"הייתי חי ברכב. השעון הביולוגי שלי היה מותאם לשעה שצריך להזיז אותו מהאדום-לבן"

שי מדרר מקפיד ללכת ברגל מדי יום מביתו במרכז תל אביב לעבודה במגדלי עזריאלי: "זאת לא עיר למכוניות, הייתי מבזבז הרבה זמן ומאות שקלים על חניון. עכשיו אני חווה את העיר וחי חיים בריאים יותר" ■ מיומנו של הולך רגל שלא עומד בפקק

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שי מדר
שי מדר. ללכת ברגל לעבודה זה חשוב כשמתכננים קריירה של 30 שנה
אסנת ניר
אסנת ניר
אסנת ניר
אסנת ניר

אני שי מדרר, יועץ אסטרטגי, גר במרכז תל אביב והולך ברגל כל יום, הלוך וחזור, למקום העבודה שלי במגדלי עזריאלי. עד לפני כמה חודשים עבדתי בקיבוץ יקום ושרפתי הרבה זמן על נסיעות. כיום אני לא מחזיק רכב – אין לי סיבה, וגם באוטובוס אני ממעט לנסוע.

הנסיעות היחידות שלי בתחבורה ציבורית הן בדרך כלל להורים שגרים בקרית טבעון, זה יוצא בערך פעם בחודש. אני לוקח את האוטובוס האחרון מתל אביב בשישי וחוזר במוצאי שבת. אם יש מפגשים חברתיים אחרים מחוץ לעיר, אני מגיע ברגל לחברים, ותופס איתם טרמפ ברכב. יש לי אפשרות לרכוש רכב, אבל אני בוחר שלא. אני גר ועובד בסמוך למרכזי תחבורה ציבורית, אבל עדיין מעדיף ללכת ברגל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker