הרוג בכל יום: "ישראל 2015 - אלופי העולם בדריסת קשישים" - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרוג בכל יום: "ישראל 2015 - אלופי העולם בדריסת קשישים"

357 בני אדם נהרגו בתאונות ב–2015 - השנה השלישית ברציפות של גידול בקטל בכבישים ■ מנכ"ל אור ירוק: "הממשלה מנסה לשמור על האזרחים שלה מפני טרור והסכם גז רע, אבל היא מזלזלת בחיי אדם ומפקירה את אזרחיה למוות בכבישים"

13תגובות
תאונה בכביש 73
גיל אליהו

מספר ההרוגים בתאונות הדרכים ב–2015 זינק זו השנה השלישית ברציפות והסתכם ב–357 בני אדם - כמעט הרוג ביום בממוצע. קפיצה של 12% במספר ההרוגים בתוך שנה וזינוק של 23% מאז 2012 מעידים על כשל מובנה ומקצין במאבק הממשלתי בתאונות הדרכים, שלא ניתן עוד לתרצו בטעויות סטטיסטיות. זאת, בעוד הנזק המצטבר למשק הישראלי מתאונות דרכים מסתכם בכ–15 מיליארד שקל בשנה.

דו"ח שפירסמה בשבוע שעבר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שמתפקדת ללא יו"ר זה כעשרה חודשים, מצביע על גידול מדאיג של 18% במספר ההרוגים בדרכים בינעירוניות (221 הרוגים). עיקר הגידול במספר ההרוגים נעוץ ברוכבי אופניים ואופנוע, וכן בקרב נהגי משאיות.

מנתוני הרשות עולה כי בכל שבוע נהרג רוכב אופנוע בממוצע - זינוק של 50% לעומת 2014. רוכבי האופנועים הם 16% מכלל ההרוגים בדרכים, פי ארבעה מחלקם היחסי של הכלים הדו־גלגליים במצבת כלי הרכב הכללית.

"חלק מהעלייה בשימוש ברכב דו־גלגלי נובע מהגודש בערים, אבל עיקר הצמיחה בתאונות קטלניות היא בכבישים בינעירוניים, אולי בגלל גידול בספורט מוטורי", אומר ד"ר אמיר זיו־אב, שכיהן כמדען הראשי של משרד התחבורה ב–2011–2013. "הסיכוי להיהרג באופנוע לעומת מכונית גדול פי שבעה. מכוניות עוטפות את הנהג בחבילת בטיחות. באופנוע - אנחנו חבילת הבטיחות שלו. כשהוא נמרח על הכביש אנחנו מרככים בשבילו את המכה. רק 25% מהרוכבים יסיימו את שנות ה–20 לחייהם ללא פציעה או חלילה מוות".

ד"ר אמיר זיו־אב, שכיהן כמדען הראשי של משרד התחבורה ב–2011–2013
דן קינן

ב–2015 נהרגו גם 15 רוכבי אופניים, לעומת עשרה הרוגים ב–2014. תחום זה עלה באחרונה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, על רקע ריבוי התאונות בקרב משתמשי האופניים החשמליים. "האופניים החשמליים זה כלי שהורג - ארבעה נהרגו ב–2015 ויותר מ–300 רוכבים נפצעו", אמר בדיון יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל. "המדרכות בחלק מהיישובים נהפכו לשדה קרב וקטל, ואם מישהו יאמר שאי־אפשר לעשות כלום, כי אי־אפשר לאכוף, אז הוא צריך לשים את המפתחות וללכת הביתה".

חרף דברים אלה, החליטה הוועדה שלא להעלות בינתיים את הגיל המזערי המותר לרכיבה באופניים חשמליים, ולהותירו על 14.

"הסיבה לגידול במספר ההרוגים בקרב הנהגים על הדו־גלגליים היא ריבוי המלכודות בכבישים", אומר זיו אב. "בערים רבות, למשל, יש צמחייה שמסתירה את מעברי החציה. ברחוב יצחק שדה בתל אביב, למשל, יש דקלים שמסתירים את המעבר. בפתח תקוה קישטו את הכיכרות באלמנטים אמנותיים, ותאר לך שאופנוען מקבל מכה בצוואר מפסל. כיכר צריכה להיות שטוחה, ולא כמו באור יהודה - שם שתלו שיפודים מברזל שפונים כלפי חוץ. זה אוסף של דברים קטנים שנובעים מחוסר מודעות של הרשויות. בדיוק כמו השקיית גינות באיי תנועה, שעלולה לגרום להחלקה".

הפגיעות בהולכי רגל - 60% יותר מב–OECD

גיל אליהו

גם מעורבותם של כלי רכב כבדים (יותר מ–3.5 טונות) בתאונות קטלניות היתה בשנה האחרונה גבוהה פי שמונה ממספרם היחסי על הכבישים, וכמעט פי שלושה משיעורם ביחס לנסועה. מתחילת 2015 היו 65 הרוגים בתאונות שבהן היו מעורבים כלי רכב כבדים, לעומת 50 ב–2014.

בקרב הולכי הרגל, לעומת זאת, חלה ירידה של 9.6% במס­פר ההרוגים, אך שיעור ההי­פג­עות של הולכי הרגל בישראל עדיין גבוה ב–60% מהממוצע ב–OECD. 21.6% מהולכי הרגל ההרוגים נפגעו בעת שעברו במעבר חציה.

אם לא די בכך, חל זינוק במספר הקשישים שקיפחו את חייהם בעת חציית כביש. 56% מהולכי הרגל ההרוגים במגזר היהודי הם בני 65 ומעלה. מגזר זה מהווה כ–10% מהאוכלוסייה, אבל נהרג פי שלושה, ו–45% מכלל הולכי הרגל ההרוגים מוגדרים בדו"ח הרשות כקשישים.

"אנחנו אלופי העולם בדריסת זקנים", מגלה זיו אב. "המהירות המותרת בעיר היא 50 קמ"ש, וזאת סיבה נוספת לכך שהולכי רגל נדרסים. צריך להוריד את המהירות ל–35 קמ"ש, כמו במר­בית הדרכים בהולנד. המהירות היא גורם משמעותי מאוד, והרבה יותר מסתם גורם סיכון. ב–50 קמ"ש, אם פורץ ילד לכביש הוא ייהרג. ב–30 קמ"ש לא הורגים. היינו באופן משמעותי מקטינים את מספר ההרוגים, וגם תפוקת התחבורה כמעט ולא תיפגע, כי ברוב הרחובות ממילא אי־אפשר לנסוע 50 קמ"ש".

"צריך להציב 
3,000 מצלמות"

באופן לא מקרי, היפוך המגמה בדרכים מאז 2012 חופף לתהליך קריסתה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהוקמה ב–2007 במטרה להוביל אסטרטגיה בין־משרדית להפ­חתת התאונות, אך בשנתיים האחרונות עסקה בעיקר במאבקי כוח פנימיים ובהישרדות.

ד"ר יעקב שיינין
אייל טואג

יו"ר הרשות הקודם, ד"ר יעקב שיינין, סיים את כהונתו לפני כמעט שנה ומאז לא מונה לו מחליף. כיום הרשות פועלת עם חמישה חברי מועצה בלבד מתוך ה–15 הנדרשים, ואין לה מניין חוקי להעביר החלטות.

"כשעזבתי היו מי שנאנחו לרווחה, כי ידעו שעכשיו לא יגידו להם לעבוד, לבדוק ולוודא שכל שקל שהרשות מעבירה ינוצל לשיפור הבטיחות בדרכים", אמר שיינין בסוף השבוע. "השתמשו ברשות כצינור להעברת כספים, ולא נתנו לה כוח להשפיע. אמרו, 'תנו את הכסף ואל תתערבו במה שנעשה אתו'. זה מוביל להת­רו­פפות של כל המערכת", הוא הוסיף בהתמרמרות.

ח"כ חמד עמאר, יו"ר השדולה למאבק בתאונות הדרכים בכנסת, הודיע ביום שלישי שעבר כי יגיש הצעת חוק שתפריד את הרשות ממשרד התחבורה ותגביר את עצמאותה. לפי עמאר, הרשות תיהפך לגוף עצמאי תחת משרד ראש הממשלה, דבר שיעניק לה "שיניים" ויכולת פיקוח על הגופים הרלוונטיים.

שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק
תומר נויברג / ג'ינ

לדברי שיינין, חלק מרכזי בכישלון המאבק בתאונות נעוץ באכיפה החסרה של המשטרה. "הרשות מימנה 100 ניידות, כולל מתנדבים ודלק, בתנאי שהניידות ישמשו רק לתגבור משטרת התנועה - אלא שהמשטרה רצתה את הכסף בלבד ושלא נבלבל במוח. היה קשה לשכנע אותם.

"אותו סיפור היה גם עם משרד החינוך. בסוף 2014 הצענו להעביר להם 40 מיליון שקל כדי להעביר את לימודי התיאוריה לתוכנית הלימודים של משרד החינוך, אבל הם התנגדו. אחר כך אומרים שהרשות לא מנצלת את התקציב שלה - ומקצצים אותו".

שיינין מעריך שמספר ההרוגים בתאונות בישראל יכול היה לרדת לפחות לכ–200 בשנה, כלומר ליחס למספר הנהגים הדומה לחמש המדינות הבטיחותיות בעולם: בריטניה, אירלנד, נורווגיה, שוודיה ודנמרק.

"ב–2012, כשמספר ההרוגים ירד, אמרתי שאני שמח שהטעות הסטטיסטית לטובתנו, אבל שמצבנו בפועל חמור. חשבו שאני סתם משבית שמחות. 95% מהנהגים הם נורמטיביים, לא עבריינים, אבל אין מודעות, אין אכיפה, אין תאורה במעברי חציה או פסי האטה לפניהם, ולכן רוב התאונות נגרמות על ידי נהגים נורמטיביים".

גם לטענת זיו אב, צמצום תאונות הדרכים יתאפשר רק באמצעות הגברת האכיפה, אך זו תושג לדבריו באמצעות הצבת אלפי מצלמות לאכיפת עבירות מהירות, נסיעה באור אדום וחציית קווי הפרדה. "טענתי שאנו צריכים להיות מדינה מצולמת, גם אם קיבלתי על זה הרבה תגובות שאני עוכר ישראל", אומר זיו אב. "התוכנית, שהתחילה ב–2003, מתקדמת לאט, ובמקום 300 מצלמות צריך לדעתי 3,000. לפי הסטטיסטיקה של המשטרה, היתה ירידה של 26% בתאונות באזורים המצולמים. ברגע שכל המדינה תהיה מצולמת, הנהגים יתפקדו בהרגשה שהם תחת צילום כל הזמן, וכל ההתנהגות בכביש תשתנה".

שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מתפלץ נוכח אדישותה של הממשלה: "בכל יום נהרג בממוצע אדם, והממשלה שותקת. אין דיון חירום ואין אפילו הצהרה מפי השר לבטיחות בדרכים. הממשלה מנסה לשמור על האזרחים שלה מפני טרור והסכם גז רע, אבל היא מזלזלת בחיי אדם ומפקירה את אזרחיה למוות בכבישים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#