מקורות בשוק הגז: ההודעה על "עסקה" עם מצרים - "כדי לחזק ידי נתניהו"

הנימוקים להפקעת סמכויות רשות ההגבלים העסקיים מתבססים על האינטרס של ישראל בחיזוק המשטר במצרים ■ (עדכון) בפעם השנייה נחתם מזכר הבנות מול דולפינס המצרית

אבי בר-אלי
ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
ערן אזרן

כפי שהעריכו אתמול מקורות בענף האנרגיה, קבוצת דלק ונובל אנרג'י, שחתמו על "מתווה הגז" עם ממשלת ישראל, נחלצות לעזרת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמור להפעיל בקרוב את סעיף 52 בחוק ההגבלים, במסגרת תפקידו כשר הכלכלה, ולעקוף את סמכויות הממונה על ההגבלים מטעמים בטחוניים.

השותפות בלווייתן - קבוצת דלק, נובל אנרג'י ורציו - דיווחו היום (ד') על חתימת מזכר הבנות עם חברות דולפינוס המצרית (Dolphinus Holdings) לאספקת עד 4 מיליארד מ"ק BCM גז טבעי לשנה, לתקופה של 10-15 שנה. הגז יועבר באמצעות התשתית הקיימת של נתג"ז לאשקלון ומשם למשק המקומי במצרים באמצעות הצינור הקיים שמופעל על ידי חברת EMG. חברת דולפינוס המצרית גם חתמה במארס 2015 על מזכר הבנות עם שותפות תמר.

מקורות בענף האנרגיה טענו אתמול כי עיתוי ההודעה על התקדמות בעסקות יצוא הגז למצרים אמור להעניק רוח גבית לחתימתו של ראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, על סעיף 52 לחוק ההגבלים — שבמסגרתו הוא יפקיע את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים, ויאשר את מתווה הפשרה שגיבש מול מונופול הגז, בנימוקים מדיניים וביטחוניים.

אסדת קידוח תמרצילום: אלבטרוס

הדיווח על ההסכם אמור לסייע לנתניהו לעמוד בפני המשוכה האחרונה שעומדת בפני אישור מתווה הגז - בג"ץ. ללא בסיס מוצק של חוזים עם מצרים, בית המשפט עשוי להשתכנע כי הפעלת סעיף 52 לא נעשתה מטעמים ביטחוניים - אלא מתוך מניעים אלטרנטיביים. יתרה מזאת, על אף שהשותפות בלווייתן טוענות כי מדובר ביצוא ל"מצרים" - הרי שחוזי היצוא שחתמו עם חברות האנרגיה בריטיש גז ויוניון פנוסה מייעדים את הגז מישראל ליצוא ליעדים רחוקים בעולם, לאחר תהליך הנזלה (למשל - לאירופה).

בעיה אחר ביצוא למצרים היא השימוש בצינור הגז של EMG, שעובר בסיני. כלל לא בטוח שניתן יהיה להעביר את הגז בצינור, וזאת לאור החבלות החוזרות ונשנות על ידי ארגוני טרור. בעבר, אף טענה EMG כי אינה צד בהסכם היצוא מתמר לדופלפינוס. מעט לאחר הדיווח על ההסכם עם תמר, הודיעה EMG כי "חברת דולפינוס והחברות הישראליות לא פנו ל-EMG ביחס ליבוא גז ישראלי למצרים. לחברת EMG אין כל ידיעה על כל הסכם או מסמך אחר המתייחס לעסקה כזו. מסמכים אלו, אם וככל שהם קיימים בכלל, קיימים אך ורק בין צדדים שלישיים שאינם קשורים ל-EMG", נמסר אז.

לדברי מקור אחר בענף, שותפויות הגז פועלות בתקופה האחרונה במרץ להאצת המגעים מול מצרים — היות שעיקר הנימוקים המדיניים לאישורו של המתווה מושתת על בסיס האינטרס האסטרטגי של ישראל בחיזוקו של המשטר המצרי כיום. זאת, לרבות אישור היצוא המוקדם של הגז ממאגר תמר — עוד לפני חיבור מאגר לווייתן לחוף — ובניגוד להחלטת הממשלה מ–2013.

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני), החברה בוועדת חוץ וביטחון ונחשפה לנימוקי המטה לביטחון לאומי לאישורו המזורז של המתווה, אישרה אתמול כי "בבסיס הנימוקים האסטרטגיים שהועלו עומדת מצרים". במקביל, ממשלות ישראל ומצרים מנהלות מגעים לחתימה על "הסכם מטריה" מדיני, שיעגן את קשרי המסחר שבין שתי המדינות בתחום האנרגיה. זאת, בהתאם לדרישתם של המממנים הזרים של פרויקטי הפיתוח.

שותפויות תמר ולווייתן מנהלות בחודשים האחרונים מגעים מול בעלי מתקני הנזלת הגז המושבתים במצרים, בניסיון מחודש להגיע לחתימה על חוזים סופיים למכירת גז. זאת, לאחר הקפאת מכתבי הכוונות הלא מחייבים שהחליפו הצדדים ב–2014. מדובר בעסקה ליצוא גז ממאגר תמר למתקן ההנזלה של יוניון פנוסה הספרדית ושל Eni האיטלקית, ובעסקה ליצוא גז מלווייתן למתקן של בריטיש גז (BG) באידקו. שתי העסקות נדרשו לעדכון מהותי לאור הצניחה במחירי הגז בעולם, וכן לנוכח תגלית הגז של Eni במצרים (Zohr). זאת, לפי הערכות, לגבי מחיר הגז שעליו יסכימו הצדדים — וכן לגבי משך ההתקשרות שסוכם במקור.

שלשום דיווחה נובל על מכירת מחצית מאחזקותיה (35%) במאגר אפרודיטה שבקפריסין ל–BG — בעסקה שעשויה להיות סיבובית, ולהקיף בעתיד גם חתימה על חוזה יצוא מחייב מלווייתן, דרך המתקן. מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, אמר שלשום כי יצוא הגז למצרים עשוי להתחיל כבר ב–2016, וכי "מצרים נהפכת למוקד שיווק גז אזורי".

יו"ר דלק קידוחים ומנכ"ל אבנר גדעון תדמור, בתייחס לחתימת החוזים מלווייתן ואמר: "ההסכמים לייצוא גז ישראלי לירדן ומצרים הם ההתגלמות של השלום הכלכלי. תגליות הגז יאפשרו לחזק את מערכות היחסים של ישראל עם המדינות השכנות ולהשפיע על חייהם של מיליוני אזרחים ברחבי האזור. אנחנו ממשיכים להיות מחויבים לפיתוח תגלית לוויתן ולפרויקט הרחבת תמר, במטרה ליצור ביטחון אנרגטי לישראל ולמדינות השכנות".

מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו הוסיף: "הפוטנציאל האזורי מתממש, ותגליות הגז הישראליות עתידות לשחק תפקיד מפתח בעיצוב משק האנרגיה האזורי. העסקה עם דולפינוס היא הוכחה נוספת לתועלות המדיניות והכלכליות שניתן להפיק באמצעות שיתופי פעולה אזוריים בין מדינות וחברות אנרגיה. המשק המצרי צמא לגז הן למשק המקומי והן לייצוא. מצרים עתידה להפוך למרכז אנרגיה אזורי (Hub), תוך שיתוף פעולה אסטרטגי עם שותפויות לוויתן ותמר, והמדינות ישראל וקפריסין"

"אם לא יהיה יצוא, הגז יישאר באדמה"

בתוך כך אמר אתמול סגן ראש אגף התקציבים באוצר, אודי אדירי, כי "אם לא נאפשר יצוא גז — הוא יישאר באדמה, כי אף אחד לא ישקיע 12 מיליארד דולר בשביל מכירת 1.5 BCM לשוק המקומי".

בוועידת אנרגיה ועסקים של אקו אנרג'י ותכלית אמר אדירי כי הצלחת מתווה הפשרה מול מונופול הגז תוכל להימדד רק לאורך זמן. לדבריו, "אם בעוד שלוש־ארבע שנים נהיה במצב שבו חברה זרה חדשה פיתחה את מאגרי כריש־תנין וסיפקה גז, ומאגר לווייתן פותח ומספק גז, ובמאגר תמר הושלמה הפרדת הבעלויות בין נובל אנרג'י לבין דלק — אז התוצאה תהיה טובה לציבור, לצרכן ולחברות. מטרת המתווה היא לאפשר את זה — ובכך נדרש לעמוד במבחן הזמן".

בהתייחס לביקורת על פירוקו החלקי בלבד של מונופול הגז תהה אדירי "מדוע אנחנו לא דורשים מנובל לצאת גם מתמר, ואז הכל יהיה מושלם? התשובה פשוטה. זאת תוצאת משא ומתן ואת הדבר הזה אי אפשר היה להשיג".

בהתייחס לביקורת כלפי אי הוודאות סביב מועד פיתוח לווייתן אמר אדירי: "המתווה איפשר להגדיר לוחות זמנים, לחדד את מחויבות החברות ללא סעדים נוספים מהממשלה — בנוסף על תנאי החזקה. אם המציאות תכתיב שהמאגרים לא יפותחו בזמן, על המדינה תוטל חובה להבטיח את היתירות".

לשאלת מנחה הפאנל, ד"ר עמית מור, אם המדינה תעמיד אז עבור בעלי לווייתן ערבויות מדינה, השיב אדירי: "אני לא יודע להגיע שהפתרון יהיה סיוע של המדינה בערבויות דווקא לדלק ולנובל — והיא עשויה להעניק את הערבויות האלה לאחרים. אני גם לא בטוח שהמתווה יישאר אז על תילו".

בניגוד לאופטימיות של אדירי, הביע יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון טל, ספקנות באשר לעמידה בלוחות הזמנים במתווה. לדבריו, "עד 2021 לא יונח עוד צינור גז לחוף, ואם לא די בכך, כמות הגז בצינור הבודד תגדל בגלל הפעלת המדחסים — וזה נורא ואיום. צריך לקצר את פרק הזמן הזה".

המועד שבו נקב רון טל מלמד כי בחברת החשמל לא צופים את פיתוח מאגרי הגז כריש־תנין ולווייתן עד ל–2021. זאת, חרף הבטחות הממשלה וחברות הגז — וחרף חיוב מונופול הגז במתווה לחבר את לווייתן עד 2020.

באשר למתווה עצמו אמר רון טל כי הוא הבסיס ליתירות הנדרשת באספקת הגז למשק. לדבריו, "המשק צריך שניים־שלושה ספקים לפחות. ואם הדברים יקרו כפי שהמתווה צופה, אז זה יהיה מנוע הצמיחה העיקרי של מדינת ישראל. האויב של הטוב הוא הטוב ביותר, אבל המתווה הוא המכשיר העיקרי להורדת יוקר המחיה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלונה ודניאלה חברת SISTERS

שתי האחיות שהפכו חשבון אינסטגרם לאקזיט של מיליוני שקלים

אופן ספייס. היתרונות שלו ברורים, אבל העבודה ההיברידית מציפה את החסרונות

"כשאחפש עבודה עוד שנה־שנתיים, הדבר הראשון שאבדוק הוא שאני לא יושבת באופן ספייס"