוסים.

מעבר לנגישות ולשקיפות במידע — מדדים שזכו לציונים נמוכים יחסית בדו"ח הביקורת — להצעת החוק ישנן שתי מטרות מרכזיות. האחת היא התוויית מדיניות ארוכת טווח לתכנון התחבורה הציבורית בישראל. באמצעות מאגר המידע ניתן יהיה לבחון באילו מקרים נסיעה ברכב פרטי אורכת פחות זמן מנסיעה בתחבורה הציבורית, ובמקרה כזה, לייעל את הנסיעה באותם קווי אוטובוס באמצעות תגבור ופתיחת נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית.

המטרה השנייה של הצעת החוק היא לשמש כלי צרכני משמעותי, שבאמצעותו יוכלו משתמשי התחבורה הציבורית לתכנן באופן יעיל יותר את נסיעתם ואף במידת הצורך להשתמש במאגר המידע בהליך של תביעה נזיקית, במקרה של עיכובים לא מוצדקים.

לדברי ח"כ חנין, "שקיפות ציבורית חיונית לכשעצמה, מבחינת הזכות של הנוסעים להבין איך פועלות המערכות הציבוריות שמשרתות אותם. היא חיונית גם כמכשיר לקדם שינוי פרקטי לשיפור המערכת כולה".

הצעת החוק מבוססת על מחקר שערך ארגון תחבורה היום ומחר בנושא רמת שירות בתחבורה הציבורית. המחקר בחן את עמדותיהם של הנוסעים בישראל בנוגע לחשיבות ולמצב בפועל של מאפייני איכות השירות. מסקנה חד משמעית שעלתה מן המחקר היא כי המרכיבים שנוגעים לאמינות ומשך הנסיעה הם הפרמטרים המשמעותיים ביותר לציבור, ובהם גם שביעות הרצון הנמוכה ביותר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker