האם יובל שטייניץ ייזכר כשר האוצר הגרוע בתולדות ישראל?

לאחר שהוביל את מהפכת ששינסקי בכובעו כשר אוצר, התחוור ליובל שטייניץ כי מחיר הגז הוכפל, הכנסות המדינה קוצצו והמונופול חזר להרוויח יותר מהציבור - שחוייב במס חדש ■ בכובעו כשר אנרגיה יכול היה שטייניץ לתקן את העוול

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

ערב הבאת מתווה הפשרה מול מונופול הגז לאישור שרי הממשלה, התכנסו לפני כחודש בלשכת ראש הממשלה בירושלים חברי צוות המשא ומתן הממשלתי כדי להציג לבנימין נתניהו את המתווה הסופי. זאת, אף שחודשיים לפני כן ממילא התחייב נתניהו לקבל את המתווה ככתבו וכלשונו - עוד לפני שגובש בכלל.

הצוות סקר בפני ראש הממשלה את עקרונות המתווה הסופי. לאחר מכן ציין את הנקודות המרכזיות שנותרו פתוחות - כלומר סוגיות שעדיין לא סוכמו עם חברות הגז, ואף לא בין משרדי הממשלה עצמם. בראש הסוגיות הפתוחות מוקמה שאלת מחיר הגז.

יובל שטייניץצילום: אילן אסייג

כפי שנחשף לפני כחודש 
ב–TheMarker, התקרה שנקבעה במתווה לעסקות הגז העתידיות - 5.4 דולרים ליחידת חום (שיוצמדו לסל ההצמדות כיום במשק) - לא שיקפה את המחיר הסופי שקיוותה הממשלה לקבע ל–15 השנים הבאות (לפחות). מדובר היה במחיר פוליטי, כזה שנועד לאפשר את שינויו העתידי לכשיידרש לצ'פר דמות פוליטית שתשמש לשון מאזניים, באמצעות קרדיט ציבורי בעבור הפחתת מחיר הגז.

לכן, בסיכום הדיון בלשכת ראש הממשלה נקבע כי מתווה הפשרה יוצא לשימוע ציבורי, שרק לאחריו יידונו הסוגיות שלא הוכרעו. כך, אף שיש מי שמנסה לצייר זאת אחרת, נתניהו עדיין לא הכריע בשאלת מחיר הגז, ושאלה זו תוכננה להידון כעת, לאחר תום השימוע הציבורי.

מכאן גם שההתנגדות היחידה שנשמעת עד כה בפומבי לשינוי כלשהו במחיר הגז - מפיו של שר האנרגיה, יובל שטייניץ - נאמרת על דעת עצמו, לפחות בינתיים.

מה מניע לפיכך דווקא את שטייניץ לשמש סמן ימני בוויכוח על מחיר הגז במשק? מדוע הוא תופס את המשבצת של סנגור מונופול הגז? כיצד מי שרק לפני ארבע שנים יצא לעימות חזיתי מול מונופול הגז, לצורך הכבדת המיסוי עליו - מוצא עצמו כיום מגונן על רווחיו של אותו המונופול?

הגיבורים של 2012 הודחו ב–2015

התשובה לשאלות אלה נעוצה בהתפוררות "מורשת שטייניץ" בארבע השנים האחרונות. במלים אחרות, מדובר בתהליך הדרגתי שבו חברות הגז, ממשלת ישראל והמציאות הכלכלית בענף המשאבים רוקנו מתוכן את "מהפכת ששינסקי" שבה מתגאה כל כך שר האוצר לשעבר.

הרי שטייניץ קיבל לידיו בסוף 2009 משק שנשען על חוזה גז של 2.8 דולרים ליחידת חום. ב–2012 הוא העביר את המושכות לבא אחריו במציאות חוזית של 5.7 דולרים ליחידת חום. כיצד הצליח להכפיל את מחיר הגז במשק בתוך קדנציה בת שלוש שנים?

התשובה נעוצה מן הסתם בתמחור המונופוליסטי של הגז על ידי בעלי מאגר תמר. בעוד ששר האוצר וחבריו לממשלה מתבשמים בהצלחת אישורו של חוק מיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי), שכחו אלה לדאוג לכך שהכפלת נתח המדינה ברווחי הגז (מ–30% לטווח של 50%–60%) - תבוא על חשבון החברות הקודחות, ולא על חשבון כיסו של הצרכן הפרטי.

כבר לפני אישורו הסופי של חוק ששינסקי בכנסת, ניצלו בעלי מאגר תמר את התלות של המשק הישראלי בגז, ניצלו את חשש הממשלה מהאמרת מחירי החשמל, ובהיעדר התנגדות של ממש, גילגלו את המיסוי העודף שהטיל עליהם שטייניץ על לקוחות הגז, ובראשם חברת החשמל.

עייף ומותש מהקמפיין שניהלו נגדו החברות בעת עבודת ועדת ששינסקי, היה שטייניץ שותף לעצימת העין של ממשלת ישראל כולה לכשהתבקשה לאשר ביולי 2012 את חוזה הגז המזעזע שעליו חתמו שני המונופולים: מונופול החשמל הממשלתי מחד ומונופול הגז הפרטי מאידך.

חרף אזהרות הרגולטורים ועיתון זה, אישר הקבינט החברתי־כלכלי את החוזה, שלימים אכן קיבע רמת מחירי גז גבוהה שהכתיבה תמחור מונופוליסטי ביתר החוזים שהוצמדו לחוזה חברת החשמל.

למרבה האירוניה, שני הרגולטורים היחידים שאזרו אומץ כדי להתנגד לחוזה הגז, לפתוח אותו חרף איומי ייקור החשמל ולשנות אותו, גם אם במידה מינורית - היו שני הרגולטורים שהודחו בחודשים האחרונים על ידי נתניהו ושטייניץ: יו"ר רשות החשמל אורית פרקש־הכהן והממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה.

גב' כהן מחדרה מפריעה להישג

לאחר שחזה כיצד גילגלו חברות הגז את מס ששינסקי על הציבור הישראלי, יכול היה שטייניץ להתנחם בעובדה שמיסוי זה יזרים לקופת המדינה הכנסות עתק. כך, יכול היה להתגאות במאות מיליארדי השקלים שאמורים היו להצטבר בקרן רווחי הגז הייעודית החל ב–2018. אלא שגם כאן נכונה לו אכזבה.

כפי שנחשף בשבוע שעבר 
ב–TheMarker, צלילת מחירי היצוא של הגז, לצד דחיית פיתוחם של מאגרי הגז הנוספים ושורת הטבות מס שהעניקה הממשלה, ועוד תעניק, לחברות הקודחות - הביאו כולם להפחתה דרמטית בתזרים הכנסות המדינה ממיסוי הגז. למעשה, הוויכוח כיום נסוב רק סביב השאלה האם הכנסות אלה יהיו מחצית מכפי ששיערה הממשלה בעבר (600 מיליארד שקל) - או שליש בלבד.

כפועל יוצא של צמצום הכנסות החברות ממכירת הגז - ידוללו רווחי היתר שאותם אמור היה למסות מס ששינסקי החדש. מכאן, שגם נתח הציבור ברווחי הגז - גולת הכותרת של מהפכת ששינסקי - צפוי לכרסום אטי וזוחל וכבר כיום ירד לסביבות 40% בלבד.

בשורה התחתונה, בחלוף ארבע שנים מיום אישורו של חוק ששינסקי - ורק בגלל התנהלות ממשלתית רשלנית שלא וידאה את מימוש הפוטנציאל שבתרומתו - מסתכמת מורשת שטייניץ במחיר גז כפול, בחצי מההכנסות החזויות לקופת מדינה ובחלוקת רווחים ששוב תשמור את רוב הרווחים בכיסי היזמים - על חשבון הציבור שלמעשה, חוייב במס עקיף חדש.

כל זאת, רחמנא לצלן, תחת איום "פופוליסטי" חדש להפחית חזרה את מחיר הגז בשוק המקומי, בכפוף למשטר פיקוח ממשלתי, שאולי יסייע לגברת כהן מחדרה, אבל יותיר את שטייניץ ללא תהילה, עם חוק אמיץ שנותר על הנייר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב

קשישים בגינה ירושלים

20 אלף שקל בחודש: תתחילו לחסוך עבור מטפל זר בבית

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"