כץ ניצח את האוצר - אבל ההשקעה בתחבורה הציבורית עדיין נמוכה מדי - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כץ ניצח את האוצר - אבל ההשקעה בתחבורה הציבורית עדיין נמוכה מדי

משרד האוצר תיכנן לקצץ מתקציב התחבורה 2 מיליארד שקל, אבל התפשר על 650 מיליון שקל בלבד ■ בלימת הקיצוץ תאפשר להמשיך לפתח פרויקטים כמו הרכבות לבית שאן, עכו וכרמיאל ומערכות להסעת המונים בערים ■ עם זאת, לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ההשקעה בתחבורה ציבורית בישראל עדיין נמוכה ב-86% מבאירופה, ודווקא בכבישים משקיעים בישראל יותר מאשר הממוצע העולמי

תגובות

תקציב התחבורה ל-2013 ו-2014 ימשיך לגדול, גם אם בקצב נמוך מעט מהמתוכנן. סך ההשקעה בתחבורה תסתכם ב-17.1 מיליארד שקל, גידול של 34% לעומת 2012, וב-2013 הוא ימשיך לגדול ב-8.7% נוספים ל-18.7 מיליארד שקל.

הקיצוץ בתקציב התחבורה הוא 650 מיליון שקל בלבד - לעומת 2 מיליארד שתיכנן האוצר לקצץ במקור. תקציב התחבורה זכה בהגנה מחרב הקיצוצים בזכות שילוב בין שר חזק ובקיא בחומר ורצון לקדם את התחבורה באגף התקציבים באוצר.

שר התחבורה, ישראל כץ, שכבר בקדנציה הקודמת החל להתכונן לתקציב ולבלימת חלק מהקיצוצים, ועם כינון הממשלה החדשה, נותר בתפקידו כדי לקטוף את הפירות. כץ עשה תנועת מלקחיים. לפני הבחירות הוציא לדרך פרויקטים רבים לתשתיות תחבורה, מתוך ידיעה שאין זה כדאי למדינה לעצור פרויקטים כאלה באמצע כאשר "הדחפורים כבר בשטח".

דורון גולן

אחרי הבחירות הגיע החלק השני של המהלך. כאשר האוצר השמיע תוכניות להקפיא את הקמת קווי הרכבת בין עכו לכרמיאל ובין חיפה לבית שאן ‏(רכבת העמק‏), התחיל כץ בקמפיין אפקטיבי כדי למנוע זאת, וגייס לטובתו גם את גם את ראשי הרשויות המקומיות בצפון. במקביל, גם באוצר לא היו נחושים לקצץ, מתוך הכרה שהפיגור התחבורתי של ישראל חייב להצטמצם, אחרת יהיו נזקים כבדים יותר בעתיד. לבסוף, הקיצוץ הוקטן והוסט מהמסילות לפיתוח כמה כבישים.

"פעלתי במהירות ובנחישות כדי לשמור על תקציב המשרד, וכך וידאתי שכל הפרויקטים החשובים שכבר יצאו לדרך לא ייפגעו", אמר כץ. "מצד אחד תרמנו משמעותית לצמצום הגירעון בתקציב, ומנגד לא פגענו במהפכת התשתיות שמוביל משרד התחבורה".

רוב הכסף הולך לפיתוח תשתיות

תקציב התחבורה מחולק לשלושה. תקציב קטן יחסית מופנה לפעילות השוטפת של המשרד, כולל פיקוח ורישוי, שירד ביותר מ-30% מ-2012 ומסתכם ב-453 מיליון שקל ב-2013. התקציב העיקרי הוא התקציב לפיתוח התחבורה, כלומר השקעה בתשתיות, כבישים ומסילות, שבו מושקעים 11.8 מיליארד שקל השנה, ו-12.9 מיליארד ב-2014; הסעיף הנוסף הוא תקציב תמיכות בתחבורה. מכיוון שתחבורה ציבורית היא הפסדית, ונדרשת לסובסידיות מהמדינה, מועברים לה כספים בסעיף זה, שמסתכם השנה ב-4.9 מיליארד שקל השנה, ו-5.3 מיליארד שקל ב-2014. בשני המקרים, מדובר בעלייה ניכרת לעומת 2012 - 42% בתקציב הפיתוח ו-27% בתמיכות.

אוליבייה פיטוסי

מטרונית, רכבות כבדות ורכבת קלה

באוצר מפרטים תוכנית השקעות, הכוללת שיפור של כל תחומי התחבורה. העניין הדחוף ביותר הוא מערכות יעילות להסעת המונים במטרופולינים, ולשם כך יושקעו 1.56 מיליארד שקל ב-2013, ו-2.7 מיליארד ב-2014. בין היתר, ימשיכו שם בהארכת קו הרכבת הקלה בירושלים להדסה ונוה יעקב, יסתיימו העבודות להקמת המטרונית, מערכת אוטובוסים רבי־קיבולת ומהירים בחיפה, ובגוש דן נת"ע אמורה להשלים את העבודות המקדימות להקמת הקו האדום ברכבת הקלה. בערי השרון תתחיל הקמה של מערכת הסעת המונים ‏(BRT‏) נוספת.

סכומים נכבדים יותר יושקעו בפיתוח הרכבות הכבדות, כ-3.3 מיליארד שקל השנה ו-2.79 מיליארד שקל ב-2014. העבודות בכמה פרויקטים, כמו הקו המהיר לירושלים, יימשכו, כמו גם הקמת הרכבות בין עכו לכרמיאל ולרכבת העמק. במקביל יתחיל הפרויקט השאפתני של חשמול הרכבת, כלומר, מעבר לרכבות חשמליות, עם תשתית הזנה מעל המסילות.

בכבישים בין־עירוניים יושקעו 5.37 מיליארד שקל השנה, ו-5.9 מיליארד ב-2014. העבודות יכללו הרחבה ושדרוג של כביש 1, סלילה של כביש רוחב חדש (9), שיקשר את חדרה לכביש חוצה ישראל, וכן סלילה של כביש 531 בשרון. עוד מתוכנן לשדרג את הכבישים 65, 75 ו-85 בצפון, להמשיך בהרחבת כביש 31 בדרום ולהאריך את כביש חוצה ישראל דרום עד למחלף שוקת. כמיליארד שקל יושקעו בפרויקטים גדולים של כבישים עירוניים, לא כולל תקצוב דרך משרד הפנים, והפעילות צפויה להתמקד בהארכת כביש בגין בירושלים דרומה, יחד עם כבישים מהירי נוספים בעיר, לצד הפרדות מפלסיות ופרויקטים עירוניים נוספים.

הסובסידיות לתחבורה אמורות להפחית את מחירי הנסיעה ברכבת, במסגרת הסכם בין החברה למשרדי התחבורה והאוצר, ולשפר את התדירות והנוחות של אוטובוסים.

משקיעים יותר מדי בכבישים

ההשקעה הגדלה בתחבורה היא חיובית בעיקרה מכיוון שהמשך ההזנחה שלה תביא לנזק כלכלי גבוה עוד יותר, כתוצאה מפקקים ומעלייה נוספת של מחירי הנדל"ן במוקדי תעסוקה. עם זאת, לא בטוח שהיא בכיוון הנכון. דו"ח שפירסם באחרונה מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מראה שההשקעה בתחבורה ציבורית בישראל נמוכה ב-86% מבאירופה, ודווקא בכבישים משקיעים יותר מאשר הממוצע העולמי.

לכאורה, אין סתירה בין סלילת קו רכבת מהיר ושיפור הכביש המקביל, אבל דווקא שיפור של מערכת הכבישים יכול להביא לגודש בעתיד. סלילה של כבישים מהירים מעודדת נהגים להשתמש במכונית ולא לנסות את הפתרונות החדשים של תחבורה ציבורית. כך, למשל, קו הרכבת המהיר לירושלים עלול להיות מבוקש פחות, בעקבות כביש 1 המשודרג שייפתח במקביל. כך, מתקבע ביקוש נמוך יחסית והזנחה של תחבורה ציבורית, לעומת העדפה למכוניות.

בתקציב השנתיים הבאות ההשקעה בכבישים קטנה אך במעט מזו שבתחבורה הציבורית. למרות הגדלת ההשקעה בתחבורה הציבורית בתקציב הנוכחי, היא עדיין אינה מספיקה כדי לסגור את הפער לעומת מדינות מפותחות אחרות. לפי דו"חות האוצר, ישראל צריכה להשקיע 10.6 מיליארד שקל בשנה רק במערכות הסעת המונים במטרופולינים במשך 25 השנים הבאות. חלק מהבעיה היא ביכולת הביצוע של הגופים המופקדים על הפיתוח, ובראשם נת"ע, החברה המקימה את מערכת הסעת ההמונים בגוש דן. לאחרונה נדחתה הפעלת הרכבת הקלה הראשונה ‏(הקו האדום‏) בשלוש שנים לפחות, ל-2020, בגלל עיכובים בהוצאת מכרזים ובביצוע עבודות ההכנה להקמת הרכבת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#