צפו בסרטון // ביזיון שימוע הגז: בכיר במשרד האנרגיה הטיח כסא – קנדל צילם בסלולרי

השידור הופסק באמצע ויכוח קולני שהתפתח בין פרופ' יוג'ין קנדל לבין פעילי מטה המאבק במתווה הגז ■ קנדל לדובר מטה המאבק: "חוץ מהשמות שהקראת - שום דבר שאמרת לא היה אמת"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ביזיון שימוע הגז: בכיר במשרד האנרגיה הטיח כסא – קנדל צילם בפלאפון

מה התרחש בחדר השימוע הציבורי על מתווה הגז בדקות שאחרי קטיעת השידור שלו?

בהמשך לפרסום בצהריים ב-TheMarker, מתברר כי בעוד שמהצופים בשידור השימוע נמנע לפתע הסאונד, באמצע דבריה של אורלי ברלב ממטה המאבק בגז – ולאחר מכן נקטע שידור דבריה כליל – התחוללה בחדר הישיבות סערה של ממש.

לטענת נציגי המטה, סגן יו"ר רשות הגז במשרד האנרגיה קונסטנטין בלוז, התפרץ לעברו של חבר המטה, יוסי דורפמן, שהחל לצלם את ההתרחשויות דרך המכשיר הסלולרי שלו, אך נבלם על ידי מאבטח. בלוז אחז בכיסא והטיח אותו ברצפת החדר, לפני שעזב את המקום.  

מייד לאחר מכן, שלף פרופ' יוג'ין קנדל את מכשירו הסלולרי, והחל מצלם בעצמו את שקורה בחדר. זאת, בעוד שהוא קורא לפקידי הממשלה לעזוב את המקום – ואלה מצייתים ויוצאים מהחדר.

לטענת מטה המאבק, בכירה במשרד האנרגיה חטפה את מצלמתו דורפמן שתיעד את הדברים, והפסיקה את צילום המתרחש.

משרד האנרגיה מסר בתגובה: "נציגי מטה מאבק הגז שהגיעו כדי לייצר פרובוקציה, לא השמיעו במהלך דבריהם אף לא טיעון ענייני אחד לגבי מתווה הגז, על אף שלשם כך הוזמנו. הם במופגן לא דיברו לחברי הצוות שמנהלים את השימוע, אלא ניצלו את הזמן לקידום עצמם, והכפישו עובדי מדינה שישבו בחדר ועשרות אנשים אחרים באופן הגובל בדיבה. הנציגים חרגו מהזמן שהוקצה להם וסרבו לצאת לאחר שסיימו דבריהם. חברי הצוות המקצועי סרבו לתת יד לפרובוקציה. לאחר שהנציגים יצאו, השידור נמשך כפי שהיה לאורך כל השימוע ויימשך עד סיומו".

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פורום יצרני החשמל הקטנים: "לא כל צרכן יכול היום לקנות גז"

"לא כל צרכן יכול היום לקנות גז מהשותפויות במאגרים. צריך להיות מעל לרף מסוים", כך אמר בשימוע בעלי גלובל פאוור, ניסן כספי, מטעם פורום יצרני החשמל הקטנים. לדבריו, "על המתווה שיגובש לאפשר לכל צרכן את האפשרות לרכוש גז, בין אם במאגד ובין אם באופן ישיר". זאת, הבהיר כספי, במחיר זהה לזה שמשלמים יצרני החשמל האחרים - וללא פרמיה של שיווק מתווך.

כספי הוסיף כי לדעתו יש להחריג את צריכת הגז בידי מפעלים מוטי ייצוא - ממכסת הגז שמיועדת לייצוא - בנוסף על ההחרגה שאושרה למפעל האמוניה העתידי ברמת חובב.

יועצו המשפטי של פורום יצרני החשמל בגז טבעי, עו"ד עמית קריספין, אמר כי מבחינת תחנות הכוח הפרטיות החשיבות הגבוהה היא קודם ליצור שוק גז טבעי - וזאת על ידי אישור הסדרה סופית, תהא זו אשר תהא.

קריספין ביקר את סוגיית ה-Take or Pay שמסגרתה מחוייבים לקוחות תמר לשלם גם בעבור גז שלא ירכשו- וקבל על כך שמנגנון זה מאפשר לשותפות תמר למכור גז "על הנייר" - מעבר לקיבולת הקיימת בצינור - ובכך לדון לקוחות רבים לחוזים של אי חובת אספקה, תוך שהגז הלא מנוצל נמכר למעשה פעמיים.

לטענת קריספין, המתווה חייב לכלול התייחסות לחשש מאי אספקת גז - בשל קיבולת צינור מוגבלת. זאת, בין היתר, על ידי קידום תכנון מואץ ואף מימון ממשלתי להגדלת הקיבולת לחוף.

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מנכ"ל דויטשה בנק ישראל: "תשואת לווייתן תהיה 15%. חלק היזמים ברווח – 40%"

"בהתבסס על חוזים ארוכי טווח לייצוא ובשוק המקומי, במחיר גז של 5.45 דולר ליחידת חום, חלק היזמים בתזרים המזומנים של פרויקט לווייתן יהיה 40%, חלקם בערך הנוכחי (NPV) יהיה 35% - ותשואת הפרויקט תהיה 15% - תשואה סבירה, ואף נמוכה, מהמקובל בתעשיה עבור פרויקט ברמת סיכון כזו", כך אמר בשימוע בועז שוורץ, מנכ"ל דויטשה בנק ישראל ויו"ר איגוד הבנקים הזרים בישראל.

לדבריו, סביבת מחירים של 5 דולרים ליחידת חום תאפשר גם את פיתוח מאגרי כריש-תנין - בהנחה שיזכו לחוזים בסך 3-2 מיליארד מ"ק גז בשנה, וזאת בהנחת השקעה נדרשת של 1.5 מיליארד דולר. עם זאת, לצורך פיתוח שני המאגרים, ציין גם שוורץ כי קיים צורך בהגדלת הביקושים לגז בשוק המקומי, לרבות פיתוח התשתית בתעשייה והסבת תחנות כוח פחמיות לשימוש בגז.

שוורץ הפתיע כשטען כי לצורך מימון לווייתן, יהיה צורך גם בחתימה על חוזי גז משמעותיים לטווח ארוך - ליצוא ובשוק המקומי, גם לערבויות פיננסיות וטכניות – וגם ביטוח סיכונים פוליטיים "שיבטיח פיצוי מלא עם התרחש אירוע פוליטי שיפריע להתממשות חוזה האספקה".

לדברי שוורץ, על מנת להפחית את הסיכון על חוזי יצוא הגז באמצעות הסכמים בילטראליים. "שוקי היצוא של ישראל אינם טריוויאליים. למרות הביקושים באזור – התממשות החוזים אינה חפה מסיכונים. לכן ביטוח פוליטי יהיה חלק מהדרישות למימון פרויקטאלי", אמר שוורץ.

שוורץ קרא עוד להגדיר את פיתוח מאגרי לוויתן, כריש ותנין - פרויקטים לאומיים, כך שיזכו את בעלי הזכויות בהם בניכוי מס במקור על תשלומי ריבית.

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בעלי רציו: "מי שיחליט על פיתוח לווייתן זו לא המדינה – אלא הבנקים"

"מי שיחליט על פיתוח מאגר לווייתן זה לא אתם או אנחנו אלא הגורמים המממנים, ואותם לא מעניינות סוגיות של מונופול או גיאופוליטיקה אלא ודאות בלבד", כך אמר בעלי רציו, יגאל לנדאו, לצוות השימוע הממשלתי על מתווה הגז.  

דבריו של לנדאו מגבירים את החשש לגבי יכולת בעלי המאגר לעמוד בתאריך היעד החדש שקובע מתווה הגז לפיתוח המאגר - אוגוסט 2019. זאת, כאשר רציו, השותפה ב-15% מהזכויות במאגר לווייתן, טוענת לאפליית המאגר לרעה ביחס להטבות שקיבלו בעלי תמר וכריש-תנין.

כפי שפורסם באחרונה ב-TheMarker, מתווה הגז מותיר שני-שלישים מהשוק כבולים למאגר תמר - לא מאפשר למאגרים האחרים להתחרות בו ולא מאפשר די חוזים מקומיים שחיוניים לפיתוח לווייתן.

"במתווה יש בעייתיות בקשר ללווייתן", הודה לנדאו. "בנקים זרים דורשים תמהיל מאוזן של מכירות גז מהמאגר - הגם שהוא מוכוון יצוא וגיאופוליטיקה. המחירים ביצוא אמורים להיות גבוהים מהשוק המקומי - ואולם השוק המקומי מציג יציבות גבוהה יותר. לכן יהיה צורך בתמהיל מאוזן בין יצוא לבין מכירה בשוק המקומי, וכרגע המתווה מפלה לרעה את לווייתן ומשית עליו בעיות רבות".

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

גלאון לשטייניץ: "פרסם את ההקלטה שצונזרה"

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, פנתה לשר האנרגיה יובל שטייניץ בבקשה לקבל את חלק ההקלטה שצונזר מהשימוע הציבורי בעניין מתווה הגז.

"ההתנהלות הבהולה ונעדרת השקיפות של הממשלה סביב מתווה הגז ואישורו, פגעה קשות באמון הציבור בנבחריו", כתבה לו גלאון. "צנזור חלקים מהדיון הציבורי, שהתקיים מעל הבמה היחידה והמצומצמת שניתנה לו, עשוי להחריף עוד את משבר האמון. על מנת להפריך את החשש לפיו צונזר הדיון בכוונת מכוון, אבקש  לקבל את ההקלטה שלא שודרה, וכן אבקש כי תדאג שהיא תשודר באתר המשרד", הוסיפה.

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"המתווה סגור וחתום, כולל העזים שיוציאו לאחר מכן עבור השותפות הקואליציוניות"

בצאתה מהשימוע, טענה ברלב: "ביקשתי משפט אחד לסיום, היות שחברות הגז זכו לחצי שנה – אבל אז קנדל אמר שאני כבר לא בשידור. חטפו מאיתנו טלפון וקנדל עצמו צילם אותנו. באו להילחם בנו - ולא לשמוע אותנו. אפילו הצגה הם לא יודעים לעשות - הזיוף נוזל להם בין הידיים".

לדבריה, "אף אחד לא רצה מלכתחילה לשמוע אותנו. המטרה היתה לסמן 'וי' עבור בג"ץ. אנחנו יודעים שהמתווה סגור וחתום, כולל העזים שיוציאו לאחר מכן עבור השותפות הקואליציוניות. אם ראש הממשלה מתכוון להביא את המתווה לאישור הכנסת בשבוע הבא, הרי שמדובר בתהליך מיותר, והעובדה שחתכו את השידור שלנו – מוכיחה זאת".

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

עו"ד משה שחל: "תורידו את מחיר הגז לפחות מ-5 דולר"

"אני מציע שתורידו את מחיר הגז בהסכמה עם כולם לפחות מ-5 דולרים ליחידת חום. האם זה אפשרי? התשובה היא כן. צריך לדעת לנהל משא ומתן, וגם חברות הגז רוצות לשפר את תדמיתן", כך אמר בשימוע עו"ד משה שחל, לשעבר שר האנרגיה וכיום דמות דומיננטית בשוק האנרגיה בישראל.

לדברי שחל, מניסיונו העסקי גם בשוק הגז האירופי, יש מקום להורדת המחיר. הוא קרא למדינה למנות צוות מקצועי אובייקטיבי בן 5-4 חברים כדי שיקבע את הבנצ'מארק הראוי למחיר הגז המקומי – כפי שעשה בעת כהונתו כשר, לגבי מחיר הבנזין הקמעוני (שמוצמד למחירי העסקות בנמל לאוורה בצרפת. "האלטרנטיבה היא אנרכיה", הוסיף שחל.

שחל הוסיף כי קיים חשש לגבי כישלון מכירת מאגרי כריש-תנין – ואף הצהיר שבמטה הנהלת אדיסון בצרפת לא שמעו על המאגרים – אף שהחברה נתפשת כאחת המועמדות לרכישתן.   

עוד ביקר שחל את העדר ההתחייבות במתווה להנחת צינור גז שני לחוף במהירות – בצמוד ללוחות זמנים. כמו כן, העיר על העדר התייחסות לשימוש בעלי מאגרי גז קטנים בתשתיות המונופול.

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"חוץ מהשמות שהקראת - שום דבר שאמרת לא היה אמת"

היום השני של השימוע הציבורי נפתח בהופעת דוברי מטה המאבק במתווה הגז. ראשון הדוברים, דורפמן, הקריא את רשימת המופיעים בהליך השימוע הקשורים לחברות הגז, סקר את רשימת המפגשים המלאה שקיים צוות המשא ומתן הממשלתי מול חברות הגז - ולאחר מכן הציג את שמות יוצאי המגזר הציבורי שעברו לאחר סיום תפקידם לעבוד בחברות הגז (בקבוצת דלק, בעיקר).

את דבריו סיים באזהרה שלפיה אם מי מבין חברי צוות המשא ומתן יעבור לאחר סיום תפקידו לעבוד בשורות חברות מונופול הגז - תוגש נגדו תלונה במשטרה.

לשאלת היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקים, עו"ד אורי שוורץ, מדוע אינו מתייחס למתווה עצמו, השיב כי לנוכח הכוונה המוצהרת להביא את המתווה לאישור הממשלה והכנסת כבר בשבוע הבא - אין תועלת בהליך השימוע.

לאחר שסיים את דבריו, עלתה לדוכן פעילת המטה אורי ברלב. ברלב ציינה כי הופעתה נעשית תחת מחאה, היות שהשימוע הוא חלק מהליך לא לגיטימי שנוהל ללא שקיפות וללא סמכות.

בשלב זה, החל להתפתח ויכוח בין דורפמן לבין יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, שהטיח בו: "חוץ מהשמות שהקראת - שום דבר שאמרת לא היה אמת".

במקום התחיל ויכוח קולני  אלא שאז הושתק הקול בשידור שהועבר באתר האינטרנט של משרד האנרגיה, ולאחר מכן הופסק השידור כליל. השידור חודש רק לאחר שעלה לשאת דברים נציג התאחדות התעשיינים.

לטענת גורמים שנכחו בדיון, לאחר הויכוח שפרץ בין קנדל לדורפמן התבקשה ברלב לסיים את דבריה – היות שהזמן שהוקצב לה הסתיים, וזו סירבה. חילופי דברים אלה לא נשמעו על ידי מי שעקב אחר השידור באינטרנט - היות שהסאונד הופסק כבר לפני כן.

משרד האנרגיה מסר בתגובה: "נציגי מטה מאבק הגז שהגיעו כדי לייצר פרובוקציה, לא השמיעו במהלך דבריהם אף לא טיעון ענייני אחד לגבי מתווה הגז הטבעי, על אף שלשם כך הוזמנו. הנציגים חרגו מהזמן שהוקצה להם וסרבו לצאת לאחר שסיימו דבריהם. חברי הצוות המקצועי סרבו לתת יד לפרובוקציה. לאחר שהנציגים יצאו, השידור נמשך כפי שהיה לאורך כל השימוע ויימשך עד סיומו".

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

צנזורה בשידור חי

משרד האנרגיה קטע לפני דקות אחדות את שידור השימוע הציבורי למתווה הפשרה מול מונופול הגז באמצע דברי פעילי המחאה החברתית. זאת, באמצע דבריה של פעילת המחאה החברתית אורלי ברלב - על רקע ויכוח שפרץ בחדר השימוע בין יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, לבין דובר מטה המאבק, יוסי דורפמן.

משרד האנרגיה מסר בתגובה: "נציגי מטה מאבק הגז שהגיעו כדי לייצר פרובוקציה, לא השמיעו במהלך דבריהם אף לא טיעון ענייני אחד לגבי מתווה הגז הטבעי, על אף שלשם כך הוזמנו. הנציגים חרגו מהזמן שהוקצה להם וסירבו לצאת לאחר שסיימו את דבריהם. חברי הצוות המקצועי סירבו לתת יד לפרובוקציה. לאחר שהנציגים יצאו, השידור נמשך כפי שהיה לאורך כל השימוע ויימשך עד סיומו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום