חזרה לעמוד הבית
התחברותרכישת מינוירכישת מינוי
TheMarker | אנרגיה ותשתיות

"מתווה הגז לא יתרום לביטחון ישראל - ועלול אף לסכן אותו"

פרופ' ברנדה שפר, המומחית למדיניות אנרגיה, שייעצה לפני שלוש שנים לוועדת צמח, פנתה לבג"ץ נגד העמדות שהגישו לממשלה משרד החוץ והמטה לביטחון לאומי, כדי להכשיר את עקיפת סמכויות רשות ההגבלים: "יש בהן טעויות - והן סותרות את הידע בתחום הסחר בגז"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
28 בדצמבר 2015
28 בדצמבר 2015
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
28 בדצמבר 2015
28 בדצמבר 2015

"גורמי הממשלה נסמכו באופן לא ראוי על השיקול של 'ביטחון לאומי' כדי לעקוף את ההתנגדות של רשות ההגבלים העסקיים למתווה הגז, תוך התבססות על הנחות יסוד ונתונים לא מדויקים לגבי ההשלכות של המתווה על ביטחון הלאומי של ישראל ועל מדיניות החוץ שלה - וזאת כשביצוע המתווה עלול ליצור גם קשיים גיאופוליטיים לישראל".

במלים קשות אלה מבקרת פרופ' ברנדה שפר את השימוש שעשה ראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, בסעיף 52 לחוק ההגבלים. זאת, במסגרת חוות דעת שהתבקשה לצרף לעתירת התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין והפורום לאנרגיה לבג"ץ.

שר האנרגיה יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס החתימה על מתווה הגז

שפר, מומחית בינלאומית למדיניות אנרגיה, ומי שליוותה לפני שלוש שנים את ועדת צמח הממשלתית בעת גיבוש המלצותיה על יצוא הגז, תוקפת בחריפות את העמדות שהגישו לממשלה משרד החוץ והמטה לביטחון לאומי (מל"ל). עמדות אלה הוצגו לקבינט המדיני־ביטחוני כדי להצדיק את הפקעת סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים, שלפיהן יצוא גז מהיר חיוני לקידום אינטרסים של מדיניות חוץ וביטחון לאומי - בעוד שעיכוב היצוא יכול לפגוע באינטרסים האלה.

"העמדות של משרד החוץ ושל היועץ לביטחון לאומי (יוסי כהן; א"ב) מתבססות על כמה הנחות יסוד שסותרות את הידע המדעי העיקרי בתחום הסחר בגז, וההשלכות שיש לסחר זה על מדיניות חוץ", טוענת שפר, ולא חוסכת ממבוקריה מבוכה: "ישנן בעמדות שהוצגו כמה טעויות לגבי התנאים הנוכחיים של דרכי שיווק הגז".

ההנחה הראשונה שתוקפת שפר היא זו שלפיה הסחר בגז יעניק מנוף השפעה למדינה המייצאת גז על המדינה המייבאת אותו. לטענת שפר, הנחה זו עומדת בסתירה לניסיון הבינלאומי. "מספר קטן מאוד של מקרים שבהם נוצרו יחסי מסחר בגז הביאו ליחסי תלות או תלות גומלין באופן שמאפשר למנף אותם לרווחים מדיניים וביטחוניים", כתבה.

ד'ר ברנדה שפרצילום: חגי פריד

"לא רק שרוב הסחר בגז אינו יוצר תלות או תלות הדדית, אלא שהסחר יכול ליצור תלות של המדינה המייצאת דווקא - ולכן על ישראל לבנות יחסי יצוא כך שהיא, כמדינה המייצאת, אינה תלויה בשוק היצוא שלה".

דברים אלה משמעותיים במיוחד לישראל, שמשעינה על יצוא הגז את חיזוק הביטחון האנרגטי הרעוע שלה. כך, לפי המתווה, ללא עסקות יצוא - לא יפותחו מאגרי גז נוספים ולא יונחו צינורות גז נוספים לחוף.

"יצוא לא מביא שלום, רק משקף אותו"

שפר מפקפקת גם ברעיון שלפיו יצוא גז ישראלי למתקני ההנזלה המושבתים בצפון מצרים יהיה "אינטרס מצרי אסטרטגי", שיביא לשינוי המדיניות המצרית כלפי ישראל. "קשה לראות כיצד היצוא הישראלי, שישמש חלק קטן מצריכת האנרגיה בשוקי היעד, ייצור תלות", היא כותבת.

קידוח גז תמרצילום: אלבטרוס

כך היא טוענת גם לגבי טורקיה, שכבר כיום צורכת גז דרך ארבעה צינורות - וצינור חמישי מאזרבייג'אן יחל לספק לה גז ב–2018. "אם גז יגיע לטורקיה מישראל, זה יהיה מקור שישי למשק הטורקי, ולכן קשה לראות כיצד זה יוצר תלות".

מתוך דיוני ועדת הכלכלה על מתווה הגזצילום: אוליבייה פיטוסי

הנחה נוספת שתוקפת שפר היא זו שביטא משרד החוץ, שלפיה הסחר בגז יתרום ליצירת שלום ולשמירה עליו. "יש להודות שמעצבי מדיניות רבים בארה״ב ובאירופה דוגלים בתזה זו של 'צינורות שלום' (...) אך זו אינה משקפת את המציאות: עד כה אין מקרה אחד שבו הפיתוי של הספקת גז או נפט תרם משמעותית לסיום סכסוך אלים או השגת הסדר מדיני (...) הסחר באנרגיה לא מביא לשלום, הוא משקף שלום."

למעשה, טוענת שפר, ניתוח של סכסוכים רבים בעולם מביא למסקנה ההפוכה: סכסוכים מסחריים סביב הספקת גז או נפט דווקא יכולים להעיב על היחסים בין המדיניות הקונה והמוכרת - כמו למשל במקרה של ישראל ומצרים עצמן מ–2012.

על יסוד זה תוקפת שפר גם את ההנחה שלפיה יצוא הגז יגביר את הכוח הגיאופוליטי של ישראל וישפר את ביטחונה. "בניגוד לטענה זו, יש קונצנזוס רחב בספרות המדעית שמדינות יצואניות של נפט וגז נוטות למעורבות גדולה יותר בסכסוכים אלימים מאשר מדינות עניות במשאבי אנרגיה", כתבה.

שפר הוסיפה עוד כי ליצוא באמצעות גז מונזל (LNG) קיימת זיקה גיאופוליטית רופפת ביותר ביחס ליצוא באמצעות צינור. זאת, בהתייחס לדבריו של מנכ"ל משרד החוץ, ד"ר דורי גולד, בוועדת הכלכלה של הכנסת, בזכות שיפור יחסיה של ישראל עם אירופה בזכות יצוא הגז הישראלי לשם.

"רישיונות יימכרו לחברות פוליטיות"

שפר תוקפת את התעלמות משרד החוץ מהעובדה כי החוזים הנדרשים לפיתוח המאגרים הם ארוכי טווח (10–15 שנים), וכי אלה המתגבשים לכאורה מול מתקני ההנזלה במצרים מותנים קודם במציאת שוק משני באירופה.

עוד היא מעירה כי מצרים עשויה לבדוק קודם את הפוטנציאל לגז במימיה לפני חתימה על חוזים ארוכים כאלה, ותוקפת בחריפות את איומי משרד החוץ ומל"ל בדבר הצפת השוק המקומי בגז איראני: "יותר סביר שחברות אמריקניות יספקו LNG באזור מאשר איראן", כתבה.

בה בעת, שפר מזדהה עם האינטרס הגיאופוליטי של ישראל בהזרמת גז לירדן ולרשות הפלסטינית, אך מזהירה כי פרויקטי יצוא גז בין מדינות דורשים לרוב הכנות שעשויות לארוך שנים, ולכן "ישראל צריכה לדאוג להרחבת היתירות של מערכת הגז שלה באופן מיידי, ולא להמתין עד לביצוע פרויקט יצוא".

שפר קוראת להגדלת הביקושים המקומיים לגז, ומזהירה מהאישור שניתן במתווה ליצוא גז מוקדם ממאגר תמר - עוד לפני חיבור לווייתן לחוף - בניגוד להמלצות ועדת צמח.

סכנה נוספת שעליה מצביעה שפר בעקבות המתווה היא היעדר ההתייחסות לזהות החברות שעשויות לתפוס את מקומן של נובל אנרג'י ודלק, בעקבות חיובן לדלל את אחזקותיהן. "חברות זרות, במיוחד חברות בבעלות ממשלתית זרה דוגמת גזפרום, יכולות לבקש לקנות את רישיונות הפקה במטרה לקדם אג׳נדה גיאופוליטית".

לדבריה, "עם ביצוע המתווה יהיה קשה מאוד לממשלת ישראל לא לאשר את העברת הרישיונות מטעם של ביטחון לאומי, אחרי שהיא עצמה חייבה את החברות למכור את רישיונותיהן".

אסדת קידוח תמרצילום: תומר אפלבאום

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

  • אנרגיה
  • קידוח תמר
  • גז

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום

בראש החדשות:
  • ריבית
  • שכירות
  • מדד המחירים לצרכן
  • קריפטו
  • משכנתא
  • דיסני+
  • המהדורה היומית
רחוב מכבי בתל אביב

יותר מ-2 מיליון שקל לחדר: העסקה שמצדיקה את התואר של העיר היקרה בעולם

הספרייה בטריניטי קולג' בדבלין. הגישה למאמרים עדיין עולה כסף, והרבה

היא גנבה מאמרים כדי להנגיש את המדע לכולם. האם צריך להעניש אותה?

משרדי גוגל במנהטן. מי שלא יסדיר את התשלום הזה עד 1 באוגוסט – חשבונו יושעה

"מאלצים אותנו לשלם אחרי שכבר התמכרנו": התכסיס של גוגל מכה שנית

מפגינות התומכות בזכות להפיל מחוץ לבית המשפט העליון בוושינגטון, היום

בארה"ב תומכים בחופש, עד שזה מגיע לגוף האישה

פלייסטיישן. ברבעון השלישי של 2020 זינקו פי ארבעה המכירות של פלייסטיישן 5

בשנתיים של עבודה מהבית זינק שווי התעשייה הזו. עכשיו היא מתמודדת עם נטישת משתמשים

מחשב עם קוד

איך עוברים לפלטפורמת קוד פתוח בשפה אחת?

בשיתוף One Systems

מדדים של קסם

תוכן שיווקי
 5 דברים שכדאי לדעת על "חוק מור"

5 דברים שכדאי לדעת על "חוק מור"

תוכן שיווקי
5 פסקי דין מהפכניים של בג״ץ בענייני תכנון ובנייה

5 פסקי דין מהפכניים של בג״ץ בענייני תכנון ובנייה

תוכן שיווקי
4 חברות בחזית ענף האנרגיה הנקייה

4 חברות בחזית ענף האנרגיה הנקייה

תוכן שיווקי
4 מאפיינים של חברות בורסאיות ישראליות שנשלטות על ידי משפחות

4 מאפיינים של חברות בורסאיות ישראליות שנשלטות על ידי משפחות

תוכן שיווקי

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"

דה מרקר
  • Facebook
  • Twitter
  • Android
  • Apple
  • Email
  • RSS
  • רכשו מנוי
  • בלוגים
  • תנאי שימוש
  • צרו קשר
  • פרסמו באתר
  • שירות למנויים
להורדת האפליקציה© כל הזכויות שמורות
  • דיוורים
  • מערכת
  • הנהלה
  • רכשו מנוי
  • ביטול מנוי
  • שאלות ותשובות
  • צרו קשר
  • פרסמו אצלנו
  • הצהרת נגישות

מדורים

  • כל חדשות היום
  • שוק ההון
  • נדל"ן
  • בעולם

הארץ

  • הארץ
  • חדשות
  • תרבות
  • השבוע פודקאסט הארץ
  • ספורט
  • בחירות 2022

כלים שימושיים

  • האימייל האדום
  • RSS
  • צרו קשר
  • תקנון האתר
  • מדיניות פרטיות
  • מידע למנויים
  • מינוי
  • כנסים
  • נגישות

Haaretz

  • Haaretz.com
  • Israel News
  • Middle East News
  • Archaeology
  • Pinochet's Chile - Israel
  • A. B. Yehoshua
  • Israel - Iran revenge
  • Disney+ what to watch

שיתופי פעולה

  • פעילויות ליום הולדת
  • מדריך הפנסיה
  • משקיעים במחר של תל-אביב בחסות גינדי TLV
  • השקעות נדל"ן בחו"ל
  • SUPERMARKER – צרכנות פיננסית
  • התחדשות עירונית
  • CitySquare
  • Detaly.co.il
  • מטבחי חוץ
  • עורכי דין
  • מינוס אחת
  • משרדי תיווך
  • מוסכים מורשים
  • גישור משפחתי
  • ביטוח חיים בארצות הברית
  • תכנון פרישה מקצועי
  • טיפול בוורטיגו
  • עורכת דין פלילית באשדוד
חדשות, ידיעות מהארץ והעולם - הידיעות והחדשות בעיתון הארץ. סקופים, מאמרים, פרשנויות ותחקירי עומק באתר האיכותי בישראל
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ