"בשביל באבל צריך לחכות 40 דקות. עדיף אוטובוס וללכת ברגל"

הילה שפירא נוסעת חזרה באוטובוס מהעבודה בגבעתיים לדירה בפלורנטין ■ שירות באבל לא זמין, התחנה רחוקה וצריך לרוץ לתפוס את האוטובוס - ובסוף יש עוד הליכה הביתה: "3 ק"מ ב-50 דקות" ■ מדור "החיים בפקק"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אוטובוס
תחנת אוטובוס ברחוב אלוף שדה. 10 דקות הליכה מהעבודה
אסנת ניר
אסנת ניר
אסנת ניר
אסנת ניר

אני הילה שפירא, בת 35, גרה בפלורנטין בתל אביב ועובדת בחברת Cal בגבעתיים. את מרבית הנסיעות לעבודה אני עושה במכונית - כי זה נוח יותר, אבל אני לא מסוג האנשים שנרתעים מתחבורה ציבורית. כשאני בלי אוטו, אני משתמשת גם באוטובוס או בשירות "באבל". אפשר לומר שאני חורשת את כל האופציות התחבורתיות בניסיון לחסוך פקקים ולהרוויח זמן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker