המחנה הציוני עתר לבג"ץ נגד מתווה הגז

הסיעה וחברי הכנסת כבל, יחימוביץ' וטרכטנברג טוענים כי המתווה אינו חוקי – ומבקשים מבג"ץ להורות על ביטול השימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים וביטול סעיף היציבות

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

סיעת המחנה הציוני וחברי הכנסת איתן כבל, שלי יחימוביץ' ופרופ' מנואל טרכטנברג הגישו הבוקר (ב') לבג"ץ את עתירתם נגד מתווה הפשרה הממשלתי מול מונופול הגז הטבעי.

בעתירה, שמשתרעת על פני 128 עמודים, מבקשים העותרים מהשופטים להורות על ביטולו של מתווה הגז, ולחילופין – להורות על ביטול עקיפת סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים, באמצעות השימוש בסעיף 52 לחוק ההגבלים, וכן על ביטול סעיף היציבות הרגולטורית.

שלי יחימוביץ' צילום: אמיל סלמן

העתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין גלעד ברנע וחגי קלעי, היא החמישית שמוגשת לבג"ץ נגד המתווה. קדמו לה עתירות שהגישו המרכז האקדמי למשפט ועסקים והעמותה לכלכה בת קיימא (באמצעות עו"ד אפי מיכאלי), התנועה לאיכות השלטון, העמותה לשמירה על החופים וסיעת מרצ. הרכב שופטי בג"ץ בראשות סגן הנשיאה, אליקים רובינשטיין, צפוי לדון בעתירות ב-3 בפברואר.

לטענת המחנה הציוני, מתווה הגז נגוע בחוסר סבירות קיצוני והוא משקף פגיעה בלתי מידתית בציבור. זאת מכיוון שהמתווה לא יכול להשיג את יעדיו המוצהרים – כלומר הוא לא יצור תחרות, לא יביא להבטחת יתירות ושרידות במשק הגז הטבעי, לא יבטיח היצע נדרש לצרכי המשק ולא יעודד חיפושים נוספים. כמו כן, הזהירו העותרים כי "הממשלה לא שקלה כלל את משמעות הסכנות המוחשיות כתוצאה מהעצמת כוחו של מונופול הגז".

לטענת עוה"ד ברנע וקלעי, אישור המתווה נעשה תוך חריגה קיצונית מסמכות. זאת מכיוון שמדובר בהסדר ראשוני שיש לעגנו בחקיקה ראשית וכי הוא כולל שורה ארוכה של התחייבויות שאותן לא ניתן כלל לאשר במסגרת פטור להגבל עסקי – ודאי שלא במסגרת סעיף 52 לחוק ההגבלים. עוד נטען כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא היה מוסמך לחתום על סעיף 52 בכובעו כממלא מקום שר הכלכלה.

לטענת העותרים, החלטת הממשלה על מתווה הגז מגבילה לא רק את סמכויות הרשויות המחוקקת והמבצעת - אלא אף את סמכויות בית המשפט העליון, תוך שהיא מעניקה פטור למפרע מהסדרים כובלים.

באשר לסעיף היציבות, נטען כי זה "אינו חוקתי, אינו חוקי והממשלה אינה מוסמכת לקבוע אותו". זאת, בין היתר, מכיוון שהוא פוגע בריבונות מדינת ישראל ומכפיף את שיקול דעתן של ממשלות עתידיות להליכי בוררות בינלאומית.

בנוסף, טוענים העותרים לפגמים קשים בהליך השימוע הציבורי שניהלה הממשלה תוך אפלייתם לרעה של נציגי הציבור ביחס לבעלי האינטרס הכלכלי. כך נטען גם לגבי הליך ההיוועצות שקיים נתניהו עם ועדת הכלכלה לצורך הפעלת סעיף 52, שלפי העתירה לא הושלם למעשה, היות שמשרדי הממשלה הסתירו מסמכים רבים שנדרשו לצורך קיומו של הדיון בנושא.

כתבות מומלצות

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"

מכ"מ של ראדא

לראשונה: חברה ביטחונית ישראלית משמעותית נרכשת על ידי חברה זרה