יותר נוסעים בגוש־דן יוכלו לעלות לאוטובוס מהדלת האחורית; הירושלמים ימשיכו לחכות

במשרד האוצר עיכבו בשנה האחרונה את תקצוב רפורמת העלייה לאוטובוסים מכל הדלתות — בדרישה להרחיב בחקיקה את סמכויות האכיפה של הפקחים ■ הקיפאון בעבודת הכנסת הוביל למתווה ביניים: הגדלת מספר הפקחים בחברת דן ■ עדיין לא נמצא פתרון לקווי אגד בירושלים

אסנת ניר
אסנת ניר
מכונת רב קו
מכונת רב קוצילום: ארכיון אגד
אסנת ניר
אסנת ניר

לאחר יותר משנה של קיפאון, רפורמת העלייה לאוטובוסים מכל הדלתות צפויה להתרחב בגוש דן, בעקבות הסכמות בין משרד האוצר לחברת דן. האוצר בלם עד כה את תקצוב הרחבת הרפורמה, ההכרחית לשיפור השירות בתחבורה הציבורית, בשל דרישתו להרחיב בחקיקה את סמכויות הפקחים. כעת, לאור השיבושים בעבודת הכנסת, צפויים באוצר לחתום על הסכם שיאפשר את הרחבת הרפורמה — בינתיים בגוש דן בלבד.

משרד האוצר צפוי לחתום בקרוב על שינוי בהסכם עם חברת דן, מפעילת האוטובוסים בתל אביב, וייתכן שבהמשך עם אגד בירושלים, שיאפשר את הרחבת רפורמת העלייה מהדלת האחורית. הרפורמה, שמיושמת כיום בערים באופן חלקי בלבד, ומוגדרת פיילוט לקראת הרחבתה לכלל קווי האוטובוסים העירוניים בישראל.

הרחבת הרפורמה של משרד התחבורה תקועה זה יותר משנה בעקבות החלטת האוצר להתנות את התקצוב בקידום הליכי חקיקה שיגדילו את סמכויות האכיפה של הפקחים בתחבורה הציבורית, כמו הסמכות לעכב נוסע שלא שילם.

יותר פקחים — בלי סמכויות אכיפה

הרחבת האפשרות לנוסעים לעלות לאוטובוס מהדלת האחורית תחייב שתי התאמות תקציביות. אלו כוללות מימון פקחים נוספים ותיקון הנוסחה הנוכחית של התשלום שאגד ודן מקבלות מהאוצר על כל נוסע.

אצל יתר מפעילות התחבורה הציבורית אין בעיה כזו, משום שבכל מכרז שיצא בשנתיים האחרונות להפעלת קווים בערים נכללו תנאים להגדלת מספר הפקחים והסדרת התשלום. באגד ובדן מדובר בהסכמים קיימים שיצריכו את פתיחתם ושינויים.

שתי ההתאמות התקציביות הכרחיות כדי לפצות על אובדן הכנסות כתוצאה מאי־תשלום. זאת, משום שבעת עלייה מהדלת הקדמית בלבד משמש הנהג מעין פקח, וכאשר העלייה נעשית מכל הדלתות, יכולת זו נפגעת. לפי הערכות, מאז תחילת יישומה של הרפורמה נרשמה ירידה של יותר מ–10% בתשלום על נסיעות באוטובוסים בתל אביב ובבאר שבע.

בהיעדר יכולת לקדם חקיקה, הוסכם כעת על פתרון ביניים: מימון של הגדלת מספר הפקחים בתל אביב ב–170 פקחים נוספים, בעלות שכר של כ–100 אלף שקל בשנה לכל פקח; וכן הוספת מכונות תיקוף מאחור באוטובוסים נוספים כדי להגדיל את היקף העלייה מהדלת האחורית.

כיום, חוסר הבהירות והעקביות (רק חלק מהאוטובוסים מצוידים במכונות תיקוף גם מאחור, ולא בכל הקווים) גורם לסרבול ועיכובים רבים: נוסעים עולים מהדלת האחורית גם באוטובוסים שבהם הדבר אסור.

שיעור האוטובוסים שבהם מיושמת העלאת נוסעים מאחור
צילום:

תגבור מספר הפקחים נועד להתמודד גם הבעיה הזו, לאכוף את עניין התיקוף ולהכווין את הנוסעים בהתאם לסוג האוטובוס שאליו הם מבקשים לעלות. השבוע צפוי להתקיים במשרד התחבורה דיון בנושא, בנוכחות מנכ"לית המשרד קרן טרנר; ואחרי הרכבת הממשלה הבאה צפוי העניין להתקדם לכיוון חקיקה.

מה מרתיע נהגים

עד כה, יושמה רפורמת העלייה מהדלת האחורית ב–15%–20% בלבד מהקווים העירוניים בתל אביב ובירושלים. באר שבע, שהיתה הראשונה ליישם את הרפורמה ב–2016, היא המטרופולין היחידה שבה יושמה העלייה מדלת אחורית ב–100% מהקווים. השלב הבא אמור היה להיות יישום מלא בירושלים, שבה אגד מפעילה את קווי האוטובוסים העירוניים, ואחר כך בתל אביב.

ואולם למרות שהאוטובוסים בירושלים כבר מוכנים למהלך והותקנו בהם מכונות תיקוף גם בדלת האחורית, המהלך נתקע בשל התנגדותו של משרד האוצר להרחבת היישום כל עוד סמכויות הפקחים לא הורחבו בחקיקה. התיקון לחוק עבר בקריאה ראשונה בנובמבר 2018 ונדון בוועדת הכלכלה בינואר 2019, אך נבלם בשל פיזור הכנסת באפריל אותה שנה.

במשרד האוצר השתמשו בתקציב הנוסף (להגדלת מספר הפקחים ולמכונות תיקוף) כאמצעי לחץ לתיקון החקיקה באשר לסמכויות הפקחים — דבר שכאמור אינו אפשרי כל עוד אין ממשלה מתפקדת. הסמכויות הנוספות לפקחים שמשרדי האוצר והתחבורה מעוניינים לעגן בחוק כוללות, בין היתר, הסמכות לעכב נוסעים (סמכות שניתנה, למשל, לפקחי חברת סיטיפס ברכבת הקלה בירושלים) וסמכויות הוצאה לפועל לצורך גביית קנסות. כיום, לפקחים באוטובוסים יש סמכות להטיל קנסות בסך 100–180 שקל על נוסעים שלא שילמו את דמי הנסיעה, ללא סמכויות נוספות.

המחסור המוערך בנהגי אוטובוס בישראל

הנפגעים העיקריים מעיכוב היישום של הרפורמה הם הנוסעים באוטובוסים העירוניים, משום שהבלבול וחוסר העקביות לגבי האפשרות לעלות גם מהדלת האחורית אינם מאפשרים לקצר את זמני הנסיעה.

בנוסף, היעדר סמכויות אכיפה חוקיות לפקחים קשור גם למחסור החמור של נהגי אוטובוס. כיום חסרים כ–3,500 נהגים לתפעול השוטף, דבר שמהווה חסם עיקרי לשיפור זמני הנסיעה ואיכות השירות בתחבורה הציבורית. המחסור צפוי להחריף לאור התוכנית להרחבת מערך האוטובוסים, שתגדיל את היקף הנסיעות בתחבורה הציבורית ביותר מ–40%.

אחת הסיבות המהותיות שמרתיעות נהגים פוטנציאליים היא סביבת העבודה הקשה, שמחייבת עיסוק רב בהיבטים שאינם קשורים כלל לנהיגה — גביית תשלום מנוסעים ופיקוח, לחץ רב ולוחות זמנים בלתי־סבירים, היעדר תנאים נאותים להפסקה ואף אלימות שמופעלת כלפיהם מצד נוסעים.

יישום מלא של הרפורמה לעלייה מהדלת האחורית אמור לפתור חלק מהבעיות האלה, משום שהוא יסיר מהנהגים את האחריות לגביית התשלום, ויפחית את מקרי האלימות כלפיהם; והגדלת סמכויות הפקחים תאפשר לצמצם את מקרי ההתחמקות מתשלום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker