חריגות תקציביות ופערים בתכנון: האם תבוטל הרכבת הקלה בין חיפה לנצרת?

תקציב הפרויקט כבר חורג ב–5 מיליארד שקל מההערכות הראשוניות, והביקוש לנסיעות צפוי להיות רק חצי מזה שעליו הסתמכו עד כה במשרד התחבורה ■ ביטול הפרויקט, שבו הושקעו כבר 250 מיליון שקל, אמנם יהיה מביך עבור המשרד — אך לא יחשוף את המדינה לתביעות ענק

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדמיית הרכבת הקלה חיפה-נצרת. תגובש חלופהצילום: RDV Systems

מיזם הענק להקמת רכבת קלה בין חיפה לנצרת כבר יצא לדרך, אבל במשרד התחבורה ייאלצו לשקול מחדש את היתכנותו — עקב חריגה גדולה בתקציבו ושינוי חד בתחזית לביקוש הצפוי לנסיעות בו.

בעת תכנון הפרויקט בידי חברת יפה נוף, הסתכמה הערכת העלות ב–3 מיליארד שקל. עד אישורו בממשלה הוכפלה ההערכה ל–5.9 מיליארד שקל, וכיום היא כבר גבוהה מ–8 מיליארד שקל. העלייה בעלות הפרויקט המוערכת כבר הוצגה לשרת התחבורה הקודמת, מירי רגב, ועתה תצטרך השרה החדשה, מרב מיכאלי, לשקול את המשך קידומו.

גם ההערכות לביקוש בקו היו מופרזות. ההערכות שהוצגו בעבר למשרדי התחבורה והאוצר על ידי החברות יפה נוף וחוצה ישראל דיברו על מספר נוסעים יומי של כ–100 אלף. כעת ההערכה נמוכה בכמחצית — ביקוש של 50 אלף נוסעים ביום בלבד, על פי סקר שנערך באחרונה והתבסס על נתונים שהופקו מטלפונים סלולריים.

משרד האוצר — שהתחזיות העדכניות לביקוש לנסיעות ולעלויות המיזם הוצגו גם בפניו — לא מוכן לאשר את הקמת הרכבת הקלה בתקציבה הנוכחי.

נקודה נוספת לרעת המיזם היא זמן הנסיעה הצפוי בין  חיפה לנצרת — שיהיה דומה למשך הנסיעה במכונית (55 דקות) — ולכן הרכבת הקלה אינה חלופה אטרקטיבית. הרכבת הקלה אמורה לחבר את חיפה־הקריות־נצרת ונוף הגליל (לשעבר נצרת עילית), במסילה באורך 41 ק"מ. 

הפרויקט הוצג בעבר כבעל חשיבות לקידום אזור הצפון ולצמצום הפערים בתחבורה הציבורית ליישובים ערביים. בגוש נצרת־נוף הגליל מצוי ריכוז האוכלוסייה הגדול בגליל, יותר מ–200 אלף תושבים.

חבילת תמריצים

במשרד התחבורה כבר עובדים על תוכנית חלופית לפיתוח התחבורה הציבורית בצפון בעלויות נמוכות בהרבה. החלופות יגובשו ביחד עם כל רשות מקומית שבתוואי הרכבת, ויאפשרו לרשויות לקבל תקציב לשיפור התחבורה הציבורית בהן בטווח המיידי. הרשויות שבתוואי כוללות את חיפה, נצרת, נוף הגליל, קרית אתא ושפרעם.

תחנת אוטובוס. חבילת התמריצים לרשויות עשויה לכלול נתיבי תחבורה ציבורית, תגבור אוטובוסים ועודצילום: אוהד צויגנברג

חבילת התמריצים לרשויות עשויה לכלול נתיבי תחבורה ציבורית, תגבור אוטובוסים, הסדרה של המרחב הציבורי (מדרכות, מעגלי תנועה), ואף מימון פרויקטים שלא נמצא להם תקציב עד כה — כמו שיקוע מסילות הרכבת בחיפה. בפרויקט זה מעוניינת ראש העירייה, עינת קליש־רותם, ועלותו מוערכת ביותר ממיליארד שקל. ביצוע התשתיות הראשוניות לפרויקט כבר החלו, והמכרז להקמת הרכבת הקלה והפעלתה כבר נמצא בשלב המיון המוקדם (PQ). 

קבלת הכרעה בזמן הקרוב לגבי המשך או ביטול הפרויקט, קריטית — מכיוון שביטול הפרויקט כל עוד המכרז מצוי בשלב המיון המוקדם, אמנם יהיה מביך עבור משרד התחבורה, אך לא ייצור סכנה לתביעות מצד המתחרות שניגשו ל–PQ.

מנגד, ביטול המכרז בשלב מאוחר יותר, עלול לגרור הוצאות גבוהות הרבה יותר על פיצויים לחברות. עד כה נעשה שימוש ב–250 מיליון שקל מתקציב הפרויקט, בעיקר לצורך תכנון ותשתיות ראשוניות. הסכום אינו מבוטל, אך מתגמד ביחס להוצאת מיליארדים נוספים, שלא לצורך.

שכחו את הצמתים

מקורות ממשלתיים סיפקו הסברים שונים לפערים התקציביים שהובילו להתייקרות הפרויקט — ובהם תכנון לא ריאלי של ההוצאות התקציביות. התכנון נעשה על ידי חברת יפה נוף והפערים התקציביים לא התגלו על ידי חברת חוצה ישראל, שעבדה על גיבוש ה–PQ מאז 2017. 

שרת התחבורה, מרב מיכאליצילום: תומר אפלבאום

הסיבות לפערים קשורות לרכיבים נוספים שהכרחיים לתפקוד הרכבת הקלה, ולא נכללו בתכנון מלכתחילה. ביניהם — שדרוג של צומת סומך וצומת המוביל, למתן עדיפות בתנועה לרכבת קלה. עלות השדרוג — מיליארד שקל.

התגליות החדשות מעוררות שאלות אודות תפקודה של חברת חוצה ישראל, שהרכבת הקלה היא פרויקט הדגל שלה בשנים האחרונות. החברה עסקה בגיבוש איטי של שלב המיון המוקדם במכרז, ולא גילתה את הטעויות התכנוניות שבו. אם יבוטל פרויקט הרכבת הקלה, לחברה יישארו פרויקטים עם תקציב מצומצם יותר — כמו הקומה השנייה בחניון שפירים ושדרוג כביש 6.

"מסגרת התקציב"

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "כפי שקבעה הממשלה, תקציב הפרויקט המאושר הוא 5.9 מיליארד שקל. ככלל, פרויקטים החורגים מתקציבם נדרשים לכינוס במסגרת התקציב — אחריות הנמצאת בראש ובראשונה תחת משרד התחבורה. עד כה יצאו במזומן 250 מיליון שקל. ככל שיוחלט לבצע את הפרויקט בטכנולוגיה חליפית, בתוואי דומה, מרבית ההוצאות שהוצאו יוכלו לשמש גם את החלופה".

מחברת יפה נוף נמסר בתגובה: "כל הליכי התכנון אושרו ב–2016 — עוד לפני הגשת תוכנית סטטוטורית — בידי כל הגורמים הרלוונטיים, ובפרט משרד התחבורה — שהיה אחראי לבחירת החלופות והתוואי בכל שלב של המכרז. התכנון עבר לאחריות חוצה ישראל עוד בשלב הסטטוטורי, והאחריות לשינויים ולעמידה בתקציב הינם באחריותה של חוצה ישראל, מרגע שהפרויקט עבר אליה".

ממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker