רגע לפני אישור מתווה הגז: 22 העמדות שחייבים להכיר

בתוך שבועיים סיפקה ועדת הכלכלה של הכנסת במה לכ-30 עמדות שונות בנושא מתווה הגז ■ למרבה הצער, השימוע הציבורי על הסדר הפשרה עם מונופול הגז נערך לאחר שזה כבר הובא לאישור הממשלה 
■ רה"מ ושר האנרגיה ינעלו את מצעד המופיעים ביום שלישי

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

שבועיים חלפו מאז שנפתחו דיוני ועדת הכלכלה של הכנסת בבקשת ראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, להיוועץ בה בסוגיית מתווה הפשרה מול מונופול הגז. זאת במסגרת חובתו האחרונה לפי חוק, לפני שיפקיע את סמכויות רשות ההגבלים העסקיים ויאשר את המתווה מעורר המחלוקת.

במשך שבועיים אלה נחשף הציבור באופן ישיר ובלתי מתווך למגוון של כ–30 עמדות שביטאו שלל אורחי הוועדה, ולצדן לעמדות חברי הכנסת הפעלתניים מקרב הוועדה. כך, הציבור היה יכול ללמוד על מורכבותם של שוק הגז ושל המתווה המדובר בהליך שימוע אמיתי, שלמרבה הצער נערך רק ערב אישורו של מתווה מוגמר־לכאורה, ולאחר שזה הובא כבר לאישור ממשלה.

דיון על מתווה הגז בוועדת הכלכלהצילום: אמיל סלמן

לפני הופעתם המסכמת של נתניהו ושל שר האנרגיה, יובל שטייניץ, ביום שלישי בוועדה, הנה תמצית העדויות שהובאו בפניה, ושמן הסתם ילוו את הוויכוח סביב המתווה גם בתחנתו הבאה - בבג"ץ.

אבי גבאי, השר להגנת הסביבה

"אני לא מאמין במשא ומתן עם חברות הגז, כי המדינה היא הריבון, והיא צריכה להוביל. אני חושב שלא תהיה פה תחרות אפקטיבית, ושנושא הגברת היתירות והבטחת האספקה הם קריטיים. לכן צריך להקים מנגנונים שייצרו תמריצים לפיתוח לווייתן, וצריך לייצא, אם כי בכמות מופחתת. המודל צריך להיות מחיר מפוקח, בלי מנגנון ששינסקי, ויצוא רק כנגד הנחת צינור נוסף והבטחת פיתוח לווייתן".

אבי גבאיצילום: אוליבייה פיטוסי

אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד אוצר

"היקף הנזק שיכול להיגרם מעיכוב בפיתוח המאגרים הוא 1.8 מיליארד דולר לשלוש שנים. בחוזים הקיימים, למעט זה של חברת החשמל, יש ללקוחות אופציה להשתחרר מחצי מהכמות שהתחייבו למונופול תמר. אם השותפות לא יעמדו במתווה, ניתן יהיה לפקח על מחיר הגז עוד באותו יום".

ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

"בנסיבות הקיימות, אנו תומכים באימוץ המתווה. הוא מביא לתוצאה טובה יותר מהאלטרנטיבות. אם בעלי לווייתן לא יעמדו באבני הדרך - המתווה יתבטל. יש לקבוע מנגנון מחירים חלופי שיופעל במצב שבו כושר האספקה לא יגדל. המתווה מייצר ודאות רק ב–2020, לכן חשוב שהממשלה תפעל לצמצום הסיכון באמצעות בנייה של צינור נוסף".

יוסי לנגוצקי, גיאולוג

"אם המתווה יאושר ולא יתגלו מאגרים נוספים כמו תמר ולווייתן - בעוד 20 שנה לא יהיה גז לישראל. הכסף מעוור את עיני כולם. לווייתן צריך להיות מאגר חירום לאומי. אסור לייצא מתמר אפילו לא קוב אחד. צריך גם לכפות על חברות הגז להניח צינור שני בקו ישר לעכו".

אור-לי ברלב, ממובילות מאבק הגז

יוסי לנגוצקיצילום: אמיל סלמן

"מדינות מתוקנות שמות את האינטרס הציבורי בראש מעייניהן, ואילו אצלנו, הממשלה עובדת למען הטייקונים ושותה אתם אספרסו. אם המתווה יאושר, מאגר תמר ייגמר בעוד 10–12 שנים, ואין כל הבטחה שלווייתן יפותח עד אז בגלל צניחה במחירי האנרגיה בעולם. תשאלו את משרד האנרגיה מה התאריך הוודאי לפיתוחו".

ד"ר דורי גולד, מנכ"ל משרד החוץ

"יצוא הגז הטבעי הוא הזדמנות לשיפור מעמדה האסטרטגי של מדינת ישראל. הוא יסייע בקידום יחסי החוץ שלה, בייחוד במעגל הקרוב - אך גם מול ארה"ב ואירופה. האמריקאים מגלים חוסר סבלנות ביחס לעיכוב התהליך. תדמיתה של ישראל כמדינה שמושכת השקעות נפגעה עקב אי־פיתוח השדות, ועיכוב נוסף עלול לגרום לעזיבת חברות הפועלות־כבר בישראל".

אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ

צבי מזאלצילום: אי־פי

"אמנם הפוטנציאל הכלכלי המונח על הכף עצום - אבל במציאות המזרח תיכונית הוא לא אסטרטגי. ראו איך בגלל מטוס אחד, נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מוכן לוותר על סחר חוץ של 30 מיליארד דולר עם טורקיה ולהפסיק זרם של 4.5 מיליון תיירים בשנה. העסקה עם מצרים היא לא אסטרטגית, אלא כלכלית. יש לה תוחלת כל עוד היא כדאית כלכלית".

צבי מזאל, לשעבר השגריר במצרים

"ברור שצריך לייצא גז, וכמה שיותר מהר - אבל צריך לוודא שלא מוליכים אותנו שולל. קיימת אי־ודאות בנוגע לצורך המצרי בגז ישראלי. המצרים רומזים לנו שהם רוצים לעשות ביזנס, אבל בשקט הם אומרים שלא יעשו עסקים עם ישראל, אלא רק עם חברות פרטיות. אסור לשים את כל הביצים בסל המצרי, זו משענת קנה רצוץ".

רון אדם, שליח משרד החוץ לענייני אנרגיה

עוזי ארד

"אנחנו רוצים להיות לא רק במועדון של יצרני הגז, אלא גם בזה של יצואני גז, ונוצר חשש שלא נהיה רלוונטיים. בכנס גדול ישב לידי נציג מצרי ששאל 'נו, מתי אפשר לקבל מכם גז'? לדבריו, המצרים זקוקים לגז מאחר שפיתחו תעשייה המבוססת על גז, ואפילו חיברו בתים פרטיים לגז".

פרופ' עוזי ארד, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי

"חלופות הן הכרח. אין דבר כזה שמביאים רק פתרון אחד ואומרים: 'Take it or leave it'. האם צינור תורם בהכרח ליציבות? אני מכיר שתי מדינות שאם יש דבר שהביא לסכסוך ביניהן זה המחלוקת על הצנרת. צריך לשאול את אמ"ן מה תהיה התרומה ליציבות המצרית אם גז ישראלי יגיע למתקני ההנזלה של מצרים ומשם ייצא לאירופה".

יוסי כהן ראש המטה לביטחון לאומי

"אנחנו מייחסים חשיבות רבה מאוד לקשר בין מדינת ישראל לבין שכנות כמו מצרים, ירדן וטורקיה - וסבורים כי יש לקדמו לאלתר. איראן, לאחר הסרת הסנקציות, נהפכת לשחקנית גז משמעותית וצפויה לאיים על יצוא הגז הישראלי. הישענות על צינור גז אחד בלבד לא נותנת לנו את הביטחון הנדרש לאספקת הגז. לכן אנחנו חושבים שצריך ונכון לייצר יתירות משמעותית".

מבקר המדינה, יוסף שפירא

דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים

"מלים כמו 'אפשרות' או 'הזדמנות' הן לא סיבה טובה מספיק לעקוף את מערך הפיקוח הנורמלי. כשבאים לפגוע בערך יסוד כמו התחרות, המבחן צריך להיות ודאות שבאמת ייגרם נזק מדיני דרמטי וקריטי. רק בית הדין להגבלים, מלבד הכנסת, יכול לאשר הקמת מונופול. אין במתווה אפילו אכיפה. אנחנו פוגעים בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק".

עו"ד אבי ליכט המשנה ליועמ"ש

"הסיכויים שהיינו מצליחים להוציא את דלק ונובל אנרג'י בכוח ממאגרי הגז אינם גבוהים, וגם אם כן, היה לוקח לנו 8–12 שנים להביא לפירוק המונופול, תוך חשש מהפחתת הסיכויים למצוא מפעיל חלופי. התחרות היא שיקול חשוב, אבל לא מכריע. גם אני חשבתי שלא נכון לתת סעיף יציבות, אבל ביצענו מהלכים משפטיים אגרסיביים, והחברות טענו שלא ייכנסו להשקעה".

יוסף שפירא, מבקר המדינה

"פירסמנו דו"ח על נקודות התורפה במתווה, אך לא נעשה כל ניסיון לתקנן. כל עוד ימשיך להתקיים מונופול חזק, יש לשקול מנגנון פיקוח על המחירים. יש לדאוג לפיתוח מאגר נוסף, לטפל בהנחת צינור נוסף ולוודא שכל עוד אין מאגר גיבוי, היקף היצוא לא יפגע ביתרות הגז הדרושות למדינה. אנו מצפים שתהיה תוכנית מגירה, ורואים בפסקת היציבות סעיף בעייתי".

מוריס דורפמן, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה

"תחרות היא שיקול חשוב, אבל לא היחיד. להערכתנו, התחרות לא אפשרית בטווח הקצר, ולכן תפקידנו הוא להניח תשתית לתחרות עתידית. בלי יציבות רגולטורית לא יהיו השקעות זרות נוספות, ופיקוח מחירים יקבור את משק הגז בישראל, כפי שעשה בשווקים אחרים. אין קשר בין יצוא הגז ממאגר תמר לבין פיתוח מאגר לווייתן".

פרופ' יוג'ין קנדל לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה

"תחרות היא לא מטרה, אלא אמצעי. החתירה לתחרות נדמית לפולחן עגל הזהב. משק הגז סבל מעודף רגולטורים בעלי סמכות וטו, שפגעו בקידומו. לא היתה כאן ועדה עם מנדט, ולא צוות קנדל, אלא אנשים שעשו את מה שהיו אמורים לעשות ממילא. צריך להודות לדיויד גילה (לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים), כי בזכותו אנשים התחילו לעבוד ביחד".

פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר

"כשרצו ליצור תחרות במערכת הבנקאות היו מכירות כפויות. פגעו בזכויות קניין למען מטרה ראויה. גם במקרה הזה אפשר לכפות מכירה שתשאיר זכיין אחד בכל מאגר. אין כאן גזלת רכוש, אלא רק מכירה. אז למה הזכיין מתנגד? כי הוא לא יקבל מחיר של נכס מונופוליסטי - אלא מחיר לפי ערך של תחרות".

ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר

"אם נייצא גז בהיקפים שמציע המתווה, הנזק לציבור יהיה מיליארדים רבים של דולרים. צריך לקדם מתווה, אך לגבי היקפי היצוא נעשתה שגיאה חמורה. לא בטוח שלא ניתן לממן פיתוח ללא יצוא. לא ראיתי כל ניתוח שאומר שצריך לייצא בהיקפים המוצעים. אם קשה לממן, צריך לבדוק חלופות כמו ערבויות, הקלה במיסוי או סיוע תקציבי".

פרופ' דיויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים

"אני מתנגד למתווה הגז כי לדעתי הוא לא דאג לתחרות ולא הגן על רווחת הצרכן. המונופול אמר לנו: גז - או תחרות. רציתי שנגיד למונופול שאנחנו רוצים גם גז וגם תחרות. כשהגז המצרי נמכר בשוק, המחיר שגבתה תמר בעבור הגז שלה היה נמוך ב–30%. אפשר להכניס מפעיל אחר למאגרים בהליך חקיקתי, ולא דרך בית הדין".

עו"ד גלעד ברנע, עותר ציבורי

"מאגר לווייתן נגוע בעבירת הגבלים עסקיים. ממונה סביר על ההגבלים היה מוציא צו מניעה כדי לעצור כל מהלך לקידומו. זה שהממשלה והרגולטורים לא פעלו כראוי לא יכול לשמש בסיס או הצדקה לפגיעה בציבור. מי שצריך להחליט בשאלות של העמדה לדין פלילי הוא לא בנימין נתניהו, אלא היועץ המשפטי לממשלה, שאת עמדתו איננו יודעים".

עו"ד יעל קריב התנועה לאיכות השלטון

"למרות כל המלחמות ומצבי החירום, עד היום לא נשקלה האפשרות להעניק פטור לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים. המחוקק הבין את הסכנה הטמונה במתן סמכות לגורמים פוליטיים. הסעיף נחקק בעבור הסדרים שבהם שיקולי חוץ וביטחון עולים באופן מובהק על שיקולי התחרות. ברגע שתבדקו את כל הראיות, אין ספק שתגלו כי אין הם קיימים בכלל, או שהם שוליים".

נעם סגל הפורום הישראלי לאנרגיה

"הסקירה של המטה לביטחון לאומי (המל"ל) מלאה חורים, לא מקצועית ולא יכולה לשמש בסיס לקבלת החלטה. לפי חוות הדעת, הגז למצרים ולירדן יגיע מאיראן - ולשם כך צריך לחצות את עיראק של דאעש, וזה לא הגיוני. לאחר התגלית במצרים, ראש הממשלה הורה לתקן את חוות הדעת, ולפי העדכון צריך לקדם את המתווה כי פיתוח התגלית יימשך שנים רבות - אף כי התברר שהיא תפותח עד 2017".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?