מפיאט טופולינו 1936 ועד פיאט פנדה החדשה - רכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפיאט טופולינו 1936 ועד פיאט פנדה החדשה

חברת פיאט, שקמה על חזון המכונית להמונים, ייצרה במשך השנים כמה דגמים שובי לב שנהפכו ללהיטים; מהמשבר שבו היא נתונה עכשיו היא מנסה להיחלץ בעזרת סדרה חדשה של מכוניות קטנות ומעוצבות

תגובות

עמנואלה קאקראנו די בריקרסיו, שנולד בטורינו ב-1866, היה אריסטוקרט וקצין פרשים שבבגרותו פיתח דווקא השקפת עולם סוציאליסטית. בריקרסיו הגיע למסקנה שמכוניות לא צריכות להיות שעשוע של עשירים, אלא כלי תחבורה עממי, שבעזרתו ייפתרו אולי הבעיות החברתיות בעולם. ב-1 ביולי 1899 הוא זימן לחווילה שלו כמה חברים, אנשי עסקים מעשירי טורינו, ושיכנע אותם לייסד חברת מכוניות חדשה. אחד החברים היה ג'ובאני אניילי, אז בן 33. בחלוף השנים השתלטה משפחת אניילי על החברה שהוכרז על הקמתה באותה פגישה בחווילה: פיאט.

המכונית הראשונה של פיאט, 3.5 ,TIPO A כ"ס, התגלגלה מפס הייצור ב-19 במארס 1900. זו לא היתה מכונית חדשה לגמרי, אלא העתק של אבטיפוס ששמו וליס, שפותח על ידי יצרן אופניים קטן. פיאט ייצרה 12 מכוניות כאלה במשך אותה שנה, והיא הסתיימה בהפסד כספי כואב.

מכאן, במשך כשני עשורים, בניסיון להרוויח יותר כסף, התרחקה פיאט מהחזון הראשוני ובנתה מכוניות לעשירים, שחלקן צוידו במנועי ענק. בשנת 1907, למשל, השיקה פיאט מכונית עם מנוע בנפח 11 אלף סמ"ק.

פיאט העממית האמיתית והמצליחה הראשונה היתה דגם 500 שהושק בשנת 1936. למכונית היה גוף בצורת ביצה והיא קיבלה את השם "טופולינו" - עכבר באיטלקית. מאחורי תכנון המכונית עמד דנטה ג'קוזה (1905-1996), מהנדס מומחה לטרקטורים ומטוסים. המנוע היה קדמי (570 סמ"ק, 13 כ"ס) וההנעה אחורית. המכונית עלתה אז 8,900 לירטות, שהיו שוות כ-700 דולר.

"העובדה שאותו טרמפיסט ישב בספסל האחורי במשך כל מבחן הדרכים, לאורך 450 מייל, ולא התלונן, מוכיחה שהמתלים של המכונית מצוינים", כתב העיתון האנגלי "The Motor" ב-18 באפריל 1939. הקהל התאהב במכונית לא פחות. טופולינו, מכונית חמודה למראה ולנהיגה, נהפכה למוצר נחשק. לפולקסווגן חיפושית ולסיטרואן דה שבו נדרשו שנים רבות עד שזכו במעמד דומה. ההבדל העקרוני היה בקונצפט העיצובי. אצל הצרפתים והגרמנים העיצוב היה פונקציונלי בלבד, אצל האיטלקים העיצוב היה מטרה בפני עצמה.

בשנת 1948 הושק הדור השני, פיאט 500B, וב-1949 הדור השלישי - 500C. היורשת, פיאט 600, עם מנוע אחורי, הוצגה בשנת 1955. המכונית היתה הצלחה מסחרית - 2.4 מיליון פיאט 600 נמכרו במשך השנים - אבל מעולם לא נהפכה ל"בייבי פיאט" אופנתית. את התואר הזה גרפה פיאט 500 נואובה (Nuova), שהוצגה בשנת 1957. המתכון של ג'קוזה היה פשוט: מנוע אחורי, קירור אוויר, שני צילינדרים, מתלים נפרדים ועיצוב תינוקי סוחט חיוכים. הקהל התאהב שוב. עד שנת 1975 נמכרו 3.5 מיליון מכוניות. מועדוני מעריצים של פיאט 500 רוחשים פעילות בעשרות מדינות בעולם - מאיטליה דרך קנדה ועד אוסטרליה. המפגש השנתי שלהם מתקיים בגרלנדה שבאיטליה, עיר הולדתו של ג'קוזה. פיאט המשיכה להתמחות במכוניות קטנות: 127 ,126, פנדה ועוד.

לא כולן נהפכו למכוניות מחמד כמו "טופולינו" ונואובה. אבל רובן בהחלט הגשימו את החזון הראשוני של מייסד פיאט על אמצעי תחבורה זול להמונים, ושמרו על הנוסחה של מינימליזם וכיף.

הניסיונות של פיאט לייצר מכוניות יוקרה, למשל דגם 130 משנות ה-70, לא עלו יפה. אפילו מכירות המשפחתית הנוכחית, סטילו, נמוכות מהצפוי. הקהל ממשיך לזהות את פיאט עם מכוניות קטנות. הבעיה היא שמכונית קטנה נמכרת במחיר נמוך, ומשום כך כדי להצליח כלכלית היא חייבת להיות להיט. את שנת 2003 גמרה החברה עם הפסדים של 1.9 מיליארד יורו. החברה סגרה כמה מפעלים ופיטרה אלפי עובדים. התקווה הנוכחית של פיאט היא לקאמבק מפואר בעזרת דור חדש של מכוניות קטנות ומעוצבות היטב, ובראשן פיאט פנדה החדשה, שמיוצרת בפולין, ומשווקת בשבועות האחרונים גם בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#