הוועד לא רוצה תחרות - ועידן עופר יקבל פיצוי של 10 מיליון שקל לחודש

>> באזור התעשייה רותם, 20 ק"מ דרומית לדימונה, מתגלה מחזה אבסורדי. כבר שלושה שבועות עומדת במקום תחנת הכוח הפרטית OPC, לאחר שהוקמה במהירות בשנתיים האחרונות, בהשקעה של 2 מיליארד שקל - אך היא לא מופעלת. במרחק של מטרים ספורים מגדר התחנה, ניצב עמוד החשמל שאליו היא אמורה להתחבר. אך בהוראת ועד העובדים של חברת החשמל, הכבל שאמור להימתח בין העמוד לבין התחנה לא מחובר. רק אתמול בלילה, לאחר דיון ממושך, הורה בית הדין לעבודה בחיפה לוועד לחבר את התחנה.

לפני כחודש החליט הוועד לפתוח בעיצומים נגד מה שכינה "רפורמה זוחלת", כלומר מעבר לייצור חשמל מתחרה לחברת החשמל על ידי יזמים פרטיים, מבלי שנחתם מול העובדים הסכם רפורמה. הוועד הודיע כי לא יחבר עוד תחנות כוח פרטיות אל רשת החשמל, ולא יאפשר גם רישום מתקנים סולאריים קטנים על גגות.

"לפני שלושה שבועות היו אמורים לחבר אותנו לקו המתח הגבוה, אבל בבוקר המיועד התקשרו והודיעו שזה נדחה", אמר גיורא אלמוגי, מנכ"ל OPC ומשנה למנכ"ל ICPower, זרוע האנרגיה של החברה לישראל.

ואולם ב–OPC, המוחזקת בידי החברה לישראל (80%) שבשליטת עידן עופר, ותאגיד ואוליה הצרפתי (20%), לא בהכרח צריכים להיות מודאגים. לפי החוזה מול חברת החשמל, בעבור כל חודש של עיכוב בהפעלת התחנה מעבר למחצית מארס - עיכוב שבאחריות חברת החשמל - היא תחויב לשלם ל–OPC פיצוי של 10 מיליון שקל. כך, יוצא שעיצומי עובדי חברת החשמל יחייבו את החברה בתשלום של עשרות מיליוני שקלים ל–OPC, מבלי שזו תידרש להפעיל את התחנה. סכומים אלה יגולגלו על תעריף החשמל או שייתווספו למצבת החוב הענק ממילא של חברת החשמל.

"ללא OPC, הרזרבה תהיה 4.5%"

בינתיים, מפלס החרדה בקרב משרדי הממשלה עולה, ולא בגלל הצ'ק החודשי. המשק הישראלי יזדקק בקיץ הקרוב נואשות לתחנה של OPC מחשש למחסור בחשמל. בקיץ האחרון הגיעה רזרבת החשמל במשק בשעות השיא של הצריכה ל–1.8%, ורק בנס נמנע המשק מהפסקות חשמל יזומות. היות שהביקושים לחשמל גדלים מדי שנה, והיות שבשנה הקרובה לא צפויה חברת החשמל להפעיל אף יחידת ייצור חדשה משלה, הרי ש-OPC היא שאמורה לענות בקיץ על צורכי המשק. אך התחנה, שאמורה היתה לספק 440 מגה־ואט מיד עם הגעת הגז הטבעי מתמר באפריל, עדיין לא התחילה בהרצה.

אפילו שר האנרגיה, עוזי לנדאו, שצידד במהלך הקדנציה שלו בעובדי חברת החשמל, קרא להם שלא לעכב את חיבור התחנה. "אני קורא לוועד חברת החשמל לגלות אחריות ולחבר את תחנות הכוח הסולאריות והפרטיות לרשת החשמל. העמדה שמציג כיום הוועד לא מסייעת למשק החשמל הישראלי", אמר ביום ראשון השר.

אלא שהאשם הוא לא רק בעובדים. זאת, כשחברת החשמל עצמה "גוררת רגליים", ולא ממהרת לתקוף את התנהלות הוועד. כך, החברה השתהתה בפנייה לבית הדין לעבודה בחיפה, שהתכנס אתמול לדון בעיצומים, לאור המבוי הסתום במגעים. לכן, באופן חריג, הוזמן לעדות בפני בית הדין לעבודה גם ראש אגף ההסדרה ברשות החשמל, עודד אגמון. בתצהיר ששלח לבית הדין טען הרגולטור של החברה כי לפי תנאי המכרז שבו זכתה OPC לפני עשור להקמת תחנת הכוח, היא מחוייבת להיכנס לפעולה עד אמצע מארס הקרוב, וכי להבנתו אי חיבורה לרשת החשמל צפוי לגרור הטלת קנס.

אגמון טען עוד כי OPC עלולה לתבוע מחברת החשמל סכומים גבוהים מכך בשל ההפרה המכוונת, וצדק. ב–OPC ייאלצו בקרוב לספוג נזק של מיליוני שקלים בגין אובדן רווחים ובגין הפיצוי שידרשו לשלם ללקוחותיהם מאחר שלא מכרו להם חשמל פרטי מוזל, בקיזוז עלויות הסולר שחסכו בתקופת ההרצה. החל באפריל, OPC תהיה חשופה לחובת רכישת הגז הטבעי משותפות תמר ‏(Take or Pay‏). בינתיים, היא חשופה גם לתביעת פיצויים מצד קבלנית ההקמה של הפרויקט - חברת פוסקו הדרום־קוריאנית - שמחזיקה לשווא באתר התחנה 700 עובדים.

אגמון ציין כי הקנסות לא יוכרו על ידי רשות החשמל בתעריף החשמל, ולפיכך יחריפו את מצבה של חברת החשמל, הקשה בלאו הכי. בנוסף, הזכיר אגמון את הנזק התדמיתי לשוק החשמל הצעיר: "במשך תקופה ארוכה בוששו יצרני החשמל להיכנס למשק בשל הסיכונים הרבים הגלומים בו. סיכונים אלה כוללים חשש מתחרות עם חברת החשמל, המהווה מונופול אנכי במשק החשמל", אמר. הוא הזהיר כי ישראל ניצבת בפני מחסור בחשמל בקיץ הקרוב, וכי ללא פעילות OPC תעמוד הרזרבה על 4.5% בלבד. "די בתקלה בלתי צפויה ביחידת ייצור של חברת החשמל כדי לסכן את אספקת החשמל לחלק מהמשק" הוסיף.

חברת החשמל גובה 50% יותר על תחנה

אם לא די באלה, הרי שגם המדינה חשופה לתביעות פיצויים מצד יצרני החשמל הפרטיים, חברות התקנת הלוחות הסולאריים ולקוחותיהן, שנמנע מהם לממש את זכותם לייצר חשמל. אלא שחשיפה זו לא מטרידה את ועד עובדי חברת החשמל. מה שכן מטריד אותם הם המספרים שמאחורי הקמת התחנות הפרטיות.

OPC, למשל, הוקמה בטכנולוגיה מוכרת לחברת החשמל - מחזור משולב ‏(מחז"ם‏), הנעזרת בקיטור לצורך הגברת הנצילות. עלות הקמת התחנה היתה 380 מיליון דולר, המשקפים עלות הקמה של כ–860 דולר למגה־ואט מותקן. עם זאת, חברת החשמל מקבלת בתעריף החשמל כיסוי להקמת תחנה דומה בעלות של 1,270 דולר למגה־ואט, כלומר 48% יותר מהעלות של OPC.

מקורות בענף מנסים לתלות את המחיר הגבוה שגובה חברת החשמל בעבור הקמת תחנות כוח בשלוש סיבות: רכש יקר מדי, היות שחברת החשמל נוטה להקמה מדורגת ויקרה של המחז"מים - קודם תחנה במחזור פתוח ‏(ללא החלק הקיטורי‏), ורק לאחר כך בניית התוספת הקיטורית לסגירת המחזור - בעלות גבוהה יותר; תכנון מנופח, הכרוך בהקמה בסטנדרטים גבוהים במיוחד ‏(Gold Plated‏), שכדאיותם הכלכלית אינה בהכרח מוצדקת; ושלישית, הוצאות שכר גבוהות, שנובעות מכך שחברת החשמל מממנת מערך כוח אדם גדול מדי עבור הקמת תחנות כוח שאינו מועסק באופן מלא בשנים האחרונות.

בחברת החשמל טענו בעבר כי היצרנים הפרטיים אינם נוטים להשקיע את הנדרש בטיב יחידות הייצור, שכן אופק התכנון הכלכלי שלהם הוא כאורך הסכמי המימון - 15–20 שנה - בעוד שחברת החשמל נערכת להפעלת תחנות למשך עשרות שנים. מנגד, בענף טוענים כי השוק הבינלאומי השתנה, וגם חברות החשמל הגדולות בעולם הפסיקו להקים תחנות כוח בעצמן, וקונות שירותי EPC, כלומר מעסיקות בקבלני משנה מומחים.

עוד נטען כי פוסקו משמשת קבלן הקמת תחנות כוח של ICPower בדרום אמריקה, ולכן קשה להפריד את מחיר העבודות שהגישו בישראל ממארג האינטרסים של הקבלן והמזמין ביתר העולם. אלא שאת הטענה הזו ניתן לסתור באמצעות השוואת עלויות ההקמה המשוערות של שתי תחנות הכוח הפרטיות המתחרות שמוקמות בימים אלה: דוראד ודליה אנרגיות, שנעות גם כן בין 850–900 דולר למגה־ואט.