דרמת מתווה הגז: הנזיפה לנתניהו - והמסמכים ששופטי בג"ץ שמעו על קיומם רק היום

השופטים קבעו: נתניהו יגיש תצהיר תוך יומיים - לפני שיגיע לדיון ■ המדינה: "ממשלה חדשה תוכל לשנות מתווה הגז - אבל תשלם פיצויים" ■ התנועה לאיכות השלטון: "אם נובל אנרג'י היתה מבקשת מארה"ב 'סעיפי כבילה' - ידיה היו נכבלות באזיקים"

אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים37
אבי בר-אלי
עדכונים
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

המסמכים ששופטי בג"ץ שמעו על קיומם רק היום

רגעים של מבוכה לבאי כוח המדינה נרשמו בעת הופעתם של עו"ד גלעד ברנע (בשם המחנה הציוני) ועו"ד אביגדור פלדמן (מטעם מטה המאבק בגז).

עו"ד ברנע תהה באוזני הרכב השופטים כיצד לא נחשפו טרם הדיון לחוות דעת משפטית כלשהי מטעם היועץ המשפטי לממשלה או המשנה לו, עו"ד אבי ליכט - שתגבה את מתווה הגז ואת הליך אישורו. זאת, לאחר שברנע העיד כי חוות דעת כזו מעולם לא הוצגה בפומבי וגם לא צורפה לתגובת המדינה לעתירות.

ברנע הדגיש את האבסורד בכך ששר הכלכלה פוטר חברות גז מעבירה פלילית לכאורה (הסדר כובל) – ולא מי שעומד בראש מערך התביעה הממשלתי.

בהמשך, תמה ברנע כיצד לא הוגשו לבג"ץ עמדותיהם האופוזיציוניות כלפי המתווה של הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, ושל רשות החשמל. זאת, כשבפני השופטים לא הונחה כלל חוות דעת כלכלית מוסדרת בדבר המחיר שיידרש המשק הישראלי לשאת בגין אישור המתווה - או ביטולו.

ברנע הוסיף והציף גם את שאלת פיקוח המחירים בשוק הגז - ואת העובדה כי במסגרת המתווה מתכוונת המדינה לקבוע אסדרה, גם אם זמנית, למחירי הגז במשק - עוד בטרם גיבשה בכלל עמדה בנושא פיקוח המחירים.

לסיכום, העיר ברנע כי המתווה בעצמו אינו נותן מענה לאיום "הביטחון האנרגטי" שבו נתלית המדינה בבקשתה לאשר את סעיף 52. זאת, מכיוון שהמתווה לא דואג להגברת יתירות תשתית הולכת הגז לחוף - אלא סומך ידיו על פיתוח מאגר לווייתן בעוד ארבע שנים, מבלי להציע פיתרון זמני לכשל הקיים.

עו"ד אביגדור פלדמן העיר על ריבוי כובעיו של נתניהו כראש ממשלה - הממונה על המטה לביטחון לאומי, כשר חוץ וכשר כלכלה - תוך שהוא מרכז למעשה בידיו את כלל הסמכויות הנדרשות לאישור סעיף 52.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

נתניהו יגיש תצהיר לבג"ץ תוך יומיים - ויגיע לדיון שייקבע בימים הקרובים

ראש הממשלה יגיש לבג"ץ תצהיר בתוך יומיים, ודבריו יישמעו בדיון נוסף שיקבע בג"ץ בימים הקרובים. לאחר מכן ישמיעו העותרים את תגובותיהם לעמדת המדינה.

הרכב שופטי בג"ץ מתח ביקורת על כך שראש הממשלה לא מצא לנכון לצרף תצהיר לתגובת המדינה לעתירות.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

חברות הגז: "אנחנו לא הבעיה של ישראל - אלא הפתרון לה"

בא כוח דלק קידוחים, עו"ד רובי בכר, אמר כי "חברות הגז הן לא הבעיות של משק הגז - אלא הפיתרון להן". בכר הטיח בעותרים כי הם "כועסים על חוק הנפט, על הממשלה ועל חברות הגז", וציין כי פסקת היציבות חיונית להמשך ההשקעות בענף.

בא כוח אבנר חיפושי נפט, עו"ד צבי אגמון, טען כי היציבות חיונית לגיוס המימון לפיתוח המאגרים - וכי השיקולים הביטחוניים והמדיניים ליוו את המשא ומתן שניהלו חברות הגז מול הממונה על ההגבלים העסקיים כבר שנים. 

לדברי אגמון, "כל מה שרצינו הוא שקילות כלכלית שנהוגה בכל מדינות OECD - פיצוי בגין שינוי המודלים הכלכליים ליזמי תשתיות - המדינה סירבה לתת לנו את זה. אם היינו מקבלים את זה, לא היינו צריכים סעיף יציבות".

בא כוח נובל אנרג'י, עו"ד צחי גרוסווסר, כמו גם באי הכוח של רציו - הסתפקו בתצהירים שהגישו לבג"ץ, ולא הוסיפו דברים.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

שר האנרגיה, יובל שטייניץ: "אין לי מתווה ריאלי אחר"

"אנחנו נמצאים במשבר חמור. זה שהוא לא מרוגש, יש לכך סיבות. אני מקווה שלא יורגש בתקופה הקרובה. כשר האנרגיה, אני לא יכול להיות אחראי לאספקת החשמל כל עוד יש לנו שדה גז אחד בעומק הים" - כך אמר שר האנרגיה, יובל שטייניץ, שביקש להתייצב בפני בג"ץ בדיון בעתירות נגד המתווה.

"אין לי מתווה ריאלי אחר. אבל המתווה הזה הוא נכון לא רק בגלל שהוא הריאלי היחידי - אני גאה בו מכיוון שבכל השוואה בינלאומית, הוא מתווה טוב לכשעצמו", הוסיף שטייניץ.

לדבריו, ישראל היא המדינה היחידה שמטילה מגבלות על המחיר, והיחידה - פרט לארה"ב - שמגבילה יצוא. עוד הוסיף שטייניץ כי אין עוד מתווה שחייב חברות גז למכור אחזקות בשדות גז.

שר האנרגיה הזכיר כי המתווה אושר בממשלה ובכנסת, וכי זה זכה לתמיכת OECD ובנק ישראל (אף שבנק ישראל הציב תנאים נוספים שהממשלה לא ענתה עליהם).

באשר לסעיף היציבות הוסיף שטייניץ: "אחרי שלוש מהפכות - הגיעה העת ליציבות. אני אומר לכם כשר האנרגיה, אין סיכוי לפיתוח שדות הגז, ודאי שלא למשיכת חברות גז נוספות, ללא הבטחת יציבות. אנחנו כבר רואים את התנופה. חברות אנרגיה פונות אליי כל שבוע ושואלות מתי נפתח את המים לחיפושי גז חדשים ומדינות שכנות פונות אלינו. אין מתווה אחר, החלופה היא הישארות עם מאגר מונופוליסטי אחד".

בא כוח הכנסת, עו"ד גור בלאי, סקר את הליכי אישור המתווה בכנסת, ואת חובת ההיוועצות מול ועדת הכלכלה - אך נמנע מהבעת דעה בעד או נגד העתירות.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

המדינה: "סעיף היציבות אמנם חריג ויוצא דופן - אך לא כצעקתה"

עו"ד הלמן האריך בהצגת עיקרי מתווה הגז - אף שאלה לא עמדו לדיון בעתירות שהוגשו בפני בג"ץ. לדבריו, סעיף היציבות שהוכנס למתווה נוגע בנושאים שממילא אין בכוונת המדינה לפעול - מיסוי הגז, החלטות הייצוא והמתווה עצמו. 

השופטת אסתר חיות שאלה את בא כוח המדינה מה תגובתו לטענה כי מתווה הגז סותר את חוק ששינסקי ואת החלטת היצוא של הממשלה מ-2013 - וזה השיב כי לא מדובר בשינויים מהותיים.

השופט עוזי פוגלמן הקשה על הלמן לגבי הטענות כי המתווה חושף את המדינה לבוררות בינלאומית - ולגבי הטענה שלא מדובר בהסדר מנהלתי, אלא בהסדר שנדרש בחקיקה.

הלמן השיב כי מקום שיש לממשלה סמכות - היא לא חייבת לפנות לכנסת. עוד העיר כי הליך חקיקה עשוי היה לארוך זמן רב.

השופט סלים ג'ובראן תהה האם לא היה מקום להעמדת סנקציות גם נגד חברות הגז - לצד התחייבות המדינה לסעיף היציבות, והסנקציה הבודדת של בחינת ביטולו, במידה שהמתווה יופר. הלמן השיב כי סעיף היציבות היה אינטרס של המדינה, וכי השקעה של 2.5 מיליארד דולר היא לכשעצמה סיכון משמעותי מספיק.

"סעיף היציבות אמנם חריג ויוצא דופן - אך לא כצעקתה", סיכם הלמן.

באשר להפעלת סעיף 52, טען הלמן כי הוא חלק מהמתווה - ולא סעיף שיורי. לדבריו, השיקולים הביטחוניים היו על השולחן כבר לפני שנתיים, בעת דיוני יצוא הגז - ולא "צצו" רק עם התפטרות הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה.

השופט ג'ובראן תהה מדוע הממשלה לא חיכתה למינוי ממונה חדש על ההגבלים, כדי שיבחן את שיקולי התחרות במתווה. הלמן השיב כי מחליפו של גילה, עו"ד אורי שוורץ, סבר כי המתווה הנוכחי משפר את המצב הנוכחי - וכי "איש לא מנע מגילה לפנות לבית הדין להגבלים עסקיים".

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

המדינה: "ממשלה חדשה תוכל לשנות מתווה הגז - אבל תשלם פיצויים"

"מתווה הגז אינו חוזה שלנו עם חברות הגז. המתווה הוא החלטת ממשלה חד צדדית - היא הבטחה מינהלית שהממשלה נתנה לחברות הגז, לאחר משא ומתן. זו התחייבות מנהלית חד צדדית שאנחנו נתנו, וקל יותר להשתחרר ממנה מאשר מחוזה או מחוק" - כך הסביר עו"ד ענר הלמן, מפרקליטות המדינה, את סעיף היציבות שהוכנס למתווה הגז, ושמבטיח לחברות הגז חסינות רגולטורית למשך 15-10 שנה. 

"מחר תעלה ממשלה חדשה, שהדבר הזה יסתור את המדיניות שלה או שהכנסת תחליט אחרת - הם יוכלו לשנות זאת, אבל לדבר הזה יהיו תוצאות", הוסיף הלמן, וסייג כי גם היום חשופה המדינה לתביעות פיצויים.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מרצ: "הגעת נתניהו לבג"ץ - ניסיון להטיל מורא"

"בקשת ראש הממשלה להופיע בפני שופטי בג"ץ נועדה לצרכים תקשורתיים ולהטלת מורא - ולכן אנחנו מתנגדים להתייצבותו" - כך הגיבה בדיון באת כוח סיעת מרצ, עו"ד דפנה הולץ-לכנר. 

לטענתה, נתניהו נמנע עד כה מהגשת תצהיר לבג"ץ - אף שהרכב השופטים ביקש הגשת תצהירים מצד גורמי רמי-דרג, אך נמנע עד כה, ולכן יש לדחות את בקשתו. 

הולץ-לכנר הציגה את נימוקי מרצ נגד הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים וטענה כי "פריצת סכר בנימוקים כה קלושים - תביא לכך שמעתה, יתלו בקולב זה כל שני וחמישי, והסעיף ישמש תקדים לחקיקות נוספות מתוקף שיקולים מדיניים וביטחוניים".

לדבריה, "מאז קום המדינה לא נעשה שימוש בסעיף הזה. מה, אנחנו מצויים היום במלחמה?  רק בגלל מונופול הגז הסעיף מופעל".

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

"היעלה על הדעת שנגידת בנק ישראל תקבע ריבית עבור גורם פרטי אחד?"

"המדינה מדברת בשני קולות. כלפי פנים, היא טוענת שהיא תוכל לחזור בה בעתיד מהמתווה. אבל לפי המשפט הבינלאומי, היא נטלה על עצמה התחייבות חוזית" - כך הזהיר עו"ד אפי מיכאלי, מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים.

לדבריו, סעיף היציבות במתווה הוא למעשה התחייבות בינלאומית לכבילה רגולטורית, שבצדה פיצוי מובטח לחברות הגז.

"המדינה למעשה מרדדת את המשפט המנהלי עד דק עם שורה של הסכמים חוזיים מול פרטים. זה פרק חדש במשפט המינהלי הישראלי. היעלה על הדעת שנגידת בנק ישראל תקבע שיעור ריבית ספציפית לפרט אחד?"', תהה מיכאלי.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

השופטים: נתניהו יגיש תצהיר - ורק לאחר מכן יופיע בפני בג"ץ

בהמשך לבקשת המדינה לאשר את הופעת ראש הממשלה בפני בג"ץ, החליט הרכב השופטים כי נתניהו יגיש קודם תצהיר - ורק לאחר מכן יופיע בפני בג"ץ, בדיון הנוסף שיקיים בעתירות. 

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

"אם נובל אנרג'י היתה מבקשת מארה"ב 'סעיפי כבילה' - ידיה היו נכבלות באזיקים"

עו"ד יעל קריב מהתנועה לאיכות השלטון טענה כי מתווה הגז סותר את החלטת הממשלה על יצוא הגז מ-2013 - ושבה דן בג"ץ לפני שנתיים. מדובר בהבטחת יצוא מוקדם ממאגר תמר והבטחת יציבות רגולטורית.

בעוד שהממשלה טענה כי שינויים אלה הם בגדר "חידוד" - טוענת התנועה לאיכות השלטון כי מדובר בשינויים דרמטיים ובהחלטה חדשה לחלוטין, שמשמעותה הסדר ראשוני שחייב בחקיקה ראשית.

קריב טענה כי מתווה הגז כולל גם חריגה מחוק מיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי) - היות שאישר הכרה לצרכי מס עבור השקעות מאוחרות מ-2017. זאת, בטענה כי מדובר ב"פשרה" מול חברות הגז.

לנוכח העובדה כי הממשלה מבקשת לקבע את הסדרי המיסוי לעשר שנים לפחות, טענה קריב שמדובר בהסדר מיסוי תקדימי שעומד בניגוד לחוק ששינסקי, ללא תיקון חוק, ושאושר לפיכך בהעדר סמכות.

באת כוח עמותת אדם טבע ודין טענה כי המתווה מעניק למעשה חסינות מחקיקה סביבתית והתריעה מפני השלכות תמחור הגז על השימוש בדלק מזהם. 

עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, סיכם: "סעיפי הכבילה - ולא 'היציבות' - חושפים רפיסות ממשלתית. אני רוצה לראות מדינה אחת ב-OECD שמגישה כזה מתווה. אני רוצה לראות את נובל אנרג'י מתייצבת בפני רשות ההגבלים בארה"ב ומבקשת לכבול את ידיה. אם היתה עושה זאת - ידיה היו נכבלות באזיקים".

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

דרור שטרום: "לא יעלה על הדעת ששני אינסטלטורים סוגרים ביניהם פטור מהסדר כובל"

"אנו ניצבים בפני מסמך כניעה של מדינה למונופול דורסני. המתווה שזור פגמים של חוסר חוקיות, חוסר סמכות, חוסר מידתיות, חוסר היגיון וחוסר סבירות. הכל כשר והכל מותר, בבחינת ייקוב הגז את הדין" - כך הגדיר את מתווה הגז עו"ד אליעד שרגא, בשם התנועה לאיכות השלטון. 

הממונה לשעבר על ההגבלים, עו"ד דרור שטרום, טען בפני בג"ץ כי "המעקף המוצע בהפעלת סעיף 52 אינו של הממונה על ההגבלים העסקיים. זו טעות אופטית. המעקף הוא של בית הדין להגבלים". 

לטענת שטרום, המקום לאישור פטור מהסדרים כובלים הוא בית הדין להגבלים עסקיים - שרשאי גם לשקול שיקולים מדיניים וביטחוניים - ולא באמצעות הפעלת סעיף שמפקיע מסמכויות בית הדין לפי חוק. 

"הוויתור על ביקורת שיפוטית אינו עניין של מה בכך - אלא ויתור על ליבת הפיקוח בחוק", אמר שטרום, וטען כי השימוש בסעיף 52 היה צריך להיעשות רק לאחר מיצוי ההליכים המנהליים - ואם נמצא כי הנסיבות אינן מאפשרות דיון בבית הדין.

שטרום הוסיף כי לא יעלה על הדעת ש"שני אינסטלטורים סוגרים ביניהם פטור מהסדר כובל". לדבריו, לא יעלה על הדעת שבשם שיקולים ביטחוניים יינתנו פטורים מהסדרים כובלים ל-30 שנה. זאת, מבלי להביא את הדברים לרשות ההגבלים העסקיים ולבית הדין להגבלים. 

שטרום תקף את הטענה שלפיה המתווה מבטיח תחרות - וטען כי לא תיתכן תחרות כל עוד קיימת זיקה כלשהי בין מאגרי תמר ולווייתן.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מבקש להופיע בפני בג"ץ

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בכובעו כשר כלכלה, מבקש להופיע בפני בג"ץ עם תום הדיונים בעתירות נגד מתווה הגז - כך הפתיע בא כוח המדינה. זאת, אף שלא נדרש להגיש תצהיר. בעקבות הבקשה, רמזו השופטים כי ייתכן שיידרש דיון נוסף בעתירות.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

בג"ץ: "השאלות הגדולות הן הפעלת סעיף 52 והיציבות הרגולטורית"

הפגנה מול בית המשפט העליון, הבוקר
הפגנה מול בית המשפט העליון, הבוקרצילום: אמיל סלמן

הדיון הענייני בעתירות הופסק בשל ויכוח טכני בשאלה על סדר הטוענים. זאת, לאחר שבא כוח המדינה, עו"ד ענר הלמן, ביקש לשנות את סדר הדיון, ולאפשר למדינה לטעון אחרונה - שכן סדר הדיון שלפיו העותרים הם שמשיבים אחרונים - הולם צו על תנאי. 

שופט ההרכב, עוזי פוגלמן, תמה על עמדת המדינה, ותהה האם המדינה מעוניינת שיוצא צו על תנאי - תוך עיכוב הליכי הדיון - במקום שהמדינה תסכים לנהל את הדיון כאילו הוצא הצו. 

לאחר שעו"ד הלמן התעקש, התכנס הרכב השופטים להיוועצות, שלאחריה אמר רובינשטיין כי אין בהוצאת צו על תנאי כדי להביע עמדה, והוסיף כי ברור לכל כי "השאלות הגדולות הן הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים וההתחייבות הרגולטורית". 

עו"ד הלמן התעקש על שינוי סדר הדוברים - והשופטים יצאו להפסקה. 

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

"ראוי להעביר את החומרים החסויים כדי להבין את הליך קבלת ההחלטות"

דיון בבג"ץ מתווה הגז
צילום: אמיל סלמן

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, פתח את הדיון בבקשה שהפנה לבא כוח המדינה, להעביר את החומרים החסויים שעמדו בבסיס הנימוקים הביטחוניים לאישור מתווה הגז באמצעות הפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים.

"ראוי להעביר את החומרים החסויים כדי להבין את הליך קבלת ההחלטות", אמר רובינשטיין, והזכיר, בין היתר, את חוות הדעת החסויות של גורמי הביטחון ואת פרוטוקול הדיון הביטחוני שניהלה ועדת הכלכלה בדלתיים סגורות.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

ביקורת על גבי 
מאות עמודים

מניסיון העבר, העתירות שהוגשו לבג"ץ, למרות היקפן החריג (מאות עמודים), לא עסקו בביקורת מקצועית נגד הסדר הפשרה עם חברות הגז, אלא ביקשו לתקוף את הליך אישורו התקדימי, וכן לעסוק בסוגיות חוקתיות חריגות כמו זו של החסינות הרגולטורית.

בבכורה בין העתירות זכתה התנועה לאיכות השלטון, שעם עמותת אדם טבע ודין והפורום הישראלי לאנרגיה, טענה כי יש לבטל את עקיפת דיני ההגבלים באמצעות סעיף 52. הארגונים ביקשו עוד צווים נגד מתווה הגז בכללותו, בטענה להיעדר סמכות באישורו, ליקויים משמעותיים בהליך אישורו, היעדר תשתית עובדתית עניינית כדי לבססו, פגיעה בשלטון החוק, פגיעה בעיקרון הצדק החלוקתי, פגיעה בצדק בין־דורי, פגיעה באמון הציבור, היעדר מידתיות וחוסר סבירות קיצוני. בנוסף, הארגונים עותרים נגד סעיפים מסוימים במתווה הגז, ובראשם פסקת היציבות השנויה המחלוקת, וכן נגד שורת ההקלות שאושרו על יצוא הגז והנצחת התמחור המונופוליסטי לכאורה שלו.

העתירה השנייה הוגשה על ידי המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, וזו התמקדה בביקורת על סעיף היציבות. סיעת מרצ התמקדה בעתירתה בחוסר הסבירות שבהפעלת סעיף 52.

את העתירה הרביעית הגישה סיעת המחנה הציוני, שלצד ביקורת על סעיף היציבות וסעיף 52 טענה כי המתווה משקף פגיעה בלתי־מידתית בציבור - מכיוון שלא יוכל להשיג את יעדיו המוצהרים.

את העתירה האחרונה, ממש לפני שבוע, הגישה הקליניקה למשאבי סביבה ימית בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, בשם האגודה לצדק חלוקתי. בעתירה זו נטען כי אישור המתווה כולו הינו בגדר הסדר ראשוני, מאחר שהסכמת הממשלה לדחות את פיתוח מאגר לווייתן מנוגדת להוראות חוק הנפט, ומכיוון שהסכמת הממשלה להתיר יצוא מוקדם של גז ממאגר תמר - סותרת את פסיקת בג"ץ שדן ב–2013 בעתירות נגד החלטת הממשלה על היצוא.

בתשובת המדינה לבג"ץ נטען כי לא נפל כל פגם בהחלטה להפעיל את סעיף 52, לאחר ששר הכלכלה הגיע למסקנה ששיקולי חוץ וביטחון גוברים על שיקולי התחרות. באשר לטענות נגד סעיף היציבות, טענה המדינה כי "החשש שהיה, ובמובנים מסוימים עודנו קיים, הוא שללא הבטחת סביבה רגולטורית יציבה למשקיעים, לא ניתן יהיה להגיע למתווה שיהא מקובל על חברות הגז ויביא לפיתוח המהיר של לווייתן ולהרחבת תמר".

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מתווה הגז מגיע למשוכה האחרונה - בג"ץ

אסדת קידוח הגז במאגר תמר, לפני שלושה חודשים
אסדת הגז במאגר תמרצילום: תומר אפלבאום

13 חודשים לאחר התחלת גיבושו של מתווה הגז וחודש וחצי לאחר שראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, חתם עליו - מגיע היום מתווה הפשרה הממשלתי מול מונופול הגז למשוכה האחרונה בבית המשפט העליון בירושלים, ביושבו כבג"ץ.

הרכב של חמישה שופטים, בראשות המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, החל לדון בחמש עתירות שהונחו לפניו ומבקשות לבטל את המתווה כולו - או כמה מסעיפיו. זאת, בטענה כי אושר ללא סמכות, בניגוד לחוק ובניגוד לסדרי מנהל תקין.

מנגד, מתייצבים שר האנרגיה, יובל שטייניץ, ראש המוסד ולשעבר ראש המטה לביטחון לאומי, יוסי כהן, ומנכ"ל משרד החוץ, דורי גולד. בסיוע פרקליטות המדינה, יבקשו אלה לנמק מדוע מתווה הגז הכרחי לקידומו של משק האנרגיה הישראלי ומדוע נסיבות של מדיניות חוץ וביטחון המדינה הצדיקו את אישור המתווה תוך שימוש תקדימי בסעיף 52 לחוק ההגבלים, במטרה לעקוף את רשות ההגבלים העסקיים - ולהפקיע מסמכויותיה.

לצד נציגי המדינה הגיעו באי כוח חברות הגז - דלק, נובל אנרג'י, ישראמקו, רציו ואלון גז - שטענו בתגובותיהן המקדמיות להתנכלות מתמשכת מצד העותרים, וביקשו לדחות את העתירות על הסף.

מקורות משפטיים העריכו בימים האחרונים כי הסיכויים להתערבות בג"ץ בהסדר שהושג מול חברות הגז נמוכים. לטענתם, מתווה הגז והליך אישורו מעורר המחלוקת אמנם ראויים לביקורת במישור הציבורי והערכי - אך קשה יהיה לאתר פרצות חוקתיות מהותיות שיביאו את בית המשפט לכבול את ידי הממשלה, לאחר שזו נצמדה לכאורה לספר החוקים "היבש". כמו כן, נטען כי בשנים האחרונות בוחר בג"ץ במשורה את החזיתות שהוא פותח מול הממשלה, ועד כה נמנע מלהתערב בהחלטותיה במשק האנרגיה.

מנגד, מעריכים גורמים אחרים כי גם אם בג"ץ יסתפק בהבעת "מורת רוח" בלבד כלפי הפעלת סעיף 52 - ויקרא להגדרת גבולות השימוש בסעיף לעתיד - הרי שהשופטים יתקשו להשלים עם נוסח פסקת היציבות שהבטיחה לחברות הגז חסינות רגולטורית גורפת ל–10–15 שנים, וידרוש לרככה. כך או כך, אין ודאות כי דיוני השופטים ימוצו היום, וייתכן כי יידרשו לטובת ההכרעה דיונים קרובים נוספים.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker