מכת רכבלים: איך הפך כלי תחבורה נחות למוצא תחבורתי נפוץ בישראל - רכב ותחבורה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכת רכבלים: איך הפך כלי תחבורה נחות למוצא תחבורתי נפוץ בישראל

בישראל מתעקשים להקים רכבלים, וכדי להשיג את המימון להקמתם הם מוצגים כאמצעי תחבורה ציבורית ■ מה דוחף להשקעה של מאות רבות של מיליונים באמצעי תחבורה כל כך יקר ולא אמין?

10תגובות
הדמיה של הרכבל בירושלים
הרשות לפיתוח ירושלים

רכבל הוא המוצא התחבורתי האחרון, כי יחסית לכלי תחבורה אחרים הוא רגיש בהרבה להפרעות וצפוי לשיבושים בתפקודו. כשנושבת רוח ומטלטלת את הקרונות, הנסיעה לא נוחה, וכשהמשבים גוברים משביתים את הרכבל בגלל הסיכון שהכבל יוסט מהגלגלת ויקרה אסון. ברכבל מרובה קרונות (כמו זה שמתוכנן בירושלים), כשאחת הקרוניות מתעכבת בתחנה בשל נכה שמתגלגל החוצה בכיסא גלגלים, או גברת שיורדת ממנו עם סלים, כל הקרוניות שמאחור ממתינות על הכבל בין שמים לארץ. בנוסף, אי־אפשר להתקין בו מיזוג אוויר כי אין מקור אנרגיה זמין. לכן, ככל שהנסיעה מתארכת, היא נהפכת לבלתי נסבלת. ברכבל אין שמץ של חדשנות. הוא טכנולוגיה עתיקת יומין — גלגלת וכבלים...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#