נוהגים ועובדים: "במקרה הטוב - מגיעים למקום לא מתוכנן, במקרה הגרוע - עוברים באור אדום"

סקר חדש מגלה: 28% מהציבור נוהגים להתחיל את יום העבודה כבר בדרך למשרד, ויותר ממחצית הישראלים מנהלים שיחות עבודה במכונית

דניאל שמיל
דניאל שמיל

>> העיניים שנודדות הצדה בשעת עמידה בפקק מגלות לרוב את הנהג השכן מדבר בלהט אל הדיבורית, לעתים בליווי תנועות ידיים עצבניות, או שמעלעל במסמכים שעל הכיסא לידו. נפחי התנועה הגואים בכבישי ישראל לצד הפיגור בפיתוח התשתיות שאמורות להכיל אותם, מחריפים את עומסי התנועה בדרכים ומגדילים את משך הזמן שמבלה הנהג בהן, בעיקר בדרכו לעבודה ובחזרה ממנה.

את תחושת הבטן כי יותר ויותר נהגים נוטים להיות טרודים בשעת הנסיעה - ולא בהכרח ברכב שלפניהם או בנוסע האוטובוס שהתיישב לצדם - ביקשה חברת סינריון, העוסקת בפיתוח תוכנות לניהול הון אנושי, לבדוק אמפירית. באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה ערכה החברה סקר על הרגלי העבודה בדרכים שהקיף 593 נשאלים, וסיפק תוך כדי כך תובנות גם על מגמות בתחבורה היומית.

דרכי הגעה לעבודהצילום: גיאוקרטוגרפיה

לפי הסקר, רוב הנשאלים (56%) עושים את הדרך לעבודה מדי יום במכונית הפרטית. 22% מהנשאלים מגיעים למקום העבודה באוטובוס ורק 2% משתמשים בכלי הרכב הנוח ביותר לעבודה - הרכבת. באשר למשך הזמן שנשרף בדרכים, השיבו מרבית הנשאלים (69%) כי הם מקדישים לנסיעה לעבודה ולחזרה ממנה פחות משעה ביום. 15% ציינו כי הם מבזבזים בנסיעות יותר משעה וחצי ביום.

כמעט רבע מהנשאלים ציינו כי הם נוהגים לעבוד בדרכם לעבודה - ו-36% מתוכם אמרו כי הם מקדישים את מרבית זמן הנסיעה לעבודה. 27% מהגברים הנשאלים השיבו כי הם עובדים תוך כדי נסיעה, לעומת 17% מהנשים. הנטייה להשיב בחיוב עולה בקרב גברים ככל שעולה רמת ההכנסה. 31.5% מבעלי ההכנסה הגבוהה ציינו כי הם נוהגים לעבוד בדרך לעבודה לפחות מדי פעם, לעומת כ-15.4% מבעלי הכנסה ממוצעת וכ-17.4% מבעלי הכנסה נמוכה.

מבין אלה שהצהירו כי הם עובדים בדרך, עיקר השימוש הוא בטלפון הנייד (78%), ו-8% הצהירו כי הם משתמשים במחשב, יש לקוות, תוך נסיעה בתחבורה ציבורית או בהסעה. רובם (56%) אגב השיבו בחיוב לשאלה האם העבודה בדרך חוסכת להם זמן עבודה במשרד.

משימות גדולות מדי - ותרבות ישראלית

"היה חשוב לנו לראות אם הזמן בדרך לעבודה וממנה מנוצל לצורכי עבודה, אף שאינו בא לידי ביטוי במניין שעות הנוכחות הנרשמות לעובד", מסביר מנכ"ל סינריון, אלי אבני, את הסיבה לעריכת סקר. "הממצאים מצביעים על כך שאחוז ניכר מהמועסקים עובדים בדרכים, ורובם עושים זאת באמצעות שיחות עסקיות בנייד. נראה כי העומס שבו נתונים מועסקים רבים מאלץ אותם להשלים שעות גם בדרכים".

סמנכ"ל השיווק של סינריון, יצחקי קורן, הוסיף כי "חלק מהסיבות לנתונים הן משימות גדולות מדי שמוטלות על העובד והטענה כי הוא נתון במצוקת זמן, אך יש בכך גם מעט מהתרבות הישראלית. כבר בסקרים קודמים הוכח שאנחנו נמנים עם אלה שלוקחים את העבודה הביתה".

צילום: דרימסטיים

קורן העיר עוד כי הנתונים מדאיגים מבחינת הבטיחות בדרכים. לכן המליץ לעודד עובדים להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית, או אף לאפשר לעובד לדווח באמצעות אפליקציה בסמרטפון על "יציאה וירטואלית מהמשרד", שתעדכן מתי עבד מחוץ לשעות העבודה.

שיחה בדיבורית תוך כדי נהיגה אינה אסורה בחוק. ואולם, שיחה קצרה עם ד"ר שי סופר, המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מבהירה עד כמה היא יכולה להיות מסוכנת: "המחקרים מראים שזו הסחה קוגניטיבית, ולא משנה אם אתה מחזיק את המכשיר או משתמש בדיבורית. היא קיימת גם אם העיניים שלך על הכביש. אנשים מדווחים על כך שהגיעו למקומות שלא תיכננו אליהם, ובמקרים גרועים יותר נהגים עברו באדום", אומר סופר.

"מצד שני", הוא מוסיף, "אנחנו מבינים שיש צורך בדיבורית לשיחות חירום. לכן ההמלצה שלנו היא להמעיט בשיחות טלפון תוך כדי נהיגה, ולעמוד בצד אם חייבים לבצע שיחה ארוכה. הבחור ששכח את התינוקת שלו במכונית בשנה שעברה היה שקוע בשיחה עם חבר'ה מהעבודה. השיחות האלה לא שוות תאונת חזית-אחור קלה, ובטח שלא משהו חמור יותר. אפילו נשיא ארה"ב אובמה נתן הנחיה לאנשי הצוות שלו לא לשוחח בנהיגה".

לדברי סופר, גם הנטייה לנצל את העמידה ברמזור כדי לקרוא הודעות מייל או לגלוש באינטרנט בעייתית. "זה מסוכן מאוד, כי אז נוצר מצב שבו אתה ניעור מאי ריכוז היישר לתוך סיטואציה שבה אתה צריך להגיב מהר. הטעויות במקרה כזה יכולות להיות חמורות, ואפשר לחשוב שאור ירוק לפונים הצדה מיועד לך או להחמיץ רוכב קטנוע לפניך. כמה זמן עומדים ברמזור, דקה וחצי, שתי דקות? הסיכון לא שווה את זה".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ