"אם המשבר בין ישראל לשכנותיה לא ייפתר - לא יהיה יצוא גז לטורקיה"

דו"ח שחיברו פרופ' עודד ערן ומנכ"ל נתג"ז לשעבר דן ורדי בעבור מכון INSS אינו צופה טובות ליצוא האזורי של גז מישראל: "כל עוד המתיחות בין ישראל לפלסטינים תימשך, המתיחות בין ירושלים לאנקרה תימשך - גם אם משבר המרמרה ייפתר וארדואן יירד מהבמה"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

"הסכם שיביא לפתרון המשבר בין ישראל לטורקיה הוא תנאי הכרחי להסכם על יצוא גז ישראלי לטורקיה, והחברות העסקיות שמנסות לקדם את היצוא לא יוכלו להשיג את מטרתן בלעדי פתרון זה" - כך קובע דו"ח שהכין המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) העוסק בהיתכנות המדינית של יצוא גז ישראלי לטורקיה.

את הדו"ח חיברו שגריר ישראל לשעבר בירדן ובאיחוד האירופי, פרופ' עודד ערן, מנכ"ל נתיבי גז הממשלתית לשעבר, דן ורדי, והחוקר איתמר כהן. לצד המציאות הגיאופוליטית הסוערת במזרח התיכון, לדו"ח יש חשיבות אקטואלית גם באשר לסיכויי הפיתוח של מאגר הגז הטבעי לווייתן.

לאחר נסיגת וודסייד האוסטרלית מהשותפות במאגר, מימון פיתוחו נשען כיום במידה רבה על התזרים של יצוא הגז לטורקיה ולמצרים - וזאת בשעה ששוב מתקררים היחסים המדיניים בין טורקיה לבין הציר הישראלי־מצרי. "כל יצואן אסטרטגי לטורקיה חייב לכלול במערכת שיקוליו את עתידה המדיני של מדינה זו ולשאול לאן פונה המדיניות שלה, הפנימית והבינלאומית", כותבים מחברי הדו"ח. "העובדה שמקור הגז במקרה זה הוא ישראל מחייבת ניתוח קפדני עוד יותר של סוגיה זו".

קידוח לוויתןצילום: אלבטרוס

לפי הדו"ח, "התקשרות עסקית בדבר אספקת גז מישראל לטורקיה תחייב הבנה בין ממשלות שתי המדינות, כפי שנעשה בעקבות חתימת ההסכם בין חברת החשמל הישראלית לחברת EMG המצרית". הכותבים מזכירים את מזכר ההבנות שנחתם ב–2005 בין ממשלות ישראל ומצרים, שבו התחייבה מצרים לערוב לאספקת הגז לחברת החשמל למשך 15 שנה. "ממשלות ישראל וטורקיה יהיו צריכות להגיע להבנות דומות, ואולי אף מורכבות יותר, גם בנושאי איכות הסביבה ומיסוי", צוין.

"בשלב מתקדם של השיחות על יצוא הגז, יצטרכו שתי המדינות להיכנס למשא ומתן על הסכם מסגרת, שאף אם יעסוק בהיבטים לא מדיניים תהיה לו חשיבות מדינית רבה", כותבים ערן, ורדי וכהן. "אין בהכרח קשר ישיר בין הסכם זה לפתרון המשבר ביחסים בין ישראל לטורקיה, ולכאורה ממשלות שתי המדינות יכולות להגיע להסכמה ביניהן גם בלעדיו - אך יש להניח שטורקיה לא תהיה מוכנה להגיע להסכם גז במצב כזה, גם אם אספקתו הישירה אליה היא אינטרס טורקי מובהק".

אלא שבה בעת, לטענת שלושת כותבי הדו"ח, התחזית לגבי השגת רגיעה מדינית בין ישראל לטורקיה אינה אופטימית, לפחות לא בטווח הזמן הקרוב, למרות פרישתו הצפויה של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, לטובת המשרה הייצוגית יחסית של נשיא טורקיה. "חילופי הדברים וההאשמות בין מנהיגי שתי המדינות הופכים הסכם לאספקת גז מישראל לטורקיה לאופציה קשה למימוש", נכתב בדו"ח. ארדואן עצמו מגביר בימים האחרונים את הטון הבוטה כלפי ישראל.

דן ורדיצילום: מוטי קמחי

הדאגה בעקבות חסימת טוויטר

היחסים בין ישראל לטורקיה עלו על שרטון בעקבות אירוע המשט לחופי עזה במאי 2010. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבר התנצל על חלקה של ישראל בהרג האזרחים הטורקים ששהו על האונייה מאווי מרמרה, אך הסדר הפיצויים לא הגיע לכלל גיבוש.

עם זאת, לדעת חוקרי INSS, "גם סיום פורמלי של הסכסוך בין טורקיה לישראל לא ישנה באופן מהותי את מערכת היחסים בין שתי המדינות בטווח המיידי והבינוני, היות שעוד לפני האירוע נוצרו ריחוק מדיני ומתיחות ביניהן".

את הדבר נועצים כותבי הדו"ח בין השאר במערכת היחסים הרעועה בין ישראל לפלסטינים. "יש להניח שכל עוד המתיחות בין ישראל לפלסטינים תימשך ולא יימצא פתרון מדיני לסכסוך, וכל עוד ישראל תמשיך במדיניותה כלפי חמאס, תימשך המתיחות בין ירושלים לאנקרה, גם אם תימצא נוסחה לפתרון סוגיית המרמרה וגם אם ארדואן עצמו יירד מן הבמה הפוליטית (אך מפלגתו תישאר בשלטון)", נכתב.

לפי הדו"ח, שינוי מגמה לא צפוי בקרוב, בייחוד לאור הניצחון המרשים שרשמה מפלגת השלטון בבחירות לרשויות המקומיות במארס 2014 - חרף ההפגנות הנקודתיות נגד ארדואן.

ערן, ורדי וכהן מציינים בדו"ח כי האוריינטציה המוסלמית של ארדואן הביאה לחיסול מעמדו של הצבא הטורקי כגורם החזק בזירה הפוליטית הפנימית ולהעברת מוקד הכוח למפלגה, ובכך חוסלו למעשה היחסים הביטחוניים הענפים בין המדינות, שהיו עוגן ביחסים ביניהן. אמנם סך הסחר בין ישראל לטורקיה גדל עם השנים, והגיע לכ–5 מיליארד דולר בשנה, אך לאי־הצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי, כך נטען, יש השלכות שליליות בכל הנוגע להתקשרויות עסקיות עמה - בשל החלשת שלטון החוק, השקיפות והשמירה על סטנדרטים עסקיים.

רג'פ טייפ ארדואןצילום: AP

גם חברותה של טורקיה בברית נאט"ו אינה מעידה על הזדהות אוטומטית עם עמדות הברית, מציינים החוקרים, ומדגימים את הטענה בסירוב טורקיה לאפשר לאמריקאים לפעול משטחה במערכה בעיראק ב–2003, בקשריה הביטחוניים והכלכליים עם סין ואיראן, ובהימנעותה מגינוי הפלישה הרוסית לחצי האי קרים.

באשר להפרת חוזה מול חברה אמריקאית - בתרחיש אפשרי שבו תיחתם עסקה עם שותפות לווייתן, שבה חברה גם נובל אנרג'י - מציינים החוקרים כי טורקיה לא תשוש להסתבכות כזאת, "אך אירועים שונים בעת האחרונה מלמדים כי אין במעורבותם של גורמים עסקיים מערביים גדולים בטורקיה משום ערובה לכך שלא תנקוט צעדים מעוררי מחלוקת". זאת, בהסתמך על ניסיונה של טורקיה להפסיק את פעילות טוויטר השנה.

אגב, גם שיתוף פעולה ישראלי־קפריסאי בתחום הגז עלול ליצור בעתיד מתיחות בין ישראל לטורקיה - כל עוד לא נפתר הסכסוך הפנימי בקפריסין, וכל עוד טורקיה מפרשת אחרת את חלוקת גבולות המים הכלכליים בין חלקי האי.

90% מהנפט לישראל עובר דרך טורקיה

התיאור הקודר יחסית של הגיאופוליטיקה האזורית נהפך "טראגי", במונחים כלכליים, לנוכח האינטרס העסקי המובהק של הצדדים לעסקת יצוא הגז ממאגר לווייתן במימוש העסקה. חוקרי INSS מזכירים כי במצגת שפירסמה באפריל קבוצת דלק, השותפה בלווייתן, היא לא התייחסה לאפשרות של יצוא גז ישיר לאירופה, או דרך טורקיה. "ייתכן שיש היגיון בהתייחסות רק לשווקים האזוריים, שכן הכמויות שיעמדו לרשות יצואניות הגז הישראלי אינן גדולות מספיק כדי להוות גורם משמעותי בשווקים הגדולים יותר כגון אירופה, דרום אסיה ומזרחה", נכתב.

באשר להתעניינותה של טורקיה בגז הישראלי, הרי שזו נולדה עקב הצמיחה המהירה בכלכלה הטורקית והמחסור המקומי במשאבי גז טבעי. הצריכה הטורקית של גז הכפילה את עצמה בתוך פחות מעשור, מ–18 BCM (מיליארד מ"ק) בשנה ב–2002 לכ–39.5 BCM בשנה ב–2011. הצריכה כיום בטורקיה היא כ–45 BCM בשנה, והיא צפויה להאמיר לכ–60 BCM ב–2020 ול–76 BCM עד ל–2030.

עודד ערןצילום: דודו בכר

58% מהגז צורכת טורקיה מרוסיה (כ–30 BCM ב–2013). 19% מהגז בטורקיה מקורו באיראן (כ–10 BCM), מה שמביא להידוק בלתי נמנע של הקשר המסחרי עם המדינה, שנאמד אשתקד ב–20 מיליארד דולר בשנה.

אגב, באחרונה פורסם כי ארדואן הציע לנשיא איראן, חסן רוחאני, להכפיל את היקף הגז שתרכוש טורקיה מאיראן תמורת הוזלתו. התלות הזאת במקורות חיצוניים מאלצת את טורקיה לשלם מחירים גבוהים יחסית בעבור הגז - כ–13.5 דולר למיליון BTU של גז איראני, וכ–11 דולר למיליון BTU של גז רוסי (לאחר הוזלה משמעותית באחרונה). למעשה, יותר מ–20% מסך הגירעון במאזן הסחר של טורקיה (כ–20 מיליארד דולר) נוצרו בשל עלויות הגז.

באשר לעתיד, טורקיה מתכוונת לגוון את סל מקורות הגז שלה. לכן, היא צפויה לרכוש גז עיראקי שיוזרם דרך צינורות הכורדיים החל ב–2017, ובה בעת מתעניינת ביבוא גז מלווייתן באמצעות פרויקט להנחת צינור תת־ימי באורך 600 ק"מ מלווייתן לעיר החוף הטורקית קייהאן, בעלות של 2.4–4 מיליארד דולר. הצינור יספק 7–8 BCM בשנה - כמחצית היצוא השנתי הצפוי מלווייתן. בנקודה זו מציינים החוקרים את משקל מחיר הייחוס של הגז בכל עסקה, כשלטורקים אינטרס בהוזלת הגז שהם מייבאים כיום מהרוסים והאיראנים, בעוד בעבור שותפות לווייתן שינוע הגז למצרים זול ופשוט יותר.

בנוסף מעוניינת טורקיה לשמש גשר יבשתי לשינוע גז לאירופה. היא תגשים מטרה זו החל ב–2019, אז יחל צינור TANAP האזרי לספק גז לאירופה דרך איטליה, אך בנפח נמוך יחסית של 10 BCM בלבד בשנה, מתוך יבוא נדרש של כ–600 BCM ביבשת, שמתוכם מספקת רוסיה 200 BCM. ואולם צינור זה עשוי לאפשר בעתיד פלטפורמה לשינוע גז נוסף - דוגמת זה הישראלי - מה שמטריד את הקרמלין, הצפוי להפעיל את כוחו כדי לסכל זאת.

בינתיים, כותבי הדו"ח מזהירים מרפיון מסוים בצמיחה הטורקית ומורים על סימנים מדאיגים בכלכלתה. רזרבות המט"ח של טורקיה צנחו מ–50 מיליארד דולר ב–2010 ל–33 מיליארד דולר ב–2013. סוכנות הדירוג הבינלאומית מודי'ס הורידה באחרונה את הדירוג של טורקיה מ–BBB ל–Baa3 עם אופק שלילי, ואילצה את טורקיה להעלות את הריבית.

"חיבור ישראלי־טורקי בנושא כה חיוני לטורקיה מבחינה אסטרטגית עשוי לשכנע כל ממשל באנקרה לקיים מערכת יחסים מאוזנת עם ישראל", הוסבר בדו"ח. לחיזוק פוטנציאל שיתוף הפעולה מזכירים כותבי הדו"ח כי 90% מהנפט המיובא של ישראל מקורו באזרבייג'אן, המוזרם מבאקו עד לנמל ג'יהאן שבדרום החוף הטורקי ומשם משונע במכליות לישראל. לדבריהם, במשך כל המשבר בין המדינות לא נפגעה זרימת הנפט בצינור הטורקי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יאיר לפידות

"ל-95% מהציבור אין מספיק הון עצמי כדי לרכוש דירה בישראל"

ראם רייזנר ומשפחתו

"עברנו לאחד המקומות היפים בארץ — ולרגע לא הסתכלנו לאחור"