כבל לנתניהו: "לדבר אתה יודע, אבל תשובות לא קיבלנו"; רה"מ: "אנחנו מוציאים את הגז"

הסתיים הדיון בוועדת הכלכלה ■ ראש הממשלה: "טילים מאיימים על שדות הגז שלנו" ■ ח"כ שלי יחימוביץ': "לא קיבלתי אפילו תשובה אחת מנתניהו"

עדכונים

נתניהו: "טילים מאיימים על שדות הגז שלנו"

יוסי כהן, ראש המוסד הנכנס, בדיון על מתווה הגז בוועדת הכלכלה
יוסי כהן, ראש המוסד הנכנס, בדיון על מתווה הגז בוועדת הכלכלהצילום: אוליבייה פיטוסי

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה כי "יש תחושה שחוות הדעת גובשו מפברואר 2014 באופן מאולץ כדי לספק ניסיון לבנות את הטיעון המדיני-בטחוני".

נתניהו השיב לה: "התרשמתי מאוד מהעובדה שטיל פגע בכלי שיט שלנו במלחמת לבנון השנייה. התפקיד שלי כראש הממשלה להיוועץ עם כל גורמי הביטחון. אני רוצה לראות קדימה את האיומים ולהיערך מול הסכנות. אני רואה את זה כבעיה רצינית מאוד. הסיבה הזו הובילה אותי ואת שר האנרגיה להציע מדיניות ממשלתית לפיתוח משק הגז הטבעי בישראל תוך איזון בין היעדים: הבטחת בטחון אנרגטי וקיומה של תחרות.

"אבטחת המתקנים היתה לנגד עינינו. כבר אז היה ברור שיש שיקולים ברורים. לי זה היה ברור כל הזמן. כל הזמן עוסקים בניירות ובפרוצדורות - אני עוסק בתוצאות. אמרתי בעבר לא נוכל לפתח את שדות הגז אם לא נוכל להגן עליהם. ב-17בנובמבר 2013 קיבלנו החלטה. מה צריך עוד? אני צריך לומר כדי לשכנע שזה דבר מרכזי להבטיח את יתירות הגז? אין בסיס לכך שההכסף העצום נעשה מתוך ניסיון להצדיק דבר שאין לו הצדקה".

כבל סיכם את הדיון ואמר לנתניהו כי "אין ספק שלדבר אתה יודע רק את התשובות שאנו ביקשנו במסגרת ההתייעצות לא קיבלנו. נתניהו השיב "אנו יודעים לדבר ולעשות - וגם מוציאים את הגז. הזמנתם אותי לדבר על צרכי הביטחון וזה חיוני שיהיו עוד שדות".

כבל: "יהיה מי שיצטרך להחליט אם נתניהו ענה לשאלות או לא"

ח"כ יחימוביץ' טענה כי "חובת ההיוועצות לא מתקיימת בחדר הזה. אנו שומעים נאומים ולא מקבלים תשובות". ח"כ איתן כבל השיב לה: "היוועצות היא לא מה רק שאנו רוצים לשמוע".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) שאלה: "לשם מה שואלים שאלות אם לא מקבלים תשובות?". כבל אמר כי "כיו"ר ועדה את יודעת שביום שתקבלי את כל התשובות מה יקרה? אם נקבל את כל התשובות מי יצטרך אותנו. אנו כאן כי ההליך לא נגמר כאן.  ראש הממשלה אומר את  דבריו ויהיה מי שיצטרך להחליט אם הוא ענה או לא".

נתניהו: " ההסכם הוא אופטימלי אבל לא אידיאלי - בסוף צריך לגמור את זה"

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) שאל "למה הגענו למצב שבו החלופות היו כל כך מוגבלות? ".

נתניהו השיב כי "היה לחץ ציבורי לעשות שינויים במתווה. התהליך לווה בהרבה שלבים: ועדת ששינסקי, שאותה הוביל יובל שטייניץ כשר האוצר. הוא עשה דבר מוסכם להגדיל את הנתח הממשלתי מהמשאבים הללו.  אח"כ היתה ועדת צמח שקבעה הגבלה לגבי היצוא. כל השלבים האחרים הם בוודאי לא זירזו את התהליך אבל בסוף צריך לגמור את זה.

"העולם לא מושלם. ההסכם הוא אופטימלי אבל לא אידיאלי. מנהיגים צריכים לקבל החלטות ריאליות לטובת הציבור שמחייבת פיתוח שדות נוספים ולאפשר הזרמה של גז עם יתירות ותחרות. האלטרנטיבות הם אופטימליות. אני רואה אתגר אישי שהכלכלה צומחת על ידי הקטר של הסקטור הפרטי. שלום חשוב בפני עצמו. המרכיב הכי חשוב לפיתוח הוא החופש לסקטור הפרטי שיזניק אותנו. צמחנו בצורה פנטנסטית ל-37 אלף דולר לנפש. הגענו למצב הנוכחי בגלל ריבוי רגולטורים שלנו שלא עבדו בתיאום ואחד נכנס לתוך העבודה בשני".

נתניהו: "וינשטיין, פלוג וקנדל תומכים במתווה - אני סומך עליהם"

ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) אמר כי "כל 3 חוות הדעת הממשלתיות הם של אנשים שכפופים אליך. אתה רה"מ, מנמק אותו כשר החוץ וחותם עליו כשר הכלכלה". פרי תבע לבדוק את חיזוק לווייתן, התקנת צנרת נוספת, הצמדת המחירים לחוזי הנפט העולמי ולשקול את היקפי היצוא".

נתניהו השיב כי "היועץ המשפטי לממשלה לא כפוף לראש הממשלה - והוא המליץ לאמץ את המתווה. הנגידה לא כפופה והיא המליצה לקבל את המתווה. לא התערבתי בעבודתו של יוג'ין קנדל.לא דיברתי איתו מילה. אני סומך על היועצים שלי. כמעט כל הצוות הגיע למסקנה שהמתווה הוא אופטימלי בעולם הריאלי".

יחימוביץ': "לא קיבלתי אפילו תשובה אחת מנתניהו"

נתניהו בוועדת הכלכלה
נתניהו בוועדת הכלכלהצילום: אוליבייה פיטוסי

נתניהו הדגיש כי "בתחום האנרגיה אנו בסכנה גדולה כי לא באים להשקיע בגלל מסע מפרך של שינוי הסכמים. הגענו עד קצה החוט - זה עומד להיקרע. אני רוצה שיפתחו שדות נוספים ויביאו עוד משקיעים. ההתערבות הבלתי פוסקת מוציאה שם רע לכלכלה הישראלית".

יחימוביץ טענה כי לא קיבלה תשובה אחת מנתניהו. כבל הגן על נתניהו ונתניהו השיב: "אני משיב מה שאני חושב לומר".

כבל העיר ליחימוביץ': "הוא לא ענה על השאלות שלך".

ח"כ דוד ביטן (ליכוד) "באתם עם תדר אחד. לדעתי\ ועדת הכלכלה חרגה מסמכותה כי המתווה כבר אושר בכנסת. הדיון הוא מיותר. הדיון היחיד שהיה צריך להתייחס הוא שיקולי הביטחון והחוץ שאין חולק שכל נציגי הממשלה\ כולל משרד החוץ ורה"מ, שהוסיף נדבך לשיקולי הביטחון – שיש את הצורך הזה. המסקנה מתבקש שניתן לעקוף את סעיף 52".

יחימוביץ' לנתניהו: "מדוע במתווה אין חובת הנחת צינור שני?"

ח"כ יחימוביץ' הוסיפה ושאלה: "מדוע במתווה אין חובת הנחת צינור שני? במתווה, פיתוח לוייתן מעוכב בשנה לעומת המצב כיום. אם באמת סוגיית הצינור היא לא דרמטית, רק בשבוע האחרון זה נכנס לשיח. שמעתי את זה פעם ראשונה מיוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, וכן מיוסי כהן ראש המוסד. נגיד שהאסדות זה הדבר החשוב ביותר - מדוע אין חובת אסדה שנייה במתווה?"

נתניהו השיב כי "מהדברים שאת אומרת עדיף שיהיו עתודות ארוכות ואנו מדברים על עתודות ל-30 שנה. הפיתוח של השדות גם מגדיל את הסיכוי שיבואו עוד משקיעים ועוד מחפשים וככה נמצא. עד שנמצאו משקיעים פרטיים, המדינה עמדה 40 שנה עם חברות ממשלתיות לתפארת. יש מצב סטטיטסטי - הסיכוי שלך אם אתה קודח חור בים ומחפש גז - הסיכוי שלך למצוא גז הרבה פחות מאשר אם אתה קודח את החור ליד שדה קיים".

יחימוביץ' לנתניהו: "? מדוע אתה מתעקש ואומר שהגז באדמה הוא זורם משדה תמר כבר שנתיים"

ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) אמרה כי " אם מדינת מייצאת היא חזקה ואנו בפועל מוותרים על עתודות הגז ומדברים על משאב מידלדל לא על פטם.  סוגיית היצוא כסוגיית חוזקה היא בעייתית. אני מבקשת לשאול כיוון שההנמקה להפעלת סעיף 52 היא מצרים, מאז התגלה שדה במצרים ושדות נוספים שצפויים לספק את כל משאבי האנרגיה וקבלנו סטירה שמצרים לא רוצה את הגז שלנו עד שלא יסתיים עניין הבוררות.

"האם אתה לא רוצה לקחת את הזמן, לרענן, לקחת את הזמן, לעדכן את חוות הדעת הביטחונית שנשענת על מצרים והאם אתה מתכוון להודיע למצרים על ויתור של 1.8 מיליארד דולר שנקבעו בבוררות הבינלאומית? מדוע אתה מתעקש ואומר שהגז באדמה הוא זורם משדה תמר כבר שנתיים"".

נתניהו: "אם נישאר עם שדה אחד יהיה מונופול עם מחירים גבוהים"

נתניהו בוועדת הכלכלה
נתניהו בוועדת הכלכלהצילום: אוליבייה פיטוסי

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת)  אמר לנתניהו: "אתה מסכים למונופול אימתני ואנו נהיה בני ערובה בידיו. אתם מפקירים את הביטחון האנרגטי. יש פה ביטחון לרווחי הענק של הטייקונים. השאלה שלי למה?".

נתניהו השיב: "אני לא מקבל את הדברים הללו. האינטרס הציבורי מחייב פתיחת שדות נוספים. אם נישאר עם שדה אחד יהיה מונופול עם מחירים גבוהים. אנו רוצים יתירות אנרגטית לצורכי תחרות ולצורכי ביטחון וחוץ של מדינת ישראל. הנתיב האחר קובר את האפשרויות אחרות. לא יהיה פיתוח של שדות אחרים. בעייני הדבר היותר חשוב מהצינור הוא יתירות באסדות ובשדות".

שטייניץ: אזרחי ישראל מקבלים יותר מהממוצע בהכנסות מהגז מאשר רוב מדינות המערב

שר האנרגיה יובל שטייניץ אמר כי "מיד עם כניסתי לתפקיד התברר לי שאני כשר האנרגיה לא יכול לדאוג לביטחון האנרגטי של המדינה, לא יכול להבטיח ביטחון אנרגטי ברמה סבירה כל עוד 50% ואפילו 60% מהחשמל שלנו מיוצר על ידי גז והגז מגיע רק משדה אחד - תמר. הדרך היחידה ליצור רמה סבירה של ביטחון אנרגטי היא שיהיו כמה שדות נפרדים כי במקרה של תקלה בעמק הים לוקח לפעמים חודשים לתקן את התקלות. לכן הודעתי עם כניסתי לתפקיד שקידום פיתוח שדות הגז ומדיניות אחידה ורגולציה במתווה גז זה הדבר הראשון בסדר העדיפויות. אין מתווה אחר ריאלי מלבד".

שטייניץ הוסיף כי "אני לא גאה במתווה. הוא טוב בכל השוואה בינלאומית. אני לא היחיד שסבור כך. רוב גורמי הממשלה המקצועיים כמעט כולם סבורים כך. בנק ישראל שהוא המוסד הכלכלי המשמעותי ביותר מחוץ לממשלה ביקש ממני את כל הנתונים ולאחר כחודש וחצי של עבודה גם הודיע לי על תמיכה במתווה שהוא הטוב ביותר בעולם האפשרי וממליצים על קידומו המהיר.

"המתווה הזה, מבחינת הדיל הבסיסי, אזרחי ישראל מקבלים יותר מהממוצע בהכנסות מהגז מאשר רוב מדינות המערב. המתווה הוא טוב מבחינת מחיר כי הוא יורד מרוב מדינות המערב והוא מציב את התנאים הכי קשים והדרישות הכי קשות מחברות האנרגיה. אנו היחידים שקובעים תקרה למחיר ואם היצוא יהיה במחיר נמוך יותר, המחיר יהיה יותר נמוך כאן. זה המתווה הכי טוב למדינת ישראל. הוויכוח הציבורי הוא לגיטימי".

הרצוג: "איך כל ההרצאה שלך קשורה למשק האנרגיה ולמחיר לצרכן"

יו"ר העבודה, יצחק (בוז'י) הרצוג
יו"ר העבודה, יצחק (בוז'י) הרצוגצילום: אוליבייה פיטוסי

יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג (המחנה הציוני) אמר כי " ברור לכולם היום שההתנהלות של הממשלה בראשותך בנושא הגז היא חובבנית. אני לא מבין איך כל ההרצאה שלך קשורה למשק האנרגיה ולמחיר לצרכן".

מאז קום המדינה מעולם לא הופעל הסעיף הזה כשישראל ניצבה במצבים קשים מבחינה בטחונית ובינלאומית.  החלטתם להוריד את מחירים דרמטית לחברות תעופה זרות עד שחברת אל על כמעט קרסה. כעת אתה אומר שבגז אני עוקף את הרגולטורים ולא שכנעת איך זה קשור למחיר לצרכן. איך אפשר לקחת את המו"מ עם טורקיה, מצרים, ירדן והרשות הפלשתינאית ואיך זה קשור למחירי ליחידת חום אחת לצרכן שנקבע במו"מ ע"י ממשלת ישראל או בהסכמים עם חברת החשמל. האם אין פה נשיאת שם הביטחון ויחסי החוץ לשווא".

"אם הייתי במקומך, הייתי מפעיל את חוק ההגבלים העסקיים ואת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שמעניק אפשרות לפקח על המחיר. אם כבר נקבע שיש פה מונופול מן הראוי היה לומר אני הריבון.  הממשלה היתה צריכה לבוא לספקים ולהפעיל פיקוח על המחירים. חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים כולל משאבי טבע ומחצבים. מעולם לא הפעלתם את זה בנפט ובמוצר אחר - ולפתע כאן נשברים כל הכללים מפעילים סעיף מיושן .

"אני שואל אותך ראש הממשלה, על מי אתה מגן? איפה האינטרס של הצרכן? אם אנשים מפגינים כל מוצ"ש צריך לשמוע אותם הם מבינים שאנו נקבל מחיר חשמל או גז או מוצרים במחיר מופקע. אם אתה מאמין בשקיפות ובאספקת מידע, על ציבור היה צריך לחשוף פרוטוקולים של מועצת הנפט להבין מה היו השיקולים בהחלטות המקוריות. והשאלה האם אין פה עקיפה של הסמכות שקובעת שכאשר יש מונופול יש פיקוח טבעי במחיר סביר. יש פה עקיפה של הוראות החוק בצורה מינהלית".

"אם לא נקבל את המתווה - נישאר בלי תחרות, בלי שדות גז, בלי בטחון אנרגטי"

נתניהו הוסיף כי " חרטתי על דגלי את שבירת המונופולים וקרטלים ויציאה לתחרות. לא תמצאו רפורמה אחת בכיוון שלא נגעה על ידי או הובלה על ידי. הרבה פעמים אני יזמתי. עשינו רפורמות בפנסיות, בתעופה, במזון, באינטרנט, בטלוויזיה. שמעתי שאומרים שהבאנו את חוק הריכוזיות אחרי מחאת רוטשילד אבל הבאנו אותו הרבה לפני כדי לשבור מונופול וליצור תחרות.  

"יש רפורמה שלא הצלחנו והיא דנה במה שהוא שווה ערך לגז ואזרחי ישראל צורכים 6 מיליארד שקלים בתחום העוף והרפורמות בפטם שמגלגלת 5 מיליארד שקלים לא הצלחתי להעביר והיא נתקעה בועדת הכלכלה. אני אשמח אם הועדה תקדם את הרפורמה הזו". כבל השיב לנתניהו: "אין לי בעיה עם הנזיפה שנזפת בי".

עוד אמר נתניהו אמר כי "אם לא נקבל את המתווה - נישאר בלי תחרות, בלי שדות גז, בלי בטחון אנרגטי ולא נוכל ליהנות מהיתרונות של יצוא הגז. עמדתי בפני 3 אפשרויות: להיכנס להליך משפטי שלא יודעים מה היה קורה אחרי תהליך משפטי. זה היה תוקע את פיתוח השדות. האפשרות השנייה - מונופול מפוקח - עם שחקן יחיד המחירים עולים וזה לא מזמין השקעות נוספות. הדבר השלישית - המתווה המוסכם שיכול להביא שחקנים נוספים ולוקח מצב שהיה של דלק ונובל ופותח לשחקנים חדשים - זה עדיף על אופציות אחרות.

"אני מאמין שזה המתווה היחיד שבא בחשבון. מול כל האופציות הללו הדבר כאן הוא מתבקש. שיקולי הביטחון מחייבים ליתירות לעוד שדות ולעוד אסדות. שיקולים של אינטרסים חיצוניים מחזקים את מגמת היצוא ויוצרת מארג ומחזקת ברית מתונים באיזור. מכל השיקולים, חוץ וביטחון - אני מאמין שהמתווה הוא חיוני לעתידה של המדינה".

נתניהו: אשלח שליח מיוחד למצרים בעניין יצוא הגז

קרדיט: ליאור רותם

נתניהו הדגיש כי "עוצמה אנרגתית משמעה פחות התערבות בינלאומית. היכולת הברורה לייצא גז מאוד מגדילה את כוחנו כי היצוא אכן מקשה על חרמות. זה גם מייצב את הכלכלות סביבנו, ויש לנו אינטרס שיהיה יותר יציבות סביבנו. בעיית העלויות של אנרגיה מטרידה את שכנינו. הם חושבים שזה קשור ליציבותם. אנו יודעים שהם חיים במציאות מאוד מטולטלת וקשה. מה שמבדיל בין יציבות לחוסר יציבות והתפרקות הם דברים קטנים. בוודאי שאספקת גז למדינות הללו מוסיפה נדבך של יציבות שהוא אינטרס שלנו גם כשהוא אינטרס שלהם. הדבר הזה חשוב לנו במיוחד מול הסחר של גורמי האיסלם הקיצוני".

"הדבר השלישי הוא חיזוק קשרים עם מדינות האיזור שזה דבר טוב למעמדה הבינלאומי של ישראל. אנו מדברים על יצוא גז אל או דרך כמה מדינות או שניהם. אנו מעוניינים ביצוא גז לפלשתינאים ואנו מקיימים זאת הלכה למעשה. זו אחת הסיבות שאנו פועלים כדי לייצב את הכלכלה וליצור מצב של יציבות. אנו מעוניינים ליצא לירדן, ליוון, למצרים, לקפריסין. אנו רוצים להיות איתם בשותפים. בחודש הבא אפגש בקפריסין עם הנשיא ועם ראש ממשלת יוון ציפראס שרצה לדבר עם הגז. היו לנו כמובן מגעים לא מבוטלים עם אחרים".

"לגבי מצרים אנו מדברים איתם באריכות בלשון המעטה. אתמול סיכמתי עם ממשלת מצרים שאשלח שליח מיוחד לקיים דיון להשגת פתרון לנוכח האינטרסים האסטרגים שמשותפים לשני הצדדים. זה אינטרס גדול מאוד. האינטרסים הללו יכתיבו את המציאות".

לגבי טורקיה, אמר נתניהו כי "נציג אישי שלי קיים מגע עם נציג בכיר בממשלת טורקיה ובדיון עלתה האפשרות של יצוא גז ישראלי לטורקיה וגם דרך טורקיה. האינטרסים הם ברורים וגורפים. כל ההתעניינות בנו והאינטרסים מתפוגגים אם אנו לא מייצאים. היצוא הוא מרכיב גדול וחשוב בהבטחת האינטרסים של המדינה מבחינת יחסי החוץ בעולם בכלל".

"היכולת לייצא גז הופך אותנו ליותר חסינה ללחצים בינלאומיים"

נתניהו הוסיף כי "הדבר הוא חד משמעי. אם מנקים את הדיון משכבות של אבק, כל אחד מבין שצריכים שדות ואסדות נוספים. הדבר המרכזי הוא היתירות של האסדות.  לנושא יש עליונות בשיקולים שלי. היו עבודות שהזמנו ממשרד הביטחון והמל"ל וכולם נבעו מהשיקולים הללו".

עוד אמר נתניהו כי "שיקול הביטחון זה גורף וחזק ואי אפשר להתעלם מזה. ביחס ליחסי החוץ: מדינה שמייצאת דברים קריטיים לסביבה או למדינות אחרות יש לה הרבה יותר עוצמה. אני יוצא מתוך הנחה שהעצמת עוצמה של המדינה חיוני לביטחון העולמי. בריתות ושלום עושים עם החזקים ולא עם החלשים. אתה חזק בסייבר באים אליך. היכולת לייצא גז הופכת אותנו ליותר חסינה ללחצים בינלאומיים. אנו לא רוצים להיות תחת חרמות".

"אם אספקת הגז תיפגע, המדינה עלולה לקרוס"

נתניהו הוסיף כי "אם אספקת הגז תיפגע המדינה יכולה להיות מוקרסת. הדבר השני הוא שאם היתה לנו תחנת כוח אחת בלבד, היינו מגנים עליה מכל משמר כי אם אתה פוגע בחוליה הזו אתה מקריס את המדינה.

אף אחד לא חושב שזה נכון לרכז את כל תחנות הכוח של המדינה במקום אחד. המקום הזה ספג ירי טילים מכוון והוא עוד ישתכלל. אותו הדבר ביחס לאסדות הגז שהן הדבר הפגיע ביותר. במטרה הזו אפשר לפגוע בירי טילים ואמצעים ולכן אנו הולכים להגנה אקטיבית. יש עוד דרך להגן והיא בשיקול שלנו, הגנה באמצעות כמה אסדות וכמה שדות גז כדבר יסודי בביטחון היסודי. בעייניי המתווה הוא הדרך היחידה לייצר יתירות בכמה שדות ולא להתרכז בשדה אחד שיהיה מאויים. בניגוד למה ששמעתי, קיבלנו עמדה ברורה ממשרד הביטחון.

"אספקת הגז - יסוד בביטחון הלאומי"

"השורה התחתונה היא עד כמה אני רואה באספקת הגז יסוד בביטחון הלאומי. בשנת 2013 הקבינט החליט החלטה מפורטת וגורלית שהיא נוגעת להבטחת המים הכלכליים במדינת ישראל. ייעדנו השקעה של 3 מיליארד שקלים. לייצר את התשתית ואח"כ תקציב נוסף שנתי של חצי מיליארד שקלים להגן על המים הכלכליים של מדינת ישראל", אמר ראש הממשלה.

"המים הכלכליים זה לא דגה, זה לא טונה, אלא עיקרו של דבר איך להבטיח את תגליות הגז. דיברנו על ספינות שטח ואמצעים שונים. הקבינט - הרבה לפני הסיפור הזה - החליט למען הביטחון הלאומי להשקיע בהגנה אקטיבית בכלים מיליארדים שקלים למען אסדות הגז של מדינת ישראל. איך אומרים באנגלית? שנו את הכסף מתוך הידיעה הברורה שאנו חיביים להגן על היסוד של המדינה שלנו. אנו לא עושים השקעה דומה נקודתית על מתקן מסויים בשוןם מקום אחר במדינה".

נתניהו: "אנו רוצים להבטיח את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל"

נתניהו בוועדת הכלכלה
נתניהו בוועדת הכלכלהצילום: אוליבייה פיטוסי

"צריך לדון בשאלות האינטרסים הביטחוניים ומדיניות החוץ של מדינת ישראל. יש כאלה ששוללים אינטרס של ביטחון יחסי חוץ בשיקולים שלנו ואני רוצה לומר שההפך הוא הנכון", אמר ראש הממשלה בדיון בוועדת הכלכלה.

"אנו רוצים להבטיח את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. כל מדינה בוודאי מדינה מודרנית תלויה באספקה סדירה של אנרגיה בלעדיה לא ניתן להפעיל את  מערכות החשמל שאם קורסות אם מקריסות את המדינה".

נתניהו הוסיף כי "יש לכך השלכות על המערכות הביטחוניות שלנו. אם מערך אספקת הגז שלנו הופך להיות ספק עיקרי ליצור הגז אם יפגעו תהיה לנו פגיעה ממשית בביטחון הלאומי שלנו. אבטחת אספקת הגז היא חיונית לא רק לתפקוד המדינה אלא לאורך הזמן להבטחת קיומה הסדיר של המדינה. מדינות בעידן מודרני לא יכולות לחטוב עצים ביער. כל מערכות התפעול בנויות על אספקת גז ומקורות דלק באות יותר ויותר בעולם".

יו"ר ועדת הכלכלה: "לא ברור איפה נעלם שר האוצר שריסק מונופולים"

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) תקף את המתווה: "התברר שנתונים לא מעטים ששימשו הנחות בסיסיות למתווה לא מדוייקים . מונופול הגז הטבעי לא טבעי, הרווחים לא יהיו 60% אלא 46% כפי שהבהירה הנגידה ולא יגיעו לטריליון שקלים אלא 280 מיליארד שקלים אבל לא הסכום שתואר בתחילה.

"אין במתווה חיוב לפיתוח לווייתן, אין סנקציות או אכיפה ולא קיבלנו תשובה בצינור הנוסף הנדרש ולמה המדינה לא רוכשת גז במרוכז כדי להוזיל עלויות. הוברר על ידי אנשי ראש הממשלה שאמרו שיציבות המשטרים לא תלויה בגז הטבעי ואולי יש פה הזדמנות כלכלית ליצא שמוטלת בספק. בוודאי אין פה עניין אסטרטגי של מדיניות חוץ וביטחון. לא ברור איפה נעלם שר האוצר שריסק מונופולים".

"כשבאים לפגוע בערך יסוד כמו תחרות, עושים שימוש נלוז בהפעלת סעיף 52 שאמור להיות מופעל רק בנסיבות שבהם עלול להיגרם נזק מדיני ובטחוני וכאן זה לא המצב. הטיעון המדיני-בטחוני קלוש ומופרך. המתווה אינו נכון ואינו ראוי. רה"מ והכנסת הבאה יהיו חייבים לבטלם. אני מפציר בך רה"מ לא לשאת את שם הביטחון לשווא. אין לך שום צידוק אמיתי לעשות שימוש בסעיף 52. לך לבית הדין להגבלים עסקיים או לחקיקה ראשית".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker