"כמו להנחית אדם על הירח": למה מסוכן להתאהב בפרויקט המטרו

אחרי שבלם במשך שנים את ההשקעות בתחבורה, אגף התקציבים דוחף כיום את ההשקעה במגה-פרויקט של המטרו בגוש דן ■ אלא שיש מי שמזהירים מפני התלהבות יתר של הממשלה - ללא כל גורם מרסן בתוכה ■ הדיון הציבורי ייאלץ להמתין עד לפרסום התוכנית בעוד כמה חודשים

מירב ארלוזורוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
תחנת מטרו בנאפולי, איטליה
תחנת מטרו בנאפולי, איטליהצילום: Antonio Busiello / Robert Hardin

היה היה, לפני קרוב לשני עשורים, נער אוצר צעיר, רפרנט תחבורה באגף תקציבים. בתפקידו זה, הנער התנגד לתוכניות תחבורה ענקיות - כמו רכבת לירושלים או רכבת קלה בתל אביב - בטענה שהן אינן כלכליות. בחלוף הזמן, ולנוכח גודש התנועה המאיים להטביע את גוש דן, הוא הכה על חטא. בתפקידו הנוכחי, כראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור דוחף כיום בכל הכוח את ההשקעה בתשתיות תחבורה, בראש ובראשונה את ההשקעה במגה-פרויקט של המטרו בתל אביב.

בתוך 15 שנה, אגף התקציבים עשה תפנית היסטורית: מתפקידו המסורתי כ"דובי לא לא", שעוצר ובולם השקעות שנראו לו מופרזות ולא הכרחיות, למי שדוחף, יוזם ומעורב עד צוואר בקידום פרויקטים אלה, בעיקר המטרו - הפרויקט היקר בתולדות ישראל, שעלותו מוערכת ב-150 מיליארד שקל. ללא ספק, הטעות האסטרטגית שביצע האוצר בתחילת שנות ה-2000, כשמנע את הגידול בהשקעות בתשתית, מדברת מגרונו כיום - אבל האם זה טוב שאגף התקציבים איבד את תפקידו כמבקר וכמרסן של השקעות תקציביות ענקיות?

יש מי שמזהירים שאובדן תפקידו של אגף התקציבים כגוף המבקר והמרסן בהוצאות בתשתית הוא מסוכן. "המטרו הוא פרויקט שעלות הקמתו היא מסדר גודל של הנחתת אדם על הירח", אומר ניצן יוצר, כלכלן תחבורה ויו"ר האגודה הישראלית לחקר התחבורה, "יותר מ-100 אלף שקל למשק בית באזור הכיסוי. עלות נסיעה, כנראה, היא יותר מ-100 שקל. למרות זאת, אין דיון ציבורי או מקצועי בפרויקט".

יוצר, יחד עם קבוצת מומחים, המרכיבה את האגודה הישראלית למחקר תחבורה, ביקורתי כלפי הפרויקט. הוא חושב שההשקעה במטרו מיותרת, משום שאפשר לטפל בגודש התנועה באמצעים אחרים של ניהול ביקושים (אגרת גודש, תמריץ לנסיעות משותפות, הקמת מרכזי תעסוקה מחוץ לגוש דן, ועידוד עבודה מרחוק).

עמדת האגודה שנויה במחלוקת, בלשון המעטה. מכון אהרון במרכז הבינתחומי, למשל, ערך עבודה אסטרטגית על התרומה הצפויה של המטרו לצמיחה של ישראל. ההערכה שלהם היא שהקמת המטרו תתרום בין 27 ל-110 מיליארד שקל תוספת תוצר (4.5%-1% תוצר) עד 2040. זאת תוספת תוצר אדירת ממדים, ואם היא נכונה הרי שהמטרו הוא אחת ההשקעות הכדאיות יותר למשק אי פעם.

המטרו מהיר יותר ומכיל יותר נוסעים

גם במשרדי האוצר והתחבורה מגינים בלהט על נחיצות המטרו, וטוענים כי אין אף מטרופולין בעולם, בסדר גודל דומה לזה של גוש דן, שאין בה כיום מערכת מטרו.

גם הטענה כי מרבית מערכות המטרו נבנו בעולם לפני עשרות שנים וכי כיום, עם העלויות הכבדות של השבתת עיר לצורך בניית המטרו, ועם האמצעים הזולים בהרבה לטיפול בבעיית הגודש באמצעות ניהול ביקושים, אף עיר לא היתה מסתבכת עם בניית מטרו - נדחית על ידי שני המשרדים. הם מראים כי מרבית הערים המפותחות ממשיכות להרחיב את רשת המטרו שלהן, מתוך הכרה כי מטרו הוא פתרון הכרחי לצמצום הגודש. "בלי מטרו, תל אביב ב-2030 תהיה עיר במצב של עולם שלישי", אומרים במשרד התחבורה.

מצד שני, יוצר מביא דוגמאות רבות לפרויקטי תשתית לאומיים, שהוערכו ככדאיים מאוד, אך לא התבררו ככאלה. ספרד, למשל, הסתבכה עם השקעות יתר ברשת רכבות. השקעה של 58 מיליארד יורו הפכה את רשת הרכבות במדינה למסועפת ביותר (ק"מ מסילת רכבת לנפש) בעולם, אבל מרבית הקווים נוסעים בתפוסות נמוכות, והתרומה לצמיחה או לפיתוח הפריפריה בספרד היתה נמוכה בלבד. נטייה להתאהב בפרויקטים גרנדיוזיים, בלי להתעכב על בדיקות מקיפות, קיימת בכל ממשלות העולם. ככל הנראה גם בישראל.

הדרך היחידה להימנע מהתאהבות יתר כזו היא רק באמצעות תהליך קבלת החלטות מסודר וקפדני, כזה שעובר בקרות רבות, והוא פתוח גם לדיון ציבורי ולביקורת חיצונית. יוצר ושוקי כהן - אחד ממתכנני התחבורה הוותיקים בישראל - טוענים כי תהליך קידום המטרו נעשה בדרך ההפוכה: סמוי מן העין, ללא יכולת להפעיל ביקורת ציבורית עליו. "בדיקת כדאיות כלכלית לתוכנית ענק כמו המטרו", אומר כהן, "היא סבוכה. זה כולל אלפי הנחות, ומיליוני אפשרויות. כל הנחה יכולה לשנות את הכדאיות. לכן צריך לחשוף את פרטי התוכנית לביקורת ולדיון ציבורי, אלא שהיא לא פורסמה עד כה".

שאול מרידור, הממונה על התקציבים
שאול מרידור, הממונה על התקציביםצילום: אוליבייה פיטוסי

תוכנית מפורטת - המוסתרת מהציבור

את בדיקת הכדאיות הכלכלית ותכנון המטרו, ביצע עבור משרדי האוצר והתחבורה כלכלן התחבורה ניר שרב. בצוות הבדיקה שלו שותפו גם אנשי אקדמיה מישראל ומהעולם. התכנון המפורט של המטרו בידי שרב נעשה לאחר שב-2012 פורסמה התוכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית, ב-2016 אושרה בממשלה תוכנית פיתוח התחבורה לגוש דן, וב-2019 פורסמה בדיקה של חברה רב-לאומית שבדקה את עלויות הקמת המטרו בישראל והעריכה אותה בעלות של 150 מיליארד שקל.

יוצר וכהן קובלים על כך שהתוכנית המפורטת של תכנון המטרו שהכין שרב אינה גלויה לציבור. הם גם מלינים על כך שלא נעשתה חוות דעת שנייה על העבודה.

בדיקה נוספת נעשתה רק לגבי אומדן העלויות, אבל לא נבדקו מחדש תכנון הפרויקט ובדיקת הכדאיות שלו. בכלל, ממעט הפרטים שפורסמו עד כה הם קיבלו את הרושם שהונחו כל ההנחות שהופכות את המטרו לכדאי - הניחו רשת כבישים נחותה לזו שקיימת כיום, התעלמו מהתפתחויות עתידיות כמו אגרות גודש, עבודה מהבית או רכב אוטונומי, ולא נבדקו חלופות של תחבורה ציבורית אחרת כמו רכבות קלות או רשת אוטובוסים צפופה. העלויות שיוחסו למטרו נראות נמוכות, במיוחד לנוכח ההיסטוריה בישראל של עלויות הפקעות קרקע, ומנגד התועלות נראו גבוהות.

ניצן יוצר
ניצן יוצרצילום: תומר אפלבאום

האוצר: מהבדיקות המקצועיות אי פעם

הביקורת של יוצר וכהן נדחית בידי משרדי האוצר והתחבורה. שם טוענים כי השניים מדברים בלי שראו את פרטי התוכנית (מה שכמובן נכון, ועל כך בדיוק מופנית הביקורת), וכי בתוך כמה חודשים מתכוונת הממשלה לפרסם את התוכנית במלואה.

לדברי המשרדים, הבדיקה של שרב כללה בחינה של 100 חלופות שונות, לרבות שילוב עם אמצעי תחבורה נוספים, בדיקה של שינוי בביקושים כתוצאה מחדירת טכנולוגיות או שינוי התנהגות, לרבות בדיקה חדשנית של שינוי בפיזור האוכלוסייה והעסקים כתוצאה מהקמת המטרו. בנוסף, ככל הנראה בעקבות הביקורת של כהן ויוצר, עומד להיחתם בקרוב חוזה עם חברה בריטית, שתערוך חוות דעת שנייה על התוכנית ותבדוק את תוכנית המטרו שוב, ולעומק.

בכלל, המעורבים במטרו - משרדי האוצר והתחבורה, המועצה הלאומית לכלכלה ומינהל התכנון - טוענים כי העבודה על המטרו היא אחת הקפדניות והמקצועיות ביותר שנעשו אי פעם. "אנחנו בקצה של העבודה המקצועית בנושא הזה", טוענים בלהט באוצר, ומספרים על נסיעות לימודיות למדינות אחרות, ועל כך שהקפדנות של הבדיקה בישראל עולה על המקובל במרבית הממשלות המערביות.

"השאלה אינה אם אגף התקציבים הפסיק להיות אופוזיציה להשקעות בתשתית", אומרים בממשלה, "השאלה אם זה נכון להיות באופוזיציה לפרויקט לאומי חשוב כל כך - שלא יקרה אם הממשלה לא תתכונן אליו". מצד שני, קיימת אפשרות שניתן היה להסתפק במערכת מטרו צנועה יותר, אבל כנראה שאין מי שיעלה זאת במסגרת ההתלהבות הנוכחית בממשלה.

אין ספק שהמאמץ הממשלתי בתכנון המטרו הוא מהגדולים אי פעם. אלא שעד כה הוא נעשה הרחק מעין הציבור. פרסום תוכנית המטרו המפורטת חיוני כדי שניתן יהיה לקיים דיון ציבורי מעמיק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker