במקום לגזור סרטים - לחשוב על הצרכן - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מסכמים שנה

במקום לגזור סרטים - לחשוב על הצרכן

ענף התחבורה השיג ב-2012 רפורמה חלקית ברכבת - במחיר הזנחת התחרות בנמלי הים ■ ב-2013, הממשלה החדשה תידרש לוותר על פרויקטים לטובת הוזלת התחבורה הציבורית

7תגובות

תמורות משמעותיות בתשתיות אינן עניין של מה בכך, גם כשהן מובילות את קטר הצמיחה של המשק. הן כרוכות בתקציבי עתק ולעתים גם בפגיעה בחיי היומיום. ממשלות אינן להוטות לשלם מחיר כלכלי וציבורי בעבור פרויקטים שממילא לא ייחנכו בתקופת כהונתן. גם כאשר מתקבלת כבר ההחלטה לצאת לדרך, עומדים בדרכה ועדי עובדים מהעוצמתיים במשק, שנוטים לסכלה או להתנותה במחיר נוסף.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

2012 התאפיינה בהצלחה חלקית בקידום רפורמות עתידיות בתחבורה, ונהנתה מהשקעות עבר ברכבת ובבטיחות בדרכים. ב-2013 תידרש הממשלה החדשה להכין את התשתית להצלחת הענף בשנים הבאות, ולקבל החלטות אמיצות - שבמרכזן הצרכן.

פסים חדשים לרכבת

ניר קידר

בימים שבהם כוחם של הוועדים החזקים במשק מאפיל על סמכותה של הרשות המבצעת, אין זה עניין של מה בכך להוביל לרפורמה מבנית מוסכמת באחד ממונופולי התשתית המרכזיים במשק.

יחסי העבודה הרעועים בחברת רכבת ישראל הסלימו השנה לגבהים חסרי תקדים. בפברואר נכנס לתמונה יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, והחל לנהל משא ומתן לשינוי מבני מול משרדי התחבורה והאוצר. בלחץ דד ליין שקבע שר התחבורה, ישראל כץ, נחתם הסכם נדיב לעובדי הרכבת, שמעניק להם תוספת שכר של 25% ומענקים בסך 40 אלף שקל. זאת, בתמורה להפרטת חלק מעבודות התחזוקה ולפיצול פעילות המטענים והנדל"ן לחברות בנות. המהלך גבה בעקיפין גם מחיר פרסונלי, לאחר הדחתם של יו"ר ועד העובדים המיליטנטית, גילה אדרעי ויו"ר הרכבת, אורי יוגב, מתפקידיהם.

הפרטה ראשונה של נמל מסחרי

מהרפורמה המרעישה שעליה סיכמו ב-2005 הממשלה, ההסתדרות וועדי העובדים בנמלים, נותרה רלוונטית ב-2012 רק מכירת הזיכיון להפעלת נמל אילת, שיצאה לדרך באיחור של שנתיים - והושלמה אך בקושי. מבין 17 הקבוצות שהתעניינו במכרז הבינלאומי, נותרו במכרז רק חמש. ארבע מהן פרשו בעקבות מחלוקות כספיות ורגולטוריות עם ועדת המכרזים - והותירו את פפו ספנות של האחים נקש כמועמדת היחידה להפעיל אותו ב-15 השנים הבאות.

האחים נקש ניהלו משא ומתן ממושך מול המדינה לשיפור הצעתם היחידה, שהסתכמה ב-105 מיליון שקל עם אופציה ל-15 מיליון שקל נוספים. כעת יש להמתין ולראות אם הנמל הנשכח, ששימש בעיקר ליבוא מכוניות מהמזרח הרחוק, יוכל להפוך לנמל פעיל ותחרותי תחת ידיים פרטיות ולשמש מודל בעבור הנמלים הגדולים, שעומדים בסירובם לכל הפרטה.

קו מהיר לבאר שבע, כישלון בקו לראשל"צ

שמונה שנים לקח לרכבת להכפיל את המסילה בין תל אביב לבאר שבע, ולקצץ את זמן הנסיעה בין הערים ב-25 דקות ל-55 דקות (אם כי רק בקו הישיר). הפרויקט המורכב, בעלות של 2.8 מיליארד שקל, נהפך לבבואת תפקודה של חברת הרכבת, לאחר שהתעכב 4.5 שנים ופתיחתו סבלה מהשלכות הסכסוכים בין ההנהלה לעובדים. בנוסף, פתיחתו לוותה בתקוות גדולות לחיבור הפריפריה למרכז, אך 2012 לימדה כי אין די בתשתית כדי לאפשר זאת.

כך, קו הרכבת המבטיח של יבנה-ראשון לציון-תל אביב, רחוק בכ-30% מהתחזית האופטימית לגבי מספר הנוסעים. בין היתר, בשל מחירי הנסיעה הגבוהים - כמעט פי שלושה ממחיר כרטיס נסיעה מקבילה באוטובוס. פספוס התחזיות בקו זה, לצד ירידה במספר הנוסעים בקו מודיעין-תל אביב, בעקבות הצלחת פרויקט הנתיב המהיר לתל אביב, הביאו לגירעון של 200 מיליון שקל בתקציבה השוטף של הרכבת, שאיים למוטטה.

הכסא החם של משרד התחבורה

ישראל כץ היה שר תחבורה פעלתן מקודמיו, אך המטה המקצועי במשרדו נחלש בתקופת כהונתו. לא פחות משש דמויות איישו בקדנציה האחרונה את כסא מנכ"ל משרד התחבורה - תחלופה שהקרינה חוסר יציבות ופגעה בניהול השוטף.

בשלושה מהמקרים, מילא את תפקיד המנכ"ל אחד הסמנכ"לים - מבלי שמונה לו מחליף, תוך יצירת איוש חסר גם בדרגי הביניים הביצועיים במשרד.

פחות הרוגים, יותר פצועים

2012 תסתיים כאחת השנים הבטוחות בכבישי ישראל. שבוע לפני סיומה, מספר ההרוגים בדרכים היה השנה 281, לעומת 378 הרוגים בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה של 26%. עם זאת, מספר הפצועים קשה בתאונות דרכים זינק ב-2012 ב-15%, ואולי יש בכך כדי להעיד כי השיפור המהותי בטבלת ההרוגים נובע כתוצאה מהעלייה בבטיחות כלי הרכב - ולא בהכרח משיפור הרגלי הנהיגה או בטיחות התשתיות.

הממשלה, יש לציין, עדיין לא אימצה תוכנית מקיפה חדשה לשיפור הבטיחות בדרכים, לאחר מיצויה של התוכנית הרב-שנתית שתפקע בסוף 2012.

במקביל, בלטה בשיח הציבורי ב-2012 סוגיית מצלמות המהירות החדשות שהחלה משטרת התנועה לפרוש - וכן שאלות יעילותן במאבק בתאונות הדרכים וייעוד כספי הגבייה. 36 מצלמות מהירות אוטומטיות כבר פועלות במסגרת פרויקט האכיפה השאפתני של משטרת התנועה ו-19 נוספות יותקנו בינואר. המשטרה מפרסמת את מיקומן (שמופיע בכל תוכנית ניווט), אולם אין עדיין נתונים על הצלחתן בהפחתת תאונות, והמחקר שעורכת הרשות לבטיחות בדרכים בנושא עדיין לא הושלם.

2013: תשתית לטווח הארוך

מלחמה על התקציב

2013 תעמוד בסימן הגירעון התופח והצורך בקיצוץ של כ-20 מיליארד שקל מתקציב המדינה.

המטרה הנוחה והשגרתית לקיצוץ היא ענפי התשתיות - שם מרוכזים פרויקטים עתירי הון שחסרונם יורגש ממילא בעוד שנים, והיקפם הכספי הגדול יוכל לחסוך אופוזיציה חריפה יותר. לכן, כל פרויקט שלא החל בעבודות בשטח, נמצא למעשה בסכנה: החל בחישמול הרכבת, דרך הקמת קווי רכבות קלות נוספים במטרופולינים של ירושלים ותל אביב, וכלה בפרויקטים הגרנדיוזיים של מסילת הגליל, המסילה המזרחית או הרכבת לאילת.

הגיעה השעה לרכבת זולה

כאשר עלות נסיעה באוטובוס מראשון לציון לתל אביב היא 6.6 שקל, לעומת 15 שקל ברכבת, וכשנסיעה באוטובוס בין תל אביב לחיפה עולה 24 שקל לעומת 30.5 שקל ברכבת - לא מפתיע שברכבת ישראל חוששים מבלימת הגידול במספר הנוסעים, מגירעון תזרימי ומהגדלת הסובסידיה הממשלתית לרכבת.

חמור מכך, משרדי התחבורה והאוצר חוששים כי אין בהשקעות העצומות בתשתית המסילתית כדי להניע נוסעים לוותר על השימוש בכבישים העמוסים. ועדה בין-משרדית דנה בימים אלה בשאלה כיצד ניתן להוזיל את הנסיעה ברכבת, ולהפוך אותה לאמצעי הסעת המונים לגיטימי לקהלים נרחבים יותר. הוועדה צפויה למסור את המלצותיה בחודשים הקרובים.

לא מחכים לרכבת קלה

קרן רובין

במאי 2013 תתחיל לפעול המטרונית בחיפה - קו האוטובוסים רבי-הקיבולת (BRT) הראשון בישראל שייסע בנתיבים ייעודיים וייהנה מעדיפות ברמזורים.

הפרויקט, בעלות של כמיליארד שקל, סבל אמנם מדחייה של שמונה חודשים ומחריגה תקציבית של כמה מאות מיליוני שקלים, אך הפעלתו המוצלחת עשויה להוכיח חלופה מהירה וזולה יותר לקווי רכבת קלה שבהקמתם הסבוכה נתקלת ישראל בקשיים. בעקבות הפרויקט בחיפה, צפויים לצאת לפועל בשנים הקרובות פרויקטי BRT נוספים בתל אביב, בשרון ובבאר שבע.

אם לא הפרטה, אז תחרות נמלית

שרי התחבורה והאוצר היו אמורים להחליט כבר לפני ארבע שנים באיזה נמל ראשון בישראל יוקם רציף פרטי שיתחרה בקיימים - אך אלה העדיפו לגלגל את תפוח האדמה הלוהט למחליפיהם.

בינתיים, הושלמו הליכי התכנון של נמל המפרץ בחיפה, ובקרוב יושלמו גם הליכי התכנון של נמל הדרום העתידי באשדוד. שרי הממשלה הבאה יידרשו לפיכך להחליט איזה מהרציפים החדשים יוקם ראשון, וחשוב מכך - בידי מי יופעל. זאת, נוכח איומי ועדי העובדים כי לא יתירו כל תחרות פנימית בנמלים.

בדרך למס נסיעה

בחודשים הקרובים יחל ניסוי קטן בהיקפו, אך מהותי, שבמסגרתו 1,200 נהגים יקבלו תמריצים בתמורה להסטת נסיעתם בכבישים מחוץ לשעות העומס, או מחוץ לכבישי המרכז. נתוני הנסיעה יופקו בידי מערכות שיותקנו במכוניות, ובעזרת GPS יידעו את מנטרי הפרויקט במיקום המכונית ובשעה - וישדרו את הערך הכלכלי של הנסיעה, כלומר, את התמריץ הכספי שלו זכאי הנהג.

מטרת הניסוי היא לבחון, לראשונה, את האפשרות לניהול תנועה, באמצעות מנגנוני מיסוי על שימוש במכוניות או גביית אגרות גודש. זאת, נוכח ההערכות של משרד התחבורה שלפיהן עד 2030 יוכפל אורכם של הקטעים הפקוקים בשעות העומס, כל נהג יבלה, בממוצע, עוד שעה על הכביש ביום, והמשק יספוג נזק של 2.5 מיליארד שקל מדי שנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#