התלות של אזרחי ישראל במכונית הפרטית והתחבורה הציבורית הנוכחית, גובות מדי יום חיי אדם, שעות עבודה יקרות, קרקעות שבמחסור ומיליארדי שקלים שיורדים לטמיון. בעשור וחצי האחרון זינק מספר המכוניות ב-69%, הקילומטראז' הלאומי גדל ב-50% ושטח הכבישים גדל באותה התקופה ב-40% בלבד – התוצאה היא בלתי נמנעת: עוד ועוד פקקי תנועה, שמתארכים והולכים, ואז מתחילים להשפיע על סדר היום הפרטי והלאומי.
בכביש 20 (איילון), שבו נפתח נתיב ייעודי בין מחלף מבוא איילון לקיבוץ גלויות לכיוון צפון, לא חל שינוי משמעותי מבחינת זמני הנסיעה של הרכבים הפרטיים שלא מורשים לנסוע בנתיב ■ זמן הנסיעה של האוטובוסים, שלנתיבם הוכנסו הקארפולים, התקצר ב-10 דקות לכל המקטע
הארכת הנתיב הציבורי בכביש החוף, שיישומה החל ביום שישי, מוגשת לציבור באריזה של קארפול - נסיעה משותפת במכונית פרטית ■ אבל קארפול דורש ויתור על פרטיות והתאמה בנקודות המוצא והיעד ■ לעומת זאת, הנתיב לאוטובוסים מקצר את זמן הנסיעה ומאפשר לדלג על הפקק
מחר יתחילו לפעול נתיבי התחבורה הציבורית והקארפול, שהופקעו מהנתיבים הקיימים בכביש החוף ובאיילון ■ מה יהיה גובה הקנסות, כיצד תתבצע האכיפה - והאם פתיחת הנתיבים לנסיעות משותפות תשפיע על תנועת האוטובוסים? ■ שאלות ותשובות
בדרך לפתרון היצירתי לטיפול במשקעים הוקם יש מאין פארק במרכזה של שכונת שעמום שתושביה יחיו חיי פקקים צמודי רכב — וההוצאות לתחזוקתה יכבידו על העיר שמתקשה כבר היום לממן את השירותים ■ המתכננת הראשית של מחוז חיפה: "ניסינו לצמצם את מעבר כלי הרכב באזורי המגורים"
דו"ח של בנק ישראל קובע שביישובים הערביים הגדולים, שבהם מתגוררת מחצית מאוכלוסיית המגזר, מספר קווי האוטובוס ותדירות הנסיעות נמוכים בעשרות אחוזים מהממוצע ■ ביישובים הקטנים הפער דווקא נסגר בעשור האחרון
מלבד נת"צים, ייסללו בערים שבילי אופניים, ישודרגו תחנות אוטובוס ותינתן העדפה לאוטובוסים ברמזורים, וכן יורחב מערך האוטובוסים ■ ההשקעה בפרויקט כולו, שיצא לדרך ב-2016 והיעד לסיומו הוא 2021, נאמדת ב-3.5 מיליארד שקל
התקציב נועד למימון "תוספת שירות" - מנגנון לשיפור השירות בהליך מהיר יחסית, בהתאם לשינויים בשטח ■ ברשויות המקומיות כבר גובשו תוכניות לתגבור השירות, אך ממתינים להזרמת הכספים ■ משרד האוצר: "התוספות לשנה הקרובה לא קוצצו, והן יועברו בקרוב"
הנתיבים ייפתחו בכביש החוף (כביש 2) ובנתיבי איילון (כביש 20) ■ המהלך נעשה כחלק מהרצון לעידוד קארפולים - אך מומחים בענף התחבורה אינם בטוחים שנוסעים ימהרו לקפוץ על ההזדמנות
נתונים שפירסמה היום הלמ"ס מגלים כי הנסועה ב-2018 טיפסה ב-2.7% לעומת 2017 ■ מספר כלי הרכב על הכביש הכפיל עצמו ב-20 השנים האחרונות
המכרז להפעלת אפליקציה לתשלום על נסיעות נסגר היום, לאחר ששישה מתמודדים הגישו הצעות ■ בשבועיים הקרובים צפויים להיבחר שלושה זוכים ■ הנוסעים יוכלו לבחור להשתמש בכל אחת מהן במטרה לשמור על תחרותיות
המרוויחים הגדולים היו שירותי נסיעות שתעריפיהם זינקו במאות אחוזים למחיר של יותר מ-100 יורו לנסיעה של פחות מ-10 ק"מ
את הפקקים בישראל יוצרים כלי הרכב הפרטיים ולא אף אחד אחר, אז למה האצבע המאשימה לא מופנית כלפיהם? בעלי אינטרס שחומדים את כספי המדינה מטנפים על שירות האוטובוסים, ממאיסים אותו על הציבור - ואז מציגים הבלים כמו תחבורה שיתופית או אגרות גודש כפתרונות
עדיף להפסיק עם השיפוט לגבי "צדיקים", המשתמשים רק בתחבורה ציבורית, ל"רשעים", שמשתמשים באלטרנטיבות
רק 13% מהנסיעות היומיומיות במטרופולינים בישראל נעשות בתחבורה הציבורית - כחצי מכפי שהציג משרד התחבורה בפרסומים רשמיים בשנים האחרונות ■ ההשקעה הנמוכה נותנת את אותותיה, וישראל מפגרת אחרי העולם, ונמצאת בתחתית דירוג מדינות ה-OECD בשיעור השימוש
למשך ארבעה חודשים, החל ביום שלישי, ייחסם נתיב אחד מתוך השניים במחלף ■ בלילה שבין ראשון לשני בשבוע הבא, מעשר בלילה עד לחמש בבוקר, תתבצע חסימה מלאה של העלייה לקק"ל
"במקום תכנון מרכזי, תנו לכוחות השוק לפתור את הגודש בכבישים" - מומחי תחבורה מציעים לבטל את הסבסוד לתחבורה הציבורית ולהעביר אותו ישירות לנוסעים, שיוכלו לשלם ברב-קו בכל אמצעי התחבורה, כולל קארפול ■ "הציבור חייב להבין את העלויות האמיתיות של הנסיעה"
אקסיליון הצליחה להאיץ את מהירות הנסיעה בחיפה ולמנוע מהרכבת הקלה לעמוד ברמזורים בירושלים ■ אבל דווקא בגוש דן הפקוק לא מזדרזים לאמץ את התוכנה ■ "המדינה פשוט לא רוצה לעודד תחבורה ציבורית", טוען היזם
לפי סקר של הלמ"ס ב-16 הערים הגדולות בישראל, לרוב הירושלמים לוקח חצי שעה ויותר להגיע למקום העבודה - והם גם הכי פחות מרוצים ממקום מגוריהם ■ לעומת זאת, תושבי נתניה מתכוונים להישאר בה לתקופה ארוכה
איך זה שמדינה כמו ישראל, שמובילה בשיעור המשכילים, כל כך מפגרת מאחור כשזה נוגע לפריון העבודה? ■ כשמאות אלפי אנשים שורפים שעות ארוכות מדי שבוע בכבישים, ההסבר ברור
להתארכות זמני הנסיעה השפעה ישירה על המשק והמגזר העסקי - באובדן שעות עבודה והכרח לביצוע התאמות מצד עסקים ועובדים ■ בבנק מבקרים את הממשלה על כך שלמרות המלצות רבות, לא הוקמו בישראל מערכות הסעת המונים
בחודש האחרון נתקלים נהגים שנוסעים באיילון בשעות הלילה המאוחרות בפקקי תנועה חריגים - במיוחד באזור מחלף השלום ■ הסיבה: חסימת נתיבים חלקית במסגרת העבודות להקמת גשר יהודית
ערים רבות באירופה מגבילות את כניסת המכוניות המזהמות לתחומן ■ הסטראט-אפ Transition-One מציע להפוך את הדגמים הפופולריים והישנים לחשמליים
מפעילות הקורקינטים יחוייבו לשירות גם בדרום העיר ■ בינתיים משיקה בירד דגמי כלים חדשים ועמידים יותר בישראל, אך מנגד מתגבשת תנועת מחאה חדשה נגד הקורקינטים בתל אביב ■ חברת ליאו משיקה את השירות באילת
מוטב להבין את חשיבותם של הנתיבים המהירים בניהול התנועה ובשדרוג התחבורה הציבורית - במקום לקרוא לביטולם
מגוון שירותים חדשניים מנסים לשכנע אותנו שהם יפתרו את בעיית הפקקים ■ אבל אפליקציות ההסעות ושירותי ההשכרה לא הפחיתו עד כה את הגודש, והתגלו כיקרים ולא יעילים ■ הפתרון הנכון אינו חדשני, אלא מסורתי: פינוי נתיב בלעדי לתחבורה הציבורית בתשתית הקיימת
פיילוט "קרונות עמידה" יתחיל בשבוע הבא בקו בנימינה-רחובות, שבו ייעשה שימוש בקרונות דאבל דק - קרונות המורכבים משתי קומות, שעברו הסבה
האוצר הקצה מיליוני שקלים לטובת שירות באבל (bubble) המופעל בתל אביב על ידי דן ואפליקציית ויה, ומסבסד ב–45 שקל כל נסיעה ■ על רקע האכזבה מפעילותו, המדינה מנסה כעת להקשיח תנאים למפעילות אחרות ■ מקור המכיר את הפרויקט: "אנו הרחק מתחת לקו האדום במספר הנוסעים"
מהבוקר תיסגר לתנועה לכלי רכב פרטיים הנסיעה לאורך הציר המרכזי בכניסה לעיר ■ הסיבה: סלילת כניסה חדשה לעיר, שאמורה להסתיים ב-2022 ■ הפרויקט נעשה במקביל למיזמים נוספים בירושלים - הצפויים ליצור עומסים כבדים
חלק מהעיכובים בהקמת הנתיבים נובע מהצורך להמתין להשלמת עבודות הרכבת הקלה, שמועד סיומן אינו ידוע ■ ראש עיריית בת ים עצר הקמה של חלק מהנת"צים מאותה סיבה ■ עיריית תל אביב: "רוב הצירים מקודמים בהתאם ללוחות הזמנים"
ראש אגף תקציבים, שאול מרידור, התריע מפני דחיית יישום תוכנית המטרו ב-30 שנה וכן שהפקקים גורמים להפסד של 40 מיליארד שקל למדינה מדי שנה, סכום שיאמיר בעתיד ל-70 מיליארד שקל
