הדיון על מתווה הגז |

יחימוביץ': "עד שלא צץ סעיף 52 - לא עלה צורך בייצוא גז למצרים"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עדכונים

יוג'ין קנדל עוקץ: "צריך להודות לדיויד גילה שגרם לכולנו לעבוד ביחד"

"תחרות היא לא מטרה, אלא אמצעי. החתירה לתחרות נראית כמו 'עגל הזהב'", כך אמר היו"ר היוצא של המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל. לדבריו, משק הגז סבל מעודף רגולטורים בעלי סמכות וטו שפגעו בקידומו של המשק.

"לא היתה כאן ועדה עם מנדט ולא 'צוות קנדל', אלא אנשים שהתחילו לעשות את מה שהם אמורים היו לעשות ממילא", הוסיף קנדל ושיגר עקיצה לעבור של הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה: "צריך להודות לפרופ' גילה, כי בזכותו אנשים התגבשו והתחילו לעבוד ביחד. אני גאה על הזכות שהיתה לי לעבוד עם האנשים האלה".

יחימוביץ': "עד שלא צץ סעיף 52 - לא עלה צורך בייצוא גז למצרים"

ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה לעו"ד אבי ליכט בתגובה לדבריו כי משתמע מאמירותיו כי הפעלת סעיף 52 נועדה לתכלית הגבלית – ולא ביטחונית או מדינית. כלומר, הסעיף עלה לכשנדרשה עקיפת החלטת הממונה על ההגבלים דיוויד גילה – ולא מנימוקים בטחוניים ומדיניים ש"צצו פתאום", כלשונה. יחימוביץ' הוסיפה כי עד להעלאת הסעיף לא עלה הצורך בייצוא הגז למצרים.

ליכט השיב: "דרך המלך לא היתה להשתמש בסעיף. ניסינו שלא להגיע לשם וניסינו שהממונה על ההגבלים יהיה חלק מההסדר. אבל השיקולים המדיניים והביטחוניים היו כל הזמן על השולחן. הוא לא נועד רק למקרה של 'הסורים על הגדרות' כי השימוש בו הוא שאלה של איזון".

ח"כ כבל הקשה: "אתה מרגיש שלם וסבור כיועמ"ש שהאיזון הוא נכון?". ליכט השיב: "אני חושב שכן. בעיני, לא היתה באמת חלופה אמיתית על השולחן שהיתה ממקסמת את שיקולי התחרות. לא שמענו קריאות קרב שלפיהן נרוץ לבית הדין להגבלים עסקיים. גם רשות ההגבלים התיישבה בניסיון להגיע להסדר".

יחימוביץ' שאלה את ליכט מדוע צוות המשא ומתן - או "ועדת הרגולטורים" - לא כלל את יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן, או נציגים ממערכת הביטחון או מהמשרד להגנת הסביבה. ליכט השיב: "ידענו כל העת מה אורית חושבת". יחימוביץ' ענתה: "ידעתם, ולכן לא הזמנתם אותה".

בעבר הכחישה לשכת ראש הממשלה את קיומה של ועדה או של צוות משא ומתן אליו התייחסה יחימוביץ' - וטענה כי ההתדיינויות מול מונופול הגז נעשו במסגרת "עבודת מטה" בלבד.

המשנה ליועמ"ש: "הסיכויים שנצליח להוציא את נובל ודלק בכוח – לא גבוהים"

"הסיכויים שלפיהם נצליח להוציא את השחקנים בשוק הגז בכוח – הם לא גבוהים", כך אמר בישיבה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט. "גם אם היינו מצליחים, לפי חוק ההגבלים, ההליך משפטי היה נמשך להערכתנו לכל הפחות ארבע שנים, וגם אם בתום ארבע השנים היינו מנצחים ומצליחים להוציא את נובל מתמר או מלווייתן – היינו צריכים עוד לתת להם זמן למכור. הזמן המינימאלי כיום בשוק למכירה בכפייה הוא ארבע שנים – כלומר בסך הכל, לכל הפחות היה לוקח לנו 8 שנים להביא לפירוק המונופול, ועד מקסימום של 10-12 שנים".

ליכט הוסיף: "הנזק הגיאופוליטי של סטגנציה בשוק הזה הוא עצום, וזה עוד המצב המיטבי של ניצחון ושל מציאת קונה. מה אם לא היינו מוצאים מפעיל חדש? החשש שלנו היה שהוצאה בכוח תקטין את סיכויי ההצלחה למצוא מפעיל חלופי. זה לא שרודפים אחרינו – אלא אנחנו רודפים אחרי אחרים".

"המסקנה שלנו היתה שהדרך הנכונה לפתור את הפלונטר היא בפיתרון מוסכם – ולא כופה. פשרה היא win-win לכל הצדדים, למרות שאנחנו מודעים לכך שלפשרה יש מחיר, כי בפשרה אי אפשר להשיג את כל החלומות הוורודים שלנו".

באשר להפעלת סעיף 52 לחוק ההגבלים, כדי להפקיע את סמכויות הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, שהתנגד למתווה, אמר ליכט: "השיקולים המדיניים והביטחוניים היו תמיד על השולחן. היה ברור לנו לגמרי שיש גם היבטים כאלה. אבל הצורך בסעיף 52 עלה מרגע שהממונה פרש".

לדברי ליכט, הפעלת הסעיף מבטאת איזון בין שיקולי התחרות לבין השיקולים הביטחוניים והמדיניים. "התחרות היא שיקול חשוב - אבל לא מכריע", אמר ליכט, אך סייג דבריו בכך ששיקולי התחרות נלקחים בחשבון גם לכשנעשה שימוש בסעיף.

ליכט התייחס גם להיבט המשפטי ולמקרים בהם ישראל עלולה להיות חשופה להליכים משפטיים: במידה והמתווה לא יעבור או במקרה בו יופר. "אם המתווה לא יעבור - אנחנו בחשיפה לבוררות בינלאומית מול נובל אנרג'י. נועצנו עם משרד עורכי דין אמריקאי, ואמנם יש סיכון משפטי בכך שלא יתקדם, ואני לא רוצה לפרט כאן את החולשות המשפטיות שלנו. יש חשיפה גם לאחר קיום המתווה – אבל היתרונות שבאישורו עולים על החסרונות, במקרה זה".

עו"ד אבי ליכט

מוריס דורפמן: "לייצוא ממאגר תמר אין קשר לפיתוח לווייתן"

סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, מוריס דורפמן, סקר את תהליך גיבוש מתווה הפשרה מול מונופול הגז בשם צוות המשא ומתן הממשלתי. במהלך דבריו, העלה דורפמן הערה שגררה עניין בקרב הנוכחים, לאחר שטען כי "אין קשר בין יצוא הגז ממאגר תמר לבין פיתוח מאגר לווייתן".

ההערה גררה בקשת הבהרה מצד חברי ועדת הכלכלה, ודורפמן השיב: "הייצוא מתמר לא נועד לתרום לפיתוח לווייתן, אלא נועד לסייע להרחבת פיתוח תמר. הייצוא מלווייתן הוא שנועד לאפשר את פיתוחו, הקשר היחיד בין הייצוא מתמר לבין לווייתן הוא אולי באינדיקציה ליכולת הייצוא מלווייתן".

בהערת אגב נוספת הפתיע דורפמן כשהעיר כי התקבולים החוזיים ממכירת הגז פוחתים והולכים. "תחרות היא שיקול חשוב – אבל לא היחיד", אמר דרופמן. "להערכתנו התחרות לא אפשרית בטווח הקצר, ולכן תפקידנו היה להניח תשתית לתחרות עתידית. בלי יציבות רגולטורית לא תהייה להערכתנו השקעות זרות נוספות, ופיקוח מחירים יקבור את משק הגז בישראל, כפי שנעשה בשווקים אחרים".

יו"ר ועדת כלכלה: "הנגבי סימס לי שנחתם חוזה יצוא גז עם מצרים – והטעה אותי"

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל

יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), טען בפתח ישיבת הוועדה בנוגע למתווה הגז כי יו"ר הקואליציה, צחי הנגבי (הליכוד) הטעה אותו לכאורה בשבוע שעבר כשדיווח לו על כך שנחתמה עסקת יצוא גז ממאגר לווייתן למצרים - וביקש ממנו להציג זאת בפני חברי הוועדה. זאת, אף שבין שותפות לווייתן לחברת דולפינוס המצרית נחתם מזכר הבנות בלתי מחייב – שאף הוא עורר תהיות באשר למידת ישימותו.

כבל הקריא את תוכן המסרון ששלח לו הנגבי, ובו טען כי חוזה הייצוא הינו "נכס אסטרטגי רב חשיבות, לצד הסכמי יצוא נוספים לירדן ולמצרים, שיחזקו את היציבות האזורית ויעמיקו את הסכמי השלום". עוד הוסיף הנגבי כי "חזקה על הוועדה שתציב דברים אלה בקדמת שיקוליה".

כבל פנה אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, וביקש ממנו לבדוק האם היה במסרון אמת. ליכט השיב "נברר את הפרטים ונוציא תשובה מסודרת".

כפי שפורסם ב-TheMarker, גורמים בענף האנרגיה שיערו עוד קודם לדיווח החברות כי אלה ינסו להציג התקדמות בפרויקטי יצוא הגז על מנת לחזק את הקו המדיני שעומד בבסיס הנימוקים לעקיפת סמכויות רשות ההגבלים העסקיים.

כתבות מומלצות

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?