"רוח המפקד השתנתה": פרופ' ששינסקי מסביר את השינוי בעמדתו בנושא הגז

יועצו של שר האנרגיה יובל שטייניץ: "אם לא נתחשב במגבלות הפוליטיות הקיימות - הסיכוי שנוכל להביא לשינוי יורד" ■ יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי: "חברות הגז שולטות על השיח"

ערן אזרן
ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ערן אזרן
ערן אזרן

פרופ’ איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה לבחינת התמלוגים מנפט וגז ("ועדת ששינסקי") ויועצו הנוכחי של שר האנרגיה יובל שטייניץ, סיפק אמש (א') תשובה לשאלה שהעסיקה רבים בשבועות האחרונים: כיצד מי שחתום על רפורמה מהפכנית בתחום האנרגיה בישראל, שחווה על בשרו את עוצמתן של חברות האנרגיה הגדולות, הפך לתומך במתווה גז שנוי במחלוקת, שינציח עשרות שנים קדימה את קיומו של מונופול רב עוצמה במשק הישראלי.

"רוח המפקד השתנתה מזו שהיתה ב-2011", אמר ששינסקי בכנס בנושא "הרגולטור השבוי", שנערך על ידי מוסד נאמן שבטכניון, כשהוא רומז כנראה לראש הממשלה בנימין נתניהו. "השאלה הכלכלית שעומדת על הפרק היא באיזו מידה צריך להתחשב במגבלות הפוליטיות הקיימות. אם לא נתחשב בהן כלל וכלל, הסיכוי שנוכל להביא לשינוי יורד. לכאורה, ההחלטות של הרגולטורים הם עניין מקצועי בלבד - אבל זה מורכב יותר. אנחנו רוצים שמה שנייעץ גם יתקבל".

פרופ' איתן ששינסקי והשר יובל שטייניץ בהצגת מתווה הגזצילום: אוליבייה פיטוסי

כדוגמה לפרגמטיות הנדרשת מהרגולטור, וכנראה גם מיועצו המקצועי של פוליטיקאי, הציג ששינסקי את פעילותה של ועדה רגולטורית בנושאים בנקאיים, שהוקמה בשנת 1989, אך המלצותיה נגנזו. "באותה הוועדה, שהייתי חבר בה, הזהירו אותנו שאם נמליץ להטיל מס על רווחי הון כל ההמלצות האחרות יתבטלו, ש'העסק מת'. בכל זאת, החלטנו להמליץ על המיסוי, והדו"ח בסופו של דבר נקבר ונכנס למגרה ברגע שפורסם".

"מתווה הגז", שעמד במוקד הדיון, הוא הסדר רגולטורי שגובש בשבועות האחרונים בין המדינה לבין חברות הגז, במטרה להאיץ את פיתוח מאגרי הגז ולצמצם, לכאורה, את כוחם המונופוליסטי של השותפים בהם. ההסדר כולל שורה של סעיפים שאמורים להסדיר את משק האנרגיה בשנים הבאות, בין היתר בנושא הבעלות על המאגרים, לוחות הזמנים וסדר פיתוחם, והסדרת היצוא. המתווה כולל המלצות שלפיהן קבוצת דלק - המחזיקה בכל תגליות הגז בישראל - תמכור את חלקה במאגר תמר; חלקה של נובל אנרגי', שותפתה האמריקאית של דלק, בתמר יירד ל-25%; פיתוח מאגר לווייתן יואץ, וייעשה עד 2019; ומאגרי תנין וכריש יחליפו בעלות. המתווה אינו כולל פיקוח מחירים, אך יש בו מנגנונים שאמורים לתאם בין מחיר הגז שיימכר בישראל למחיר הגז ליצוא.

ששינסקי, שנאלץ להתמודד עם מטח של שאלות מצד פעילים חברתיים שנכחו בכנס, רמז בדבריו שאינו מרוצה ממחיר הגז שנקבע במתווה - 5.4 דולרים ליחידת חום. "לא שאלת אותי אם אני מרוצה מהמחיר - אבל אני לא אענה על כך", אמר ששינסקי לאורלי ברלב, ממובילי מטה מאבק הגז. עם זאת, ששינסקי הדגיש כי הירידה במחירי הגז בעולם השפיעה על המתווה, שכולל מגבלה לפיה מחיר הגז המקומי לא יעלה על המחיר ביצוא. לדבריו, "אם התחרות מוגבלת - יש שיטות עקיפות לפיקוח".

ששינסקי הדגיש כי מכירת המאגרים הקטנים-בינוניים תנין וכריש עשויה לייצר תחרות בשוק הגז. "המתווה שגובש תובע מהחברות למכור את כריש ותנין תוך 14 חודשים. אם שני המאגרים יספקו גז, אפילו בהיקף של 2 מיליארד מטר מעוקב (BCM) בשנה, אז זה לא חסר משמעות. בישראל צורכים כ-7 BCM בשנה, זה אומר שלא מדובר בכמות זניחה".

בנימין נתניהוצילום: רויטרס

ששינסקי ציין כי הירידה במחיר הגז , כמו גם האישור שניתן לחברות לייצא גז מתמר, מעלים חשש בנוגע לפיתוח לווייתן. "הנושא של פיתוח לווייתן הוא מהותי, אך אין תשובה חד משמעית לשאלה האם המאגר יפותח. המתווה קובע כי המאגר יפותח עד ליולי 2019, אבל צריך לבנות אבני דרך כדי לראות שבמידה שהחברות אינן מתקדמות בפיתוח, מסיבות שונות, אולי המדינה תצטרך לפעול. פורמאלית, המדינה יכולה לקחת את החזקה. אני לא אומר שצריך לעשות זאת בקלות - זו לא שאלה פשוטה - אך אינני שולל את זה. התרת היצוא מתמר נכון בתנאים שנוצרו בעולם, אבל אסור לוותר על פיתוח לוויתן".

יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, שאחד מנושאי העיסוק המרכזיים שלו היא מחירי האנרגיה בעולם, סיפר על השליטה והמעורבות של חברות האנרגיה הגדולות בתקשורת העולמית - וטען שהמצב בישראל דומה. לדבריו, "כשניסינו לקדם שיטות שיסייעו להפחתת מחירי הנפט בעולם, גילינו גם את המסה האדירה של גופים שלא רוצים שהמצב הקיים ישתנה. שוק הגז והנפט הגלובלי מגלגל 5 טריליון דולר בשנה, ויש אנשים שמשקיעים הרבה כסף וזמן בשימור המצב הקיים, ובין היתר גם במדיה".

הולנדר הציג את השליטה של סעודיה בשוק התקשורת העולמית כדוגמא לכך. "הסעודים החליטו לשלוט במדיה. היום, אי אפשר לפרסם דברים רעים על הסעודים בשום מקום בעולם . הם קנו למשל את סוכנות הידיעות הצרפתית. כל דובר צרפתית מקבל אינפורמציה רק בהתאם לרצון של הסעודים. כשהסעודים אינם רוכשים מדיה, הם משפיעים עליה באמצעות פרסום ויצירת תלות בתקציב הפרסום. הדבר הזה קיים גם בארץ. שמתם לב כמה פרסום בנושא גז ונפט יש היום? זה מופיע גם בעיתונות החרדית. כשהסעודים לא מצליחים להשפיע באמצעות הכסף יש איומים. הם תובעים כל עיתון שמעז לכתוב דברים רעים עליהם", אמר הולנדר.

כדוגמא נוספת לשליטה של חברות הנפט במדיה, הציג הולנדר את ארגון הגג של חברות הנפט בארה"ב. "חברות הנפט האמריקאיות לא רוצות שאנשים יהיו בורים - אלא דווקא שיחשבו נכון בנושא הגז. זה הגוף הכי מתוחכם ברמת הדיסאינפורמציה. הארגון מכניס אי-אמיתות לכל מקום. הם המציאו את המונח 'אנרגיה' במקום להגיד ש-90% מחשבון ה'אנרגיה' הוא לנפט. ברגע שמערבבים בין המושגים, ניתן לבלבל את האנשים.

יוסי הולנדר

"לארגון יש תקציבי ענק, שבעזרתו הם מצליחים לשלוט על השיח. הם מחזיקים בקשר עם כל כתב בכל מקום בארה"ב. בכל בוקר אותו כתב מקבל דף מסרים. 50% מהזמן הכתבים כותבים את מה שחברות הנפט רוצות, ואז נוצרות כל מיני 'אמיתות' על דלק ואנרגיה. הארגון גם מוודא שלא יתבעו אותם. הם משלמים ריטיינר (תשלום חודשי קבוע – ע"א) לכל חברות עורכי הדין הגדולות בוושינגטון, כך שאם רוצים להגיש תביעה שולחים חברות עורכי דין קיקיוניות, כי כל השאר נמצאות בניגודי עניינים.

"בישראל יש שכפול מוחלט של המצב הזה. איך זה שרק TheMarker, קול ישראל וגלי צה"ל עוסקים בנושא הגז, וכל השאר מדברים על 'פופוליזם'? זה לא במקרה. יש פרסומות, יש גורמים אינטרסנטים, שמכניסים בורות לאנשים כדי לשלוט בהם. הסיכון הכי גדול עבורם חברות הגז הוא שאנשים ידעו ויבינו. לאנשים כן יש כוח בחברה דמוקרטית. הפחד הכי גדול של נבחרי ציבור - זה הציבור, כי הוא צריך לבחור. האנשים כן חשובים. ואיך להגיע לאנשים יש כל מיני דרכים. לכן, צריך למצוא דרכים לעקוף את המערכת המשומנת של חסימת המידע, שמטרתה להעשיר את המונופול".

הולנדר הדגיש כי המעורבות של חברות הגז בישראל אינה באה לידי ביטוי רק באמצעות המדיה, אלא נוכחת גם בתוך הקבוצות העסקיות, בשל מבנה השוק הריכוזי. "בארץ יש קבוצות עסקיות רבות (קונגלומרטים – ע"א), שלפחות אחת מהחברות שבהן צריכה גז טבעי. השליטה על ברז הגז מאפשר לחברות לשלוט בכל הקונגלומרטים. נתינת כוח בידי גורם אחד, זה סיכון אמתי לדמוקרטיה. האם נהיה מדינה שיש לה גז או מונופול גז שיש לו דמוקרטיה?".

כתבות מומלצות

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"

לימור סוקניק. "המעבר מחיים כשכירה לעצמאית היה מטורף"

"הייתי בכלוב של זהב. איך ששמעו שאני עוזבת – מיליון איש קפצו על התפקיד"

אחרי שהריבית עלתה, הפיקדונות הבנקאיים נעשו אטרקטיביים יותר

הטבלה המלאה | מהבנק הנדיב ועד הקמצן ביותר: פערי הריביות העצומים נחשפים

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"