"2016 אבודה. שום מפעל לא יעבור לגז - ומכירת הגז לתעשייה תימחק"

חוזי הגז של מונופול תמר לתעשייה הוצמדו למחיר הנפט - כל עוד הוא בטווח של 320-60 דולר ■ מרגע שהמחיר צלל יותר, התעשיינים מפסידים מיליוני שקלים ומעדיפים לחזור למזוט המזהם ■ הממשלה והתאחדות התעשיינים לא דאגו לתיקון החוזים במסגרת המתווה

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

הצלילה במחיר הנפט העולמי לא היתה אמורה לפגוע בלקוחות התעשייתיים של מאגר הגז תמר. בניגוד לחוזה הגז שעליו חתמה חברת החשמל — שהוצמד למדד האמריקאי — החוזים שעליהם חתמו מול המונופול מפעלי התעשייה הגדולים וחברות שיווק הגז בצינור, הוצמדו למחיר הנפט בעולם (מדד הברנט). כך, לכאורה, אם מחיר הנפט יורד — גם מחיר הגז שאותו יידרשו לשלם יירד בהתאם.

ואולם, מסתבר כי בחוזים המוקדמים שעליהם חתמו בתעשייה הישראלית מול מפעילת מאגר תמר, נובל אנרג'י האמריקאית, נקבע מנגנון גידור שכלל מחירי תקרה ורצפה לנפט. כך, בחוזה האחיד שהועבר בין הלקוחות, נובל קבעה כי מנגנון ההצמדה יופעל כל עוד מחיר חבית נפט ינוע בין רצפה של 60 דולר — לבין תקרה אסטרונומית של 320 דולר לחבית.

מפעל פניציהצילום: גיל אליהו

מנגנון כזה מעורר תהייה כיצד הסכימו הלקוחות לחתום על מנעד שבין מחיר רצפה ריאלי יחסית, שאמור להגן על ספק הגז — לעומת תקרה מופרכת לכאורה, שאמורה היתה להגן על הלקוח של הגז.

לתהייה זו השיב בסוף השבוע אחד מלקוחות הגז של תמר: "זה לא היה בדיוק משא ומתן. נובל באו עם המספרים מיוסטון, כי שם כנראה שיערו שבעולם של פחות מ–60 דולר לחבית — ממילא ענף הקידוחים ייעצר. זה אולי נכון לתעשיית הפצלים של נובל בארה"ב, אבל הם לא לקחו בחשבון שהסעודים יכולים להפיק גם ב–30 דולר לחבית".

לקוח אחר שחתום על חוזה דומה הודה: "אף אחד לא האמין אז שמחיר הנפט יצלול ל–29 דולר לחבית. אלה היו ימים של 120 ו–130 דולר לחבית, שבהם כולם חששו מזינוק במחיר כלפי מעלה. לנובל לא היה כל כך פנאי להתעסק עם לקוחות תעשייה קטנים, ולכן פשוט העתיקו את אותו חוזה והעבירו אותו בין כולם. למען האמת, התווכחנו על כל סעיף — אבל לא על זה. רצפת מחיר הנפט כלל לא היתה על האג'נדה".

צלילת מחיר הנפט בעולם מתחת לרצפה של 60 דולר לחבית מסיבה לפיכך נזק לתעשיינים הגדולים בישראל, שמופסדים "על הנייר" בסכומים של עד מיליוני שקלים מדי חודש. גם חברות שיווק הגז בצנרת עלולות לרשום הפסדים — היות שהן חתומות מול מאגר תמר על רכש גז שעבורו הן אמורות לחפש לקוחות קטנים יחסית, שנרתעים כיום ממעבר לגז.

זו גם הסיבה להודעת בעלי מפעל פניציה בצפון, בשבוע שעבר, שלפיה בכוונתם לחזור משימוש בגז טבעי לשימוש חלופי במזוט המזהם. לטענתם, מחיר המזוט שנע בעבר סביב רמות שוות ערך ל–19 דולר למיליון BTU (יחידת נפח לגז) — צלל כיום לכ–4 דולר למיליון BTU, ונהפך לאטרקטיבי ביחס למחיר הגז החוזי מתמר, שנע סביב 5.2 דולר ליחידת חום. בחדשות 2 פורסם בחמישי כי המפעל "מפסיד" לכאורה מדי חודש 150 אלף דולר בגין השימוש בגז — ביחס לעלות האנרגיה שהיה משלם אם היה עובר לשרוף מזוט.

מפעל פניציהצילום: ירון קמינסקי

"אין סיכוי שבעלי תמר ייגעו בחוזים"

חרף מצוקה זו, שנותנת ביטוייה בתעשייה כבר כמה חודשים, היתה הממשלה האחרונה לזהותה. בדומה לאופן שבו נהגה כלפי חוזי החשמל החתומים מול מונופול תמר — הממשלה נזהרה גם שלא לפתוח את חוזי הגז שעליהם חתמה התעשייה. כך, במסגרת מתווה הפשרה הממשלתי שסוכם מול מונופול הגז, נמנע צוות המשא ומתן הממשלתי מלהעלות דרישה להפחתת רצפת ההצמדה בחוזים אלה.

למרבה האבסורד, כך נהגה גם התאחדות התעשיינים, שלא פעלה לקידום מהלך של הפחתה מול הממשלה או מול חברות הגז — ואף בוחרת בימים אלה לגונן על המתווה מפני העתירות שהוגשו נגדו לבג"ץ. זאת, לאחר שלא מימשה גם את ההיתר שניתן לה מידי הממונה על ההגבלים העסקיים לנהל מול המונופול משא ומתן לרכש מרוכז של גז בעבור קבוצת תעשיינים.

בסוף השבוע בחר השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, לנקוט במהלך חריג ומביך, שבמסגרתו פנה פומבית לבעלי מאגר תמר — ובייחוד לשותפות הישראליות בו (דלק, ישראמקו ואלון) — וקרא להן להוריד מיוזמתן את מחיר הגז לתעשייה, ולו לפרק זמן. זאת, כדי למנוע את זיהום האוויר שייגרם כתוצאה מהמעבר לשריפת מזוט — וכדי להגדיל את הביקושים המקומיים לגז, שממילא יתרמו בעתיד הרחוק גם לסיכויי פיתוח לווייתן.

בסוף השבוע העריך אחד התעשיינים כי חברות הגז יידחו את הקריאה על הסף משיקולים אסטרטגיים — ולאו דווקא כלכליים. "מצד אחד, אלה חוזים קטנים יחסית, שהפגיעה בהכנסות המאגר מכוח הוזלתם תהיה שולית עבור בעלי תמר. כך למעשה, יוכל המונופול לתקן את תדמיתו בזול יחסית — ולהצטייר כספק הקשוב לצרכים לאומיים", העיר. "מצד שני, אם בעלי תמר רק יעזו לשנות דבר מה קטן בכל חוזה — מיד יקפצו עליהם כל מתנגדי המתווה, וישאלו מדוע שלא יתקנו בהתאם גם את החוזה המעוות עוד יותר של חברת החשמל, שרוכשת היום גז ב–5.5 דולר למיליון BTU. לכן, אין סיכוי שחברות הגז יסכימו לגעת בחוזים — גם אם יתהפך העולם".

מפעל פניציהצילום: ירון קמינסקי

קרן של 120 מיליון ש' — אך רק 10% נוצלו

לפי הערכות בשוק הגז לתעשייה, נקודת האיזון בין מחיר הנפט למחיר הגז החוזי נעה סביב 40 דולר לחבית נפט — עבור לקוחות ותיקים שכבר רוכשים גז. ואולם, כל עוד מחיר הנפט מדשדש תחת רף של 60 דולר לחבית, טוענים בשוק, אין סיכוי לגיוס לקוחות חדשים לגז בקרב התעשייה הקלה או בתי המלאכה.

"2016 היא שנה אבודה", העיר במרירות אחד העוסקים בשוק ההסבות לגז. "שום מפעל חדש לא יעבור לשימוש בגז טבעי, ובלי מעורבות ממשלתית אגרסיבית — השוק פשוט ייהרג", הוסיף.

מקור בקרב חברות שיווק הגז הוסיף: "הממשלה הציעה מענקי הסבה של 250 אלף שקל למפעל גדול ועד 750 אלף שקל למפעל קטן — עבור הסבות שעלותן מגיעה למיליוני שקלים. זו בדיחה. ברקע הביורוקרטיה שלא נפתרה, ולנוכח התלות הבעייתית שנמשכת ברשות הגז ובמכון התקנים, לא מפליא שמתוך 120 מיליון שקל שהוקצבו לקרן התמיכה של משרדי הכלכלה והאנרגיה עבור מימון חיבורי גז והסבות רק 10% נוצלו".

לדבריו, "הלקוחות הפוטנציאליים פותחים עיתון, רואים שאין לווייתן, אין צינור גז שני, גילו מאגר מתחרה במצרים, מניית נובל אנרג'י מתרסקת, ורגע — המתווה עדיין כאן ויש עוד בג"ץ — ואומרים לעצמם שמה שלא יעשו, זה יהיה בגדר פיל לבן. כולם כאחד אומרים: 'עזוב, עם מה שיש לי אני כבר אסתדר'".

לפני שבועיים קיים שר האנרגיה, יובל שטייניץ, "הערכת מצב" בדבר ההשלכות של ירידת מחירי הנפט בעולם על משק האנרגיה הישראלי. במפגש עלתה השלכת מחירי הנפט הנמוכים על מידת המוטיבציה הנמוכה בתעשייה הישראלית לעבור לשימוש בגז טבעי. זאת, מכיוון שמחירי הסולר והמזוט נמוכים באופן אבסורדי ממחיר הגז המונופוליסטי לתעשייה. בין היתר, עלתה בדיון האפשרות לגבש תוכנית תמריצים במימון ממשלתי כדי לעודד באגרסיביות הסבת מפעלים לשימוש בגז.

בסוף השבוע, אמר השר גבאי כי יבקש הבוקר בישיבת הממשלה לדון בצעדים הנוספים שדרושים לצורך קידום הנושא.

"הגז הטבעי חייב להתחרות בכל אנרגיה תחליפית שיש בעולם כדי שנצרוך אותו, כי בסופו של דבר, התעשייה בישראל צריכה להתחרות בכל העולם", אמר מנכ"ל פניציה, ערן חיימוביץ'. "ניהלתי מאבק כדי להתחבר לגז בימים שבהם מחיר החבית היה 120 דולר והיום הוא 30 דולר — כשמחיר הגז ביחס למזוט היה שליש באותם ימים, והיום לעומת זאת הוא יקר יותר", הוסיף.

לדברי חייימוביץ', "אני בעד מתווה הגז, כי הוא מייצר יציבות אנרגטית וכי צריך לפתח את השדות ולהגיע לחוף עם צינור נוסף. אבל עכשיו אין אינסנטיב, כי מי ירצה לעשות את זה? ממילא אין לקוחות כרגע בישראל שרוצים לצרוך גז, אז למה לפתח שדה ולמה להניח עוד צינור?"

בשותפויות הגז סירבו להתייחס לדברים.

צילום: ירון קמינסקי

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט