חשיפה: אצל מי עובד יו"ר הרכבת הקלה שנעצר בפרשת ישראל ביתנו

האיש שביום התפטרותו מתפקיד יו"ר הדירקטוריון, הגיעו חוקרי יחידת להב 433 של המשטרה אל משרדו - מצא עבודה חדשה

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

בינואר 2015 התפטר מתפקידו אלכס ויז'ניצר, יו"ר דירקטוריון חברת נ.ת.ע הממשלתית, המנהלת את פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. חודש לפני כן נעצר ויז'ניצר במסגרת חקירת השחיתות לכאורה במוסדות מפלגת ישראל ביתנו. לימים, הוא נעצר שוב גם בעקבות חקירת השחיתות במעצ, שם כיהן בעבר כמנכ"ל.

התפטרות ויז'ניצר באה לאחר סדרת תחקירים ב-TheMarker שהעלו סימני שאלה באשר לפועלו בנ.ת.ע, ועל רקע שתי בדיקות פנים־ממשלתיות שנפתחו בנוגע למכרזים שניהלה החברה הממשלתית בתקופתו. ביום התפטרותו מתפקיד יו"ר הדירקטוריון, הגיעו חוקרי יחידת להב 433 של המשטרה למשרדי נ.ת.ע, הסתגרו בחדרו של ויז'ניצר, תפסו מסמכים והעתיקו קובצי מחשב.

צילום: תומר אפלבאום

במהלך השנה שחלפה מאז, בחנו אגף החשבת הכללית במשרד אוצר ורשות החברות הממשלתיות לעומקן לפחות ארבע התקשרויות שביצעה נ.ת.ע בתקופתו של ויז'ינצר, בהיקף של מיליארדי שקלים. ההתקשרויות הוכשרו או תוקנו, ונדמה היה כי החברה הותירה מאחוריה את עננת החשדות שנדבקה בה בעקבות מעצר היו"ר.

ואולם כעת נודע 
ל–TheMarker כי ויז'ניצר חזר באחרונה, בעקיפין, אל עולם הפרויקטים. זאת, דווקא דרך אחת הקבלניות בפרויקט הרכבת הקלה, שרק באחרונה זכתה במכרז שניהלה נ.ת.ע לאחר עזיבת ויז'ניצר, ושלווה אף הוא בהרמת גבה.

ויז'ניצר, כך מתברר, הועסק בחודשים האחרונים על ידי חברת דניה סיבוס - זרוע התשתיות של קבוצת אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב. דניה היא קבלן התשתיות הדומיננטי של נ.ת.ע בפרויקט הרכבת הקלה. בין השאר, היתה אחראית על פיצוץ גשר מעריב בתל אביב, והיא גם החברה שמבצעת יחד עם חברת China Civil הסינית (CCECC) את העבודות להקמת תחנת הרכבת התת־קרקעית בצומת קרליבך.

עבודות הרכבת הקלה בצומת קרליבך בתל אביבצילום: עופר וקנין

בדצמבר האחרון שילשה דניה את היקף עבודותיה בפרויקט. היא הוכרזה אז על ידי נ.ת.ע כזוכה במכרז הענקי לכריית המנהרות המזרחיות של הרכבת הקלה, בתמורה ל–1.6 מיליארד שקל.

בדניה סיבוס אישרו אתמול כי ויז'ניצר נשכר על ידי החברה כיועץ, אך רק כדי שיעביר למהנדסי החברה "שיעורי הדרכה" לקראת כניסתם לפרויקט הכרייה (ראו מסגרת). במקביל, הכחישו בנ.ת.ע בתוקף כי ויז'ניצר פעל בממשק כלשהו מול כפיפיו לשעבר בחברה.

ואולם זכיית דניה במכרז, שאליו ניגשה יחד עם חברת CCECC, עשויה לגרור בכל זאת כמה סימני שאלה באשר להתנהלות ועדת המכרזים של נ.ת.ע. זאת, לאחר חשיפת "שחקן החיזוק" ששכרה דניה, ולאור העובדה שההצעה שזכתה במכרז לא היתה בהכרח הזולה ביותר שהוגשה לנ.ת.ע.

לב לבייב

אגב, לפני חודש נחקר גם מנכ"ל דניה סיבוס, רונן גינזבורג. זאת, במסגרת פרשה אחרת שמנהלות רשות ההגבלים העסקיים ולהב 433, בחשד להטיות מכרזים ולתיאום מחירים.

מדוע נפסלה ההצעה הזולה יותר במכרז?

המכרז הבינלאומי שפירסמה נ.ת.ע לבניית המקטע המזרחי של הרכבת הקלה נועד עבור המסילה שבין פתח תקוה לרמת גן. המכרז הקיף כרייה של שתי מנהרות מקבילות באורך של 3.5 ק"מ כל אחת, מתחת למחלף גהה ולבני ברק, וכן בניית שלוש תחנות תת־קרקעיות.

שלוש קבוצות ניגשו למכרז, שבו נדרש כי במרבית הזכויות בכל קבוצה מתמודדת תחזיק חברה זרה בעלת ניסיון רלוונטי. כך, פיצרוטי וגאלה האירופיות (51%) ניגשו יחד עם שפיר הנדסה הישראלית (49%); Vianini האיטלקית חברה לאלקטרה ולמנרב; ואילו דניה סיבוס ניגשה, כאמור, יחד עם CCECC הסינית - שעמה זכתה גם במכרז על תחנת קרליבך, תמורת 700 מיליון שקל.

דניה והסינים סומנו מלכתחילה כפייבוריטים לזכייה במכרז - אולי בגלל שזכו כבר להיכרות מוקדמת עמו. כך, בהליך שקט, שולבה דניה גם בפרויקט המקטע המערבי של כריית המנהרות. במקטע זה זכתה המתחרה של דניה, סולל בונה (מקבוצת שיכון ובינוי), וחברה סינית אחרת, CRTG. משום זכייתן במקטע המערבי, לא יכלו חברות אלה להשתתף במכרז לכריית המקטע המזרחי.

בחלוף כמה חודשים התברר כי סולל בונה שילבה בביצוע את המתחרה שלה - זכיינית המקטע המזרחי - כקבלן משנה, והעבירה לידי דניה עבודות בשתי תחנות תת־קרקעיות בתל אביב (שאול המלך ושדרות יהודית).

רונן גינזבורגצילום: עופר וקנין

כך או כך, בתום הליך מכרזי קצר יחסית, הכריזה נ.ת.ע על דניה והסינים כזוכים במכרז לכריית המקטע המזרחי. בניגוד למכרזים אחרים, שבהם נוטות המפסידות לרכוב על "גילויים" מתוך מסמכי המכרז כדי להניע קמפיין תקשורתי נגד זכיית המתחרה, דווקא במכרז המקטע המזרחי נשמרו הטענות תחת הרדאר התקשורתי.

באופן מפתיע, דווקא במקרה הזה לא צפה מחלוקת מעל לפני השטח - ולא בגלל שלא היתה לכך סיבה. כך למשל, כעת מתברר כי ההצעה הזוכה של דניה והסינים - בסך 1.6 מיליארד שקל - לא היתה הזולה ביותר שהוגשה לוועדת המכרזים של נ.ת.ע, אלא דווקא הצעתן של אלקטרה, מנרב והאיטלקים היתה הזולה יותר - אך זו נפסלה בנימוק טכני.

קבוצה זו, כך מתברר, שגתה ברישום אחד המקורות שהרכיבו את ההון העצמי המינימלי לצורך הוכחת איתנות פיננסית במכרז. כך, אף ששלוש החברות בקבוצה אינן סובלות מחולשה פיננסית - ואף שדו"חותיהן הכספיים הוכיחו את קיומו של ההון העצמי הנדרש - השגיאה בתיאור המילולי שצירפו במסמכים, הפילה את הצעתן.

למרות המחיר הנמוך יותר שהוגש בהצעה זו, בנ.ת.ע החליטו שלא להסתפק בהבהרה, אלא לפסול את ההצעה בגין השגיאה הטכנית - שלא לומר מטופשת. גם עתירה שהגישו לבית המשפט אלקטרה, מנרב והאיטלקים, לא סייעה להם, היות שבתי המשפט נזהרים מלהתערב בהחלטות של ועדות מכרזים. מן ההפקר זכו דניה והסינים, שאמורים היו לכאורה לסיים במקום השני במכרז, ושלטענתם, סייע להם ויז'ניצר רק לאחר שהושלם המכרז - ובשום דבר הקשור בו.

נ.ת.ע: "הקשר בין אלכס ויז'ינצר לחברה נותק לחלוטין"

"במסגרת מפגשי הדרכה שאותם נוהגת דניה סיבוס להעביר מעת לעת לעובדיה, נשכרו שירותיו של אלכס ויז'ניצר. השירותים כללו שלושה מפגשי הדרכה קצרים למהנדסי החברה בנושאים הנדסיים מקצועיים" - כך מסרה אתמול חברת דניה סיבוס בתגובה לידיעה.

בדניה לא התייחסו למועד ההתקשרות עם ויז'ניצר, ולחפיפה האפשרית למועד ניהול מכרז הכרייה על ידי נ.ת.ע, שבו זכתה החברה. "יודגש כי ויז'ניצר העניק שירותים אלה במועד עיסוקיו בשוק החופשי - ומעבר למפגשים אלה לא היתה כל התקשרות בין הצדדים", נמסר מדניה.

באי כוחו של ויז'ניצר, עוה"ד נתי שמחוני ואילנה זיבנברג, מסרו בתגובה לדברים: "ויז׳ניצר נתן לחברת דניה סיבוס שירותי ייעוץ הנדסיים כלליים, שאינם קשורים לפרויקט זה או אחר. כל ניסיון להטיל דופי בהתנהלותו אינו במקומו וחוטא לאמת״.

באשר לחברת נ.ת.ע הממשלתית, זו מסרה בתגובה כי "מאז הודעת ויז'ניצר על עזיבתו את החברה, הקשר בינו לנ.ת.ע נותק לחלוטין. כל טענה או רמיזה בנושא שקרית, משוללת כל יסוד - והיא בגדר הוצאת לשון הרע".

באשר לפסילת הצעתן למכרז של אלקטרה, מנרה 
ו–Vianini הוסיפה נ.ת.ע: "ההצעה נפסלה עקב אי עמידת המיזם המשותף בדרישות הסף הפיננסיות, בטרם נבדקה ונוקדה ההצעה הטכנית, וממילא מבלי שנפתחה ההצעה הכספית.

"המיזם המשותף עתר נגד החלטת ועדת המכרזים, אך בית המשפט הודיע לעותרים כי הוא מקבל את עמדת נ.ת.ע, שלפיה מדובר בפגם מהותי - ולא בטעות טכנית של העותרת, וכי בכוונתו לדחות את העתירה. לאחר שמיעת עמדת בית המשפט, החליט המיזם המשותף לחזור בו מהעתירה וביקש למחוק אותה.

"כאמור, נ.ת.ע לא פתחה את הצעת המחיר, ולפיכך אינה יכולה להתייחס לטענה כי ההצעה שנפסלה היתה ההצעה הזולה במכרז".

המכרזים התמוהים: שניים הופשרו, שניים תוקנו

ארבע התקשרויות עמדו בבסיס הבדיקות הרגולטוריות והאכיפתיות סביב נ.ת.ע בשנה שחלפה מאז מעצרו של יו"ר הדירקטוריון לשעבר, אלכס ויז'ניצר. הראשונה שבהן היתה הניסיון להתקשר עם חברת הייעוץ הבינלאומית PB לצורך ניהול פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה. זאת, בפטור ממכרז ובהיקף כולל של כ–800 מיליון שקל לכל הפחות. ההתקשרות הוקפאה לכמה חודשי בדיקה, והופשרה בלית ברירה (PB מלווה את הפרויקט זה שנים), תוך סתימת פרצות מסוכנות שזוהו בנוסח החוזה המקורי.

הקפאה שנייה וממושכת יותר נכפתה על נ.ת.ע בכל הנוגע למכרז הקרונות (120), שבו זכתה CNR הסינית תמורת 1.2 מיליארד שקל (כולל אחזקה). מכרז זה לווה בשורת כשלים, אך בהיעדר היבטים פליליים, הופשר על ידי משרדי התחבורה והאוצר - אם כי הוא צפוי עוד למערכה בבית המשפט.

עסקה שלישית שנבחנה, והופשרה גם כן, היא זו שבמסגרתה שילמה נ.ת.ע למקורות 90 מיליון שקל בעבור העתקת צינור - בניגוד לעמדת הפקידות המקצועית בעבר, שטענה לניפוח עלויות.

התקשרות רביעית, שאמנם בוטלה, היא מינויה של ז'אנה קנופלר - בתה של שרת העלייה והקליטה לשעבר, ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) - לתפקיד מנהלת אגף משאבי אנוש בנ.ת.ע. זאת, בהליך מכרזי מזורז, שלווה בתמיהות רבות - שהביאו לבסוף לעזיבתה של קנופלר את התפקיד.

יש לציין כי לאחר התפטרות ויז'ניצר מראשות דירקטוריון נ.ת.ע, מסרו באי כוחו כי "ויז'ניצר הוא אדם עתיר זכויות, שנשא ונושא במגוון תפקידים ציבוריים, מתוך תחושת שליחות ואמונה. הוא פעל בהם ללא לאות, הטביע את חותמו והגיע להישגים מרשימים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה