"מי בכלל יקנה אותו?": נתניהו הלך ויורשיו מתחבטים מה לעשות עם המטוס היקר

הוויכוח בין בנט ולפיד סביב "כנף ציון" — מטוס הבואינג 767 שבהכשרתו להטסת קברניטי המדינה הושקעו יותר מחצי מיליארד שקל — מתעלם מהטלטלה שעבר שוק המטוסים ■ "ישראל תקבל על המטוס 10–20 מיליון דולר, ולכן לא כדאי למכור"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
עד שהמטוס נחת בישראל — בעולם החלו להוציא את מטוסי ה-767 משימוש
עד שהמטוס נחת בישראל — בעולם החלו להוציא את מטוסי ה-767 משימושצילום: Rami Mizrahi
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

"להשאיר או למכור?" — חילופי הגברי בממשלה הציפו השבוע את הוויכוח סביב עתידו של "כנף ציון", המטוס שהוכשר בחמש השנים האחרונות לשימושו של ראש ממשלת ישראל — וזה שנהפך (בצדק או שלא) סמל לסיאוב בכהונת ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו.

השאלה אם להשאיר את המטוס לשימוש קברניטי המדינה או למכור אותו צפה לאחר דיווח שלפיו ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, הביע את רצונו להיפטר מהמטוס — ואילו ראש הממשלה הנוכחי, נפתלי בנט, הסתייג מכך.

ואולם ברקע הוויכוח הפוליטי סביב ההיבטים הציבוריים של הפעלת המטוס — נזנחה הבחינה הכלכלית של ההחלטה. למשל, האם ישנה כדאיות כלכלית במכירת מטוס בן יותר מ–20 שנה, לאחר שכבר הושקעו בקליטתו יותר מחצי מיליארד שקל — ובכלל, האם יש לסחורה הזאת קונים?

אם נשאל במשרד האוצר, סביר ששם יצדדו במכירת המטוס בכל מחיר, ולו בשל עלויות התחזוקה הגבוהות שלו. ואולם אם מטים אוזן לדברי מומחים בענף התעופה, ייתכן כי המענה על השאלות הנ"ל יציג בפני הפוליטיקאים הנבוכים ממילא תמונה מורכבת יותר.

"מי שיש לו את הכסף לקנות מוצר פרימיום כמו מטוס מנהלים — לא ישלם עבור מטוס מיושן שעבר הסבה", טוען גורם המקורב לפרויקט. אחד המומחים הוותיקים בנישה המסחרית של ענף התעופה מוסיף: "אם מישהו יקנה את המטוס הזה — זה יהיה רק עבור הטסת מטען, ועלות ההסבה שלו למטוס מטען — בשקלול הוצאת כל מערכות האבטחה והקשר שהותקנו בו — תעלה כבר יותר מהמטוס עצמו".

לדברי המומחה, התמורה שישראל תקבל עבור מטוס הבואינג המוסב תנוע בשוק של היום סביב 10–20 מיליון דולר בלבד. זאת, לעומת 580 מיליון שקל שהושקעו עד כה במטוס ובתשתיות סביבו.

"גם אם זאת היתה טעות מלכתחילה לבנות מטוס ייעודי לראש הממשלה — הרי שלפרק אותו עכשיו ולמכור אותו, אחרי שהשקיעו בו כל כך הרבה, זה יהיה חסר היגיון כלכלי", הוסיף המומחה.

נפתלי בנט ויאיר לפיד. ההכרעה בנוגע ל"כנף ציון" תתקבל בקרובצילום: אוהד צויגנברג

במקום מיליון דולר לטיסה

ב–2014 קבעה ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון לשעבר אליעזר גולדברג כי יש להחליף את המודל הנהוג, שבמסגרתו חוכרת המדינה מאל על מטוס מותאם לטיסות ראשי הממשלה ונשיאי המדינה ומשלמת עבור כל טיסה סכום שנע בדרך כלל בין 500 אלף דולר ל–1.5 מיליון דולר.

הוועדה המליצה לממשלה לרכוש מטוס ייעודי לטיסות ראש הממשלה — ובהתאם להמלצת שב"כ, לציידו בכל האמצעים הנדרשים לצורך ניהול המשק מהאוויר.

בעקבות ההמלצה רכשה ישראל מטוס גדול וותיק יחסית מדגם בואינג 767, שיוצר בשנת 2000 ושימש לפני שנרכש את חברת "קוואנטס" האוסטרלית.

הבחירה במטוס ישן וזול יחסית, משיקולי תקציב קצרי טווח, התבררה לימים כמשגה. עלויות ההשבחה והתחזוקה השוטפת של מטוס מיושן התבררו כגבוהות מהמתוכנן.

אם לא די בכך, עד שהמטוס הנרכש נחת בישראל (2016) — בעולם החלו להוציא את מטוסי ה–767 משימוש ציי התעופה, וב–2018 הוציאה אותם משימוש גם חברת אל על. משמע, את הכשרת הטייסים של מטוס ראש הממשלה יצטרכו לעשות באמצעות סימולטורים ייעודיים. זאת, כשעלויות התחזוקה והחלפים של המטוס צפויות אף הן להאמיר, לנוכח הפסקת הטיפולים השוטפים בו בציים.

ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהוצילום: אמיל סלמן

נוסף על עלויות התחזוקה והתפעול, צויד המטוס בשלל מערכות אבטחה ותקשורת משוכללות ויקרות — פרי פיתוחן של התעשיות הביטחוניות בישראל. בין היתר, הותקנה במטוס מערכת דירקם (DIRCM) להגנה מפני טילי כתף, מערכת תקשורת מוצפנות וכן מערך הגנה מפני מתקפות סייבר.

כל אלה הביאו להתנפחות של תקציב הפרויקט, כפי שנאמד תחילה על ידי ועדת גולדברג, ומכאן גם לביקורת ציבורית גואה.

אם תחילה דובר על פרויקט בעלות של 270 מיליון שקל — הרי שעם תחילת עבודות ההסבה בתעשייה האווירית, רכישת הציוד הנלווה והתקנתו, הכשרת הטייסים בחו"ל והקמת ההאנגר של המטוס בבסיס נבטים זינקה העלות ל–580 מיליון שקל. לפי הערכות משרד האוצר עלות הפרויקט כולו תסתכם לבסוף ב–730 מיליון שקל (בשקלול הטיפולים השנתיים השוטפים).

בינתיים, התחזוקה של המטוס התייקרה, וזאת עשויה עוד להתייקר לנוכח גילו המתקדם (21+). עלות הטיפולים השוטפים נאמדת ב–43 מיליון שקל בשנה — ולפי הערכות, זאת גבוהה בכ–10 מיליון שקל מעלות חכירת מטוסים במודל הטסת הבכירים שנהוג כיום.

"המושבים לא נשכבים ב–180 מעלות"

התעשייה האווירית, שהופקדה על הסבת המטוס ועל השבחתו, סיימה זה מכבר את העבודות הטכניות (בתום מלאכה ממושכת שארכה כארבע שנים). רגע לפני שפרצה הקורונה החלה החברה הממשלתית בטיסות הניסוי — אלא שאז הונחתה מלשכת נתניהו הוראה בדבר "הורדת פרופיל", והמשך עבודות ההרצה הוקפא משיקולי נראות ציבורית.

"כבר הייתי במטוסי מנהלים מהודרים — ולא מדובר באותה ליגה", מחה מקורב לפרויקט נגד "הפופוליזם" כלשונו, בדיון על מטוס ראש הממשלה. "אין במטוס גימורי זהב ולא דיפוני עץ. הכיסאות בו אפילו לא נשכבים ב–180 מעלות — פינוק שנחשב סטנדרט בכל מחלקה ראשונה. לכן מי שיש לו כסף ייקנה כבר מטוס מנהלים איכותי ומעודכן — ולא את זה", הוסיף.

אלא שהתפנית שטרפה את הקלפים בשוק התעופה, ושבגינה מטילים הבקיאים בתחום ספק בכדאיות המכירה של "כנף ציון" — נרשמה בעקבות השלכות הקורונה.

"בעקבות המגפה צללה התנועה בקווים הבינלאומיים באופן דרמטי, והשוק מוצף במטוסי 767 יד שנייה שלכל היותר הופכים למטוסי מטען, כי אין בהם כבר צורך", מעיד המומחה. "היקף הטיסות ארוכות הטווח הוא כיום 20% מהיקפו ב–2019, ועיקר השוק היום הוא של טיסות פנים־ארציות במטוסי בואינג 737 או איירבוס A320".

לדבריו, בשוק הסחר במטוסים מסתובבים לא מעט מטוסי מנהלים למכירה. "אישי ציבור בעולם מנסים למכור את מטוסי ה–VIP שלהם מטעמי נראות. ולכן גם השוק הזה חלש, והמחיר שיתקבל עבור מטוס מנהלים מיושן יחסית לא יהיה גבוה".

"שוק מטוסי המטען, לעומת זאת, צמח ב–10%–11% בעקבות הגידול בשינוע האווירי המסחרי בתקופת הקורונה — אם כי רוב המטוסים שנמכרים בפלח זה הם בואינג 777 ו–737. על מנת למכור את מטוס ראש הממשלה יצטרכו לפיכך לפרק ממנו את המערכות השונות שהותקנו בו, להשקיע בהסבתו חזרה להטסת מטען — וגם אז לא בטוח שלמישהו יהיה כדאי לגעת במטוס 767 ישן. לכן, אם כבר השקיעו בו כל כך הרבה — חבל יהיה למכור אותו, כי החזר על ההשקעה לא נראה מזה", סיכם המומחה.

ובכל זאת, לנוכח "ההפסד" הגלום בהפעלתו, נראה שבאוצר היו שמחים להיפטר מהמטוס — בין אם יש לו קונים ובין אם לא. מנגד, ניצבים גורמי הביטחון.

אלה טוענים לתועלות ביטחוניות ואבטחתיות גבוהות במודל הפעלה של מטוס ממשלתי ייעודי — כאלה שמצדיקות גם הוצאה שנתית עודפת של 10 מיליון שקל.

ההכרעה באשר לגורלו של "כנף ציון" תתקבל בתום דיון שיתקיים בקרוב בין משרדי הממשלה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"