נתניהו ושטייניץ מאיימים בתביעה של 
נובל אנרג'י - אף שבידיהם קלף מנצח

הבהרה שפירסם משרד האנרגיה ב-2010 חייבה את מפעילת הקידוחים האמריקאית לדווח על כך שהעתיקה את רישום פעילותה לקפריסין 
■ משלא עשתה זאת, פוחתים הסיכויים שתצליח לתבוע את ישראל בבוררות בינלאומית

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האנרגיה, יובל שטייניץ, מנהלים זה שבוע קמפיין הפחדה שתכליתו לשכנע את הציבור, את מערכת המשפט ואת שופטי בג"ץ כי אסור להורות על שינוי מתווה הפשרה הממשלתי מול מונופול הגז.

במוקד המסרים של השניים עומדת טענה שלפיה אי־אישור המתווה ככתבו וכלשונו - לרבות סעיף היציבות שנלווה לו - יביא בוודאות לפניית חברת נובל אנרג'י האמריקאית להליך בוררות בינלאומי נגד ישראל, שיחשוף את המדינה לתשלום פיצויים במיליארדי שקלים.

באופן אבסורדי, קברניטי המשק אימצו את איומיה המשפטיים של חברת הגז האמריקאית - אף שבידי ישראל טענות נגדיות חזקות בדבר היעדר הסמכות של נובל לפנות להליכי בוררות. זאת מכיוון שהחברה לא דיווחה לישראל מאז 2012 כי רשמה את אחזקותיה במאגרי הגז הישראליים בחברה בת הרשומה בקפריסין, מה שלכאורה היתה מחויבת לעשות.

צילום: גיל יוחנן

כעת, בזכות הרישום המחודש בקפריסין, מבקשת נובל ליהנות מחסות האמנה הבילטרלית שעליה חתומות קפריסין וישראל מאז 1998 "לקידום ולהגנה על השקעות", ושבגינה זכאית כל חברה קפריסאית לתבוע פיצויים במוסד הבוררות הבינלאומי (ICSID) בגין פגיעה בזכויותיה.

בסעיף 76 לחוק הנפט הישראלי אמנם מצוין שכל היתר חיפושים, רישיון קידוח או חזקת הפקה שניתנו ליזם הם אישיים, ואינם ניתנים לשעבוד או להעברה בכל דרך שהיא, אלא ברשות משרד האנרגיה; ואולם, את העברת הרישום מאיי קיימן לקפריסין ביצעה נובל בחברה האם, נובל אנרג'י אינטרנשיונל, שמחזיקה במלוא המניות של החברה שבאמצעותה היא פועלת בישראל, נובל אנרג'י מדיטרניאן.

העובדה כי לא בוצע שינוי ברישום הבעלות של החברה "הישראלית", אלא במיקום הרישום של החברה האם שלה, היא שהביאה ככל הנראה את נובל לטעון כי לא נדרשה בדיווח למשרד האנרגיה הישראלי, ובה בעת לטעון כי מכוח רישום החברה האם בקפריסין עומדת לה זכות התביעה ב-ICSID.

אלא שכעת מתברר כי מסמך הבהרה שפירסם משרד האנרגיה עוד ב–2010 — שנה וחצי לפני שנובל ביצעה את הרישום המחודש בקפריסין — חסם פרצה זו בחוק.

"מבלי לגרוע מכלליות סעיף 76, מובהר בזאת, למען הסר ספק, כי גם שינוי בשליטה בתאגיד המחזיק בזכויות האמורות, בין במישרין ובין בעקיפין, או מתן טובת הנאה ביחס לשליט — טעונים אישור הממונה, לאחר התייעצות עם המועצה", נכתב במסמך ההבהרה שהפיץ משרד האנרגיה ב–20 באוקטובר 2010.

כלומר, גם השינוי שנעשה ברישום החברה האם של פעילות נובל בישראל — דרש את אישור מועצת הנפט והממונה על חיפושי הנפט במשרד האנרגיה. זאת, כשבמשרד מכחישים בתוקף כי ידעו בכלל על שינוי מיקום הרישום - וטוענים כי מעולם לא אישרו אותו.

אז היכן נובל אנרג'י יכולה להתחכם?

כפי שפורסם באחרונה 
ב-TheMarker, הבקשה של נובל למחוק את פעילותה "הישראלית" מאיי קיימן, לקראת רישומה מחדש בקפריסין, נעשתה ב-11 באפריל 2012 - שישה ימים אחרי שוועדת צמח המליצה על מכר בנפרד במאגר לווייתן, ותשעה ימים אחרי שחוזי הגז של מאגר תמר הוקפאו בהוראת רשות ההגבלים העסקיים.

"אם נובל תבקש לממש את האמנה ולתבוע מכוחה, התגובה הראשונה של ישראל תהיה התנגדות לסמכות הבוררות לדון בנושא", הסבירה בשבוע שעבר עו"ד ד"ר דפנה קפליוק, מומחית לנושא. "ישראל תטען כי נובל לא נופלת תחת ההגדרה של 'משקיע', וכי המשקיע במקרה זה הוא לא חברת נובל הקפריסאית", הוסיפה קפליוק. לדבריה, הטענה לחוסר תום לב מצד נובל תהיה חזקה יותר "אם יש אמירה פוזיטיבית שכל התקשרות חייבת להיעשות אך ורק באמצעות החברה שרשומה באיי קיימן".

אמירה כזאת, כך מתברר כעת, אמנם הופיעה בהבהרה מ–2010 — מה שלא מנע מממשלת ישראל להמשיך לטעון כי קיימת סכנה ממשית להפסד ישראלי בבוררות בינלאומית. זאת בשעה שאנשי משרד המשפטים מציגים בשבוע שעבר בפני הרכב שופטי בג"ץ חוות דעת שהוזמנה לצורך העניין מפירמת עורכי דין אמריקאית. חוות הדעת, שעברה "השלמות" ימים לפני הדיון בבג"ץ, לא פורסמה, ובאופן חריג אף הוצגה לשופטים במעמד צד אחד.

אם אמנם סיפק משרד האנרגיה אמירה חדה בדבר חובת הדיווח גם על שינויים בחברה האם, מה נותר מטיעוני נובל אנרג'י בדבר זכאותה לבוררות?

לפי הערכות, נובל העלתה טענה שלפיה החברה הרשומה בקפריסין אינה בהכרח חברה אם, המחויבת בדיווח, וכי שינויים המבוצעים בתוך קבוצת חברות אחיות אינם נופלים למעשה תחת הגדרה של "העברת זכויות".

על שתי טענות אפשריות אלה ניתן ללמוד בעקבות חידוד נוסף של סעיף 76, שביצע הממונה על ענייני הנפט רק לפני חודשיים. זאת, ככל הנראה, בעקבות לקחי פרשת נובל־קפריסין.

לפי מסמך הבהרות חדש שהנפיק, חודדה הגדרת "בעל זכות" לפי חוק הנפט, ותחת הגדרה זו נכלל כעת גם בעל "אמצעי שליטה" (למשל, בעל זכות הצבעה בדירקטוריון), ולא רק בעל מניות. כמו כן נקבע, כי בין היתר חלה חובת דיווח גם על שינוי שייעשה בקרב קבוצת חברות אחיות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות