מה שהרכבת הבטיחה לי ‏(ואינה מקיימת‏) - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה שהרכבת הבטיחה לי ‏(ואינה מקיימת‏)

החברה הציבורית הזו חושבת על הכל, מלבד על הלקוחות שלה

20תגובות

אין דבר מתסכל יותר מאשר אותו משפט בהול בסגנון "חמש דקות אני עולה לרכבת, פותחת את הלפטופ, מתקנת את הקובץ ושולחת" - רק כדי להתיישב, לתקן את הקובץ ולגלות שלשלוח דווקא אי־אפשר. הבטחתה החגיגית של רכבת ישראל ל–WiFi חינם מתנפצת שוב ושוב אל סלע הקרונות. למה אני מופתעת. הרי רכבת ישראל אלופה בלהבטיח - ולא לקיים.

הרכבת מבטיחה לנו, למשל, זמינות. אז הבטיחה. שוב ושוב קם אדם בבוקר ומגלה שנהגי הקטר חלו בשפעת קולקטיבית, או שעובדי הרכבת העשוקים פצחו ב"שביתה איטלקית". גם בימים שהעובדים מרוצים, זו לא חגיגה. בתחנות הגדולות הזמינות אמנם גדולה יותר, אבל נסו למצוא חניה, נגיד, בבנימינה. אם אין לכם מה לעשות שם לפני 7:00, אל תטרחו להגיע ‏(בעיקר עכשיו, כשהתחנה נהפכה למגרש החינם של כל הצפוניים שנוסעים לחו"ל ולא רוצים להשאיר את האוטו, בתשלום, בנתב"ג‏).

הנוסע האומלל שמגיע ב–8:00 יעשה עשרות סיבובים רק כדי לחפש חניה בתחנות הסמוכות, הקטנות יותר. שם עוד יש חניה, אבל אין זמינות. רכבת לתל אביב עוברת פעם בשעה. כמעט מערב פרוע.

אליהו הרשקוביץ

דייקנות, אפשר לבקש? אל תגזימו. גם לא יפצו אתכם. בפרסומות מבטיחה לנו הרכבת נוחות. נו שוין. מספיק שאחת לא מגיעה, והנוסע העייף צונח לרציף המזכיר קצת את הביקור האחרון שלו בהודו. כשהרכבת מגיעה זה השיא: הצפיפות מטורפת, ואתה מתפלל שזה ייגמר. אלא שאז, הנוסעים מתבקשים לרדת ולעבור לרציף השני. בלית ברירה יורד כל העדר המתורגל הזה, ודוהר במהירות האפשרית דרך המנהרה, כדי להפעיל מרפקים וברכיים ולעלות על הרכבת הבאה, הצפופה הרבה יותר.

לו זה היה קורה פעם אחת, ניחא, אבל אירועים כאלה קורים ושוב ושוב, וממחישים את התובנה המתסכלת: החברה הציבורית הזו, שנבנתה מכספי המסים של כולנו כדי לתת לקהל שירות נהדר, חושבת על הכל, מלבד על הלקוחות שלה. הנוסע הקטן ומשלם הכרטיס, לא מעניין את רכבת ישראל.

הרכבת יודעת שנמשיך להגיע, נחזור שוב ושוב בגלל הפקק ההוא בוינגייט, וגם בגלל שבשעות מסוימות, באמצע השבוע ‏(לא בראשון, בחמישי או בחופש הגדול‏), אפשר להיכנס לקרון ממוזג, יש מקום לשבת ואפילו האינטרנט עובד. לרגע אחד, תמורת 25 שקלים, אתה בחוץ לארץ. מי צריך יותר?

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#