פרופ' ששינסקי: "מאוכזב משטייניץ. השינוי במיסוי הגז יזמין הונאות פונזי"

יו"ר הוועדות למיסוי הרווחים ממשאבי הטבע, מותח ביקורת על הניסיון של משרד האנרגיה לקדם מהלך שיאפשר לחברות הגז לקבל הכרה בלתי־מוגבלת בהוצאות ולחמוק בפועל מתשלום מס ■ "דנו בעבר בהטבה, וסירבנו לאשר אותה מחשש למניפולציות"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתן ששינסקי (מימין) ויובל שטייניץ
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

"התעצבנתי כשקראתי את זה. אני לא מבין למה יובל (שטייניץ, שר האנרגיה) ואודי (אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה) — שליוו שניהם את הוועדה שלי — רוצים עכשיו לאפשר מניפולציות במיסוי הרווחים של חברות הגז. אני מודה שאני מאוכזב".

במלים אלה הגיב אתמול פרופ' איתן ששינסקי לפרסום ב–TheMarker, שלפיו ערב הבחירות לכנסת ניסה משרד האנרגיה לקדם תיקון לחוק מיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי), שמשמעותו הפחתה גדולה בשומות המס העתידיות של חברות הגז. זאת, לכאורה, במטרה לתמרץ את החברות לצאת בקידוחי אקספלורציה נוספים לחופי ישראל.

"המהלך הזה מייצר סיכון להונאות פונזי (תרמית פירמידה; א"ב)", מזהיר ששינסקי, שעמד בראש שתי הוועדות שעסקו בעשור האחרון בשינוי מנגנון תקבולי המדינה ממכירת משאבי הטבע שלה (ועדות ששינסקי 1 ו–2). לדבריו, "כבר דנו במהלך הזה בעבר, וסירבנו לאשר אותו מחשש למניפולציות".

משרד האנרגיה קידם בשבועות האחרונים תיקון לחוק ששינסקי, שיאפשר לספקי גז לנכות מההיטל שבו חויבו בגין רווחי מאגר אחד גם את הוצאות החיפוש והקידוח ממאגרים אחרים. מדובר בביטול מגבלת ה–Ring Fencing — אחת הבשורות בחוק ששינסקי — שאסרה על גלגול הוצאות בין מאגרים שונים כדי למנוע מצב שבו הכרה בלתי־מוגבלת בהוצאות לצורכי מס תמנע תשלום מס בפועל. לכן, נקבע כי ההוצאות לצורך חישוב כל שומה ישקללו רק הוצאות חיפוש ופיתוח הנוגעות לאותו מאגר מפיק.

במשרד האנרגיה סבורים כי מגבלה זו היתה רלוונטית בעת חשיפת מאגרי הגז הגדולים לחופי ישראל — אך זו מהווה כיום חסם, כשעיקר הקידוחים נעשים לפרוספקטים (אתרים אפשריים למאגרים) קטנים יחסית, שאינם מסחריים בהכרח. אז, גדלים הסיכויים לירידת ההשקעה בקידוח האכזב לטמיון — וזו, כך נטען, אחת הסיבות להיעדר המוטיבציה לקדוח, ולקיפאון השורר בענף.

במשרד האנרגיה הציעו אפוא לבטל בסייגים מסוימים את מגבלת ה–Ring Fencing (רק במאגרים עתידיים, ולא גדולים). זאת, מתוך הנחה כי קיזוז ההוצאות הנלוות מהמס יתמרץ את המשך פעילות האקספלורציה.

אלא שהצעה זו חותרת תחת הרציונל שבבסיס המימון הפרויקטלי בענף האקספלורציה, והיא הופכת את המדינה לשותפה בסיכון ולמעשה למסבסדת הפרויקט. מעבר לכך, היא פותחת פתח לניפוח מלאכותי של ההוצאות המוכרות למס, תוך כרסום מיותר בהכנסות, ואף מעודדת נטילה לא מחושבת של סיכוני קידוח.

"הרי את ההוצאות הנוספות אפשר להמשיך ולהעמיס עד אין קץ", מסביר ששינסקי. "החברות יעמיסו את הוצאות הפיתוחים העתידיים – על המאגרים המניבים הקיימים – ולא נראה מהם שקל. זהו פתח לדחייה שאין לה סוף", הוסיף.

במשרד האנרגיה טענו כי תיקון החקיקה קודם כדי "לתמרץ חיפושי גז נוספים שיכניסו תמלוגים ומס לקופת המדינה, בדומה לנעשה בחוקי מס אחרים, וכמקובל בחקיקות המס בעולם". יוזמה כזו קודמה אמנם לפני כמה שנים, בשיתוף משרד האוצר — אך הדבר קדם לתגליות הגז בכריש ותנין, ולפני פיתוחו של מאגר לווייתן.

בשוק הגז המקומי הרווי כיום, לא ברורה הכדאיות המשקית שטמונה ב"סבסוד" פיתוח של מאגרי גז קטנים, ולא ברור כלל פוטנציאל התועלת שבסבסוד, היות שהקיפאון בענף הקידוחים נובע משלל גורמים מהותיים יותר (כמו השוק המונופוליסטי והייצוא המוגבל). כמו כן, לא ברורה מידת הכדאיות המשקית בסבסוד קידוחים נוספים לנוכח יעדי המדינה בתחום האנרגיות המתחדשות.

לדברי ששינסקי, תמריץ מעין זה ממילא לא יסייע לפתח מאגר שאינו רווחי. "מה שלא כדאי לפתח — לא מפתחים. ובוודאי שהדרך לתמרץ פעילות היא לא קיזוז מהמס של מאגרים רווחיים אחרים, שהרי מהלך כזה ירוקן מתוכן את החוק".

האם ממשלה חדשה תסגור את הפרצה?

למרבה האירוניה, את התיקון לחוק ששינסקי, שמיטיב עם חברות הגז, ניסה משרד האנרגיה "להשחיל" בהצעת חוק ממשלתית אחרת שקודמה בשבועות האחרונים. הצעת חוק זו, שקידמו שרת התיירות אורית פרקש־הכהן (כחול לבן) ומנהל רשות המסים, ערן יעקב — נתמכה, בין היתר, גם על ידי השר שטייניץ. היא נועדה לסגור את הפרצה בחוק שמאפשרת כיום לכיל ולחברות הגז לדחות את תשלומי ההיטלים שבהם חויבו לזמן בלתי־מוגבל, בתואנה למחלוקת משפטית. זאת, עד כדי מסמוס השומה.

הפגנה בתל אביב נגד מתווה הגז, ב–2013צילום: מוטי מילרוד

בעוד גביית תמלוגים, מכס או מיסוי מקרקעין נעשית באופן מיידי, ללא קשר לליבון מחלוקות או לניהול הליכים משפטיים — הרי שלפי סעיף 11 לחוק מיסוי רווחי נפט, החייבים בהיטל רווחי יתר רשאים להסתפק בתשלום ההיטל שאינו שנוי במחלוקת ולדחות את יתרת התשלום שבמחלוקת עד לתום הבירור בעניינה.

במלים אחרות, החוק יוצר תמריץ לדחיית תשלומי ההיטל בתואנות שונות ומשונות, ואז לגרירת רשות המסים בבתי המשפט במשך שנים — בלי לשלם. אגב, ברוב מדינות OECD, גם אם מתאפשרת דחייה — הרי שזו מחייבת את הנישום להעמיד עירבון או לפחות לשלם חלק מהחוב.

ראשונה "ליהנות" לכאורה מהפרצה היתה כיל, שנמנעת כבר שנתיים מתשלום היטל של 200 מיליון דולר לקרן העושר. אם הכסף היה עובר, כנדרש, קרן העושר היתה חוצה את הרף המינימלי שנקבע כדי למשוך ממנה דיבידנד (מיליארד שקל לכל הפחות), ואז הממשלה היתה יכולה להיעזר בקרן לצורך מימון הוצאותיה בתקופת הקורונה.

בפועל, כיל לא העבירה את הכסף, גררה את רשות המסים לסכסוך משפטי קשה וממושך — ובקרן הצטברו עד כה 600 מיליון שקל בלבד. משכך, קודמה בחסות חקיקת קורונה הצעת החוק שמחייבת את הנישומים בענף משאבי הטבע לשלם — ורק אז להתווכח.

אף שההצעה אושרה כבר בקריאה ראשונה בכנסת — היא נחסמה על ידי ועדת ההסכמות (הליכוד־יש עתיד) וועדת הכספים, שבלחץ פוליטי מנעו את העלאתה לקריאה שניה ושלישית.

"אני לא מבין את הפלת החוק הזה", העיר ששינסקי, וביקר בחריפות את התנהלות כיל. לדבריו, "אמנם היו משתנים מאקרו־כלכליים שמנעו עד כה את מילויה של קרן העושר, אבל גם רשות המסים לא כפתה את המקדמות על שומות ההיטלים, והחברות מושכות את תשלום השומות".

היות שמדובר בהצעת חוק ממשלתית, חלים עליה דיני רציפות — והממשלה החדשה שתכונן רשאית להודיע על המשך קידום החוק מהנקודה שבה הופסק. עם זאת, האי־יציבות הפוליטית והערפול סביב סיכויי הקמתה של ממשלה יציבה חדשה עשויים לכרסם במוטיבציה של המפלגות הגדולות לנהל מאבק באינטרסים של חברות המשאבים, ולהתנגש באינטרסים של הממשל האמריקני (משום התנגדותה של שברון הענקית ליוזמה).

בינתיים, בלימת הצעת החוק חסמה את יוזמת משרד האנרגיה לאשר את הטבת המס הגדולה לחברות הגז. יוזמה זו "רכבה" כאמור על תיקון החקיקה הדחוף, שזכה למסלול הירוק של חקיקת קורונה — היות שהציע סגירה של פרצת מס (טיוב גבייה).

במשרדי הממשלה טענו בימים האחרונים כי הטבת המס זהירה וצופה פני עתיד — וכי אף אחד מספקי הגז הנוכחיים לא ייהנה ממנה. ואולם טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם הרכיבה על הליך חקיקה מזורז, ערב בחירות, וללא דיון ציבורי — אף שמדובר בשינוי מהותי שנעשה בתוצרי ועדה ציבורית.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker