יוגב מציג רפורמה מסורסת בחברת החשמל: המונופול יונצח והעובדים יקבלו מענקים

דו"ח הביניים של ועדת ההיגוי לרפורמה במשק החשמל פורסם בנוסח מעורפל כדי לחפות על התהיות בממשלה ■ חברת החשמל תיישם התייעלות, אך עקב המחלוקת על פיצוי המיליארדים לעובדים - פרטי הקיצוצים לא פורסמו

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

שבעה חודשים לאחר שכוננה, באיחור של שלושה חודשים וללא הסכמה בין חבריה - מפרסמת היום ועדת יוגב את דו"ח הביניים של המלצותיה. הדו"ח של ועדת ההיגוי לרפורמה במשק החשמל מתפרסם באיחור עקב מחלוקות קשות שנותרו בלתי פתורות בין הממשלה לבין חברת החשמל, עובדיה וההסתדרות - וכן בתוך הממשלה עצמה, בעיקר בין אגפיו השונים של משרד האוצר.

אי ההסכמה מול חברת החשמל נובעת בעיקר משאלת חלוקת שוק הייצור העתידי בינה לבין המתחרים הפרטיים; אי־ההסכמה מול העובדים נוגעת להיקף סל ההטבות שאותו הם דורשים בעבור הסכמתם וכן מדרישתם ליישום הרפורמה להמשיך בחריגות השכר; המחלוקת מול ההסתדרות נעוצה באי הבהירות סביב הבטחת האיתנות הפיננסית של חברת החשמל בעתיד; המחלוקת הפנים־אוצרית נובעת מחוסר ודאות ביחס להשלכות של קבלת דרישות החברה, העובדים וההסתדרות, כדאיותה הכלכלית של הרפורמה המוצעת, ועל תעריף החשמל לציבור.

המחלוקות הביאו לכך שהדו"ח מתפרסם באופן חד־צדדי, ללא הסכמת חברת החשמל ועובדיה. הדו"ח מוצג גם ברמה כללית יחסית, מבלי לרדת לפרטים נדרשים ומבלי להתייחס לעומק לשתיים מהסוגיות העיקריות במתווה הרפורמה הנדרש: ההתייעלות שבה תחויב חברת החשמל והשלכת הרפורמה המוצעת על תעריף החשמל לציבור.

בשורה התחתונה, מציג הדו"ח נסיגה מהותית ממתווה הרפורמה שאישרו הממשלה והכנסת בעבר, לטובת שינוי מבני מתון יותר וחלוקת שוק ייצור חשמל מנדטורית בין חברת החשמל למתחריה, על בסיס מודל סחר חדש.

ההמלצות נשענות על מתווה "רפורמה השקשוקה" שנחשף 
ב–TheMarker בפברואר. לפי מתווה זה, חברת החשמל לא תפוצל, לא תופרט ותשמור על מונופול אנכי בשלושת מקטעי החשמל: ייצור, הולכה וחלוקה. זאת, תוך ויתור חלקי על ניהול מערכת החשמל לטובת חברה ממשלתית חיצונית, אך המשך שליטתה באספקת החשמל ללקוחות הקצה גם בעידן של תחרות.

השקת ועדת יוגב. מימין: מיקו צרפתי, אבי ניסנקורן, עופר עיני, סילבן שלום, אורי יוגב ואלי גליקמןצילום: עופר וקנין

כל אלה יובטחו לחברה למשך עשר שנים (עד 2025) בתמורה לאימוץ תוכנית התייעלות שתכלול ביטול תקנים (במספר שלא צויין), הרחבת גמישות ניהולית ופיצוי עובדי חברת החשמל במיליארדי שקלים - חרף השינוי המבני המרוכך. זאת, תוך הצהרה כי ההתייעלות המתוכננת תכסה את העלויות בעצמה, אך בליווי חשש כבד כי אלה יגולמו לבסוף גם בתעריף החשמל הציבורי.

הדו"ח, יש לציין, יפורסם לשימוע ציבורי של 30 יום, שלאחריו תמשיך הוועדה במשא ומתן מול חברת החשמל והעובדים. לפי הערכות, הצגת מתווה רפורמה מגובש - אם יושג כזה - תיארך חודשים ארוכים, ולכן לוחות הזמנים המופיעים בדו"ח ליישום הרפורמה אינם ריאליים בהכרח.

שוק ייצור החשמל - 
42% ליזמים פרטיים

היעד העיקרי של ועדת יוגב הוא להביא לייצור חשמל פרטי בשיעור מינימלי של 42% מהייצור בפועל - ולא מההספק המותקן - וזאת בתוך עשור. הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, פירסם הוראה שלפיה נתח חברת החשמל יוגבל ל–50% בלבד, בכפוף לשימוע, אך טרם קבע אם נתח זה יחושב מהייצור או מהיכולת.

לשם הפחתת נתח חברת החשמל, שכיום הוא כ–90%, תמכור חברת החשמל למגזר הפרטי את מתחם תחנות הכוח ברמת חובב (1,140 מגה־ואט), את הקרקע המתוכננת להקמת תחנת כוח חדשה באלון תבור, וכן את שתי תחנות הכוח אשכול שבאשדוד (912 מגה־ואט). במקביל, ממליצה ועדת יוגב להתיר לחברה להקים את תחנת הכוח הפחמית השנייה באשקלון (תחנה D) ולהחזיק במלוא מניותיה (100%) וכן להקים ב–2025 תחנת גרעינית (E). חברת החשמל והוועד מתנגדים להפרטת אשכול, היות שהם לא מאמינים בהיתכנותו של פרויקט D.

בנוסף, יותר לחברה לשחלף את התחנות שייגרטו ברדינג שבתל אביב (428 מגה־ואט) ואת חיפה ג' (282 מגה־ואט) ב–2018–2021. הספק השחלוף הסופי שיותר לא צויין בדו"ח.

תחנות הכוח היעילות יחסית של חברת החשמל בגז טבעי (בהספק כולל של כ–3,800 מגה־ואט), יתואגדו לחברה בת בבעלות מלאה של חברת החשמל. רק אחת מהן, בשלב זה, תידרש להתחרות בתחנות הכוח הפרטיות (ראו להלן), ולכן תתואגד בחברה בת נוספת. היתרה יזכו להמשך כיסוי עלויותיהן בתעריף החשמל וחלקן - בשיעור שלא צויין בדו"ח - יזכו להבטחת הפעלה (Must Run).

ועדת יוגב ממליצה לקבוע רף גבוה לרזרבת ייצור החשמל במשק שיהיה 20% מעל שיא הביקוש השנתי הצפוי לחשמל. כמו כן, ממליצה הוועדה על בחינה מחודשת של הפרויקטים בתחנות הכוח הפחמיות - לרבות התקנת סולקנים והסבתן לשימוש בגז. זאת, בשל סימני שאלה על הצורך במהלכים אלה בעיתוי הנוכחי ועל כדאיותם הכלכלית (עלותה מסתכמת ב–4.5 מיליארד שקל).

בנוסף, ממליצה הוועדה לפרק את "חברת החשמל השנייה" - החברה הממשלתית שהוקמה לפני ארבע שנים כדי לתכנן הקמת תחנות כוח חדשות שלא דרך חברת החשמל.

רפורמה בשן ועין

מתחם רמה"ש יישאר בחברת החשמל

יחידת ניהול מערכת החשמל - שבידיה יופקד ניהול הפעלת תחנות הכוח במשק וכן תכנון הייצור לטווח ארוך - תופרד מחברת החשמל לחברה ממשלתית עצמאית חיצונית. אתה יעברו 150–200 מעובדי חברת החשמל, תוך שמירה על תנאיהם בהסכם הקיבוצי.

ניהול המערכת נעשה כיום בשני מתחמים: בשכונת דניה שבחיפה וברמת השרון. לפי המתווה המומלץ, תוותר חברת החשמל רק על מתחם דניה, שיוצא מהחברה עד לסוף השנה, ותשמור לעצמה את זה שברמת השרון, תוך התחייבות להעברת המידע שיעובד בו לכל מתחרה.

ביחד עם ניהול המערכת, יוצא מחברת החשמל גם אגף תכנון ופיתוח טכנולוגיות (תפ"ט), וכן יחידות הסטטיסטיקה ומחקר שווקים. בכך, תופקע לכאורה יכולת התכנון של רשת החשמל וכן חיזוי הביקושים לחשמל במשק מידי המונופול.

בורסה לסחר בחשמל

במקביל לשינוי המבני בחברת החשמל, תכלול הרפורמה המתוכננת גם את שינוי שוק החשמל בכללותו. מדובר בהסדרה נלווית שפירסמה לפני שבועיים רשות החשמל, ולפיה יצרני החשמל הפרטי יעברו בהדרגה מהתקשרות בילטראלית - קרי מכירת חשמל ישירות לצרכנים - למודל סחר מתווך, במעין בורסה (pool) שעתית/יומית של חשמל. זאת, תוך כדי ביטול הגנות הינוקא הפיננסיות שמהן נהנו היזמים הפרטיים בשנים האחרונות.

כל התחנות שייכללו בשוק זה יתחרו על הצעת מחיר ליחידת ניהול המערכת בגובה העלות השולית של כל תחנה. זאת, כאשר העלות השולית הגבוהה ביותר (כלומר של היצרן הכי פחות יעיל) - היא זו שלפיה יקבע המחיר שיקבלו כל היצרנים שימכרו חשמל ל–poolו(clearing price).

כאמור, בשלב הראשון תידרש רק תחנת כוח אחת של חברת החשמל להתחרות ב–pool (לאחר שתואגד בחברה בת נפרדת), אך לא נקבע עדיין רף עליון לשיעור השתתפותה ב–pool, כדי להבטיח שלא תטה את המחיר לטובתה. מחיר זה אגב, אמור להיות מפוקח על ידי רשות החשמל.

תחנות הכוח הפרטיות שכבר הוקמו לא יחויבו לעבור ל–pool, ואילו תחנות שיחתמו על הסכמי מימון עד ל–2019 יזכו למעבר מדורג למודל ה–pool (אם כי לא ברורה יעילותו של הדירוג).

בנוסף, ממליצה ועדת יוגב על הקמת מסלקה בלתי תלויה לסחר בעודפי גז טבעי שלא ינוצלו על ידי יצרני החשמל במשק - אך לא נוקבת במפורש בשמה של חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) כאכסניה לשם כך.

חלוקת החשמל תישאר בידי המונופול

ועדת יוגב נסוגה מתוכניות הרפורמה המקוריות שקראו לתאגד בנפרד את המקטע הלא יעיל והמנופח יחסית של חלוקת החשמל. תחת זאת, הספקה הוועדה בהמלצה להקמת מרכזי רווח חשבונאיים בכל אחד מקטעי הפעילות של חברת החשמל.

הוועדה תמליץ להקצות לתחרות במקטע החלוקה רק עד 10% מהשוק. שוק זה רלוונטי לנותני שירותים בצורה מרוכזת כמו בקיבוצים, מבני משרדים, קניונים, פארקי תעשייה, 
בתי חולים ואוניברסיטאות. ואולם לפי הדו"ח, הוועדה לא ממליצה כלל על שיריון נתח למחלקי משנה פרטיים, כך שתיאורטית, יכול זה להיכבש כולו על ידי החברה.

המונופול ישלוט 
גם במכירת החשמל

מקטע האספקה - קרי מכירת החשמל בפועל לצרכנים פרטיים יפתח לכאורה לתחרות, אך זו תהיה מוגבלת. ראשית, נתח המספקים הפרטיים יוגבל לשיעור ייצור החשמל הפרטי במשק. שנית, ובעקבות לחץ ועד חברת החשמל, עובדי החברה הם שיתקינו את 2.5 מיליון המונים הדיגיטליים שעומדים בבסיס היכולת לאפשר תחרות במקטע זה, והחברה אף תתחזק אותם - באמצעות קבלני משנה. זאת, תוך התחייבות ל–open access ולהעברת הנתונים המופקים לניהול המערכת.

התייעלות תחת 
מסך ערפל

לפי המתווה שגובש בחודשים האחרונים, אמורה היתה חברת החשמל לבטל 2,000 תקני עובד: 1,700 תקנים קבועים ו–300 אירעיים, לצד קיצוץ של 15% מכוח האדם בשדרה הניהולית וצמצום המחוזות מחמישה לשלושה. כל זאת, בתוך חמש שנים, ותוך התחייבות לאי־קליטת עובדים נוספים בעשור הקרוב.

לאור המחלוקת על תנאי הפרישה, נמנעה ועדת יוגב מלציין בסוף בדו"ח הביניים את מספר הפורשים מהחברה והסתפקה בהערה שלפיה "היקף כוח האדם יצומצם באופן משמעותי". עם זאת, הוועדה כן עיגנה בדו"ח מתן פיצוי לעובדי החברה שיישארו בה לאחר תוכנית ההתייעלות - גם אם ללא ציון המענק המסוים שלו יזכו. זאת, חרף המחלוקת הכבדה בשאלה זו.

הצעת חברת החשמל לעובדים, שנאמדה ב–6.5 מיליארד שקל ועומדת כיום תחת סימן שאלה כלכלי כבד, הציעה מענקים של 1.5 מיליון שקל בממוצע לעובד פורש, נוסף על תוספת קבועה של 1,000 שקל לפנסיה. באשר לעובדים הנשארים, אלה יזכו לשיטת החברה לתוספת של 2,000 שקל לפנסיה וכן למענק רפורמה של 50 אלף שקל לעובד.

המענקים השנויים במחלוקת לעובדים הנשארים אמורים היו "לקנות" את הסכמתם להרחבת הגמישות הניהולית בחברה. לפי דו"ח יוגב, מדובר בביטול הפריטטיות (שיתוף העובדים בקבלת החלטות ניהוליות) בכל הקשור לקידום עובדים, ניודם, פיטורים על בסיס משמעתי וכן חיוב ברישום שעות נוכחות. זאת, לצד העברת 3% מעובדי החברה לחוזים אישיים.

ועדת יוגב ממליצה כי כל המנהלים בחברה, מדרגת סגן ראש אגף ומעלה ינותקו מההסכם הקיבוצי – וכי הנהלות החברות בנות שיוקמו יועסקו אף הם בחוזים אישיים.

עלות החשמל חינם: 260 מיליון ש' בשנה

הוצאות השכר של חברת החשמל נאמדות ב–5 מיליארד שקל בשנה, ויקזזו לפי דו"ח יוגב כ–20% מהכנסותיה. לפיכך, ממליצה הוועדה לפעול לשינוי מבנה השכר כך "שיותאם לשוק עבודה מודרני ולסביבה תחרותית". מדובר במעבר לשכר תלוי ביצועים ולהפעלת מנגנוני קידום מרוסנים יותר בדרגות השכר - אך ללא ציון מפורט של החלופות בדו"ח.

התייחסות מיוחדת ניתנה בדו"ח להטבת "חשמל חינם" שממנה נהנים עובדי החברה וגמלאיה - ואשר סומנה כיעד לביטול על ידי שרי הממשלה. לפי הדו"ח, עלות הטבה זו לחברה נאמדת ב–260 מיליון שקל בשנה. זאת, היות שהחברה נושאת בעבור עובדיה גם בעלות המס שמחויבת מכורח קבלת ההטבה.

הטבת חשמל חינם מאפשרת למרבית עובדי החברה ולגמלאיה זכאות לעד 18 אלף קוט"ש בשנה בחינם - לעומת צריכה ממוצעת של 8,000 קוט"ש בשנה במשק. ניצול ההטבה הוא כ–75% מהמכסה המותרת - כלומר צריכה גבוהה מהותית של כ–14 אלף קוט"ש בשנה לבית אב. עלות ההטבה לעובד היא כ–800 שקל בממוצע נטו, שכולה מוכרת לפנסיה. עלות ההטבה לחברת החשמל נאמדת ב–1,500 שקל לעובד.

לטענת ועדת יוגב, מציאות זו מעודדת שימוש בזבזני בחשמל, שכן אין אפשרות לפדות את ההטבה או לצבור אותה - ועלותה מועמסת למעשה על עלויות הייצור של החברה, כלומר שציבור צרכני החשמל הוא שמממן אותה. לפיכך, ממליצה הוועדה על ביטול המנגנון ועל מתן פיצוי בגובה הצריכה הממוצעת במשק שיתוסף לשכרם של העובדים. עם זאת, מבלי להתייחס לעובדים פורשים, לאוכלוסיית הגמלאים ולחשיפה הפנסיונית.

המלצה נוספת של ועדת יוגב היא לרוקן מיליארד שקל נוספים מחשבו הנאמנות הלא חוקי שניהלה החברה בעבור עובדיה - בין היתר, כדי להבטיח את הטבת חשמל חינם. אלא שבחשבון זה מופקדים כיום 1.6 מיליארד שקל.

האיתנות הפיננסית מותנית בהנפקה

פרק מהותי בדו"ח יוגב - וזה שמהווה עדיין עילה למחלוקות סביבו - נוגע לאיתנות הפיננסית של חברת החשמל ביום שלאחר יישום הרפורמה. זאת, כשוועדת יוגב מגדירה כיעד את הפחתת שיעור המינוף של חברת החשמל מ–83% ל–65% עד 2022, וקובעת שתי אבני דרך לבחינת הצלחת המתווה המוצע: ב–2018 וב–2022.

ראשית, ממליצה הוועדה על הנפקת 15% ממניות חברת החשמל ב–2015 וב–2018, כך שיתאפשר לה לגייס להערכתה 4–5 מיליארד שקל מהציבור. מהלך זה נתון עדיין במחלוקת בין האוצר לבין ההסתדרות. בנוסף, ממליצה הוועדה על הנפקת אג"ח להמרה כדי להוזיל את מקורות המימון ומחזור החוב.

הוועדה ממליצה לפטור את החברה מתשלום דיווידנד עד ההגעה ליחס הון עצמי לסך המאזן בשיעור 35%; מתחייבת לדחות שוב את מעבר דו"חות החברה ל–IFRS — כך שלא תחויב ברישום חשבונאי מקשה וכן רומזת להפחתה עתידית של היוון ההתחייבויות הפנסיוניות ב–4–5 מיליארד שקל נוספים. זאת, על ידי מעבר להיוון המחויבות בריבית גבוהה יותר (לפי ריבית אג"ח קונצרניות).

הציבור עוד עשוי לשלם את המחיר

בעקבות הביקורת הציבורית, הגדירה ועדת יוגב כיעד את מימון הרפורמה מתוך התוכנית המוצעת - ללא הישענות על תעריף החשמל לציבור. לשם כך, המליצה על הנפקת מניות, על מכירת תחנות הכוח ברמת חובב ובאשדוד, וכן הקרקע באלון תבור, שיכניסו לדעת הוועדה לחברה 3–4 מיליארד שקל. בנוסף, מכירת חלק מהנדל"ן שבבעלות החברה למדינה — ובראשם מתחם רוגוזין באשדוד וכמה מבנייני החברה בתל אביב — יוסיפו לקופתה מיליארד שקל משוערים נוספים.

ואולם מכירות אלה ייעשו כנגד "תספורת" שתעשה המדינה לחובות חברת החשמל כלפיה בסך כ–6 מיליארד שקל. מדובר במחיקת הלוואה שנטלה בעבר חברת החשמל מהבנק לפיתוח התעשייה בהיקף 3.6 מיליארד שקל. לימים, הלאימה ממשלת ישראל את החוב ונהפכה לבעליו. בנוסף, מדובר באיגרות חוב שהנפיקה בעבר המדינה עצמה בעבור חברת החשמל בהיקף של כ–2.5 מיליארד שקל. אג"ח אלה מופיעות בדו"חות החברה כ"צמיתות", כלומר, החברה אינה מחויבת להחזירן, אך נושאת בתשלום הריבית בגינן למדינה.

לשיטת ועדת יוגב, מהלכים אלה יאפשרו את מימון הביניים הדרוש ליישום הרפורמה (קרי, תשלום חבילת הפיצויים לעובדים) - ובאשר לטווח הארוך, החיסכון שייזקף מתוכנית ההתייעלות יכסה את העלויות בעצמו. אלא שכאן טמון רכיב מהותי נוסף שבמחלוקת פנים־אוצרית. האם החיסכון הנזקף מתוכנית התייעלות צריך לכסות את ההטבות לעובדים בלבד — או להותיר בחברה רווח מסוים. זאת, בייחוד כשדרישות נוספות שהעלה באחרונה ועד חברת החשמל מוסיפות על העלות המשוערת של הנהלת החברה מיליארד שקל נוספים.

בעוד שבאוצר מתווכחים על שיעור הרווח נטו שיישאר בידי חברת החשמל (1–4 מיליארד שקל) — המלצות הוועדה מגלות תמונה מדאיגה. רשות החשמל, אשר סוברנית כיום להכריע לבדה בכל הנוגע לתעריפי החשמל במשק, מקבלת בדו"ח "הנחיות" מאת הוועדה, שלפיהן תקבע מתווה תעריפי צופה פני עתיד, אך בגובה עלויות הרפורמה בלבד, ולא מעבר להן. כלומר, גם במקרה של רווח נטו "אפס" לחברה. זאת, לרבות ניסוחים מעורפלים לגבי הכרת הרשות בדרישות שכר שונות של חברת החשמל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש