דו"ח הכנסת על התחבורה הציבורית: משלמים פחות, מקבלים פחות - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח הכנסת על התחבורה הציבורית: משלמים פחות, מקבלים פחות

מחירם הנמוך של שירותי התחבורה הציבורית בישראל נובע מאיכותם ■ המשתמשים העיקריים בתחבורה ציבורית - אוכלוסיות מוחלשות

17תגובות

חשבתם שהכל בישראל יקר יותר? מרכז המחקר והמידע של הכנסת פירסם אתמול דו"ח עם בשורות טובות - התחבורה הציבורית זולה בהרבה. בהשוואה למחירי הנסיעות במטרופולינים בישראל לאלה שבאירופה, עולה כי נוסעי התחבורה הציבורית בארץ משלמים הרבה פחות, בייחוד כאשר משקללים את כוח הקנייה בישראל.

נסיעה בודדת בישראל עולה 1.9 דולרים, בהשוואה ל-3.4 דולרים בבריסל, 7.9 דולרים בלונדון, ו-2 דולרים בבודפשט. כאשר משקללים את כוח הקנייה של המטבע, המחיר בישראל יורד ל-1.63 דולרים, במדד יחסי. באוסלו, לעומת זאת, תשלמו 5.7 דולרים, בוורשה- 2.4 דולרים ובלונדון- 6.8 דולרים. לפי מדד זה, בישראל הנסיעות הן הזולות ביותר באירופה.

עם זאת, המחיר הזול נובע גם מהאיכות הנמוכה של שירותי תחבורה ציבורית בישראל.  לפי הדו"ח, שחיבר ד"ר יניב רונן, המהירות הממוצעת של אוטובוסים במטרופולין ת"א היא 16 קמ"ש, לעומת 25 קמ"ש באירופה, ומספר הק"מ השנתי לתושב הוא 49 ק"מ, פחות מחצי מאשר באירופה. אורך הנתיב הבלעדיים ל-1,000 תושבים הוא רק 14 מטר, לעומת 150 מטר באירופה וההשקעה השנתית בגוש דן היא רק 1,400 דולר, לעומת 10,000 דולר באירופה. למעשה, אפילו בהשוואה של שירות התחבורה הציבורית לזו שבישראל בעבר יש ירידה.

אמיל סלמן

בנק  ישראל הכין מדד תחבורה ציבורית שמבוסס על ההיצע של קווי אוטובוסים, מספר מקומות ישיבה ומספר אוטובוסים, בהשוואה לכוח עבודה. שנת 1994 נבחרה כשנת בסיס, עם מדד 100, וב-2009 הוא עמד על 73 בלבד. כלומר, ירידה של 27%. שנתיים לפני כן, אגב, הוא עמד על 71, ומאז עלה במעט. לשירות הגרוע יש משמעות גם במידת השימוש בתחבורה ציבורית. מספרי העליות לאמצעי תח"צ לתושב הן 133 מדיי שנה בגוש דן, לעומת 250 באירופה. בעיר אירופית נוסעים 38% מהנוסעים בתחבורה ציבורית, אך בגוש דן, 23%.

נראה כי בישראל, מי שמתשמש בתחבורה ציבורית הוא מי שאין לו ברירה, כלומר - האוכלוסיות המוחלשות. בחמישון התחתון, ההוצאה על תחבורה ציבורית היא 113.6 שקל, 1.34% מכלל ההוצאות, אך בחמישון העליון מוציאים פחות, 87.3 שקל, שמהווים רק 0.42% מההוצאה הכללית. התשלומים על אוטובוסים ומוניות שירות עולים ככל שרמת ההכנסה יורדת, אבל יש אמצעי תחבורה ציבורית שהוא יוצא דופן - הרכבת. החמישון התחתון מוציא עליה 4.9 שקלים בחודש, והחמישון העליון, 11.6 שקל.

מחירי התחבורה הציבורית בישראל נמוכים, אך לא מסודרים. בארץ יש כיום לא פחות מ-1,500 אזורי תעריף, חלקם אף חופפים, וקורה כי מחיר הנסיעה בין שתי נקודות הם שונים. יש בעיות שונות בשילוביות בין מפעילים, כמו תיאום נסיעות המשך. זו בעיה בה משרד התחבורה מתכנן לטפל באמצעות רפורמת תעריפים, שמיועדת להסתיים עד סוף 2015. לפי  הרפורמה, תחולק הארץ ל-32 אזורי תעריף. יהיו אזורים מטרופוליניים - חיפה, תל-אביב, ירושלים ובאר שבע, כאשר מודיעין משותפת למטרופולינים בתל-אביב ובירושלים, והאזורים יחולקו לאזורי משנה. בשיטה החדשה יוצגו סוגים חדשים של כרטיסים, כמו כרטיס תלת-יומי, כרטיס משפחתי וכרטיסים הכוללים נסיעות באוטובוסים וברכבת, או חניה בחניוני חנה וסע. לפי משרד התחבורה, המחירים לא יעלו למשתמשים קבועים בתחבורה הציבורית, אך עשויים להתייקר עבור נוסעים מזדמנים, אם כי בשיעור נמוך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#