הממשלה נכנעה למונופול הגז - התחרות תידחה לעשור הבא

משרדי האוצר, האנרגיה ומשרד ראש הממשלה יציגו השבוע לחברות הגז מתווה מרוכך לפירוק המונופול שלהן - כך הוא ייראה ■ וגם: מה יעשה האיש שנותר בודד במערכה, דייויד גילה?

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

צוות המשא ומתן הממשלתי לפירוק מונופול הגז הטבעי מתעתד להיפגש השבוע עם דלק ונובל אנרג'י, ולהציג בפניהן מתווה פירוק חלופי לזה שהוצג בפניהן בפברואר. המתווה החדש מרוכך באופן משמעותי מזה שגובש תחילה על ידי אותו הצוות. אמנם קבוצת דלק עדיין מחויבת למכור את מאגרי הגז שבהם היא שותפה - למעט מאגר לווייתן, שבו תמשיך להחזיק ב–45% מהזכויות - אך דלק תחויב לעשות זאת בלוח זמנים מרווח ובתנאי מכירה מקלים.

ל–TheMarker נודע כי משרדי הממשלה מוכנים לחייב את דלק למכור את אחזקותיה במאגר הגז תמר רק בחלוף שש שנים מיום חתימת הסכם הפירוק. בכך יידחה הפירוק המתוכנן של מונופול הגז ל–2021–2022 לפחות.

בנוסף, המתווה החדש נסוג מרוב המגבלות שהוטלו על נובל. המתווה מאפשר לה לשמור על בעלות צולבת במאגרי תמר ולווייתן, וכן על האפשרות למכור גז לשוק המקומי משני המאגרים במקביל. זאת, בתמורה לדילול אחזקותיה בתמר מ–36% כיום ל–25%, ובתמורה למכירת מאגרי כריש ותנין (עם דלק) בתוך שנה.

יצחק תשובהצילום: גדעון לוין

מקורות בממשלה טוענים כי לא מדובר במתווה מרוכך שמגלם נסיגה - אלא בהצגת מתווה ישים יותר, שסיכוייו להביא לפירוק המונופול גבוהים יותר. מנגד, הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, מתנגד בתקיפות למתווה החדש, אינו מוכן לחתום עליו ולא ייקח חלק בפגישות.

גילה, שמצא עצמו תומך לבדו בנייר העמדה שהציג צוות המשא ומתן לחברות הגז רק לפני שלושה חודשים, עשוי לגלות שהוא ניצב בודד עוד יותר במערכה. בסוף השבוע נודע על חילוקי דעות פנימיים גם בשורות רשות ההגבלים. זאת, לאחר ששני יועציו הבכירים של גילה ברשות, הכלכלן הראשי ד"ר אסף אילת והיועץ המשפטי עו"ד אורי שוורץ, הביעו הסתייגות מעמדתו - ונטו להסכים לעקרונות המתווה הממשלתי החדש. ברשות ההגבלים העסקיים סירבו להתייחס לדברים.

לפי שעה, גילה אינו מתכוון לנקוט מהלכים חד־צדדיים, כלומר לנצל את סמכותו ולפנות לבית הדין להגבלים עסקיים בבקשה להכריז את הסדר כובל במאגר לווייתן. זאת, בליווי בקשה מבית הדין לאמץ את מודל הפירוק המקורי של המונופול. במקום זאת, גילה מתכוון להציג את עמדתו ואת חששותיו בפני שרי הממשלה החדשה, ולהמתין למשמע עמדתם.

במקביל, צוות המשא ומתן מטעם משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה מתכוון אף הוא לפגוש את השרים החדשים, אך עם הסדר שמוסכם עקרונית על חברות הגז. לכן ייפגש הצוות עם נציגיהן בימים הקרובים, בניסיון להגיע להבנות.

1. דלק איימה לסגת מהסדר הפשרה

המחלוקת בין גילה למשרדי הממשלה מתמקדת בארבעה שינויים עיקריים שבוצעו במתווה הפירוק המקורי - שלמעשה החליפו אותו במודל אחר (ראו טור). לשינויים אלה קדמו התנגדות מצד נובל אנרג'י, וכן מסע שכנוע מצד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, וסגנו, מוריס דורפמן, שביחד עם נציגי משרד האנרגיה טענו כי המתווה המקורי חסר תוחלת ולא ישיג את מטרותיו.

כפי שנחשף בחודש שעבר 
ב–TheMarker, הצליחו אלה לשכנע את נציגי האוצר למשא ומתן - הממונה על התקציבים, אמיר לוי, וסגנו, אודי אדירי. בעקבות נסיגת האוצר מהמתווה המקורי שהוצג לחברות הגז, נטש גילה את המשא ומתן ואיים בפנייה לבית הדין להגבלים, אם הצוות ינסה לבצע מחטף לפני כינונה של ממשלה חדשה.

השינוי הראשון שעליו הומלץ הוא נסיגה מחיוב השותפות בלווייתן - דלק, נובל ורציו - להתחרות זו בזו באמצעות שיווק נפרד של הגז בישראל ("מכר בנפרד"). תחילה טענה נובל כי הסדר כזה לא ניתן ליישום בשוק הישראלי. לטענתה, מודל כזה יערער את מערכת היחסים בין השותפים במאגר ועשוי לפגוע גם במימון הפרויקט. זאת, בעיקר בתרחיש של חלוקת חוזים לא מאוזנת בין השותפות. במקביל הבהירה דלק כי אם זכויותיה בלווייתן ייפגעו והיא תחויב במכר בנפרד - היא תחזור בה מהסכמתה העקרונית למכור את אחזקותיה בתמר (31.25%).

דיוויד גילהצילום: אוליבייה פיטוסי

לעמדה המקצועית של נובל הצטרפו בחלוף הזמן גם קנדל, דורפמן, וכן מנכ"לית משרד האנרגיה, אורנה הוזמן־בכור והממונה על חיפושי הנפט, אלכסנדר ורשבסקי. בגיבוי חברת הייעוץ IHS (ששוכר משרד האנרגיה), הגיעו אלה למסקנה כי מודל מכר בנפרד אמנם ישים - אך בשווקים בעלי היצע גז גדול, שבהם מובטחת מכירת כל קיבולת הצינור. מאידך, נטען, המודל לא ישים בשוק תחרותי שבו זכיית שותפה בצינור בחוזה באה על חשבון שותפתה, שחלקה בצינור יישאר מיותם. במקרה כזה, שלושת שותפות לווייתן יממנו צינור שדרכו מוכרת רק שותפה אחת, והרגולטור יידרש לדאוג למערך איזונים מורכב ביותר שלא נהוג בעולם.

לפיכך, הסכימו שלושת המשרדים לוותר על דרישה זו לתחרות פנימית בלווייתן - וגנזו למעשה את החזון של חמישה־שישה משווקים של גז בשוק המקומי. זאת, בעוד שגילה מתרעם על אי־הצגת חלופות לתחרות פנימית בלווייתן.

השינוי השני שמצוי במחלוקת כרוך בצעדי התחרות הפנימית בתמר. לפי המתווה שהציגה המדינה בפברואר, נאסר על נובל, שמחזיקה ב–36% מהזכויות בתמר, למכור ממנו גז לשוק המקומי. זאת, במטרה להפוך את תמר לספק בלתי־תלוי, שיוכל להתחרות במאגר לווייתן - שגם בו שותפה נובל (40%).

לכן, המדינה קבעה כי נובל תיאלץ למכור את מכסת הגז שלה, שמשוריינת לשוק המקומי לשחקן אחר, וכתוצאה מכך להיות מדוללת במאגר. גם כאן התנגדה נובל לפגיעה, והציעה מודלים חלופיים. למשל, המחאת זכות השיווק של הגז לשוק המקומי לאחרים, מבלי לוותר על זכותה הקניינית.

אמיר לויצילום: עופר וקנין

כך או כך, בממשלה טוענים כיום כי לא היה כל ערך מעשי לאיסור שכזה, היות שכל עוד נובל ממשיכה לשמש מפעילת קידוח תמר, היא תמשיך להיות מעורבת בכל חוזה לשיווק גז ותעודכן בתנאי כל עסקה. לכן, נטען, לא מוכר שוק בינלאומי שבו אומץ הסדר כזה.

לחלופין, משרדי הממשלה הציעו לחייב את נובל בדילול אחזקותיה למינימום האפשרי, ולקבוע כללים שישללו ממנה זכויות יתר בשותפות, כך שתיהפך לשותפת מיעוט. במקרה כזה, נטען, היא תיעדר את הכוח להשפיע על ישראמקו (28.75%) ועל השחקן החדש שייכנס בנעלי דלק (31.25%).

בשל היותה מפעילת הקידוח, קבע ורשבסקי כי רף האחזקות המינימלי יהיה 25% (שווה ערך להשקעות המפעיל). במקביל, מתכוונת הממשלה להורות לשותפות תמר לתקן את הסכם השותפות כך שבין היתר, ישלול מנובל את זכות הווטו שבה היא מחזיקה כיום.

בסעיף זה, דרש גילה עוד בתחילת הדרך את דילול נובל ל–10% מהזכויות בלבד. כעת, טוען גילה, גם אם איסור השיווק המקומי אינו מספק פתרון הרמטי לשילוב האינטרסים של נובל עם לווייתן, עדיין מדובר בפתרון יעיל יותר מבחינה תחרותית ביחס לפתרון המוצע.

באשר לביקורת על המורכבות המוגזמת של ההליכים הרגולטורים המוצעים, על בוסריותם ועל הסיכון שבהם - העלה גילה, כבר לפני חודש, את האפשרות לאסור על נובל כליל את השיווק המקומי של הגז. בממשלה השיבו כי מהלך כזה ישבש כליל את המודל העסקי של הקידוחים ובעיקר, לא יאפשר את מימון פיתוח לווייתן.

2. מפחדים מסבסוד כריש ותנין

נקודת המחלוקת השלישית היא סביב לוחות הזמנים לפירוק המונופול. במתווה המקורי הוסכם על חיובה של דלק למכור אחזקותיה בתמר בתוך שלוש־חמש שנים. המטרה היתה להעמיד שוק תחרותי לקראת "החלון" שנפתח בחוזי תמר החתומים מול יצרני החשמל.

בעקבות התערבות הרשויות ב–2012, נקבע כי בחלוף שבע שנים מיום החתימה על חוזי הגז במשק, כלומר לקראת 2020, יוכלו הצדדים לדון מחדש על תנאי מכירת 50% מהגז שנרכש. זאת, כשעל מימוש האופציה אמורים הלקוחות להודיע שנתיים לפני כן.

לפי הערכות, בעקבות לחצים מצד חברות הגז, שלפיהם מכירה בתוך שלוש שנים בלבד בעייתית בסדרי גודל כאלה, ובעקבות איומים משפטיים באשר להיעדר תימוכין לדרישה הממשלתית המסתמנת - החליטו בממשלה להתקפל, ולרווח את לוחות הזמנים לשש שנים. זאת, ככל הנראה, תוך הסתמכות על חוק הריכוזיות שהקציב לגופים הריכוזיים במשק תקופה של שש שנים למכירת אחזקותיהם.

בעוד שגילה מתנגד לריווח זה, טוענים בממשלה כי אין ל"איחור" זה כל חשיבות, היות שדלק לא תמתין בהכרח לתום התקופה כדי למכור את אחזקותיה, וכי ממילא אמורה להיות תחרות על החוזים הנפתחים מול השחקן השלישי בשוק שיחזיק במאגרי כריש ותנין.

אלא שנקודת המחלוקת הרביעית נעוצה בתנאי המכירה המקלים לכאורה של אותם מאגרים קטנים, כריש ותנין. מאגרים אלה אוצרים, לפי הערכות, כ–70 מיליארד מ"ק בלבד, לעומת כ–920 מיליארד מ"ק במאגרי תמר ולווייתן יחדיו. לפי מתווה פירוק המונופול בפברואר, אמורות היו דלק ונובל למכור את המאגרים בתוך כשנה בתמורה להעברת סכום מלא במעמד העסקה, ונטרול כל אינטרס עתידי בעתיד.

אלא שכעת מוכנה הממשלה כי סכום הרכישה שיקבלו דלק ונובל מידי השחקן השלישי ישולם לאורך תקופה כנגזרת מהכנסותיו ממכירת הגז, כלומר על דרך תמלוגים. לטענת גילה, מדובר בשילוב אינטרסים שמקנה בעקיפין לדלק ולנובל אחוזים בכריש ותנין, ועשוי לפגוע בתחרות.

מנגד, טוענים בממשלה כי הסדר תשלומים זה התבקש גם על ידי רוכשי כריש ותנין, במטרה להקל על מימון הרכישה. זאת, תוך הסרת החשש מהצורך של המדינה בסבסוד הפיתוח של שני המאגרים הקטנים.

3. תוגבה התקרה למחיר הגז

נגזרת של השינוי המבני המתוכנן בשוק הגז היא מידת התערבות הממשלה בחוזי הגז במשק - ובעיקר בתמחור הגז בשוק. זאת, לפי המשוואה שלפיה "כעומק השינוי המבני - כעומק הפיקוח".

לפני כחצי שנה הבהירו בממשלה כי אם השינוי המבני בשוק הגז ימותן, תידרש הממשלה לאזן את צעדי האכיפה במעורבות גבוהה יותר במחיר. זאת, מחשש להיעדר תחרות בין ספקים או מחשש להנצחת הרנטה המונופוליסטית שנגבית כיום על ידי שותפות תמר - כתג מחיר מושרש. ואולם למרות הוויתור על כמה מצעדי האכיפה שהוצגו לפירוק, גם אם זה מוצדק - התערבות המדינה בחוזים צפויה להיות מתונה מהמתוכנן.

כפי שנחשף בפברואר 
ב–TheMarker, השינוי המבני ילווה בקביעת תקרה למחיר הגז, כדי להימנע מתמחור מונופוליסטי שלו, אך רק עד להשלמת השינוי המבני - כלומר, לתקופה של עד שש שנים (לפי המתווה החדש). לפי הערכות, הממשלה לא תטיל פיקוח על מחיר הגז במשק, ולא תפעיל את ועדת הפיקוח הבין־משרדית על המחירים. זאת, אף שבאוצר הודו בעבר בתמחור גבוה מדי של הגז על ידי המונופול. תחת זאת, ינוהל מנגנון מעין־פורמלי, באמצעות רשות החשמל, שתפקח בעקיפין.

הכוונה היא כי הרשות תודיע שלא תכיר בחוזי גז גבוהים מרף מסוים של מחיר. לפי המתווה המקורי, הרף היה צריך להיות המחיר החוזי המינימלי כיום. כרגע מדובר במחיר האופציה של חברת החשמל מתמר, שהוא 5.35 דולרים למיליון BTU, שמוצמדים ב–30% בלבד למדד האמריקאי.

ואולם דלק ונובל מתנגדות נחרצות לקביעת רף זה, בטענה כי משום הצמדתו החלקית למדד, מדובר במחיר שלאורך זמן יורד ריאלית. עוד נטען כי מדובר במחיר "מלאכותי", היות שנולד בעקבות התערבות ממשלתית בחוזי תמר. זאת, עבור "פיצוי" חברת החשמל בגין המחיר הגבוה יותר ששילמה בחוזה העוגן שלה. מחיר הגז בחוזה הבסיס מוערך כיום ב–5.7 דולרים למיליון BTU.

במקביל, חברות זרות שמתעניינות בכניסה לשוק - הזהירו באחרונה את הממשלה כי לא ישקיעו בענף אם יוטל פיקוח אגרסיבי על המחירים. הדבר נכון בעיקר למאגרי כריש ותנין, שבהם נדרשת השקעה הונית גדולה עבור נפח גז מצומצם.

לכן, משרדי הממשלה וחברות הגז ממשיכים במשא ומתן על גובה הרף המקסימלי, אך המדינה צפויה לסגת מהכוונה לנקוב במחיר האופציה. בין היתר, נידונות כמה חלופות כמו קביעת הרף בהתאם לממוצע כלשהו או הצמדתו לסל דלקים בינלאומי (למשל, מחירי גז מיובא).

בנוסף, מסתמן כי הממשלה לא תפתח את חוזי תמר החתומים - אף שאלה כוללים תנאי מכר מונופוליסטיים לכאורה. החל בהצמדה בעייתית, דרך שיעור חובת רכישה גבוה (Take or Pay), וכלה בסירוב בעלי תמר להעניק הנחה של 10% בעבור אספקת גז לא רציפה.

יוג'ין קנדלצילום: דניאל בר און

כתבות מומלצות

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קוסטה ריקה

"בונים פה וילות מטורפות בג׳ונגלים וחברות היי-טק שוכרות חופים לשבוע"

דובב ויקי

עם 8 סניפים בלבד, האם מג"ד בצנחנים והייטקיסט לשעבר יובילו רשת מסעדות ישראלית ראשונה לבורסה?