זליכה: "שולי הרווח של יבואני הרכב הם שערורייה ובושה לממשלות ישראל"

פרופ' ירון זליכה ושר התחבורה ישראל כץ הציגו היום את מסקנות הוועדה להגברת התחרותיות בשוק הרכב ■ כץ: "אגף התקציבים קיבל את עיקרי הדו"ח" ■ עם זאת, כץ צפוי להודיע על הקמת צוות יישום בין-משרדי בניגוד לדעתו של זליכה ■ המלצה אחת תיושם מיד: יותר להביא לישראל מכוניות בתקינה אמריקאית

דניאל שמיל
דניאל שמיל
דניאל שמיל
דניאל שמיל

"הגם שניסיוני רב מאוד בהגבלים עסקיים, לא נתקלתי בשוק כה לא תחרותי כמו שוק הרכב" - כך אמר היום פרופ' ירון זליכה עם הצגת מסקנות הוועדה שבראשה עמד להגברת התחרותיות בענף הרכב. לדברי זליכה, "הצטברו חסמים על גבי חסמים, שפועלים כמו ריבית דריבית על הלקוחות. שולי הרווח של היבואנים הם שערורייתיים, וזו בושה וכלימה לממשלות ישראל שלא טיפלו בו עד היום".

זליכה שיגר גם חץ כלפי התקשורת כשאמר: " אני רוצה לקוות שכלי התקשורת הפרטיים יוכלו להתגבר על היקף הפרסום של היבואנים ולתת מידע בצורה אובייקטיבית. אני רואה את כלי התקשורת כגורם שלא סייע לישראל להפוך לתחרותית יותר בעבר. יש 50 מדינות שאינן מערביות עם יותר תחרות מאיתנו".

ירון זליכה צילום: ניר קידר

שר התחבורה, ישראל כץ, אמר במסיבת העיתונאים בתל אביב כי "תחום היבוא והטיפול ברכב הם מהמשפיעים על חיי היום היום של האדם. זה ההוצאה השנייה בחשיבותה אחרי הדיור. מרגע כניסתי חשבתי שצריך להגביר תחרותיות. העברתי את רפורמת היבוא המקביל, אבל התוצאות שלה היו מצומצמות, כי יצרני הרכב אינם ישראליים, ואי אפשר להשפיע עליהם. פניתי לפרופ' זליכה, מתוך הבנתי כי צריך להכניס תחרות, והכרותי עם עמדותי בנושא". כץ ציין כי עד 2013, עם תחילת כניסתם של הדגמים החדשים לשוק הישראלי, ייובאו המכוניות לפי כללים חדשים.

כץ הוסיף כי "יבואני הרכב עושים עבודה טובה ביבוא ובטיפול במכוניות. אלא שחסר כאן דבר משמעותי - תחרות. העובדה שאותו דגם מיובא רק בידי יבואן אחד, לא מאפשרת תחרות אמיתי. ואיפה שאין תחרות, אזרחי המדינה מפסידים. זה נכון בסלולר, ובתעופה וודאי שיש משמעות בתחום כה מסוגר כמו הרכב. אני יודע שתהיה התנגדות, אנחנו עומדים מול גופים רבי כוח, אבל אני לא מתכוון להתפשר".

משרד התחבורה החל בצעדים לקראת יישום של 3 מתוך 53 המלצות: פתיחת השוק הישראלי למכוניות בתקינה אמריקנית, ללא תלות באיזו מדינה יוצרו (עד כה, אפשר היה לייבא מכוניות בתקינה רק אם יוצרו בצפון אמריקה). בנוסף, למשרד המשפטים הועבר תיקון לצו הפיקוח על מוצרים ושירותים, שיאפשר את הרחבת היבוא האישי גם למכוניות מסחריות ואופנועים, בנוסף למכוניות פרטיות וכן הועברה המחייה למחירונים וגורמים אחרים בענף, להשתמש בקוד דגם של משרד התחבורה ולא של מחירון "לוי יצחק".

שאר ההמלצות ידונו בצוות ישום בין-משרדי, בהשתתפות נציגים מאגף התקציבים באוצר ומרשות ההגבלים העסקיים, אך ללא רשות המסים. עוזי יצחקי, סמנכ"ל משרד התחבורה, שיעמוד בראש הצוות, אמר כח"נעשו פעולות יותר משמעותיות ביבוא אישי, שיפרנו וייעלנו את התהליך. לא סתם שמעתם את הוזלות של יבואני יוקרה".

צילום: פלאש 90

מרשות המסים נמסר כי "הרשות מתמודדת עם תופעה נרחבת שלה הונאות מתחום היבוא האישי. עד למציאת מענה לתופעה אין מקום להרחבה של היבוא האישי". זליכה אמר בתגובה לטענות אלה כי "הניסיון המקצועי מלמד שכאשר קובעים כללים שאי אפשר לעמוד בהןם זה מושך גופים מפוקפקים. הסדרה של התחום דווקא תמנע זאת".

בתוך כך, יועצי היבוא האישי אינם מחכים ליישום ההמלצות, ועתרו לבג"ץ נגד משרד התחבורה. לטענת עמותת יועצי היבוא האישי, משרד התחבורה מפרש בצורה דרקונית את צו יבוא חופשי, באופן שאינו מאפשר לאזרחים לייבא כלי רכב ביבוא אישי".

הדו"ח המפורט של הוועדה כולל מסקנות רבות נוספות, בהן פירוק קבוצות עסקיות בענף, הקמת גוף ממונה על המחירים שיבדוק את התחרותיות בענף באופן קבוע, הגבלת ההנחות לחברות הליסינג ושלילת הטבות מס להן זכו עד כה. לדברי זליכה, "המדיניות הממשלתית מדכאת את התפתחותם של גדולים ומחלישים את הקטנים. באמצעות פקודת מס הכנסה, שמאפשרת דחייה של מיסים על רווחי הון בהחלפת מכוניות, אנחנו נותנים הלוואות לחברות גדולות ללא ריבית והצמדה".

פרסום מסקנות זליכה עורר תגובות רבות בענף הרכב. ארגון הליסינג וההשכרה מסר בתגובה כי "מדובר בהמלצות שוועדת זליכה סימנה וקבעה מראש, עוד הרבה לפני שהיא התכנסה אפילו פעם אחת ולפני שגורם כלשהו השמיע טיעון כלשהו בפני הוועדה.
הפגיעה הצפויה בענף הליסינג כתוצאה מהמלצות הועדה פוגעת בראש ובראשונה בציבור הרחב - בציבור היצרני והעובד במדינת ישראל. שכן, הודות לענף הליסינג התאפשר למאות אלפי עובדים התורמים מדי יום לצמיחתו וליציבותו של המשק, להשתמש בכלי רכב חדשים ובטיחותיים יותר, להיות ניידים יותר ובכך להגדיל בעצם את יכולת ההשתלבות שלהם בשוק העבודה.

עיקרי מסקנות ועדת זליכה

"בניגוד לטענות ועדת זליכה, לפעילות חברות הליסינג השפעה חיובית חשובה על ענף הרכב, לרבות על הגברת התחרות במכירת רכבים ללקוחות פרטיים, ועל הורדת מחירי הרכבים לצרכן הפרטי".

איגוד המוסכים מסר כי "אנו מברכים מברך על שלאחר מעל עשור של עיוותים בשוק הרכב בישראל, שר התחבורה וראש הממשלה מינו צוות שיבחן את מבנה הענף הנוכחי ואת הכשלים בו. לא הופתענו מגילויי הוועדה הראשונים על כך ששוק הרכב בארץ איננו תחרותי ונע בשני מישורים - שוק ריאלי ושוק מלאכותי המבוסס על פיננסים והטבות מס מפלות. ההתנגשות ביניהם הובילה לתוצאה אחת - כיסו של הצרכן הפרטי וכיסו של העוסק הקטן בשוק זה מסבסדים את כלל מנגנוני החצר האחורית של שוק הרכב ואף כספי הפנסיה שלהם 'נעלמים' לצרכי מימון והזנת השוק המלאכותי וכן להגדלת הכנסות המדינה ממיסוי הרכב ומוצריו".

באיגוד המליצו גם "לאזור אומץ ולטפל גם בכשלי המונופול האחר אשר משפיע לא פחות ואולי אף יותר על עליית המחירים לצרכן הישראלי - ממשלת ישראל (מיסים, בירוקרטיה, חקיקה, תקנות, אישורי מיזוג, חסמי תקינה, רשויות מקומיות, דלק, אגרות, תקופות צינון לעובדים בכירים)".

חברת הליסינג שלמה סיקסט הגיבה אף היא, ומסרה כי "300 אלף בעלי מכוניות ליסינג בישראל, הנמנים ברובם על מעמד הביניים העובד קשה לפרנסתו, הם ההוכחה הטובה ביותר לחשיבות האדירה של ענף הליסינג עבור צרכן הישראלי. חברות הליסינג הן היחידות שהצליחו להוריד לאורך השנים את מחירי הרכב ולקבל הנחות עבור לקוחותיהן הרבים, תודות לכוח המיקוח שלהן מול היבואנים. בענף הליסינג שוררת תחרות עזה, המובילה לכך שהנחות אלה עוברות בפועל לצרכן. המחשבה כי הנחות אלה מייקרות את מחיריהן של מכוניות אחרות חסרת ביסוס לחלוטין. פגיעה בהנחות לליסינג לא תוזיל מכוניות אחרות, אלא תייקר את המכוניות למאות אלפי המשפחות הנהנות מרכבי ליסינג חדשים וזולים".

התחרות נמוכה: מכוניות שונות, מחירים דומים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?