המחקר שחושף: מצלמות הרמזור מגדילות את מספר תאונות הדרכים

עוד במחקר, שנערך במשך ארבע שנים: מצלמות המהירות דווקא יעילות - הקטינו את המהירות הממוצעת בכ-8 קמ"ש ■ המצלמות הפיקו כ-204 אלף דו"חות לנהגים: רק 12% מהם היו על מעבר באדום

דניאל שמיל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דניאל שמיל

בעוד יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ד"ר יעקב שיינין, ממליץ לבטל את פרויקט מצלמות המהירות, מחקר שמפורסם מטעם הרשות ממליץ דווקא להרחיב את פרישתן, ולבלום את התקנת מצלמות הרמזור.

המחקר, שנערך במשך ארבע שנים בידי שבעה חוקרים בהובלת פרופ' הלל בר-גרא, פרופ' עדנה שכטמן, ד"ר אורן מוזינקנט וד"ר אמיר גרינשטיין מאוניברסיטת בן-גוריון, מצא כי מצלמות המהירות מפחיתות במידה ניכרת את המהירות.

מצלמות הרמזור, שתרומתן לבטיחות נראית גדולה יותר, עלולות דווקא להגביר את כמות התאונותצילום: איציק בן מלכי

* ב-14 אתרים ירדה המהירות הממוצעת בכ-8 קמ"ש (8.7%), לעומת עלייה קלה במהירות כבישים ללא מצלמות. המהירות ירדה למרות ירידה בנפח התנועה (כלומר, הדרכים היו פנויות יותר).

* במדידת נוספת, באמצעות GPS, ירדה המהירות בכ-3 קמ"ש.

נהגים רבים כלל לא יודעים מהי המהירות המותרתצילום: Dreamstime

* ההשפעה גדולה יותר כאשר מודדים את הנהגים שנטו ביותר לעבור על המהירות, 15% מהנהגים שהם המהירים ביותר. נהגים אלה הפחיתו את המהירות ב-10 קמ"ש. 

* שיעור העוברים את המהירות המותרת ביותר מ-20 קמ"ש ירד מ-9% לאחוז בלבד, ושיעור העוברים את המהירות ב-10 קמ"ש ויותר ירד מ-28% ל-8%.

מצלמת מהירות
מצלמת מהירותצילום: תומר אפלבאום

* עם זאת, טווח ההשפעה של המצלמות, כלומר, עד כמה הן מורידות את המהירות אחרי שנהג ראה אותן, הוא כ-1,800 מטר.

* החוקרים ביצעו גם סקרי נהגים, ובדקו את הידע והעמדות שלהם על מהירות מותרת ואכיפתה, ומצאו כי שיעור הנהגים המדווחים כי נסעו מעל המהירות המותרת ירד מ-38% ב-2011 ל-2013.

* ואולם, נהגים רבים כלל לא יודעים מהי המהירות המותרת. 40% מהם סבורים כי המהירות המותרת גבוהה מזו שבפועל.

חלק קטן במחקר מוקדש למחקר ההשפעה על הבטיחות. ב-2011 הותקנו מצלמות בקטעי דרכים בהם אירעו שש תאונות קטלניות ב-2010, מספר שירד לשלוש תאונות בממוצע בשנים 2012 ו-2013. עיקר הניתוח של החוקרים מבוסס על מחקרים מהעולם,  שמוכיחים כי ככל שהמהירות עולה, כך גם מספר תאונות הדרכים.

* היחס בין תאונות למהירות הוא יחסי - אם המהירות תרד ב-3 קמ"ש בקטע כביש בו המותרת היא 30 קמ"ש, ההשפעה תהיה דומה להפחתה של 6 קמ"ש בקטע  בו המהירות המותרת היתה 60 קמ"ש.

ההפתעה במחקר היא שמצלמות הרמזור, שתרומתן לבטיחות נראית גדולה יותר (אוכפות מעבר באור אדום), עלולות דווקא להגביר את מספר התאונות.

לפי החוקרים, "חלה עלייה, שאינה מובהקת סטטיסטית, בחלק היחסי של התאונות בהם הותקנו מצלמות מתוך כלל התאונות בצמתים. החוקרים מסייגים את המימצא, אך גם מביאים מחקרים מהעולם לפיהם מצלמות רמזור מפחיתות את מספר התאונות מסוג חזית-צד שמתרחשות, אך מעלות את מספר התאונות מסוג חזית-אחור, שהן מסוכנות פחות.

לפי החוקרים, יש דרכים נוספות להגביר את הבטיחות בצמתים, כמו הדגשה של הרמזורים המתאימים לכל נתיב בצמתים מורכבים. על סמך נתונים אלה, המחקר ממליץ להמשיך את התקנת מצלמות הרמזור כרגיל, אך "לעצור לפחות באופן זמני את תהליך התקנת מצלמות הרמזור".

בכל מקרה, הממשלה לא חיכתה למחקר, ובהצעת התקציב (שלא תצא לפועל) הוחלט להעביר 7 מיליון שקל מתקציב הרשות לבטיחות בדרכים להתקנת מצלמות חדשות. זאת, ללא פיקוח ובקרה של הרשות. בין מארס 2012 לאפריל 2014, המצלמות הפיקו כ-204 אלף דו"חות לנהגים. רק 12% מהם היו על מעבר באור אדום, והיתר- על מהירות מופרזת.

יו"ר הרשות, ד"ר יעקב שיינין, כתב לאחרונה בדו"ח השנתי של הרשות כי המצלמות שהותקנו בישראל, "בטכנולוגיה בת 20 שנה ויותר", מוצבות במקומות שאינם רלוונטיים. לפי שיינין, "ריסון מהירות אפקטיבי בתוך מרכזי הערים… רצוי שיעשה, באמצעות פסי הרעדה תקניים ומעגלי תנועה". באשר למצלמות בכבישים בין-עירוניים, שיינין אמר כי שם כדאי להתקין מצלמות מסוג אחר, המודדות מהירות ממוצעות בקטע דרך ארוך "ולא מהירות נקודתית, מקרית, המתקבלת ממצלמה שמיקומה המדויק ידוע לכולם".

שיינין מוסיף כי "שיטה זו היא היחידה שיעילה בעולם של וייז, בו הכל גלוי וידוע לנהגים".  כך, יו"ר הרשות מציג דעה הפוכה ממחקר אותה מהרשות מימנה, ומוגש לממשלה מטעמה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker