מנכ"ל נ.ת.ע: "הסיבה שעד היום נמנעו הרשויות על הקמת רכבת קלה בגוש דן - פחד"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עדכונים

מנכ"ל נ.ת.ע: "הסיבה שעד היום נמנעו הרשויות על הקמת רכבת קלה בגוש דן - פחד"

יהודה בר-און, מנכ"ל חברת נ.ת.ע (הרכבת הקלה בתל אביב) אמר בוועידת התחבורה, התשתיות והנדל"ן של הארץ-TheMarker ומ. פירון ושות', כי "הסיבה שעד היום נמנעו הרשויות על הקמת רכבת קלה בגוש דן היא פחד. הפחד מאי עמידה בלוחות הזמנים לביצוע, הפחד מדוחות ביקורת ומתביעות בתי המשפט, הפחד מכותרות כמו "האיש שישתק את גוש דן" או "כאוס בגוש דן". עם הפחד הזה, היה נוח שלא להחליט, שלא לדחוף, שלא לקדם. אם אתה מפחד, תן למישהו אחר לבצע את העבודה".

לפי בר-און, מצב התחבורה במטרופולין תל אביב נמצא במשבר. "הפתרון למשבר הוא יצירת חלופה. חלופה מודרנית, אטרקטיבית וּמפתה. עלינו לבנות את מערכת הסעת ההמונים, המשלבת רכבות קלות, עיליות ותת קרקעיות במהירות האפשרית. לייצר את האלטרנטיבה. הקו האדום של הרכבת לבדו – שיפתח בשנת 2021 – יסיע 235 אלף נוסעים ביום. 70 מיליון נסיעות בשנה. כשליש מנוסעי הקו האדום הם אלו שיעברו מהרכב הפרטי. הקו האדום צפוי להפחית את מספר כלי הרכב הפרטיים על הכבישים בכ-80,000 ביום". "למרות הקשיים שנוצרים בפרוייקט בסדר גודל שכזה, הפלא ופלא, שגרת החיים נמשכת באותן הערים. במדינת ישראל לא בוצע פרויקט כל כך מורכב, עם היערכות מקצועית כל כך גבוהה, וכן, הוא הוא מבוצע ע"י השירות הציבורי. אין לי ספק שפרויקט בניית הקו האדום, שיישמר לכל אורך הדרך בעצימות תקשורתית וציבורית גבוהה, יביא לנקודת מפנה, בתפיסה הציבורית באשר לאיכות השירות הציבורי".

מנכ"ל אשטרום קבלנות: "היינו רוצים לראות הנחיות תכנון ברורות יותר"

שי אתרוגי, מנכ"ל אשטרום קבלנות, אמר בוועידת התחבורה, התשתיות והנדל"ן של "הארץ" ומ. פירון ושות' כי "אחת הבעיות המרכזיות (בענף הנדל"ן) היא הנחיות התכנון במכרזים. היינו רוצים לראות הנחיות תכנון ברורות יותר. מצב בו כשהמדינה מפרסמת את המכרז, היא מפרטת גם מהם הקשיחויות התכנוניות שלו. מהם 'הקווים האדומים' שלו. כי בסופו של דבר מדובר במצב בו כל אחד מציע את הערך המוסף שלו.

"כאשר משאירים את זה כך, ללא הגדרות חד חד- ערכיות עשויים להימצא במצב בו לכל אחד יש את דעותיו ופרשנויותיו, והתוצאה היא לא תמיד ששני הצדדים מבינים זה את זה. הדבר השני הוא קידום הזמינות. לפני שמתחילים פרוייקט, בטח בסדר גודל לאומי, המדינה צריכה לוודא שכל התוואים הרלוונטיים אכן פנויים. אחרת נוצר מצב בו יש עיכובים מיותרים והתמשכות ביצוע שלא לצורך".

שטייניץ: "מתווה הגז הוא לא רק הרע במיעוטו, הוא טוב באופן אבסולוטי"

שר האנרגיה, יובל שטייניץצילום: דודו בכר

"מתווה הגז הוא מאמץ מרוכז ליצור מדיניות אחידה למשאבי הגז שהתגלו ועוד יתגלו בישראל. חמש שנים לאחר גילוי לווייתן עוד לא התחלנו לפתח אותו כי לא היתה מדיניות של המדינה" - כך אמר הבוקר יובל שטייניץ, שר האנרגיה, בוועידת התחבורה, התשתיות והנדל"ן של "הארץ" ומ. פירון ושות'.

שטייניץ הוסיף: "יש חמישה משרדים ועשרה רגולטורים שאחראים על הנושא ובשנים האחרונות הם בעיקר התווכחו ביניהם. חברות הגז עזבו אותנו לחפש גז בחו"ל ובמשך חמש שנים הכל היה משותק. לפני שנה הכל היה עוד תקוע, והכוח היה בידי נובל אנרג'י. לא היה ביטחון אנרגטי. היה מונופול בריבוע ולא היתה ביקורת. כל שנה שלא מפיקים את הגז זה 20-7 מיליארדי שקלים של נזק. מאחר שאנו חייבים להתניע את המערכת הזו, המתווה הזה הוא לא רק הרע במיעוטו, הוא טוב באופן אבסולוטי. המדינה תקבל 60% ויותר מרווחי הגז.

"יש 12 מדינות בעולם שמפיקות גז בכמויות גדולות, החלק שלנו בהכנסות הוא בין הגבוהים והעלות לתעשיינים היא בין הנמוכות. בארה"ב המחיר הוא 6-5 דולר ליחידת חום, בדומה למה שיהיה אצלנו אחרי מתווה הגז. לא נכנענו לחברות האנרגיה, זו טענה מקוממת ושגויה. אנחנו היחידים שקובעים שאם מצאת יותר משדה גז אחד אתה מחויב למכור חלק ממנו. לדלק יש היום חלק משלוש שדות גז ואנחנו אומרים לתשובה - תמכור שניים מהם. שום מדינה מערבית אחרת לא דרשה דבר כזה לחברות הגז.

"שלי יחימוביץ אמרה להקפיא את המתווה לדורות הבאים, שזה אבסורד. אם לא נפיק את השדות היום נפסיד מיליארדים. חוץ מזה, כל עוד אין פיתוח של לוויתן אני לא יכול להבטיח ביטחון אנרגטי לישראל. השר גבאי הציע לבטל את המלצות ששינסקי, שזה החלום הרטוב של יצחק תשובה".

שטייניץ התייחס גם לארגון שוברים שתיקה: "השיח בחברה שלנו נהיה אלים יותר. במקום הבעת דעה עברנו לגידופים. כולם מכונים בוגדים ופאשיסטים. יש דברים שהדעת לא סובלת. ביקורת היא לגיטימית אבל מי שמסית נגד חיילי צה"ל ברחבי העולם כולו ומשתף פעולה עם ארגוני חרם על ישראל, שלא יתלוננו אם אחר כך מפנים את הזרקור נגדם.

מנכ"ל משרד התחבורה: "מזל שהלאמנו את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן"

עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה אמר בוועידת התחבורה, התשתיות והנדל"ן של הארץ-TheMarker כי "מזל שהלאמנו את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. אף זכיין פרטי לא היה מתמודד עם חמש ראשי רשויות עירוניות שונות. אם לא יהיו מערכות להסעת המונים לא יוכלו לבצע פרויקטים של תשתיות ונדל"ן במדינה. מי שמתנגד לרכבת הקלה מסתכל בראייה צרה ולא רצינית. יש גבול לכמה שאפשר לפתח את הכבישים ולכן חשוב להקים את הרכבת הקלה. בנוסף, בחודש הקרוב יוצבו מצלמות לאכיפת נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית בתל אביב ורמת גן".

בעז צפריר, מנכ"ל רכבת ישראל, הוסיף כי "אני יכול לתת הרצאה ארוכה על וועד עובדי הרכבת. התשתית של הרכבת היא קודם כל תשתית אנושית. מנכ"ל הרכבת לא שווה כלום אם אין סביבו מנהלים ועובדים טובים. לשמחתי, יש לנו כאלו. בעוד ארבע שנים אנחנו מתכננים להסיע 400 אלף נוסעים ביום, כמעט כפול מהמצב כיום. באירופה, רק הרכבות בשווייץ ואוסטריה מדייקות בזמנים יותר מאיתנו".

צחי גולן, מנהל חטיבת התחבורה, סימנס ישראל, אמר כי "לא ניגשנו למכרז הרכבת הקלה כי השיקול שנתנו למחיר הוא 70%-80%. למחיר הנמוך יש מחיר גבוה, כי מקבלים מוצר באיכות נמוכה. לא ניגשנו למכרז בגלל שהתנאים לא מאפשרים לחברות גדולות כמו סימנס להשתתף במכרז".

אופיר קרני, סמנכ"ל דן: "לצערי הרב, במטרופולין תל אביב תשתית התחבורה הציבורית מפגרת. רשויות עירוניות לא הפנימו את הצורך במתן עדיפות לתח"צ, ולכן האוטובוסים משתרכים בפקקים לצד הרכב הפרטי. מדובר ב-700 אלף עד מיליון נוסעים ביום בתל אביב וסביבתה. למרות הרכבת הקלה, בשנים הקרובות נמשיך להסתמך על אוטובוסים. במקומות שאנו מפעילים את הקווים המרכזיים המהירות הממוצעת היא 11 קמ"ש. עוד מעט יהיה מהר יותר ללכת ברגל. לצד המגבלות שציינתי, אנחנו מחדשים את צי האוטובוסים בכלים חדשים וידידותיים לסביבה".

ירון רביד, מנכ"ל סיטיפס, הרכבת הקלה בירושלים, הוסיף כי "אנחנו מסיעים מעל 140 אלף נוסעים ביום. בניגוד למה שדובר על הלאמת פרויקטים תחבורתיים. אני בטוח שאין תחליף ליכולות של הסקטור הפרטי, לא מבחינת מהירות ביצוע ולא יעילות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום