"אני מסוגל למכור מכונית במחיר נמוך מהיבואן שלה - כי אני לא חזיר"

ועדת הכלכלה תדון היום בחוק רישוי שירותים לרכב ■ שר התחבורה יתייצב בוועדה מול היבואנים - וילחץ לפתיחת השוק ליבוא מקביל ■ יבואן פוטנציאלי: "גורל הענף תלוי על סעיף"

אורן דורי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורן דורי

כבר כמה שנים מנסה משרד התחבורה, ללא הצלחה יתרה, לפתוח ליבוא עקיף את שוק הרכב המקומי, שנשלט על ידי קבוצה מצומצמת של יבואני רכב. על הנייר, השוק הישראלי פתוח ליבוא מקביל, אך עד כה הסתיימו כל היוזמות בתחום במפחי נפש או בחקירות מתוקשרות של רשות המסים.

היום צפוי להגיע שר התחבורה, ישראל כ"ץ, לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שנמצאת בישורת האחרונה לקראת אישורו של חוק רישוי שירותי רכב. בין היתר, עוסק החוק בפתיחת השוק ליבוא מותגי רכב על ידי שחקנים נוספים.

נמל חיפה. "מכוניות ביבוא מקביל אינן מותאמות לשוק" צילום: רמי שלוש

לפי הערכות, לפחות שמונה גופים עסקיים מעוניינים להיכנס ליבוא מקביל, אך יושבים על הגדר וממתינים לראות את הנוסח הסופי של החוק. בין הגופים הבולטים, שהביעו בעבר עניין בנושא, ניתן למנות את קבוצת שלמה, המחזיקה בחברת הליסינג הגדולה בישראל, שלמה סיקסט וכן בזיכיון היבוא הישיר לדגמי אופל; חברות הליסינג קל אוטו וקשת ליס; וכמובן, את החברות שכבר התנסו ביבוא מקביל, ובראשן אלבר, שייבאה כ–1,500 רכבי טויוטה והונדה מארה"ב, החל ב–2014, עד שראשיה נעצרו בשנה שעברה בחשד להעלמת מסים בסך 25 מיליון שקל, תוך הצהרות כוזבת על שוויים האמיתי של כלי הרכב שיובאו.

השאלה החשובה מכל היא אם היבוא המקביל בכלל יוביל לירידת מחירים בשוק הרכב. בניסיונות הקודמים של אלבר וחברות אחרות בתחום הן לא הצליחו להוריד את המחירים באופן ניכר לעומת היבואנים הישירים, ולכן התמקדו ביבוא של דגמים אחרים, שלא שווקו קודם בישראל.

בקרב היבואנים הוותיקים מנסים להסביר כי אין תוחלת ביבוא עקיף, שכן היבואן המקביל רוכש את כלי הרכב מדילר במדינה אחרת, שבעצמו קנה את המוצר מהיצרן ומשמש כמתווך, והעמלה על שירותיו רק מייקרת את התהליך.

ואולם רון מלכה, מנכ"ל קשת ליס, מגיב: "צריך לדעת לנצל הזדמנויות. למשל, ברגע זה ממש עומדות בנמל פיראוס 600 יחידות של טויוטה קורולה, שהשוק היווני לא מסוגל למכור אותן. אני יכול לקנות אותן ב–9,000 יורו ליחידה, כשהיבואן הישיר קונה אותן מהיצרניות בכ–11 אלף יורו".

לדבריו, לא מדובר רק בניצול הזדמנויות - אלא גם בתמחור צנוע יותר. "אני מסוגל להשיג קורולות ב–12 אלף יורו, ועדיין למכור אותן במחיר נמוך משמעותית מהיבואן. אני לא חזיר. ביום שבו היבואנים הישירים יגבו מחירים הוגנים - לא יהיה טעם ביבוא המקביל. עד אז אפשר להתחרות בהם עם מחירים נמוכים יותר לצרכן, גם אם לי הרכב עולה קצת יותר מאשר ליבואן הרשמי".

"אם תגן על 
הדילר - תיקנס"

אחת מנקודות המחלוקת שצפויות להתעורר בדיון היום היא בקשה לדיון מחדש שהעלה יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), בסעיף 47א' בחוק רישוי שירותים לרכב. לפי הנוסח המוצע, יבואן עקיף יוכל "ללקט" מכוניות מדילרים מרובים דרך חברת סחר, אך יחויב לתעד את הבעלויות השונות בכלי הרכב שייבא, ולהעביר מסמכים אלה למכס לפי דרישה, בשל חשש של רשות המסים לעבירות הנמכת ערך. מלכה טוען כי גורל הענף כולו תלוי בתת־הסעיף המדובר. "לא תמיד נוכל לדעת מי הדילר הראשון שקנה את הרכב מהיצרן. באירופה אין מעקב על כך.

"השארת הסעיף על כנו תהפוך את החוק לאות מתה, כי אף סוכן בעולם לא יסכים למכור מכוניות לישראל", מזהיר מלכה, ומוסיף: "הכי גרוע הוא העונש שמאיימים להטיל על היבואנים המקבילים שינסו להגן על הדילרים מהם קנו - מיליון שקל קנס לחברה ושנתיים מאסר. זה מרתיע אנשים להיכנס לתחום מלכתחילה".

החשש של פעילי היבוא המקביל הוא שיצרני הרכב, שלהם נוח לטפח יחסים בלעדיים וארוכי טווח מול זכייניהם הוותיקים בישראל - עלולים לפגוע בדילרים בחו"ל שייתפסו במכירת מכוניות לישראל. בראיון ל–TheMarker אמר באחרונה סגן נשיא מחוזי בג'נרל מוטורס, איאן ניקולס, באופן מפורש כי שברולט העולמית "אינה מתכוונת לתמוך ביבוא מקביל של מכוניות לישראל". גורם אחר בענף הרכב טען באחרונה: "טלפון אחד מהיבואן על דילר שמייצא לישראל, והדילר מקבל קנס - הפחתה של 15% בעמלה מהיצרן".

סעיף נוסף שבו תדון ועדת הכלכלה, לבקשת ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ), נוגע להחלת חובות על יבואני הרכב הישירים לטיפול בכלי רכב מאותו תוצר שהם מייבאים לישראל. לפי הערכות בענף, היבואנים השלימו עם העובדה שייאלצו לשאת באחריות על ביצוע ריקולים בטיחותיים לכלי רכב ביבוא מקביל, אבל נאבקים בניסיון לחייבם לאפשר תיקונים במוסכיהם במסגרת אחריות היצרן.

ניקולס ניסה להסביר את הסיבה להתנגדות: "המכוניות ביבוא מקביל נראות כמו המכוניות שאנחנו מוכרים בישראל, אבל אינן מותאמות באופן מכוון לדרישות השוק. למשל, מערכת חימום המנוע ברכב לא בהכרח תואמת לאקלים של המדינה, ותוכנת ניהול המנוע לא הולמת את הדלק המצוי בתחנות". אנשי היבוא המקביל טוענים שההבדלים זניחים וכי בכל מקרה, גם בשיטתם, יוכלו בקלות לרכוש דגמים שמותאמות למדינות חמות.

לטענתם, כשל שוק גדול יותר נעוץ גם במפת האינטרסים בישראל: "היבואנים הישירים זוכים ליחס מועדף מצד רשויות המס, שהתרגלו לראות בהם גובי מס בשליחות המדינה", אמרו - והזכירו כי בינואר האחרון לבדו הכניסו יבואני הרכב לקופת המדינה 1.1 מיליארד שקל - שיא של כל הזמנים לחודש יחיד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker