שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עדכונים

דרמה: בג"ץ מציע למדינה לאשר את סעיף היציבות בחקיקה

"אנחנו מתמקדים כעת בסעיף היציבות - ותוהים האם הוראות המתווה בעניין זה אפשריות בלי חקיקה ראשית. השאלה היא האם אין מקום, כדי להסיר ספקות ולמנוע סיכון שצריך להביא בחשבון - ללכת לחקיקה ראשית" - כך הפתיע יו"ר הרכב השופטים, השופט אליקים רובינשטיין. השופט הציע למדינה לשקול את ההצעה - ולהשיב לבג"ץ בתוך שבוע.

בא כוח המדינה, עו"ד הנר הלמן, השיב כי אינו יודע האם הנושא ניתן להיות מאושר בחקיקה. על כך השיב השופט עוזי פוגלמן, כי "כדי להימנע בפסיקה, נדמה לנו שהאינטרס הציבורי לפחות מחייב שקילה של זה. כאמור, אנחנו לא מגובשים עדיין בדבר הזה".

ב"סעיף היציבות" בטיוטת מתווה הגז מתחייבת הממשלה לא לשנות את הרגולציה והמיסוי על חברות הגז במשך עשר שנים, בכפוף לכך שהחברות יעמדו בהסכם. החשש של החברות הוא מפני מצב שבו ישקיעו מיליארדי שקלים, ולאחר מכן תנקוט הממשלה שינויי מס ורגולציה שיהפכו את ההשקעות לבלתי-כדאיות מבחינה כלכלית.

הממשלה מתחייבת לפיכך לא ליזום שינויים בחקיקה, וגם להתנגד לכל הצעת חוק פרטית שתצמצם את המתווה שגובש, וזאת למשך עשר שנים. בכך, הממשלה כובלת את הממשלות הבאות אחריה.

הממשלה תתחייב להסתפק בשינויים שביצעה במסגרת חוק ששינסקי (חוק מיסוי רווחי נפט), במסגרת החלטת הייצוא מ-2013 (לאחר שינוייה במסגרת המתווה) ובשינוי המבני שמעוגן במתווה -  ואף תצהיר על כך כי "אינה רואה צורך בשינוי נוסף, שייראה מהותי בעיני המשקיע הסביר, בחלקו של הציבור ברווחים של בעלי המאגרים". זאת, למעט שינויים רוחביים במשטר הפיסקלי במשק, שאינם ייעודיים לענף הגז בלבד.

בנוסף, מתווה הפשרה עם חברות הגז מבטיח לבעלי מאגר לווייתן "חסינות" מפני כל שינוי מבנה הבעלות בו, או חיוב בתחרות פנימית, לתקופה של עד 15 שנה – תוך הפקעת סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים.

אם לא די בכך, מתחייבת הממשלה לפעול נגד הצעות חוק פרטיות שיוגשו בעתיד לכנסת בניסיון להפר הבטחה זו.

"סברנו כי לא ניתן להבטיח את סעיף היציבות בהחלטה מנהלית ללא הסמכה בחוק ואנחנו שמחים על כך שבית המשפט הציע כי זו תהיה הדרך, בטרם יינתן פסק דין בעניין", הגיב בתום הדיון עו"ד אפי מיכאלי מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים. לדבריו, "מדובר באיתות חשוב לכך שמול הלחץ שביקש להפעיל ראש הממשלה ניצב שלטון החוק במלוא כבודו והדרו כפי שראוי במדינה דמוקרטית".

"הליך אישור המתווה לא הולם משטר דמוקרטי"

עו"ד גלעד ברנע, בא כוחם של המחנה הציוני, העיר כי לא ייתכן שהמדינה תטען להתחייבות מנהלתית מבלי לשקול את השלכותיה התקציביות. לטענתו, שיקול זה כלל לא נלקח בחשבון, ולכן לפי חוק התקציב - כל הסדר כזה בטל.

ברנע הוסיף כי ראש הממשלה לא קבע אפיון למקרים שבהם רשאית הממשלה להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים, והעיר כי שיקול יחסי החוץ של ישראל עם מצרים מטעה, היות שעסקות מכירת הגז למצרים הן מול חברות אירופיות שמייצאות גז לאירופה. "גם אם נקבל את הטיעון, האם יצוא כזה מצדיק הפעלה של חמישה פטורים מהסדר כובל, לשנות דור, לרבות פטור מאחריות פלילית ואזרחית על העבר?" 

עו"ד אביגדור פלדמן, נציג מטה המאבק בגז, ביקש להרחיק את מבט השופטים - ולבחון את הליך אישור מתווה הגז בראייה נרחבת יותר. "העובדה כי הממונה על ההגבלים הוזז, וכך הוזז גם שר הכלכלה - בעוד שראש הממשלה מחזיק למעשה ביד אחת את כל הקלפים - יוצרת סיטואציה קשה ונוראה, שאינה הולמת את המשטר הדמוקרטי", הוא אמר.

לדברי פלדמן, "מעבר לדיון המשפטי, ההליך העצמו לא היה דמוקרטי, ופגע בחסמים שהחברה הישראלית שמה לעצמה כדי להגן על עצמה מפוליטיקה ברוטאלית".

דרור שטרום: "לא היה הסדר כזה בתולדות המדינה"

עו"ד דרור שטרום, מטעם התנועה לאיכות השלטון: "אין תקדים לגוף עסקי שזוכה למחילה על עבירה פלילית, לפטור בדיעבד מהסדר כובל - ועוד לסעיף יציבות. לא היה דבר כזה בתולדות המדינה". 

עו"ד אפי מיכאלי, בא כוח המרכז האקדמי למשפט, הזהיר מתחולת סעיף היציבות וטען כי גם ראש הממשלה הודה למעשה כי מדובר בהסדר ראשוני שמחוייב בחקיקה. מיכאלי הזכיר כי נובל אנרג'י עדיין לא התייחסה לגבי תפישתה את המתווה - האם היא רואה בו חוזה או התחייבות מנהלתית - אף שלהבחנה משמעות קריטית לגבי חשיפתה המשפטית והכלכלית של ישראל. 

עו"ד דפנה הולץ-לכנר, באת כוח מרצ, תהתה מדוע לא פנה ראש הממשלה להליך של חקיקה: "אנחנו בצומת של שלטון החוק. האם ראש הממשלה במכבסה של מילים, ובזכות החוויות מדאבוס - יצליח לחייב את אישור המתווה משיקולי ביטחון ומדיניות חוץ".

"יתנו פיתוח - יקבלו יציבות. לא יתנו - לא יקבלו"

לסיכום דבריו חזר נתניהו לאחת מסיסמותיו בעבר: "יתנו פיתוח - יקבלו יציבות. לא יתנו פיתוח - לא יקבלו יציבות", אמר נתניהו בפרפראזה, כדי לנמק את סעיף היציבות. "אני מודע לכך לא מדובר במהלך שגרתי, אבל הרגולציה אמורה להסדיר את השוק - לא לחנוק אותו". 

"אני חושש שכל שינוי במתווה הגז שעליו הגענו מול חברות הגז עלול לקלוע את התחום כולו למערבולת קשה שלא נוכל להתאושש ממנה. השווקים הבינלאומיים לא מחכים לנו לנצח. ואם לאחר שנים של שינויים ברגולציה - נשנה את המתווה פעם נוספת - ייגרם לישראל נזק משמעותי ארוך טווח, שנושא בהשלכות על הביטחון, הכלכלה ועל מעמדה באזור. 

"למען כל האינטרסים האלה אנו מבקשים שתאפשרו לנו להמשיך במתווה ותתחשבו בכל השיקולים שהצגתי כאן".

"ישראל נתפסת כסובלת מרגולציית יתר"

"השימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים אמנם חריג, אך לדעתי תואם את הנסיבות הקיימות. אני מודע לטענות בדבר יצירת אפיק עוקף של הממונה על הגבלים - אבל אין לכך בסיס. עובדה שזו הפעם הראשונה שבה ביקשתי לעשות שימוש בסעיף זה, במהלך עשר שנות כהונתי. לא קיבלתי את ההחלטה כלאחר יד".

"ההגנה על התחרות וההגנה על הרגולטור של התחרות - חשובה לי מאוד. לכן קיימנו דיונים רבים והליכים עמוקים לפני שיישמנו את הסעיף. אנחנו נתפסים בעולם כמדינה שסובלת מרגולציית יתר. לכן אני משוכנע שלא ניתן היה להגיע להסכם מול החברות ללא סעיף של יציבות רגולטורית".

נתניהו: "אויבנו מקיפים אותנו"

ראש הממשלה טען לאיומים הנשקפים למשק כתוצאה מהיתירות החסרה במשק האנרגיה - וציין בהקשר זה את ההישענות על צינור גז בודד. לדבריו, "אויבנו יודעים זאת", וכי "האיומים נשקפים על ישראל מדרום, מצפון וממזרח".

לצד ההיבט של ביטחון המדינה - הדגיש נתניהו את הרגל השנייה שעליה נשענת הפעלת סעיף 52 - השיקול המדיני. "אני מבקש לרתום את הגז הטבעי לטובת שיתוף פעולה אזורי. אנחנו עלולים לאבד את שיתוף הפעולה שלנו עם ירדן, הפלסטינים, קפריסין, מצרים והאיחוד האירופי", אמר נתניהו. "המהווה מהווה מנוף מדיני ראשון במעלה וישנה את פני האזור".

"מדינת ישראל נשענת על אסדת גז אחת. היא כבר מאוימת מבחינה ביטחונית. היה הרי ניסיון תקיפה נגדה בצוק איתן, וגם בדרכים אחרות שאני לא יכול להרחיב עליהן. מצב של אסדה אחת מעמיד את ישראל בפני בעיית יתירות משמעותית שמסכנת את המדינה והביטחון האנרגטי שלה. יותר ממחצית החשמל בישראל מיוצר מגז טבעי.

|אויבנו יודעים היטב שיש לנו אסדה אחת. אני מדבר על אויבים גם מצפון, גם מדרום וגם ממזרח, רחוקים קרובים, והם אינם דורכים במקום".

נתניהו במתקפה אישית על דיויד גילה: "יצר משבר חריף"

שוב ושוב חזר ראש הממשלה על החלטתו של הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, שלא לאמץ לפני שנה את טיוטת הפשרה המקורית שגיבש מול חברות הגז – ותקף את ביטולה. "הממונה יצר משבר חריף במשק הגז, וחייב אותי להתערב ולהשיב את האמון ביכולתה של הממשלה לקדם את המשק".

"אנחנו נדרשים לאמון בינלאומי, אמון של החברות, של הבנקים, אמון של המדינות. במהלך השנים האחרונות, לצערי, איבדנו את האמון הזה. במהלך החודשים האחרונים נראה שהצלחנו לשקמו.

"אחת הסיבות לכך היא הטלטלה הרגולטורית שיצרנו במו ידינו. וחשבתי שיש צורך להתערב בעניין כי ראיתי שאף אחד לא בא. עכשיו, באים ומתעניינים".

"ללא המתווה - לא תהיה תחרות ולא תהיינה השקעות ופיתוח של שדות קיימים וחדשים"

נתניהו התייחס לדיון בשאלת הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים וסעיף היציבות השנוי במחלוקת. הוא התגאה ברפורמה בסלולר וברפורמת הריכוזיות – וטען כי קידם רפורמות אלה "מתוך אמונה שכלכלת ישראל דורשת תחרותיות וצמצום ריכוזיות. ולכן אינני זקוק לדחיפה כלשהי לצורך זה".

הוא הוסיף כי "למתווה שאושר אין חלופה אמיתית ריאלית, ואני חרד לכל עיכוב נוסף שיסב לנזק חמור וארוך טווח לישראל. ללא המתווה - לא תהיה תחרות ולא תהיינה השקעות ופיתוח של שדות קיימים וחדשים. עם המתווה, נוצר סיכון ריאלי למימושם של כל היעדים הללו. מרוב כוונות טובות, אנחנו עלולים להחמיץ הזדמנות פז היסטורית".

נתניהו: "אנחנו נמצאים בדקה ה-90"

"זו הפעם הראשונה שבה ביקשתי להופיע בפני בג"ץ ולמיטב ידיעתי זו הפעם הראשונה בתולדות ישראל שראש ממשלה מבקש זאת. ביקשתי להופיע בפניכם בשל החשיבות העצומה שאני מייחס לפיתוח מאגרי הגז, ובגלל ההערכה שלי שאנו נמצאים בנקודת זמן מבחינה קריטית מבחינת הסיכונים והסיכויים. אנחנו נמצאים בדקה ה-90 מבחינת היכולת שלנו לממש את פוטנציאל הגז. כל עיכוב נוסף, כל תזוזה לאחור - תביא לתוצאות חמורות שספק אם ניתן יהיה לגבור עליהן", כך אמר ראש הממשלה לשופטי בג"ץ.

בפעם הראשונה: ראש ממשלה בדיון בבג"ץ

מפגינים מול בית המשפט העליון נגד מתווה הגז מחוץ לדיון בהשתתפות ראש הממשלה צילום: אמיל סלמן

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייצב אחר הצהריים בפני הרכב שופטי בג"ץ, ולאחריו יופיעו נציגי העותרים והמדינה בדברי סיכום. בג"ץ דחה את פניות העותרים לאפשר לחקור את נתניהו.

הרכב השופטים בבג"ץ המתווה, בראשות המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, היו טרוד בימים האחרונים במענה לפניות שונות שהגישו העותרים והמדינה. כך, התיר בג"ץ למדינה להגיש חוות דעת משלימה לגבי חשיפת ישראל לבוררות בינלאומית שתזומן על ידי נובל אנרג'י. את חוות הדעת חיבר המשרד האמריקני שמלווה את משרד המשפטים בסוגיה. מנגד, דחה בג"ץ את פניית העותרים לקיים את הדיון בסוגיית הבוררות בדלתיים פתוחות.

פניות נוספות מצד העותרים עסקו בבקשת אישור להגיש מסמכים נוספים וכן לתיקון הפרוטוקול של הדיון הקודם – היות שהחסיר כמה מדבריהם של הממונה בפועל על ההגבלים העסקיים, עו"ד אורי שוורץ והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט. בקשות אלה יידונו בהמשך.

השאלות הקשות ששופטי בג"ץ צריכים לשאול היום את נתניהו

אדוני ראש הממשלה, מבלי להידרש לביקורת על תוכן המתווה, מהן הנסיבות המדיניות והביטחוניות שהתעוררו דווקא כיום, ושלא היו קיימות בעבר, שבגינן נדרש אימוץ מהיר של הסדר רגולטורי חדש במשק הגז הטבעי, תוך נעילתו לתקופה של עד 15 שנה?

לחלופין, אם תטען כי הנסיבות המדיניות והביטחוניות שמחייבות את אישורו המהיר של מתווה הגז קיימות מזה זמן, ולא נולדו בעקבות סירוב הממונה על ההגבלים העסקיים לאשר את המתווה — מדוע לא פעלת לפתור אותן במשך שש השנים האחרונות? כלומר, מדוע לא פעלת להגברת היתירות האסטרטגית במשק הגז, ומדוע המתנת שלוש שנים וחצי עד לכינון צוות בין־משרדי לפתרון החסמים הרגולטוריים ההגבליים?

לכתבה המלאה

מופע הזיקוקי 
די-נור של נתניהו

נתניהו בישיבת ממשלה, בחודש שעברצילום: רויטרס

כמו בכניסה לבית האח הגדול, כך גם בכניסה לבית המשפט — החשיפה מקסימלית, והשליטה במתרחש מינימלית. הדבר היחיד שמובטח הוא הסיכוי למבוכה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמור היה להבין את האמיתות הללו בעקבות הפסד הפרקליטות בתביעה שהגיש אב הבית, מני נפתלי, נגד משרד ראש הממשלה.

ההצלפות של נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, דיתה פרוז'ינין, בשרה נתניהו, המתעמרת בעובדיה, עלולות להיות הקדימון לפני ההצגה החשובה באמת מבחינת נתניהו — בג"ץ מתווה הגז.

לכתבה המלאה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker