123 אלף משרות בישראל בסכנה - בגלל חקיקה סביבתית

מחקר כלכלי שבחן את השלכות המגמה הסביבתית ברגולציה על התעסוקה בישראל, מצא כי תעשיות שחשופות לשימוש בדלק ולתחרות בינלאומית, כמו פטרוכימיה, טקסטיל ואלקטרוניקה - נמצאות בסיכון. ענפי התחבורה והחשמל, לעומת זאת, יגייסו 12 אלף עובדים עד 2020

איתי טרילניק
איתי טרילניק

המדינות המפותחות בעולם החלו בשנים האחרונות באימוץ מדורג של תקנות ונהלים סביבתיים, אשר משנים את פני התעשייה ומחייבים אותה לנקוט בצעדי התאמה. שלב אחרי שלב, מופנמות העלויות הסביבתיות של הפעילות הכלכלית - באמצעות הטלת מסים על פליטות פחמן, מזהמים שונים, שימוש בזבזני בקרקע ובמים וכן על ייצור פסולת. אלה יוצרים מנגנוני תגמולים למי שייסב פעילותו לנקייה וחסכונית - וקנסות למי שיישאר מאחור.

מי שבוחר להתעלם מהמציאות החקיקתית החדשה עלול לגלות בשנים הבאות כי מעמדו העסקי ייפגע בארגונים בינלאומים דוגמת ה-OECD.

מחקר מעמיק שביצע מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, בשיתוף קרן פרידריך אברט - שהוגש למשרד להגנת הסביבה, בדק את ההשלכות הפוטנציאליות של מעבר לכלכלה ירוקה על התעסוקה בישראל. מודל רגישות שבנו החוקרים לכלל הענפים במשק מצא כי בצד גידול של עשרות אלפי משרות בתחומים אשר יסייעו במענה לדרישות הסביבתיות החדשות, חשופים ענפים תעשייתיים מהותיים לסכנה הנשקפת מהעידן הרגולטורי החדש. באופן מיוחד, חשופים לסכנה ענפים עתירי שימוש באנרגיה, המתחרים בשווקים הבינלאומיים - שייאלצו להתמודד בשנים הקרובות עם העלויות הסביבתיות שיוטלו עליהם, בנוסף להתמודדות עם תנודתיות מחירי הדלקים.

"מטרת המחקר היא למפות את ענפי המשק, שלהם יש חשיפה לתהליכים שעשויים להתרחש בעקבות השינויים בהנהגת מדיניות של תעסוקה ירוקה", אמר מנכ"ל מרכז מאקרו, ד"ר רובי נתנזון. "יש תשומות שהמחיר שלהן משתנה בעקבות האילוצים הסביבתיים. אלה עלויות חדשות ושיקולים שלא היינו רגילים להם. שימושים בקרקע, אנרגיה ומים - הם אלמנטים שהצמיחה הירוקה תשנה את עלותם, ולכן גם את יכולת התחרות ואת כדאיות ההשקעה בענפים התלויים בהם באופן אינטנסיבי. מצד שני, הצמיחה יוצרת הזדמנויות חדשות בענפי משק שייצרו מקומות עבודה חדשים. העולם הולך בכיוון הזה, וישראל צריכה להתאים עצמה לסטנדרטים שייווצרו בתחום".

650 עובדים נוספים בפסולת

חוקרי מרכז מאקרו מיפו את ענפי המשק לפי התלות שלהם בדלקים פוסילים (מאובנים) ולפי החשיפה שלהם לתחרות בינלאומית. הם קיבצו את הענפים לארבע קטגוריות עיקריות. הראשונה, שתיפגע יותר מהמעבר לכלכלה ירוקה, היא בעלת תלות גבוהה בדלק וחשיפה לתחרות. מדובר בעיקר במגזר הייצור התעשייתי: תעשיות הפלסטיק, הכימיקלים, הטקסטיל, הרכיבים האלקטרוניים וגם ענף היהלומים. קבוצה זו מעסיקה כיום כ-123 אלף עובדים בישראל.

ד"ר רוני נתנזוןצילום: עופר וקנין

לעומתה, תיפגע פחות קבוצת הענפים העושים שימוש אינטנסיבי באנרגיה, אך החשיפה הבינלאומית שלהם לתחרות נמוכה. מדובר בתחומי תשתית או בייצור מוצרים בעלי ביקוש מקומי קשיח. בענפים אלה מועסקים כיום כ-222 אלף עובדים, ומספרם צפוי דווקא לגדול עם המעבר לכלכלה ירוקה.

"לא ניתן להמשיך לסלול כבישים באותו קצב שבו גדל מספר המכוניות בישראל. לפיכך, אנו צופים גידול בתחבורה הציבורית, ומכאן שגם בתעסוקה בתחום", אומר נתנזון. על פי המחקר, השימוש בתחבורה הציבורית יביא לגידול של 10,551 משרות עד 2025, אך במקביל ייגרעו 1,369 משרות בשל הירידה בשיעור השימוש ברכב פרטי.

גם בתחום האנרגיה צפויים שינויים בהיקף המועסקים. המעבר לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות - בקיזוז הפחתת השימוש בתחנות הכוח הפחמיות עתירות כוח האדם, צפוי להביא עד 2020 לעלייה של 2,678 משרות בתחום החשמל הנקי, ולגידול של 10,220 משרות עד 2030. זאת, בין היתר, בשל הגידול הצפוי בייצור החשמל במשק, לצד הצמיחה במגזר ההתייעלות האנרגטית.

קטגוריה ענפית שלישית, שגם בה צפוי גידול בנפח הפעילות, היא בעלת תלות נמוכה בדלקים - אך מתמודדת עם תחרות בינלאומית גבוהה. מדובר בענפי התוכנה, פיתוח ציוד רפואי, ובעיקר הקלינטק. בענפים אלה מועסקים כיום 244 אלף עובדים בישראל, ומספר המשרות בהם צפוי לגדול, בשל הצורך המשקי לפתח פתרונות לעמידה בסטנדרטים סביבתיים והצורך בניהול מושכל יותר של אנרגיה ומשאבים מתכלים.

לדברי עורך המחקר, רועי לוי, "מנוע הצמיחה הבא יהיה הקלינטק. הוא מצריך השקעות גדולות וארוכות טווח, ולכן כשיש קשיים מימוניים בתחום - המדינה תצטרך לסייע לתעשייה. בטווח הארוך, עם זאת, הקלינטק יוכל להיות תחום יצוא גדול, שיחזיק את עצמו ויעסיק הרבה עובדים".

הקבוצה הגדולה והאחרונה היא זו של הענפים אשר התלות האנרגטית שלהם נמוכה יחסית, וכך גם התחרות הבינלאומית. מדובר בעיקר בענפי השירותים, המונים כ-2.15 מיליון משרות בישראל, בהם: שירותי החינוך, הבריאות, המסחר הסיטונאי והקמעונאי, שירותי האירוח והאוכל, וכן שירותים פיננסיים מסוימים. בענפים אלה צפויים שינויים עקיפים, בשל הצורך לתמוך בענפים המושפעים יותר מהכלכלה הירוקה ומהרגולציה הסביבתית המתפתחת.

המחקר צופה למשל כי ביעדי מיחזור של כ-40% משוק האשפה, יתווספו עד 2015 בתחום הטיפול בפסולת 646 משרות. אם יעלה שיעור המיחזור ל-100%, צפוי בענף גידול של 2,734 משרות. באופן דומה, עם התפתחות התקינה הסביבתית, יידרשו בעתיד יותר יועצים בתחום האנרגיה, עורכי דין ורואי חשבון המתמחים בהיבטים הסביבתיים של הרגולציה, וכן אנשי פיננסים המתמחים בקלינטק.

"המעבר לכלכלה ירוקה הוא חיובי מבחינת התעסוקה - אבל המעברים אינם חלקים", מסכם נתנזון. "זה עולם שדורש שינויים וגם התאמות. בקונצרנים הגדולים, כמו טבע למשל, המעבר כבר שם - כי הוא לא מחכה להחלטות ממשלת ישראל. לעומת זאת, במפעלים בינוניים וקטנים יש הרבה בעיות, והמעברים לא יהיו קלים, אם בכלל יצליחו".

כתבות מומלצות

האחים אמיר (מימין) ואיציק דיין

תעלומת עורך הדין – והעד המרכזי שמת לפני שהספיק להעיד בפרשת האחים דיין

תל אביב

"אנשים רואים בורסות אדומות ומחירי דירות משוגעים – והם עוצרים"

מכוניות במגרש חניה

"זה מה יש. תגיד רוצה או לא רוצה - ותבחר צבע": כך נקבע מחיר הרכב שלכם

 יובל רפיח

2,300 שקל, כולל חשבונות: השכונה שהצעירים עוד לא גילו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' ינאי עופרן , במעבדת ביולוג'יק דיזיין ברחובות

"הן ביקשו: 'תגרום לתרופה לעבוד על קופים, גם אם תקלקל מעט לבני אדם"

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה