מתווה הגז: מה צפוי עכשיו - ומי יהיה האחראי במקרה של "פיצוץ"

גם אם סעיף היציבות במתווה הגז יבוטל - עתיד משק הגז בידי נובל אנרג'י ■ נתניהו ושטייניץ טסו לברלין - בהבנה שהמתוה לא חוזר לכנסת

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

יממה לאחר "הפצצה" שהשליך יו"ר הרכב השופטים בבג"ץ מתווה הגז, השופט אליקים רובינשטיין — סממני ההלם עדיין ניכרו אתמול בקרב נציגי הממשלה, שנשמעו אובדי עצות.

"המלצת" שופטי בג"ץ לממשלה לשקול את אישורו בחקיקה של סעיף היציבות השנוי במחלוקת הכתה את משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה בתדהמה. אלה היו משוכנעים כי חרף הביקורת הצפויה על הליך אישור המתווה — לא יעכבו שופטי בית המשפט העליון את יישומו.

בנימין נתניהו בבג"ץצילום: אוריה תדמור

"אנו מתמקדים לעת הזאת בסוגיית היציבות, ובשאלה האם הוראות המתווה בעניין זה אפשריות בלא חקיקה ראשית", כך ניסח הרכב השופטים את החלטתו שפורסמה רק אתמול.

"השאלה שאנו מציגים היא אם אין מקום, לשם הסרת ספקות אפשריים, ותוך הבאתה בחשבון של שאלה זו, לנקוט חקיקה בנושא היציבות", תהו השופטים. למענה המדינה על תהיה זו הקציבו שבוע — תוך שהם מציינים כי יסתפקו בשני ימי הדיונים שקיימו בעתירות, ולא יקיימו דיון נוסף לפני מתן החלטתם.

באשר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא יצא אתמול לברלין בראש משלחת של כמה משרי הממשלה, לרבות שר האנרגיה, יובל שטייניץ, למפגש בין־ממשלתי נוסף עם הקנצלרית, אנגלה מרקל, וחברי ממשלתה. משום כך, הגורמים המעורבים במתווה ובהליך המשפטי בעתירות שהוגשו נגדו עדיין לא התכנסו כדי לדון במשמעויות החלטת בג"ץ. על אף פרסומים שונים, עדיין לא הועלו דרכי פעולה מוצעות, וטרם נדונה תשובתה האפשרית של המדינה להצעת השופטים.

עם זאת, בקרב גורמי הממשלה התחדדה אתמול הבנה כי החזרת המתווה למליאת הכנסת, והכנת סעיף היציבות לחקיקה בשלוש קריאות כמעט ולא באה בחשבון. זאת, לא רק בגלל החשש מהיעדר רוב בהצבעה במליאה, אלא גם בשל התארכות ההליך בכמה חודשים נוספים — אחרי שהכל שוכנעו כי כבר הסתיים.

מי יהיה "האחראי" לפיצוץ המתווה?

תחושות אלה הולידו אתמול את ההערכה כי המדינה תבקש תחילה להיאבק משפטית בהחלטה הצפויה של הרכב שופטי בג"ץ. רמז לכך ניתן כבר בתגובת המדינה הראשונית להודעת בג"ץ בדיון שלשום. בא כוח המדינה, עו"ד ענר הלמן, הסתייג מהצעת השופטים בטענה כי ייתכן שסעיף היציבות כלל לא ניתן לאישור בחקיקה.

>> להגדלת התרשים לחצו כאן

טענה זו נשענת כנראה על האבסורד בכך שחברי כנסת יידרשו להצביע בעד חוק שמפקיע מהם את זכות ההצבעה החופשית במשכן. זאת, מכיוון שלפי סעיף היציבות, מתחייבת הממשלה לסכל יוזמות חקיקה פרטיות שיוגשו בעתיד נגד המתווה.

בה בעת, בממשלה יש מי שנתלים באמירתו שלשום של שופט ההרכב, עוזי פוגלמן, שלפיה השופטים "עדיין לא מגובשים". אלה רואים בהתבטאות הזאת עדות לשופט או שניים מבין חברי ההרכב — שעדיין סבורים כי די באישור ממשלה לצורך אישור הסעיף. זאת, תוך הותרת פתח לשכנוע שופט נוסף בכך שלא ניתן למעשה לאשר את סעיף היציבות בכנסת, מבחינה טכנית־משפטית.

משכך, אחד הצעדים שיונחו עוד השבוע על שולחנו של נתניהו הוא יציאה למאבק משפטי נגד החלטתו הצפויה של הרכב שופטי בג"ץ — בטענה כי תכליתו לא ישימה. זאת, תוך הפעלת לחץ תקשורתי על השופטים, שעליהם תוטל לכאורה האחריות ל"פיצוץ המתווה".

הניסיונות להפעלת לחץ ציבורי על בג"ץ ניכרו אתמול ושלשום בדברי "התוכחה" שנשאו נתניהו ושטייניץ נגד עיכובו הנמשך של המתווה — ובאזהרותיהם בדבר תרחישי אימים שממתינים אז למשק.

אגב, מקורות בחברות הגז ניסו לפזר אתמול הערכות אופטימיות בדבר האפשרות שעם הסבר נוסף בדבר "ההשלכות הכבדות" שבהן נושא עיכוב המתווה — יתרצו השופטים וייסוגו מעמדתם כלפי החוקתיות החסרה של סעיף היציבות. עם זאת, קשה לראות את הרכב השופטים מחולל דרמה כזאת לחינם, אלמלא שקלו בכובד ראש את אמירתם הדרמטית מבעוד מועד.

סעיף 52 יאושר, והמתווה ייכנס לתוקף

לפי הערכות, הממשלה לא תיעתר מיוזמתה להצעת בג"ץ — ותבקש פסק דין, משני טעמים. הראשון הוא המחויבות שנטל על עצמו נתניהו להעברת המתווה שעליו חתם. לפיכך, גם אם סיכוייו של סעיף היציבות לעבור את משוכת בג"ץ אינם גבוהים — ספק אם הממשלה תיסוג מיוזמתה מנוסח המתווה.

יובל שטייניץ בבג"ץצילום: גיל יוחנן

הסיבה השנייה לצורך בפסק דין נעוצה בנימוקים הפרטניים של השופטים לפסילת הסעיף. הנימוקים יצביעו על המוקדים הבעייתיים שעמם התקשו השופטים להשלים בנוסח הסעיף. אז תוכל הממשלה לפנות למפעילת קידוחי תמר ולווייתן, חברת נובל אנרג'י האמריקאית, שעומדת מאחורי הדרישה להכללת החסינות הרגולטורית — ותציע לה לשנות בהסכמה את פרטי החסינות המובטחת. זאת, במטרה שלא להביא לביטול המתווה כולו.

תרחיש זה חושף את הפוזיציה המביכה שעמה תידרש הממשלה להתמודד ביום שאחרי פסילתו הצפויה של סעיף היציבות.

לפי הערכות, צפויים כנראה השופטים להכשיר את השימוש התקדימי שעשה ראש הממשלה בסעיף 52 לחוק ההגבלים, כדי לאשר את המתווה במסלול עוקף רשות הגבלים עסקיים. זאת, חרף ליקויים בהליך שצפויים לאזכור ביקורתי בהחלטת בג"ץ.

פועל יוצא של אישור השימוש בסעיף 52 הוא שמבחינת המדינה, המתווה ייכנס למעשה לתוקף — לאחר שכבר נחתם על ידי נתניהו ושטייניץ לפני כחודשיים ואושר בממשלה.

ואולם בעוד שמבחינת המדינה זכה המתווה לתוקף, הבהירה נובל אנרג'י מעל לכל במה, לרבות בפני בג"ץ, כי היא רואה בסעיף היציבות תנאי סף לאישור כל מתווה, שבלעדיו לא תסכים לכל הסדר. זו גם הסיבה לכך שנתניהו התריע שלשום בבג"ץ כי דין שינוי במתווה — כדין ביטולו.

מכאן, שביום לאחר ביטול סעיף היציבות הכדור עובר לידיה של נובל. ברצותה, תסכים להתפשר על חסינות ממותנת, לצד חבילת סיוע נוספת שתדרוש עבור פיתוח מאגר לווייתן במועד. ברצותה, תביא לפיצוץ המתווה כולו.

נובל תשבור את הכלים, כדי לקנות זמן

כך או כך, תמצא עצמה מדינת ישראל תלויה בהכרעת נובל. זאת, יש להזכיר, כשלפי המתווה, אבן הדרך הראשונה שבה נדרש מונופול הגז לעמוד היא רק בעוד שנה, עד אז יידרשו נובל ודלק למכור את אחזקתן במאגרי כריש־תנין. למעשה, לאחר שנובל המחתה את זכויותיה למכירת חלקה במאגרים לדלק — הרי שנקודת המפגש הבאה שלה עם הרגולטור הישראלי תהיה רק בסוף 2017, אז היא נדרשת להוכיח השקעה בפיתוח לווייתן. אלא שעד למועד מאוחר זה, מחושקות לכאורה ידי ממשלת ישראל.

בענף האנרגיה נחלקו אתמול הדעות לגבי מהלכי נובל. מצד אחד, יש הטוענים כי נובל תבקש לנצל את "ההפרה" לכאורה של המתווה שנחתם וסוכם מולה — כדי "לשבור את הכלים" מול ישראל.

טענה זו נולדה מהנחה שלפיה נובל ממילא לא מסוגלת לעמוד בלוחות הזמנים שנקעו במתווה לפיתוח מאגר לווייתן, ולכן תהיה מעוניינת ליזום משבר שיאפשר לה לקנות עוד זמן. זאת, לפחות עד לפתרון משבר יצוא הגז מול מצרים, ובתקווה שעד אז תשתפר מצוקתה התזרימית.

לפי גישה זו, במידה שהסיכויים של לווייתן להיות מפותח עד 2020 — ימשיכו להיות נמוכים — אזי שנובל צפויה לנצל את ביטול סעיף היציבות כדי לסגת מהמתווה. כך, תמשיך נובל להישען על מונופול תמר עד להתאוששות שוק הקידוחים העולמי. במקביל, היא תנהל חזית משפטית נגד ממשלת ישראל, במידה שזו תבקש לאכוף צעדים רגולטוריים דוגמת הפקעת הזכויות בלווייתן או הטלת פיקוח על מחיר הגז.

מצד שני, היו שטענו אתמול כי לנובל היו די הזדמנויות ליזום משבר מול ממשלת ישראל ולפנות לערכאות משפטיות – וכי אם היתה מעוניינת בכך, היתה עושה זאת עד כה. לפי גורמים אלה, הימור כנגד נובל, כלומר הנחת תוצאת בג"ץ בפניה כעובדה מוגמרת, לא תביא את האמריקנים לבחור בפיצוץ.

לפי הערכות גורמים אלה, צעדים שיגבירו את הסיכויים לפיתוחו של לוויתן בזמן עשויים להביא את נובל להטות אוזן להצעות פשרה וריכוך. עם זאת, גם גורמים אלה לא ידעו אתמול להגיד מתי ייסגר האפיק החלופי — ובאיזה מחיר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קהילת גן החיים, בקעת יבנאל. עבודת כפיים וחלוציות

"מחבקי העצים" קנו כאן אדמות ב-30 אלף שקל לדונם. היום הן שוות הון

גיף הסכם ממון

"לחתום על הסכם ממון היה הדבר הכי רומנטי שעשיתי. בזכותו קניתי לעצמי דירה"

ריטייל גנגסטר

מפורסם יותר מנשיא ארה"ב: הסיפור על הנוכל שהבריח לישראל 60 מיליון דולר

קיסריה מימין, וג'סר א-זרקא משמאל

"גם מאנדרומדה ביפו ברחו - והיום הלוואי שיכולתי לקנות שם דירה"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ניר קורצ'ק, סמנכ"ל שיווק בפלייטיקה

הסמנכ"ל, האח הדירקטור והסטארט־אפ: העסקה המוזרה של פלייטיקה

נוריאל רוביני

חשבתם שיהיה רע? רוביני חוזה נפילה של 40% במניות ומיתון נוראי