אורניום מועשר: אחרי שפל של עשור, הכוח הגרעיני בשל לצמיחה מואצת

האסון בכור היפני ב-2011 פגע קשות באטרקטיביות האורניום ■ בחודשים האחרונים השוק של המתכת הרדיואקטיבית מתחיל להתאושש - בעיקר בשל הרגישות הגוברת לפליטות פחמן והצורך לספק אנרגיה לעשרות מיליוני לקוחות חדשים באסיה ■ כך ניתן להשקיע באורניום

רוהאן רדי
כור גרעיני ביפן
כור גרעיני ביפןצילום: Bloomberg
רוהאן רדי

סיכויי הצמיחה של שוק האורניום נראים בימים אלה מהגבוהים בעשור האחרון. האסון הגרעיני שהתרחש ב-2011 בפוקושימה, יפן, פגע קשות גם באטרקטיביות האורניום, משום שהתוכניות לפיתוח תחנות כוח גרעיניות ירדו מהפרק בכל העולם, והמחלוקות סביב השימוש באורניום ליצירת אנרגיה גברו באופן משמעותי. היצע יתר השאיר את מחיר האורניום נמוך והשיח לגביו נותר מושתק.

עשור לאחר האסון בפוקושימה, שוק האורניום מתחיל להתחזק על רקע העובדה שמדינות מייחסות חשיבות רבה יותר לשינוי האקלים ולהגבלת פליטות פחמן - תוך שהן מחפשות דרכים להפיץ אנרגיה למיליוני לקוחות חדשים שהצטרפו למעמד הבינוני. במצב שבו דינמיקת הביקוש־היצע נעשית חיובית יותר, אנחנו סבורים כי בעשור הקרוב נראה עלייה במחיר האורניום, לאחר עשור של ירידות מחירים.

כשמנתחים את פוטנציאל השוק חשוב לשים לב לשתי נקודות. הראשונה, פחם פולט פחמן דו־חמצני פי 70 בקירוב יותר מכוח גרעיני. והנקודה השנייה: מכרה האורניום הגדול בעולם, Cigar Lake, נסגר; ויצרנית האורניום הגדולה בעולם, קזטומפרום (Kazatomprom) שבבעלות ממשלת קזחסטן, התחייבה לקצץ 20% מקיבולת הייצור השנתית שלה עד סוף 2022 - דבר שהוביל את דינמיקת השוק לתמיכה בעליות מחירים.

כור אחד, כמו 3 מיליון פנלים סולאריים

כוח גרעיני, מעצם היותו אופציה אנרגטית דלת פליטות פחמן, הוא המקור העיקרי לביקוש הגלובלי. כוח גרעיני פולט פחמן דו־חמצני ברמה דומה לאנרגיית רוח בים.

לחצים חברתיים ופוליטיים גוברים המופעלים על מדינות בדרישה להקטין את טביעת הרגל הפחמנית שלהן, הם אחת הסיבות לכך שייצור חשמל באמצעות כוח גרעיני בעולם צפוי לעלות ב-650 טרה־ואט לשעה בין 2019 ל-2040 - בהשוואה לצמיחה של 210 טרה־וואט לשעה בלבד בין שנת 2000 ל-2019.

רק אנרגיות רוח ושמש צפויות לצמוח בשיעור גבוה יותר בתחום ייצור החשמל ב-2040-2019, לעומת 2019-2000. הכוח הגרעיני אחראי כיום ל-10% מייצור החשמל - בעיקר בשווקים מפותחים עם צמיחה נמוכה, כמו ארה"ב ואירופה.

סין צפויה להיות מקור ביקוש חשוב לאורניום. חלקה בשימוש ביתי בחשמל מכוח גרעיני עלה מ-2% ל-5% בין 2009 ל-2019. המדינה מתקדמת גם במשימתה להקטין את הפליטות מדלק מאובנים, בהתאם ליעד שהציבה לעצמה להגיע לניטרליות פחמנית עד 2060 - כלומר אפס פליטות פחמן נטו.

מבין 53 הכורים הגרעיניים שנבנים כיום בעולם, סין מובילה עם 16, ואחריה הודו עם שישה. גרעין הפך למעין טרנד באסיה, שבה נבנים כרגע כ-60% מהכורים הגרעיניים החדשים בעולם.

כורים גרעיניים אינם מזהמים את האוויר בזמן פעולתם ומספקים חשמל בכמויות עצומות - פי 2.5 עד 3.5 יותר מרוח ושמש. עבור מדינות המאוכלסות בצפיפות וצומחות במהירות, כמו סין והודו, הסובלות גם מזיהום אוויר הרסני, הגרעין הוא מקור כוח חיוני.

כורים גרעיניים יכולים גם להיות מקור אנרגיה יעיל יותר ממקורות מתחדשים. לדברי ממשלת ארה"ב, כור גרעיני טיפוסי יכול לייצר כוח בכמות דומה לזו של 431 תחנות רוח לייצור חשמל - או 3.1 מיליון פנלים סולאריים.

המכרה הגדול נסגר

בצד האספקה, תפוקת האורניום הגיעה לשפל של יותר מעשור, עם היציאה ממגפת הקורונה. מכרה Cigar Lake הקנדי, המנוהל על ידי ענקית האורניום Cameco ונסגר בדצמבר 2020 בגלל המגפה, היה אחראי ל-13% מייצור האורניום הגלובלי ב-2019. קזטומפרום, שקיצצה ב-20% את תפוקת הייצור שלה בגלל אספקת יתר בשוק, אחראית ל-22% מאספקת האורניום ברחבי העולם.

שני האירועים האלה תרמו להתאוששות במחירי האורניום, שהיו בשפל מתמשך לאחר אסון פוקושימה. אפשר להשוות את המצב בשוק האורניום להחלטתה של ערב הסעודית לקצץ אספקה בשוקי הנפט, כדי לתמוך במחירים גבוהים יותר. עם זאת, מחירי האורניום עדיין נמוכים בהשוואה למחירי 2007, שהגיעו ל-100 דולר לליברה.

אי אפשר להתעלם מהביקוש לנשק גרעיני

ייצור כוח גרעיני הוא אולי מקור הביקוש הגדול ביותר לאורניום, אבל השימוש באורניום לצרכים צבאיים נותר משמעותי. גלובלית, מצבורי האורניום הצבאיים גדולים פי שבעה מהתפוקה של כריית האורניום השנתית. ארה"ב ורוסיה מחזיקות בעתודות הגדולות ביותר.

מכרה אורניום בצ'כיהצילום: Bloomberg

זו אחת הסיבות העיקריות לכך שאורניום רגיש במיוחד לגיאופוליטיקה. ההסכם הגרעיני בין איראן למועצת הביטחון של האו"ם (סין, צרפת, רוסיה, בריטניה וארה"ב) מ-2015, ביחד עם גרמניה, הוא מקרה בוחן.

ההסכם נחתם במטרה להפיג את המתחים בין איראן למדינות המערב. בעיקרון, איראן הסכימה להגביל את יכולותיה הגרעיניות ולפתוח את מתקניה הגרעיניים לביקורת. בתמורה, הוסכם לבטל את הסנקציות הכלכליות הקשורות לגרעין שהוטלו קודם לכן על איראן. אבל ארה"ב נטשה את ההסכם במאי 2018 והמתחים הגיאופוליטיים והמסחריים הגלובליים גברו.

המתח הגיע לשיאו בינואר 2020, כשארה"ב חיסלה את אחד הגנרלים החשובים של איראן. הזינוק במדד הסיכונים הגיאופוליטיים כתוצאה מכך, היה החד ביותר מאז פלישת ארה"ב לעיראק ב-2003.

עתודות הנשק הגרעיני פוחתות בהתמדה מאז סוף המלחמה הקרה. אבל איראן וקוריאה הצפונית ממשיכות לשאוף להשפעה גלובלית באמצעות חיזוק היכולות הגרעיניות שלהן, ובכך הן מדרדרות עוד יותר את יחסיהן עם ארה"ב ויפן. לפי הערכות, לקוריאה הצפונית יש 40-30 כלי נשק גרעיניים ואנליסטים מעריכים שאיראן רחוקה כשנה מבעלות על נשק גרעיני ראשון.

חיזוק הביקוש לגרעין צפוי להגדיל את הביקוש לאורניום ובעקבות זאת את מחירו. בתחילת 2021 נודע שאיראן הגדילה את רמות העשרת האורניום שלה ל-20%, רמה גבוהה בהרבה מרמה של 4%-5% שנכפתה עליה בהסכם הגרעין מ-2015. לשם השוואה, נשק גרעיני מועשר ליותר מ-90% של U-235 (האיזוטופ החשוב ביותר בתעשייה הגרעינית) מכיל עד פי 25 מכמות הדלק של כור גרעיני.

המגפה מיסכה את השפעת ההתפתחות הזאת על שוק האורניום. אבל המחירים בסוף נובמבר 2020, לאחר שנה של הידרדרות משמעותית ביחסים בין איראן למערב, היו גבוהים ב-18% ממחיריהם בסוף נובמבר 2019.

סל השקעה באורניום

נראה שהאורניום בשל להתאוששות מלאה בשנים הקרובות. אם זה יקרה, זה יהיה בשל המעבר ארוך הטווח לאנרגיה נקייה, ביו השאר גרעינית, והפרת האיזונים בשוק כתוצאה מקיצוצים באספקה ומתחים גיאופוליטיים, שלא סביר שישככו בזמן הקרוב. אנחנו סבורים שגורמים אלה תומכים בתחזית לעלייה במחירי האורניום, לאחר עשור ירידות.

לדעתנו, השקעה באורניום באמצעות סל חברות היא שיטה יעילה לגישה לסל רחב של חברות המעורבות בכריית אורניום ברחבי העולם. מסחר בנגזרות אורניום עשוי להיות מאתגר יותר ממסחר בסחורות משום שחוזים עתידיים ונגזרות פוגעים לעתים קרובות בנזילות.

לפיכך, לחשיפה לאורניום באמצעות חברות יש פוטנציאל לספק חשיפה יעילה יותר לתחום. קרן סל כזאת עשויה לכלול חברות אורניום שצפויות להרוויח מעלייה במחיר האורניום - בין השאר, חברות כרייה והפקה של אורניום, וכן חברות שיש להן השקעות משמעותיות באורניום או בטכנולוגיות הקשורות לתעשיית האורניום.

הכותב הוא אנליסט מחקר בחברת תעודות הסל Global X. אין לראות בכתוב ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר למוצרים פיננסיים כלשהם. החברה מנהלת גם תעודת סל בתחום האורניום

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"