גנבי הרכב החדשים: "יודעים לפי הזמנה מה צריך, אפילו את צבע המכונית" - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גנבי הרכב החדשים: "יודעים לפי הזמנה מה צריך, אפילו את צבע המכונית"

גניבות כלי רכב פחתו בעשור האחרון כמעט במחצית, אבל נהפכו מתוחכמות יותר ולעתים אף מסוכנות ■ מהו כלי הרכב הנגנב ביותר בישראל - ולמה חברות הביטוח לא מוזילות את הפרמיות?

32תגובות

מי ששוכר מכונית באירופה שם לב לתופעה שכבר לא רואים במחוזותינו: מכניסים את המפתח לסוויץ', מסובבים - והמכונית מותנעת. בישראל, לעומת זאת, התנעת מכונית דורשת שורת פעולות שונות, ובמקרה של הקשת קוד שגוי בקודנית או במשבת ‏(אימבולייזר‏), הנהג עשוי גם לבלות דקות ארוכות מחוץ למכונית עד שהמערכת "תתאפס".

המנגנונים המתוחכמים האלה הם שריד לעידן שבו גניבות כלי רכב נחשבו מכת מדינה. כמעט 36 אלף כלי רכב נגנבו ב–2005; ב–2012 פחת המספר לכ–20 אלף גניבות בלבד. נתוני 2013 מצביעים על המשך מגמת הירידה, אבל העוסקים בענף טוענים כי המציאות רחוקה עדיין מזו של אירופה, ולגניבות עדיין יש השפעה גדולה על פרמיות הביטוח. "המצב כיום טוב לכאורה, כי כשהמצב רע מאוד - גם שיפור קטן נראה כמו הקלה", אומר אליחי אל-יגון, מנכ"ל חברת הליסינג Lease4U. "בעיני זו שערורייה", הוא מתריס כלפי רוחות הרגיעה בענף.

כתבות נוספות באתר TheMarker

המרצים נגד הסטודנטים: "הם עילגים ומפונקים"

נתניהו ולפיד צפויים לבחור נגיד השבוע - אך עדיין מחפשים מועמדים נוספים

דרור ארצי

"אנחנו לא מבטחים את המכוניות בביטוח מקיף, כי במונחים של צי רכב זה לא כדאי כלכלית, אבל כלי רכב גניבים נרכשים פחות בידי חברות הליסינג, ודמי ההחכרה שלהם מגלמים את הסיכון. על מכונית גניבה החברה החוכרת תשלם יותר", מוסיף אל-יגון. "אלפי כלי רכב נגנבים מדי שנה, יש בהם ציוד וחפצים יקרים - כמו כסאות תינוק, מחשבים ניידים ופריטים אישיים. לפעמים פורצים הביתה ולוקחים מפתחות, ואז זו כבר פגיעה בביטחון האישי".

הלהיטים: קטנועים ומיצובישי לאנסר

לפי נתוני המשטרה, באוגוסט השנה 35% מהגניבות שדווחו בישראל היו במחוז מרכז של המשטרה, הכולל את מרבית ערי מישור החוף, מלבד תל אביב, שבה מתרחשות 22% מגניבות המכוניות. במחוז ירושלים נגנבות 16% מהמכוניות, ובמחוז הדרום 13%.

"80% מהמכוניות נגנבות לצורך פירוק בשטחים, ולכן ככל שאתה קרוב יותר לקו התפר, כמות הגניבות עולה", מסביר יניב בר, מנהל האכיפה בחברת איתוראן. "גדר ההפרדה עזרה וצימצמה גניבות, אבל טול כרם וחברון הן עדיין בירות של משחטות רכב", הוא מוסיף, ומנמק בכך את הפיכת פתח תקוה לעיר המועדפת על גנבי השטחים.

בניגוד לתפישה הרווחת, כלי הרכב הנגנב ביותר בישראל הוא לא מכונית, אלא קטנוע מתוצרת סאן יאנג. גם במקום השני ממוקם קטנוע - מתוצרת קימקו, ובמקום השלישי בטבלת כלי הרכב הגניבים ממוקמת מכונית - מיצובישי לאנסר. מבין המכוניות החדשות יותר, משנת הייצור 2009 ומעלה, הדגם שנגנב ביותר הוא מאזדה 3, ואחריו קיה פורטה וקיה ריו.

"המכוניות העממיות נגנבות לפירוק ולחלפים, משאיות נגנבות גם לחלפים וגם לשימוש, ומכוניות יוקרה לרוב עוברות לשימוש בשטחים", מתאר בר.

מקור בענף הרכב מזהה שלושה גורמים להפיכת דגם ליעד גניבה: מכונית פופולרית, חלפים יקרים וקהל קונים שלא אכפת לו לקנות חלקים גנובים. לדבריו, שלושת הגורמים האלה מצטלבים בשוק המוניות. לכן אתה רואה שכמעט כל דגם שמתחיל לשמש כמונית, נהפך לגניב ודמי הביטוח שלו מזנקים".

ביחידת אתג"ר ‏(איתור גניבות רכב‏) של המשטרה, הכפופה ליחידה להב 433, מציינים כי 80% מהמכוניות הגנובות מוברחות לשטחים, אך 20% ממקרי הגניבה הם מקרי בריונות ועבריינות של צעירים, וכלי הרכב משמשים אותם לנסיעות קצרות. הקטנועים והאופנועים הם כלים שקל יותר לגנוב, כי אין צורך להתניע אותם אלא רק להעמיס אותם על כלי רכב מסחרי, וכל מחסן יכול להיהפך למשחטה. המחיר הגבוה של חלקי החילוף לאופנועים, ודאי ביחס למחירם הנמוך, הופך את הגניבה למשתלמת יותר.

אודי דגן, אחד מסוכני הביטוח המובילים לכלים דו־גלגליים, אומר כי "זו מכה כואבת במיוחד, כי לרוב הכלים אין ביטוח מקיף. כמחצית מהרוכבים מבטחים את הכלי בשנה הראשונה אחרי הקנייה, ובכלים ותיקים יותר השיעור יורד דרמטית. הבעיה היא שאין אכיפה ואין ענישה, והגנבים משתחררים מהר. אני ממליץ לרוכבים לקשור את הכלי תמיד באמצעות שרשרת מסיבית לעצם קבוע".

גניבה בהזמנה אישית

אם בעבר היה מספיק מגע בין כמה חוטים כדי להתניע מכונית שנגנבת, כיום יש צורך בתחכום רב יותר כדי לגנוב. ביחידת אתג"ר של המשטרה אומרים כי "בעבר הגנבים עבדו בשיטות פשוטות, של פריצה למכונית, או בשיטת הדאבל - לפרוץ לבית ולמכונית. כיום יש ממש התמחות. הגנב יודע איזו מכונית הוא מחפש ומתכונן לפריצה אליה".

לדברי אילן גולדשטיין, מנהל חטיבת האיתור פוינטר בחברת שגריר, נהוג כיום לזהות גניבות בהזמנה: "אם צריך מנוע או דלתות בצבע מסוים, אתה רואה שבאותו לילה נגנבו כמה מכוניות זהות במקומות שונים, כי מישהו הזמין חלק", הוא אומר.

בר טוען כי "כבר לא רואים גניבות ספונטניות - גנב שהולך ברחוב ומחפש מה לגנוב. הגנבים מגיעים עם מחשבים ויודעים בדיוק מה הם צריכים, אפילו באיזה צבע המכונית צריכה להיות. לכן יש גם תופעה גוברת של שוד מכוניות. מפתים נהג מונית להגיע לאזור קו התפר או לכביש 433, שודדים ממנו את המכונית והכסף באיומים - וממשיכים לשטחים".

לדבריו גולדשטיין, "תופעת הגניבות נפוצה בעיקר בסמוך לאזור הטיפולים למכוניות, בעיקר סביב קו התפר. במקרה כזה, הגנב יכול לשכפל את המפתח, הוא יודע את הקוד והוא גם יודע איפה גר בעל המכונית. הוא רק צריך לבוא ולהתניע. המכוניות העממיות נגנבות, כמעט כולן, בשיטה אחת - השבתת מחשב הדרך. בשיטה זו הגנב עוקף את כל מערכות ההגנה ויכול להתניע".

אם הגניבות נהפכות מתוחכמות, האם שיטת הקודנית למכונית עדיין יעילה? מנהלי חברות האיתור טוענים שלא בהכרח. "במכוניות יוקרה צריך קוד, כי במקרים שלהן בדרך כלל גונבים את המפתחות, אבל במכוניות עממיות שיטת הגניבה שונה, והקודנית לא רלוונטית. צריך מרכז בקרה שיידע בדיוק מתי מחשב הרכב מנותק", אומר בר.

גולדשטיין נחרץ יותר: "חברות הביטוח הבינו שזמנן של הקודניות והכספות ‏(מיגון למחשב הרכב, ד"ש‏) עבר. המגמה היא להתקין משדר ומערכת איתור. זה טוב גם לשימושים אחרים, כמו קריאה אוטומטית לכוחות הצלה במקרה תאונה, שתיכנס כחובה באירופה".

התקנת משדר כזה מחייבת תשלום חודשי קבוע של כמה עשרות שקלים לחברת האיתור, אך בחברות טוענים כי ההתקנה תפחית את דמי הביטוח. ואולם ליאת כהן מביטוח ישיר אומרת כי "נזק מתאונה הוא מרכיב גבוה משמעותית בפרמיית הסיכון. כמות התאונות גדולה פי 25 ויותר מכמות הגניבות. רק 10% מהפיצויים שמעבירות חברות הביטוח הם על גניבות, והיתר על תאונות. כמובן שיש דגמים גניבים יותר, שאז מרכיב הגניבה בפרמיה הוא גבוה יותר".

בעניין החלפת מערכות המיגון אומרת כהן כי "הגניבות אכן נהפכות מתוחכמות יותר, אבל אנו מנסים למצוא פתרונות שלא יצריכו החלפה של מערכת מיגון כל שנתיים. התקנה של מערכת כזו עולה מאות שקלים ללקוח, וגם את זה צריך להביא בחשבון. כשמחפשים מכונית חדשה, כדאי לברר מה דמי הביטוח ומה העלות של דרישות המיגון".

בר אומר כי ניתן לצמצם את כמות הגניבות אם הנהגים יהיו זהירים יותר. "נהגים רבים עדיין רושמים לעצמם את הקוד על סוכך השמש, שומרים אותו בארנק או בזיכרון של הסלולרי. זה כמו לרשום על כרטיס האשראי על הקוד לכספומט - מאוד לא מומלץ. בנוסף, לא כדאי להשאיר את המפתחות בחניון, ואם מוכרחים להשאיר קוד או מפתחות, במוסך למשל, מומלץ לשנות את הקוד לאחר הביקור".

המטרה - להילחם בביקוש

הכלי המרכזי של רשויות האכיפה בהתמודדות עם גניבות הרכב הוא יחידת אתג"ר. "כשהקימו את אתג"ר היו 40 אלף גניבות בשנה, ועכשיו מספר זה מגיע למחצית. זה משפיע על תחושת הביטחון", אומר גורם ביחידה. "הגנבים משתכללים, אבל גם אנחנו משתכללים. לפני כמה חודשים הופעל סוכן סמוי מול בעלי משחטות ביהודה ושומרון, והופללו 30 סוחרים בחלפים גנובים. אנחנו רואים את ההשפעה של הפעילות בסחר בחלפים".

לדבריו, הדרך היעילה ביותר היא להתמודד עם הביקוש, ולפעול מול מוסכים, משחטות ומשאיות גרר, שלעתים משמשות לגניבה. הגורם משבח את שיתוף הפעולה עם גורמים נוספים, כמו צה"ל ביהודה ושומרון, ומשרד התחבורה.

אבל בשטח נשמעים גם קולות אחרים. בישראל חל איסור על תיקון כלי רכב במוסכים לא מורשים, ובהם גם מוסכים בשטחי יהודה ושומרון. ב–2005 נחקק חוק לסימון ואיתור חלפים, שמטיל על חברות ביטוח, מוסכים ולקוחות חובה לבדוק מהיכן החלק המותקן במכוניתם. הקנסות יכולים להגיע ל–404 אלף שקל. ואולם לפי גורמים בענף, הפיקוח על תחום החלפים והתיקונים בידי משרד התחבורה, לוקה בחסר, וכך מתאפשרת התקנה של חלקים גנובים במכוניות, ומעבר של כלי רכב ישראלים לתיקון בשטחים.

"צריך להסתכל מי נהנה מהגניבות. כל רכב גנוב מוחלף במכונית אחרת, ובסוף השרשור מישהו קונה מכונית חדשה", אומר אל-יגון. "במדינת ישראל, שמטילה מס של יותר מ–50% על כל מכונית חדשה - זה משרת את האינטרסים של מישהו. התחושה שלי היא שיש אדישות ברשויות לעניין הזה. ביחידת אתג"ר עובדים קשה מאוד, אבל יש להם מגבלות תקציב חמורות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#