סיבוב שני |

ועדת ששינסקי 2 יוצאת לדרך; על הכוונת: תמלוגים מכיל, מהגז, הנפט ומים מינרלים

הוועדה - שבראשה יעמוד פרופ' איתן ששינסקי - תגיש המלצותיה עד יוני 2014 ■ כפי שנחשף ב-TheMarker - הוועדה תוכל לדון במיסוי רווחי הגז המיוצא - שעדיין לא נקבע

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

חודשיים לאחר שבישר על הקמתה - הודיע הבוקר שר האוצר יאיר לפיד על כינונה של ועדת ששינסקי 2, אשר תבחן את מדיניות התמלוגים אותם מקבלת המדינה משימוש גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים - מדובר בין השאר במינרלים המופקים בנגב ובים המלח, ובמים מינרלים. בראש הוועדה יעמוד פרופ' איתן ששינסקי.

לקריאת סיכום דו"ח ועדת ששינסקי ה-1 - לחצו כאן

מכתב המינוי של הוועדה עולה כי היא לא תעסוק בנתח המדינה מרווחי הגז והנפט כפי שנקבעו במסגרת חוק ששינסקי. ואולם כפי שנחשף ב-TheMarker, היא תוכל לדון במיסוי רווחי הגז המיוצא - שעדיין לא נקבע.

הוועדה תעסוק בעיקר במשטר הפיסקאלי שחל על משאבי ים המלח - ותבחן את התמלוגים שבהם מחויבת כיום כיל בגין כריית האשלג והפוספטים.

בכתב המינוי של הועדה נכתב, כי היא תדון מחדש גם בהסכם בין המדינה לכיל מ-2012, בו נקבע, כי "לעת הזו" לא ייערכו שינויים בגובה התמלוגים של כיל. חברים בועדת ששינסקי הראשונה אמרו, כי הכוונה שבשנה-שנתיים לאחר החתימה ההסכם לא ישונה, אלא רק לאחר מכן. כיל שילמה כל השנים תמלוגים נמוכים במיוחד למדינה, כ-5% מהמכירות.

בהסכם מ-2012 נקבע שכיל תממן את חלק הארי מקציר המלח בים המלחתשלם 10% תמלוגים מעל מיכסה של 1.5 מליון טונה. לגבי 1.5 טונה תשלם החברה 5% תמלוגים.

כתבות נוספות ב-TheMarker

להשתתף עם תשובה בחגיגה: כך תרוויחו מהגז

בסוף השבוע הודיעה כיל, כי היא סבורה שאינה צריכה להגדיל את החלק שתקבל המדינה מרווחיה. לטענתה, המדינה מקבלת 41% מרווחיה לפני מס. במשרד האוצר חולקים על הנתון וסבורים, כי אין להכליל בו 15% מס דיבידנד שכיל משלמת, כיוון שמס דיבידנד אינו חלק מחישובי תמורה למדינה, כפי שציינה גם ועדת ששינסקי הראשונה. בניכוי מס דיבידנד מעבירה כיל למדינה 29% מרווחיה.

כיל מנהלת בימים אלה מאבק כפול מול הממשלה, בנושא התמלוגים ובנסיונותיה לקבל היתר כריה בשדה בריר ליד ערד, חרף התנגדות משרד הבריאות והתושבים. ברקע נמצאת גם שאלת מכירת החברה לפוטאש הקנדית, ששר האוצר, יאיר לפיד הסתייג ממנה פומבית. ועדת ששינסקי השניה אמורה לבחון את תמלוגי כיל גם בהתייחס לאפשרות מכירתה לפוטאש.

חברי הוועדה הנוספים הם: פרופ' יוג'ין קנדל- ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה; גב' מיכל עבאדי-בויאנג'ו - החשבת הכללית, משרד האוצר; מר משה אשר - מנהל רשות המסים; ד"ר מיכאל שראל - ממונה על כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר; ד"ר עדי ברנדר - מנהל אגף מאקרו-כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר, בנק ישראל; עו"ד אבי ליכט - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים; מר שאול צמח - מנכ"ל משרד האנרגיה ומים; גב' אלונה שפר(קארו) - מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה; מר עמית לנג - מנכ"ל משרד הכלכלה; הממונה על התקציבים במשרד האוצר; מר יוסי וירצבורגר- מנהל אגף רישוי אוצרות טבע, משרד האנרגיה והמים.

כתב המינוי קובע כי:

"ועדת ששינסקי 2" תפעל על מנת להבטיח כי החלק אותו מקבלת המדינה (מסים, תגמולים, ותשלומים אחרים) ישקף את המגיע לציבור כתוצאה משימוש במשאבי טבע לאומיים. הוועדה קמה בהמשך לדו"ח "ועדת ששינסקי" לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל, ובהמשך לחקיקת חוק מיסוי רווחי נפט, תשע"א-2011 ליישום המלצות הדו"ח, ונוכח חוסר האחידות במדיניות הנוגעת לתשלומים המועברים למדינה בגין השימוש במשאבי טבע לאומיים בתחומים מגוונים שאינם גז ונפט.

משימות הוועדה כפי שמוגדרות בכתב המינוי הינן:

· בחינת מכלול המערכת הפיסקלית הנהוגה כיום בנוגע לחלק המדינה המתקבל בעד שימוש גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים.

· גיבוש מערכת פיסקלית עדכנית של עקרונות יסוד בנוגע לחלק המדינה המתקבל בעד שימוש גורמים פרטיים במשאבי טבע, לצד קביעת הסדרים המתאימים למשאבי הטבע השונים ולשימושיהם השונים. הוועדה לא תדון במשאבי נפט וגז בישראל, שכן נושא זה הוסדר לאחרונה.

· בחינת סוגיות אלה במבט רחב, תוך התייחסות להשלכות ההסכמים הקיימים בין הגורמים השונים הפועלים בנושאים אלו לבין המדינה. כמו כן, על הוועדה לבחון את החלת העקרונות שיגובשו בהקשר של מחצבי ים המלח, בשים לב, בין היתר , להחלטת ממשלה מס' 4060 ולהסכם המפורט שנחתם עם מפעלי ים המלח בעקבותיה ביולי 2012, ובשים לב לדיון הציבורי שהתקיים סביב אפשרות מיזוג החברה עם חברה זרה.

הוועדה תזמן בפניה את הגורמים הרלוונטיים לפי שיקול דעתה, ותשמע את עמדתם, אם בכתב ואם בעל פה. בכלל זה תשמע הוועדה את עמדות משרדי הממשלה ושל הרגולטורים הנוגעים לעניין, וכן תשמע את עמדות הגופים הפרטיים הפועלים בתחום, את הגופי מהמגזר השלישי ואת עמדות הציבור.

מכיל נמסר בתגובה כי "כיל מברכת על הקמת הוועדה לבחינת תקבולי המדינה ממשאבי טבע. החברה מאמינה ומקווה שוועדה זו תבחן ברצינות ובמקצועיות את כל העובדות תוך בחינת טובתה של מדינת ישראל, כולל: הקהילות המקומיות שעשויות להיות מושפעות מהחלטות אלה, הציבור בכלל, העובדים והשותפים העסקיים של כיל, כמו גם בעלי המניות של החברה מהארץ ומהעולם. אנו מצטערים כי פרופ' שישנסקי הביע כבר את דעתו בנדון, באופן שפוגע במראית העין של הבדיקה המקצועית. כיל תשתף פעולה עם הוועדה ותספק לה את כל המידע הרלבנטי".

כיל התיחסה לאיזכור ההסכם שנחתם בינה לממשלה בנושא הכפלת התמלוגים וציינה, כי מבחינתה "הסכם זה נועד ליצור יציבות ואופק תכנוני ארוך טווח עבור כיל ועובדיה והיא מצפה שיקוים על ידי כל הצדדים".

כיל חזרה על עמדתה (שאינה מקובלת כיום על הממשלה), לפיה תקבולי המדינה של כיל מתסכמים בכמיליארד שקלים בשנה וכוללים תמלוגים מהרווח לפני מס, מס חברות ומס על הדיווידנד מגיעים כבר היום לכ 41% מהרווח לפני מס. "תקבולי המדינה מהפקת האשלג מים המלח יגדלו אף יותר בשנים הקרובות ויגיעו לכ-59% מהרווח לפני מס - תקבולי המדינה הגבוהים ביותר בעולם האשלג. כיל מאמינה שאין צורך ואין מקום להמשיך ולהעלות את אחוזי התקבולים האלה בעתיד".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות