החרמה וקנסות בת"א: איך מתמודדות חברות הקורקינטים עם המצב החדש?

עיריית תל אביב החלה לחייב חניית קורקינטים ואופניים שיתופיים בתאי חניה מסומנים - והחברות משלמות קנסות של עשרות אלפי שקלים בשבוע ■ מי קונסת את משתמשיה, מי סופגת את ההפסדים ואיך התמודדו עם הבעיה בערים אחרות בעולם?

אסנת ניר
אסנת ניר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסנת ניר
אסנת ניר

עיריית תל אביב החלה החודש לאסור השארת קורקינטים ואופניים שיתופיים במקומות לא מסומנים. זאת, כחלק מתקנות חדשות שמפעילה העירייה להסדרת השימוש בכלים השיתופיים בעיר, שנוכחותם הולכת וגוברת.

לאחר , לפני כמה חודשים, התקיימה פגישה סגורה בעירייה - ובה מחו עליהן החברות המפעילות את הכלים. בין היתר, עלתה בשיחה בעיה טכנולוגית המקשה על אכיפת ההנחיות בפועל: יכולות ה-GPS של האפליקציות של החברות בארץ אינן מדויקות מספיק כדי לדעת אם המשתמשים השאירו את הכלים במקומות המסומנים לפני נעילתם. לכאורה, גם חלה פגיעה באטרקטיביות של הכלים, שכן אחד מיתרונותיהם - שעליו התבסס בין היתר מודל החברות - הוא נוחות ההגעה ליעד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker