השאלות הקשות ששופטי בג"ץ צריכים לשאול היום את נתניהו

הופעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפני שופטי בג"ץ היא ההזדמנות הראשונה, וגם האחרונה, להציג בפניו את השאלות הקשות לגבי ההליך לאישור מתווה הפשרה מול מונופול הגז, והפעם - גם לדרוש שישיב עליהן

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

1.כיצד נולדת דחיפות?

אדוני ראש הממשלה, מבלי להידרש לביקורת על תוכן המתווה, מהן הנסיבות המדיניות והביטחוניות שהתעוררו דווקא כיום, ושלא היו קיימות בעבר, שבגינן נדרש אימוץ מהיר של הסדר רגולטורי חדש במשק הגז הטבעי, תוך נעילתו לתקופה של עד 15 שנה?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו

לחלופין, אם תטען כי הנסיבות המדיניות והביטחוניות שמחייבות את אישורו המהיר של מתווה הגז קיימות מזה זמן, ולא נולדו בעקבות סירוב הממונה על ההגבלים העסקיים לאשר את המתווה — מדוע לא פעלת לפתור אותן במשך שש השנים האחרונות? כלומר, מדוע לא פעלת להגברת היתירות האסטרטגית במשק הגז, ומדוע המתנת שלוש שנים וחצי עד לכינון צוות בין־משרדי לפתרון החסמים הרגולטוריים ההגבליים?

2. מדוע "פשרה" — ולא החלטה?

אם משק הגז אמנם ניצב כעת בפני סכנה, מדוע נתת הוראה לנהל מול מונופול הגז משא ומתן לגיבושו של הסדר "פשרה" — ולא קיימת התדיינות 
פנים־ממשלתית, שבסופה החלטה ריבונית מחייבת? אם לשיטתך הפעלת סמכות ריבונית כזאת אינה אפשרית כיום, או שאינה משתלמת, היכן חוות הדעת המשפטיות, המקצועיות־ענפיות והכלכליות שעליהן התבססה מסקנה אסטרטגית זאת?

כמו כן, מדוע אתה שולל את הריבונות גם מידי ממשלות עתידיות, במסגרת סעיף היציבות, ומדוע לא הוצגו בפני הקבינט המדיני־ביטחוני, בפני הממשלה ובפני ועדת הכלכלה חוות דעת שמנמקות את הצורך בשלילת הריבונות העתידית, ושפורטות את הסיכונים שגלומים בהפקעה נוספת זו?

3. מדוע הפתרון נדחה?

אם אמנם ניצב משק הגז בפני סכנה לביטחון האנרגטי, שמכוחה נגזר מתווה שלדבריך "אינו אידיאלי" — מדוע המתווה אינו מבקש בכלל לפתור את הסכנה הזו במהלך ארבע השנים הבאות (לכל הפחות)? כלומר, מדוע אינך מורה על תוכנית חירום לאומית לשם הגברת היתירות התשתיתית — אלא משעין את הצלת המשק על יוזמה פרטית מצד בעל אינטרס עסקי?

4. מדוע לא כונס הקבינט מחדש?

מאז אושר קידום המתווה על ידי הקבינט המדיני־ביטחוני, ביוני אשתקד, התחוללו שינויים משמעותיים במשק האנרגיה העולמי והאזורי: מחיר הנפט קרס, ועמו צללו מחירי הגז, תוך העמדת פרויקטי הפיתוח והיצוא בסיכון; מצרים גילתה מאגר גז משלה, וניתקה את המגעים ליבוא גז מישראל בעקבות פסק הבוררות שחייב אותה לפצות את חברת החשמל. היות שהנסיבות הללו לא הובאו בשעתו בפני חברי הקבינט — אף שהן נושאות בהשפעה ישירה על תוכן ההחלטה שהתבקשו לקבל — האם לא היה מקום לכנס את הקבינט לדיון מחודש?

5. כמה בעצם עולה לנו המתווה?

לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, הפקעת סמכויות רשות ההגבלים מתאפשרת רק בעת ששיקולי מדיניות חוץ וביטחון המדינה גוברים על שיקולים של תחרות. לפיכך, מדוע לא הוצגו חוות דעת כלכלית ותחרותית, שיכמתו את המחיר שבו נושא משק האנרגיה כיום (ואת העלויות שבהן יישא לאחר אישור המתווה) — כך שתוכל לקבוע כי שיקולים מסוימים אמנם גוברים על 
שיקולים אחרים?

במלים אחרות, כיצד קבעת כי שיקולי חוץ וביטחון נושאים משקל כבד יותר משיקולי התחרות — אם לא הוצג בפניך, או בפני כל גורם אחר, ניתוח תחרותי של שוק הגז עם ובלי המתווה?

למשל, כמה יפסידו לקוחות חברת החשמל בשל הנצחת מחיר הגז המונופוליסטי, שאותו היא רוכשת מבעלי מאגר תמר — לעומת מציאות שבה המחיר היה מופחת ומפוקח? או, איזה תג מחיר לגז במשק יכתיב שווי העסקה למכירת אחזקות דלק בתמר, בזכות היעדר הפיקוח? או, מהי בעצם ההסתברות לפיתוחם יחדיו של מאגרי לווייתן, כריש ותנין, בהתייחס להיקפי הביקוש המקומי לגז?

6. מי אישר את הפעלת סעיף 52?

היכן חוות הדעת המשפטית שהכשירה את השימוש התקדימי בסעיף 52 לחוק ההגבלים, בנסיבות הקיימות? היכן חוות הדעת המשפטית שהתירה שימוש תקדימי בסעיף 52 לחוק ההגבלים ללא הגשת חוות דעת 
כלכלית?

מדוע כל חוות הדעת לא הוצגו בפני הקבינט המדיני־ביטחוני, הממשלה וועדת הכלכלה — לפני שאלה התבקשו לחוות דעתם על המתווה?

7. מה התוקף של החלטת יחיד?

הפעלתו התקדימית של סעיף 52 נשענה על שלוש חוות דעת שנכתבו על ידי גורמי מקצוע הכפופים לראש הממשלה במישרין — במשרד החוץ, במועצה הלאומית לכלכלה ובמטה לביטחון לאומי.

חוות הדעת הללו שימשו אותך, בכובעך כראש הממשלה, להכתבת הסדר פשרה מול חברות הגז; שימשו אותך כדי לאמץ את המתווה גם בנעלי שר האוצר הנבצר, שהעביר סמכויותיו אליך; וכן שימשו אותך לפטור מונופול מהסדרים כובלים בכובעך כשר הכלכלה.

היות שגיבוש המתווה והנמקתו נעשו על ידי אדם אחד — האם סביר לעשות שימוש תקדימי בסעיף 52 דווקא במקרה שבו לא נשמרו הריסונים והאיזונים שקבע החוק?

8. מדוע שונו סדרי יצוא הגז?

מתווה הגז משנה 12 מבין 20 הסעיפים שאישרתם אתה ושריך ביוני 2013, בהחלטה על סדרי יצוא הגז. על החלטת ממשלה זו, שכעת אתה מבקש לשנות, הגנת רק לפני שנתיים בפני בג"ץ בנימוקים דומים לאלה שמשמשים אותך כיום בהגנה על מתווה הגז. מדוע לא התקיים דיון מחודש בקביעתם של סדרי יצוא חדשים? וכיצד יכולות אותן הנמקות לשמש לצורך הגנה על שתי החלטות הפוכות כמעט?

9. מדוע שונה חוק ששינסקי?

מתווה הגז כולל שני שינויים מהותיים בהוראות חוק ששינסקי, שתכליתם להקל על יצוא הגז ולהפחית מחבות המס של החברות המייצאות. מדוע לא הובאו תיקונים אלה לחקיקה מחודשת בכנסת?

10. היכן התוכנית החלופית?

ההתחייבויות במתווה המוצע הן חד צדדיות. כלומר, המדינה היא היחידה שנושאת בה, בעוד שחברות הגז אינן חשופות במסגרת המתווה לסנקציות ברורות ומיידיות, במקרה שיפרו אותו.

מציאות מעוותת זו נעדרת תמריץ לעמידה בתנאי המתווה — ואף חושפת את ישראל לעמדת נחיתות בכל מקרה של משא ומתן עתידי מחודש. אדוני ראש הממשלה, כיצד לא הצגת לצד המתווה תוכנית חלופית, למקרה שייכשל?

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?