בכבישי ישראל לא ממהרים להוציא מיליון דולר על מכונית

מרצדס וב.מ.וו קורצות לקהל הרחב ואיבדו מיוקרתן, מתעשרי ההיי־טק מתרבים ומפתחים גינונים - אך מותגים רבים של רכבי היוקרה העילית עדיין לא נצפים בכבישי ישראל ■ הסיבה: כבישים צפופים, שירות חסר וטעם שונה: "לקוחות היוקרה בישראל מעדיפים משהו מיוחד שאי אפשר לרכוש בכסף"

דניאל שמיל
דניאל שמיל

לפני כחודש שיפשפו עובדי נמל אשדוד את עיניהם בתדהמה. לראשונה נחתה ברציפי נמל בישראל מכונית רולס רויס חדשה. הקבלן עודד שריקי מנתיבות שילם עבורה יותר מ–1.5 מיליון שקל. שריקי כבר עלה לכותרות לפני כשנתיים, כשהיה הראשון לייבא לישראל פרארי 458 מנקרת עיניים.

בישראל נמכרים 45 מותגי רכב שונים, אך מותגים רבים שנמכרים בעולם לא נמכרים כאן, חלקם מוכרים כמו למבורגיני, רולס רויס, אסטון מרטין ובנטלי. המשותף לכולם הוא שמדובר ביצרני יוקרה עילית, המתמחים במכוניות יקרות ומיוחדות מאוד. שניים מהמותגים האלה - פרארי ומזראטי - כבר נמכרים כאן, אז מדוע לא מצטרפים אליהם מותגים נוספים? באחרונה נעשו ניסיונות לייבא לישראל את אסטון־מרטין ולמבורגיני. בצ'מפיון מוטורס השקיעו עשרות מיליוני שקלים ברכישת פעילות פורשה בישראל, אך השאלה נותרה בעינה - האם למכוניות היוקרה העילית סיכוי בשוק המקומי?

"ישראל עוברת שינוי", אומר אבי צור, מנכ"ל צ'מפיון מוטורס, המייבאת לישראל גם את אאודי. "המותגים הגרמניים - מרצדס, ב.מ.וו ואאודי - שלהם 80% משוק היוקרה בישראל, מתפרשים כלפי מטה ומציעים דגמים זולים יותר. באופן טבעי, זה דוחף לקוחות קצה של דגמי הפאר לחפש אלטרנטיבות. הם רוצים להיות מבודלים ושיהיה להם את הדבר הבא".

צור מציין את תרומתם של מתעשרי ההיי־טק לענף מכוניות היוקרה. "הם לא צריכים לתת דין וחשבון לדירקטוריון ולעובדים. הם מסתובבים בעולם ונפגשים עם קולגות. הנורמות של הקבוצות האלה הן שונות. מחפשים דברים יותר יקרים ומפוארים. זה כר לכניסה של מותגים נוספים", הוא אומר.

הנעה אחורית 
ומנוע עוצמתי

בחלוקה כללית, ניתן לחלק את מותגי המכוניות לשלוש רמות. הראשונה היא של המותגים העממיים
(Mass Market Brands). מרבית המכוניות שנמכרות בישראל נכללות בקטגוריה זו, שבה היצע רחב של מכוניות ב–50–300 אלף שקל. מעליהן נמצאים מותגי הפרימיום. גם להם היצע רחב של דגמים והמחיר ההתחלתי למכוניות ממותגים אלה הוא 120 אלף שקל למכוניות קטנות, ומגיעים לעד יותר ממיליון שקל.

למותגי היוקרה יש בהיצע דגמים קטנים המבוססים לעתים על מכוניות עממיות מאותו קונצרן. ואולם, דגמי היוקרה מיועדים להיות איכותיים ומעוצבים יותר, ולעתים יש להם מאפיינים ייחודיים, כמו הנעה אחורית ומנועים חזקים יותר. הדגמים הגדולים ביותר בהיצע ייחודיים למותגי הפרימיום - אלה מכוניות פאר גדולות. לכמה ממותגי היוקרה יש מכוניות ספורט ומכוניות־על (Supercars), שמתחרות מול מותגי־על, כמו פרארי או למבורגיני.

פאגאני היוארה. בינתיים רק בחו"לצילום: REUTERS

הקטגוריה השלישית היא של מותגי־העל. לחלק מהמותגים, כמו בנטלי ופרארי, יש היסטוריה ארוכה ומפוארת של הצלחות במירוצים, ואחרים הם מותגים חדשים יותר, מהעשור האחרון. בקטגוריה זו מותגים מוכרים, כמו טסלה, ומוכרים פחות - כמו פגאני וקוניגסג. קשה להגדיר בדיוק מה הופך יצרן כלשהו למותג־על. האם אלה המחירים הגבוהים או ההיקפים המצומצמים יחסית שבהם המכוניות מיוצרות?

מרבית מותגי־העל שייכים לקונצרנים גדולים, המייצרים מכוניות פופולריות. פרארי ומזראטי שייכות לפיאט־קרייזלר, ולפולקסווגן יש שלושה מותגים כאלה - למבורגיני, בנטלי ובוגאטי. יש שיאמרו שגם פורשה עדיין משתייכת לקבוצה של מותגי העל.

מכיוון שהיצרניות מעוניינות למכור יותר, היצע הדגמים שלהן מתרחב ונמתח כלפי מטה. כשמזראטי הגיעה לישראל, לפני כשלוש שנים, מחיר הדגם הזול ביותר שהציעה היה 901 אלף שקל, אך כיום משווק בישראל מזארטי מדגם גיבלי, ב–590 אלף שקל. תהליך דומה עברה גם יגואר, ופורשה מציעה גם דגמים במחירים נמוכים יחסית, ובאחרונה חשפה רכב פנאי קומפקטי, מקאן, שמחירו צפוי להיות החל ב–350 אלף שקל.

בוגאטי ב-1.7
 מיליון דולר

לבעלי הממון שחייבים להרגיש מיוחדים, יש מותגים יקרים ונדירים עוד יותר. בשביל לרכוש בוגאטי, למשל, תצטרכו לשלם לפחות 1.69 מיליון דולר ובשביל לרכוש מכונית של המותג האיטלקי הצעיר פאגאני תצטרכו 849 אלף ליש"ט.

פאגאני היא אחת מיצרניות־העל החדשות. מייסד החברה, הוראציו פאגאני, עמד בראש מחלקת הנדסת החומרים בלמבורגיני לפני שהחליט להקים יצרנית רכב משלו. פאגאני ייצרה רק שני דגמים מאז שהחלה לשווק את מכוניותיה ב–1999, אך היא הוציאה אינספור "מהדורות מיוחדות" לדגמים שלה, והחברה מרכיבה בעבודת יד 60 מכוניות בשנה.

מה אפשר לרכוש בעבור המחירים האסטרונומיים האלה? בעיקר אקסקלוסיביות ואת הזכות להיות בעלים של מכונית נדירה, שערכה אף עשוי לעלות. גם את הדגמים שמייצרים יצרני־העל אפשר לחלק בקווים גסים לשלוש קבוצות.

הקבוצה הראשונה היא של מכוניות־על (Supercars). אלה הן מכוניות ספורט עתירות כוח שמייצרות את התחושה של מכונית מרוץ. לרובן יש מנוע מרכזי, הממוקם בין המושבים האחוריים לציר הגלגלים האחורי, מראה מרשים וביצועים יוצאי דופן, כמו תאוצה מ–0 ל–100 קמ"ש בתוך פחות מארבע שניות (למבורגיני אוונטדור, למשל, עושה זאת בתוך פחות משלוש שניות).

למי שמעדיף להיות נוסע ולא נהג, מציעות יצרניות־העל קבוצה שנייה של לימוזינות מאובזרות. זהו סגמנט שבו מתמחות יצרניות כמו רולס רויס ובנטלי, שמציעות מכוניות פאר אקסקלוסיביות. אלה מכוניות גדולות ממדים, עם מרחב רב, נוחות וגם ביצועים לא רעים, והן לא מתיימרות להציע חוויית נהיגה יוצאת דופן. לרולס רויס פאנטום, למשל, יש אורך של 583 ס"מ (בגרסה הקצרה), וגובה של 164 ס"מ. הדלתות האחוריות בכל דגמי רולס רויס כיום נפתחות לאחור, כדי להקל את הגישה פנימה והחוצה מן המושב האחורי הרחב. גם למרצדס היה ניסיון להתמודד בסגמנט זה, כשהחברה החייתה מותג ישן בשם מייבאך, אך הוא נסגר בשנה שעברה.

הקטגוריה השלישית היא מכוניות גראנטורסימו (GT), מכוניות ספורט שמציעות נוחות בנהיגה ארוכה. לדגמים אלה יש מנוע קדמי חזק והנעה אחורית, ומרכב קופה. ואולם, בניגוד למכוניות־העל שמצוידות באבזור מינימלי כדי לחסוך במשקל, רכבי ה–GT מאובזרים היטב. בתחום זה מתמחים מותגים כמו אסטון מרטין, מזראטי ובנטלי, אך גם לפרארי יש בו נציגות.

ואולם הגבולות בין הקטגוריות מטושטשים, וכדי להציע ייחודיות מציעים היצרנים השונים שילובים בין כלי רכב מסוגות שונות. כך, למשל, מציעות פורשה ואסטון מרטין דגמי GT גדולים במרכב קופה עם ארבע דלתות, שמאפשרים מרווח גם לנוסעים מאחור. בקרוב יציעו מותגי על כמו בנטלי ומזראטי גם רכבי פנאי גדולים עם ביצועים יוצאי דופן.

נסיעות הנאה 
בסוף השבוע

דגמים אלה נראים כמו מכוניות חלום, שאפשר לפגוש רק במונטה קרלו או בנסיכויות נפט ערביות, אך גם בישראל נמכרים בכל שנה כמה עשרות מכוניות במחיר של יותר ממיליון שקל. רובן, יש להודות, אינן מכוניות־על, אלא מכוניות פאר מאובזרות, ובכל זאת הרוכשים שלהן מקבלים יחס מיוחד מיבואני הרכב.

"יש לנו אנשי מכירות מיוחדים לדגמי הקצה", מספר מנכ”ל קבוצת הרכבי היוקרה בכלמוביל, יבואנית מרצדס, אריאל פינטו. "הלקוחות של המכוניות האלה בקיאים יותר מלקוח ממוצע, ולרוב לתהליך הרכישה מתלווה מנהל המוצר בישראל. כל הזמנה שונה מהאחרת".

סיום תהליך הרכישה הוא במרכז למצוינות של מרצדס בשטוטגרט. לדברי פינטו, ההשקעה עשויה להשתלם. "לקוח של דגמים יקרים לא בהכרח ירכוש מרצדס לכל המשפחה, אך כשמדובר בדגמי הקצה, לכל המשפחה המורחבת והחברים יש מכוניות של מרצדס".

מרצדס שיווקה בישראל מכונית־על בשם SLS, ומכרה ממנה שתי יחידות. "מי שרוכש דגם כזה משתמש בו רק לנסיעות הנאה בסוף השבוע. יש לו מכונית יוקרה אחרת ליומיום", מציין פינטו.

"הלקוחות של מכוניות קצה רוצים משהו מיוחד, שאי אפשר לרכוש בכסף. למשל, להיות הראשונים במלון וולדורף אסטוריה בירושלים, עוד לפני הפתיחה הרשמית (במסגרת פעילות של מרצדס, לקוחות S קלאס שהו במלון לפני הפתיחה הרשמית; ד"ש)".

מרצדס SLS היא דוגמה לתהליך מעניין נוסף בענף הרכב. לצד דגמים פשוטים וזולים יחסית של מותגי היוקרה ואפילו של מותגי העל, החברות זקוקות גם למכוניות־על, לשם הדגמת יכולת ולקידום מכירות. לאאודי יש מכונית על בסיס למבורגיני, R8, שנמכרה בכמה יחידות בישראל, ולאלפא רומיאו יש את 4C - מכונית ספורט קלה, עשויה סיבי פחמן.

4C החלה להימכר בישראל באחרונה, במחיר נמוך יחסית לקטגוריה - 595 אלף שקל. אורי להב, מנכ"ל סמל"ת, יבואנית אלפא, אומר כי המכונית אינה רווחית לכשעצמה, ואולם "יש לה יתרונות תדמיתיים גדולים לדגמים נוספים של היצרן. לא מסתכלים רק אם התחום מרוויח כסף, אלא אם המכונית תורמת לחברה. כשהמכוניות הגיעו לישראל עשינו ימי מכירות. גם ללקוחות של אלפא מיטו (המכונית הקטנה של אלפא; ד"ש), כיף לראות שליצרן יש מכוניות כאלה". לפי להב, סמל"ת מכרה חמש יחידות מהדגם 4C.

ומה באשר למותגים שאינם נמכרים בישראל - למבורגיני, רולס רויס ואסטון מרטין? להב אומר כי "אני לא רואה סיכוי כלכלי - אפשר להרוויח או להפסיד מעט, אבל התועלת של המותגים האלה היא תדמיתית. ככל שיהיו יותר מותגי־על, הסיכוי של כל אחד מהם יורד". צור מוסיף כי "היבואנים יכולים ליהנות מהרצון של מותגי העל לייצר סדרות של דגמים בקטגוריות זולות יותר. מצד שני, הגדלת היצע הדגמים מפחיתה את תשומת הלב של הלקוחות".

הוכחה לכך ניתן למצוא בדו"חות הכספיים של קרדן רכב (אוויס ישראל), הבעלים של אוטו איטליה, המייבאת את פרארי ומזראטי. למרות עלייה בהיקף המכירות של החברה - 35 יחידות ב–2013 לעומת 29 ב–2012 - גדלו גם ההפסדים ל–3 מיליון שקל - גידול של 25% לעומת 2012.

ערך המכונית נחתך בחצי בשלוש שנים

צור מונה בעיות נוספת באחזקת מכונית־על בישראל "אין כאן מסלולים, הצפיפות בכבישים גדולה ואי אפשר ליהנות מהיכולות של המכונית". לדבריו, בעיה נוספת היא השירות. "התשתית השירותית לא גבוהה מספיק. בישראל לא משלמים למכונאי כמו באירופה, ואין כאן מומחים במכוניות כאלה".

אך הבעיה הרצינית ביותר, לפי צור, היא מכירת המכונית כמשומשת. "בתוך שלוש שנים ערך המכונית נחתך ביותר ממחצית, ואין הרבה לקוחות שמוכנים לספוג ירידת ערך כזאת". ואולם, גם לאחר ירידת הערך, מחיר מכונית־על משומשת, כמו מרצדס SLS, הוא יותר ממיליון שקל. האם יש מי שירכוש משומשות יקרה כל כך? פינטו אומר שכן."המכוניות נמכרות אחרי שנתיים, עם קילומטראז' נמוך. השיקול של הלקוחות הוא לא כסף ושמירת ערך, אלא אדרנלין ותחושת חידוש".

לעומת זאת, צור אומר כי "מותגי־על לא יכולים להיות ביזנס ארוך טווח ליבואן מסודר. תמיד יהיו כאלה שירצו מכוניות כאלה, וחלקם ימצאו את מבוקשם ביבוא אישי. מכוניות־על של מותגים מוכרים יכולות להיות מקדם תדמית מדהים, אבל אז אתה אפילו לא חייב להביא מכוניות למלאי".

מכוניות מהניילונים

לנדרובר משיקה רכב שטח בשלט רחוק בתערוכת הרכב בניו יורק, הנפתחת מחר, תציג לנדרובר קדימון לדור הבא של הדיסקברי, רכב הפנאי הגדול שלה. הדור החדש, והחמישי של המכונית יתאפיין בעיצוב דינמי ומוחצן יותר, וישמש בסיס לסדרה של דגמים, בהם גם מחליף עתידי לפרילנדר הקטן יותר.

לנדרובר לא חושפת נתונים על יחידות ההינע או על המידות, אך מכונית התצוגה שופעת רעיונות לטכנולוגיה עתידית, שחלקם יגיעו גם למכוניות סדרתיות. כך, למשל, אפשר להסיע את המכונית במהירות נמוכה מאוד בשלט רחוק, ללא נהג במכונית כדי לעבור מכשול בשטח או לחבר אותו לנגרר. בנוסף, למכונית מערכת המראה לנהג את מצב הגלגלים הקדמיים וכך הופכת את מכסה המנוע ל"שקוף" לכאורה, ומערכת ניווט המקרינה את ההוראות על פני השטח. הדגם הסדרתי צפוי להיות מוצג בעוד כשנה.

מתיחת פנים לקרוז ולג'טה שתיים מהמשפחתיות הקומפקטיות הנמכרות בישראל - שברולט קרוז ופולקסווגן ג'טה, עברו מתיחת פנים ויותגו בתערוכה. בעבור הקרוז, שהושקה ב–2009, זו מתיחת פנים שנייה, שמגיעה כשנה לאחר העדכון האחרון. השינוי המרכזי הוא בחזית, שבו זוכה המשפחתית בגריל המגודל של שברולט מאליבו. עדכונים נוספים הם למערכת המולטימדיה ולאיכות החומרים בתא הנוסעים. גם האבזור הבטיחותי שודרג - והמכונית תצויד ב–10 כריות אוויר. לישראל היא תגיע בשנה הבאה. גם בג'טה השינויים מתונים, וכוללים פגוש וגריל בולטים יותר, וכן פנסים עם שורת פנסי לד. עם זאת, ייתכן שהגרסה האירופית של המכונית תכלול עדכונים רחבים יותר.

קיה סדונה - יורשת לקרניבל קיה תציג בניו יורק יורש למיניוואן הגדול שלה, קרניבל, הנמכר בארה"ב תחת השם סדונה (Sedona). לדור החדש עיצוב דינמי יותר, ממדים גדולים ואפשרות לשבעה או שמונה מושבים. בארה"ב הוא יוצע עם מנוע בנזין בעל הזרקת דלק ישירה בנפח 3.3 ליטרים, אך לישראל הוא יגיע כנראה עם מנוע דיזל. עוד מבטיחים בקיה איכות משופרת עם בידוד רעשים טוב יותר ומרווח מוגדל נוסעים.

לקסוס NX תתחרה באאודי Q5 במקביל לתערוכת ניו יורק נערכת תערוכת אוטו צ'יינה בבייג'ין, שם חושפת לקסוס את NX החדשה. זהו דגם חדש לגמרי בהיצע של לקסוס, רכב פנאי קומפקטי שצפוי להיות זול יותר מ–RX, ולהתמודד מול דגמים כמו אאודי Q5 וב.מ.וו X3. הפרטים הידועים על הדגם עדיין מועטים, אך ניתן להתרשם שהעיצוב מוחצן וקרבי, שלא מקובל במותג היפני. לקסוס תציע גרסה היברידית, אך גם מנוע טורבו־בנזין.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ