איך מסייע משרד התחבורה למונופול התעבורה של משפחת לבנת? - רכב - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך מסייע משרד התחבורה למונופול התעבורה של משפחת לבנת?

משרד התחבורה לוחץ לחייב יבוא של כלי רכב מהמזרח הרחוק דרך נמל אילת המצוי בהליך הפרטה; קבוצת תעבורה של משפחת לבנת מחזיקה ב-70% משינוע כלי הרכב מהנמל - וגם מתמודדת במכרז על הפרטתו; המשמעות: ההפרטה עלולה לייקר את כלי הרכב לנהגים

29תגובות

>> ארבעה חודשים לאחר שיצא לדרך המכרז להפרטה של חברת נמל אילת, משרדי הממשלה מגבשים בימים אלה בקדחתנות את תנאי הזיכיון להפעלת הנמל על ידי היזם הפרטי שיזכה במכרז. כמה מהתנאים עשויים להשליך באופן מהותי על עתיד התחרות בענף הנמלים ובענפים המשיקים לו. לכן, תמוהה התערבות שביצע באחרונה משרד התחבורה בנוסח המכרז - התערבות שיש בה גם כדי להשפיע על זהות הזוכה בו.

ל-TheMarker נודע כי משרד התחבורה לוחץ בימים האחרונים לשנות את תנאי ההפעלה של הנמל, כך שיבטיחו לזכיין בלעדיות ביבוא כלי רכב מהמזרח הרחוק. מדובר בתקנה שתחייב את היבואנים לייבא את כלי הרכב מהמזרח רק דרך נמל אילת.

תקנה כזו נהוגה כיום בישראל באופן חצי רשמי, מטעמים אסטרטגיים שנועדו לשמור על פעילות רווחית בנמל אילת. ואולם עם העברת הנמל לידיים פרטיות עשויה התקנה להתבטל, מה שיחייב אותו להתחרות בשירותים שיציע, למשל, נמל אשדוד. במקרה כזה עשויים רוכשי כלי הרכב ליהנות מירידה במחירים, משום התחרות שתתפתח בין הנמלים על מרכיבים כמו דמי האחסון, או על מהירות ויעילות הפריקה.

אלא שחברה אחת עלולה להיפגע מן התחרות הזו באופן מהותי יותר: קבוצת תעבורה של משפחת לבנת, המשנעת כיום כ-70%-60% מכלי הרכב המועברים דרך נמל אילת, נישה עם הכנסות מוערכות של 40-50 מיליון שקל בשנה. משפחת לבנת, אגב, מתמודדת בימים אלה בעצמה במכרז ההפרטה של נמל אילת.

התקנה שלוחץ משרד התחבורה לאשר תאפשר למשפחה גמישות מיוחדת בתמחור הצעתה במכרז, אך גם אם תפסיד במכרז תבטיח כי הפיצוי שתקבל בזכות תעריפי ההובלה המונופוליסטיים עשוי להיות פרס ניחומים הולם.

100% מכלי הרכב האסייתיים - בנמל אילת

לנמל אילת אושרה בעבר בלעדיות על יבוא כלי רכב מהמזרח הרחוק. זו תקנה היסטורית המחייבת, ככל הנראה, יבואני רכב מיפאן בלבד לפרוק אותם בנמל הדרומי. זאת, באמצעות התניה מפורשת הנכללת ברישיון היבוא שמנפיק עבורם משרד התחבורה.

בבדיקה שנערכה לפני כמה שנים בין משרדי הממשלה לא נמצא סימוכין לדרישה היסטורית זו. עם זאת, בינתיים הורחב הנוהג לכלל כלי הרכב המיובאים מהמזרח הרחוק, לרבות דרום קוריאה, שנהפכה בשנים האחרונות לשחקן מרכזי בשוק הרכב בישראל (בזכות יונדאי ודייהו למשל).

לפני שלוש שנים פנתה ההנהלה של נמל אשדוד למשרד התחבורה בבקשה לבטל את ההעדפה המתקנת הניתנת לנמל אילת ביבוא כלי הרכב מהמזרח. באשדוד נימקו את הפנייה בכך שהתקנה פוגעת למעשה בתחרות החופשית בין חברות הנמל, מפלה את נמל אילת לטובה ומהווה התערבות פסולה של המדינה בשוק תחרותי וחופשי לכאורה.

באילת ראו במהלך פגיעה בנמל כנכס אסטרטגי, שיש לשמרו. כמו כן, טענו בנמל כי היבואנים עצמם מעדיפים לשנע את כלי הרכב דרך נמל אילת, משום שזה חוסך את עלויות המעבר בתעלת סואץ ומאפשר להם תנאים יעילים יותר: אפשרות לפרוק בעצמם את כלי הרכב, מבלי לחייב את היבואנים להשתמש בעובדי הנמל (כפי שדורש, למשל, ועד נמל אשדוד), וכן הנחות בדמי אחסון ושטחי עורף גדולים בתנאים גמישים יותר.

כך או כך, כמעט 100% מכלי הרכב המיובאים כיום מהמזרח הרחוק עושים דרכם לנמל אילת. מדובר ב-123 אלף כלי רכב שיובאו דרך הנמל ב-2010, שהם 45% מכלל כלי הרכב שעברו אשתקד בנמלי הים. יבוא כלי רכב הוא עיקר פעילותו (65%) של נמל אילת, הנהנה מהעלייה המתמדת ביבוא כלי רכב לישראל (כ-70% בעשור האחרון) ומהעדפה של הלקוח הישראלי את המכוניות מיפאן ומדרום קוריאה.

אלא שההתערבות הממשלתית בשוק הפרטי עשויה לבוא לכדי סיום עם יישום הרפורמה המתוכננת בנמלי הים. תכלית הרפורמה היא לעודד תחרות בין הנמלים ובכך, בין השאר, להוזיל את שירותיהם. זו גם היתה התכלית שעמדה לנגד עיניהם של שרי הממשלה בהחלטתם לפני שנה לצאת בהפרטת נמל אילת לתקופה של 15 שנה - עם אופציה להארכתה בעשר שנים.

ואולם בניגוד לכוונות הממשלה להגביר את התחרות, כעת דורש משרד התחבורה דווקא לעגן את התקנה מחדש - ולהמשיך ולחייב את יבואני הרכב מהמזרח במעבר דרך נמל אילת. ככל הנראה, למשך תקופה מוגבלת של חמש עד עשר שנים משנות הזיכיון. לדברי גורמים במשרד, התקנה תאפשר לבסס את הנמל הדרומי מבחינה כלכלית בשנים הראשונות להפעלתו הפרטית.

ואמנם, הבטחת מונופול ביבוא כלי הרכב עשויה להביא את נמל אילת לוותר על הצורך במחירים תחרותיים, ואף לייקר את דמי האחסון שנגבים עבור כלי הרכב או עבור שירותי נמל נלווים אחרים. זאת, כשתעריפים אלה יוצאו מידי המדינה לטובת הזכיין הפרטי שיזכה בנמל.

התייקרות שירותים אלה תסייע ודאי למאזן של חברת הנמל המופרטת, ש-65% מפעילותה כיום נשענת על יבוא רכב. ואולם ההתייקרות תגולגל מן הסתם אל ציבור הצרכנים, משום ייקור כלי הרכב כתוצאה מגידול בהוצאות היבוא.

שליטה בתמחור ההצעה במכרז

לא רק חברת נמל אילת תזכה ליהנות מפירות התקנה. שינוע כלי הרכב המיובאים מאילת לאיזור המרכז הארץ מתבצע כיום בעיקר באמצעות קבוצת תעבורה של משפחת לבנת. תעבורה מחזיקה בצי המשאיות הגדול בישראל והיא החברה הדומיננטית בתחום השינוע היבשתי במשק. לפי הערכות, תעבורה משנעת 70%-60%- מכלי הרכב שמגיעים לנמל אילת.

חיוב יבואני הרכב מהמזרח לפעול דרך נמל אילת בלבד יאפשר למעשה גם למונופול השינוע לייקר את דמי ההובלה של כלי הרכב למרכז. זאת, משום שתעבורה לא תידרש לתמחור תחרותי של דמי ההובלה כדי להצדיק את היבוא דרך אילת, ולהתמודד מול חלופת היבוא דרך נמל אשדוד. בהיעדר חלופות, תוכל למעשה החברה לעשות בלקוחות כרצונה.

גורמים במשרד התחבורה אמרו אתמול כי הנושא מצוי בדיונים ועדיין לא התקבלה החלטה.

הקלף החזק שיופקד כעת בידי משפחת לבנת יאפשר לה עמדת כוח מהותית מול הזכיינית של חברת נמל אילת. אלא שלמרבה הפלא, תעבורה עצמה מתמודדת בימים אלה על רכישת הזיכיון להפעלת הנמל במכרז שפירסמה המדינה. באמצעות החברה הבת ממ"ן, שאף היא מונופול לכאורה בתחום האחסון והלוגיסטיקה בנמלי התחבורה, ניגשה תעבורה לשלב המיון המוקדם (P.Q) במכרז שפירסמה רשות החברות הממשלתיות. זאת, בשיתוף מפעילת נמל עקבה הסמוך, חברת APM ההולנדית, שהיא זרוע הטרמינלים של ענקית הספנות הדנית מארסק.

השתתפותה של APM במכרז נועדה, ככל הנראה, לנצל את נמל אילת לפעילות משלימה של בנמל עקבה. בין היתר, מדובר בניצול נפחים פנויים באוניות מכולה המגיעות לעקבה ואינן עוברות דרך נמלים של מדינות ערב, כדי לפרוק מטען גם בישראל.

חבירתה של APM לממ"ן נחשבת לפיכך לטבעית, משום שממ"ן היא קבוצת הלוגיסטיקה הגדולה בישראל, הנתמכת בקבוצה האם תעבורה, שמשמשת קבלן השינוע היבשתי הגדול מהנמל למרכז הארץ ולצפונה. בכך, מרכיבות השתיים את הקבוצה הדומיננטית במכרז, שתהנה מסינרגיה כמעט מושלמת עבור הפעלת הנמל. זאת, בזמן ש-APM תוכל לשקלל בהצעתה במכרז את פוטנציאל השטעון (ניוד מכולות ריקות) ואת שיתוף הפעולה עם נמל עקבה הסמוך, ואילו תעבורה תדע כיצד תוכל למנף את מונופול שינוע כלי הרכב לטובת תמחור ההצעה שתגיש לרכישת הזיכיון הנמלי. כל אלה, כאמור, בנוסף להבטחה לבלעדיות ביבוא כלי הרכב דרך אילת שתעניק לה עוד כרית כלכלית מהותית, בזכות חיזוק המונופול והגדלה אפשרית של התזרים משינוע כלי הרכב.

אם לא די בכך, הרי שמשפחת לבנת נמנית גם עם השותפות באחזקה בקבוצת אי.די.בי. משום כך, היא חולשת בפעילותה על עסקים נלווים נוספים לעיר אילת ככלל, ולפעילות הנמלית בפרט (למשל, חברת התיירות אופיר טורס).

בנוסף, עשויה להיות מהותית אחזקתה של אי.די.בי בחברת התעופה ישראייר. משום הסינרגיה לתעבורה הפנים-ארצית, ניגשו למכרז גם האחים נקש, מבעלי ארקיע המתחרה, חברת התעופה הדומיננטית לאילת, וכן ניגשו האחים בורוביץ', בעלי חברת כנפיים, השולטת באל על.

רשות החברות הממשלתיות הודיעה באחרונה ל-12 המתמודדות במכרז כי ייתכן שתידרש לשנות את צו ההפרטה שפירסמה, בהתאם לפרסום מסקנות הוועדה להגברת התחרותיות במשק.

מקורבים לוועדת הריכוזיות כבר אמרו בעבר כי הוועדה עשויה להמליץ כי תאגידים גדולים לא יורשו להשתתף בתהליכי הפרטה ויוגבלו בכל הקשור לקבלת זיכיונות ממשלתיים. ואולם לא ידוע עדיין אם הוועדה תספיק לחוות דעתה על המכרז המתנהל להפרטת נמל אילת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#